מִשְׁלֵי כ”ט

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Tacuina sanitatis (XIV century), by unknown master [Public domain], via Wikimedia Commons

רֶשֶׁת פּוֹרֵשׂ עַל פְּעָמָיו (ה)

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

alisamii [CC-BY-2.0], via Wikimedia Commons

רַבִּים מְבַקְשִׁים פְּנֵי מוֹשֵׁל (כ"ו)

סיכום

פתגמים קצרים בני פסוק בודד בד"כ, בנושאים דתיים כמו שמירה על מצוות התורה, כיבוד הורים, צְדָקָה, רשעים וצדיקים, והימנעות מגביית ריבית. עוד פתגמים עוסקים בנושאים של עני ועשיר, מלוכה ומשפט צדק, חריצות, יחס (בעייתי) לעבד, חיי פחד, קמצנות, וחמדנות.

תקציר

אָדָם עקשן\קְשֶׁה-עֹרֶף שמוכיחים אותו על חטאים\טעויות אבל הוא מתעקש להמשיך בדרכו, צפוי להענש באסון\שֶׁבֶר ללא יכולת לרפא עוד את השֶׁבֶר.

א אִישׁ תּוֹכָחוֹת מַקְשֶׁה עֹרֶף פֶּתַע יִשָּׁבֵר וְאֵין מַרְפֵּא.

כשהצַדִּיקִים "רַבִּים" (כלומר יש הרבה מהם, או שהם עולים לגדולה) העַם שמח. אבל כשהרשעים עולים לגדולה ומושלים, העַם נאנח מסֵבֶל.

ב בִּרְבוֹת צַדִּיקִים יִשְׂמַח הָעָם וּבִמְשֹׁל רָשָׁע יֵאָנַח עָם.

אָדָם האוהב את החָכְמָה יהיה מקור שמחה לאָבִיו, אבל אָדָם המתרועע עם זוֹנוֹת סופו שיְאַבֵּד את הונו של אָבִיו (בעקבות התשלומים לזוֹנוֹת).

ג אִישׁ אֹהֵב חָכְמָה יְשַׂמַּח אָבִיו וְרֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן.

מֶלֶךְ המולך בעזרת עשיית משפט צדק, יביא יציבות על האָרֶץ. אבל מֶלֶךְ הנוהג בדרכי תַּרְמִית יהרוס את האָרֶץ.

ד מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה.

אָדָם הנוהג להחניף\לדבר-חֲלָקוֹת לרֵעֵהוּ, כאילו פּוֹרֵשׂ רֶשֶׁת צייד תחת צעדיו\פְּעָמָיו (כי למחניף יש מטרה להשיג דבר מה, או שהחנופה משחיתה את הרֵעַ).

ה גֶּבֶר מַחֲלִיק עַל רֵעֵהוּ רֶשֶׁת פּוֹרֵשׂ עַל פְּעָמָיו.

הרשע יפסע (או שבעקבות פשעו הוא יִפּוֹל) לתוך הבור\המוֹקֵשׁ שהניח לאָדָם אחר, והצַדִּיק ישיר\יָרוּן וישמח (כשינצל מהמוֹקֵשׁ).

ו בְּפֶשַׁע אִישׁ רָע מוֹקֵשׁ וְצַדִּיק יָרוּן וְשָׂמֵחַ.

הצַדִּיק יודע על הצְדָקָה המגיעה לעניים\דַּלִּים בדִּין, ולכן נוהג עימם בחֶסֶד. ואילו הרָשָׁע לא מבין את מצוות הצְדָקָה.

ז יֹדֵעַ צַדִּיק דִּין דַּלִּים רָשָׁע לֹא יָבִין דָּעַת.

הלֵצִים קלי הדעת מלהיטים את המריבות בָּעִיר בדבריהם (כאילו הם מְפִיחִים\נושפים אוויר מִפִּיהֶם כדי להגביר את האֵשׁ). לעומתם, החֲכָמִים ישקיטו את הכעס\אָף בדבריהם המפייסים.

ח אַנְשֵׁי לָצוֹן יָפִיחוּ קִרְיָה וַחֲכָמִים יָשִׁיבוּ אָף.

איש חָכָם מתווכח עם איש טיפש\אֱוִיל. בין אם החָכָם מדבר בכעס ובין אם הוא מנסה לשכנע בחביבות ובצחוק, בכל מקרה הוויכוח לא ינוח וישקוט (כי הטיפש לא יכול להשתכנע מדברי חכמה).

ט אִישׁ חָכָם נִשְׁפָּט אֶת אִישׁ אֱוִיל וְרָגַז וְשָׂחַק וְאֵין נָחַת.

פסוק לא ברור, הדן ביחסים שבין הצדיקים לרשעים. אולי: הרשעים\אַנְשֵׁי-דָמִים שונאים את האָדָם התָם\נקי-מחטא, ואת ההולכים בדרך הישר, ומנסים להרוג אותם ("מבקשים את נפשם" במובן ,"רוצים להרוג"). או אולי: הרשעים שונאים את התָם, ואילו הישָׁרִים מבקשים לדאוג לנַפְשׁוֹ של התָם.

י אַנְשֵׁי דָמִים יִשְׂנְאוּ תָם וִישָׁרִים יְבַקְשׁוּ נַפְשׁוֹ.

הטיפש מוציא את כל רוּחַ כעסו החזקה בוויכוח, ואילו החָכָם יביא לנסיגת רוּחַ הכעס ולהרגעתה (יְשַׁבְּחֶנָּה משמעה ירגיע אותה, ראו תְּהִילִּים פ"ט י).

יא כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל וְחָכָם בְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶנָּה.

הפתגם מתאר מצב אומלל בו השליט\מושל נתון להשפעתם של יועצים רְשָׁעִים, והוא מקשיב ומקבל את השקרים שלהם.

יב מֹשֵׁל מַקְשִׁיב עַל דְּבַר שָׁקֶר כָּל מְשָׁרְתָיו רְשָׁעִים.

גירסה נוספת לפתגם ב: העני\רָשׁ ואיש התְּכָכִים (העשיר?) שניהם ישפטו לפי אותו קנה מידה ע"י ה', כי לשניהם ה' העניק את החיים (האיר את עיניהם).

יג רָשׁ וְאִישׁ תְּכָכִים נִפְגָּשׁוּ מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם יְהוָה.

מֶלֶךְ אשר שופט את העניים\דַּלִּים בצדק ואֱמֶת, יצליח להעמיד-ביציבות\לְכוֹנֵן את כס מלכותו.

יד מֶלֶךְ שׁוֹפֵט בֶּאֱמֶת דַּלִּים כִּסְאוֹ לָעַד יִכּוֹן.

נַעַר שזוכה לחינוך טוב (הכולל הלקאות בשֵׁבֶט ותוכחות מוסר) יזכה להרבות חָכְמָה. ואילו הנַעַר שנעזב לנפשו ושחינוכו הוזנח, יביא בושה לאִמּוֹ.

טו שֵׁבֶט וְתוֹכַחַת יִתֵּן חָכְמָה וְנַעַר מְשֻׁלָּח מֵבִישׁ אִמּוֹ.

כשהרְשָׁעִים "רַבִּים" (כלומר יש הרבה מהם, או שהם עולים לגדולה) יש הרבה פֶּשַׁע בָּאָרֶץ, אבל בסוף הצַדִּיקִים יזכו לראות את מַפַּלְתָּם של הרְשָׁעִים.

טז בִּרְבוֹת רְשָׁעִים יִרְבֶּה פָּשַׁע וְצַדִּיקִים בְּמַפַּלְתָּם יִרְאוּ.

אם תרבה בתוכחות מוסר לבִּנְךָ בִּימֵי חִנּוּכוֹ, אז תזכה לימים בהם הוא יענג את נפשך בחכמתו (יש בפתגם דו-משמעות כי הַבֵּן כְּאִילּוּ יִתֵּן מַעֲדַנִּים לחֵךְ\נֶפֶשׁ - ראו נֶפֶשׁ במובן חֵךְ ב).

יז יַסֵּר בִּנְךָ וִינִיחֶךָ וְיִתֵּן מַעֲדַנִּים לְנַפְשֶׁךָ.

מאז שחדלה הנבואה\חָזוֹן ללמד תּוֹרָה את העַם, העַם עלול להיות פרוע וחסר חוקים. אבל מי שיקפיד לשמור על חוקי התּוֹרָה גם ללא הנביאים יהיה מאושר. ויש המפרשים את ה"חָזוֹן" כְּשָׁקוּל לתורת ה', או לתורת החכמים.

יח בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם וְשֹׁמֵר תּוֹרָה אַשְׁרֵהוּ.

אי אפשר להטיף מוסר לעָבֶד בעזרת דיבור בלבד, כי גם אם הוא יבין את הדברים הוא לא יגיב עליהם כראוי.

יט בִּדְבָרִים לֹא יִוָּסֶר עָבֶד כִּי יָבִין וְאֵין מַעֲנֶה.

אם תראה אִישׁ המדבר בפזיזות וללא מחשבה מראש, דע לך שלכְּסִיל (הטיפש שיש לו עוד תִּיקּוּן) יש יותר תִּקְוָה מלאִישׁ זה (ראו ביטוי דומה ב).

כ חָזִיתָ אִישׁ אָץ בִּדְבָרָיו תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ.

פסוק קשה (גם מוסרית). אולי: מי שמפנק את עַבְדּוֹ מימי נעוריו יזכה, כשהעבד יתבגר, בעבד שלא יועיל עוד ("מָנוֹן" במובן יִתְנַוֵּון, או שיהיה כאחד מהמשפחה\מֵהֶם\מִנְהוֹן בארמית).

כא מְפַנֵּק מִנֹּעַר עַבְדּוֹ וְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה מָנוֹן.

אָדָם המלא כעס\אַף\חֵמָה גורם למריבות\מָדוֹן סביבו (ראו ), ובסופו של דבר המריבות גם יובילו לפֶּשַׁע.

כב אִישׁ אַף יְגָרֶה מָדוֹן וּבַעַל חֵמָה רַב פָּשַׁע.

גַּאֲוַת האָדָם הגֵּאֶה תגרום בסופו של דבר להשפלתו (כשיהיה ברור לכֹּל שהגַּאֲוה היתה לא מוצדקת). ואילו האָדָם הצנוע\שְׁפַל-הרוּחַ יזכה בכָּבוֹד (כשיתגלו סגולותיו, שאותם לא פִּרְסֵם).

כג גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד.

אָדָם החולק עם הגַּנָּב את שללו כאילו שׂוֹנֵא את חייו\נַפְשׁוֹ (כי הוא צפוי להיענש על הגניבה או להשחית את נפשו בחטא). וכך גם לגבי האָדָם השומע קריאה לתת עדות על הגניבה ולא מוסר עדות (שומע קללה\אָלָה על מי שלא יתן עדות, כמתואר בוַיִּקְרָא ה א).

כד חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ אָלָה יִשְׁמַע וְלֹא יַגִּיד.

אדם החי בפחד תמידי, הפחד הופך לו למכשול\מוֹקֵשׁ, ואילו הבוטח בה' (ובכך מסיר מעצמו את הפחד) יהיה מרומם וחזק.

כה חֶרְדַּת אָדָם יִתֵּן מוֹקֵשׁ וּבוֹטֵחַ בַּיהוָה יְשֻׂגָּב.

אנשים רַבִּים באים לבקש בקשות (או זיכוי במשפט) מהשליט\מוֹשֵׁל, אבל ה' הוא זה שבאמת קובע את גורלם (ולכן מוטב להם להתפלל אליו).

כו רַבִּים מְבַקְשִׁים פְּנֵי מוֹשֵׁל וּמֵיְהוָה מִשְׁפַּט אִישׁ.

הצַדִּיקִים שונאים\מְתַעְבִים את הרָשָׁע\אִישׁ-העָוֶל, והרָשָׁע שונא את הצַדִּיקִים\יִשְׁרֵי-הַדֶּרֶךְ.

כז תּוֹעֲבַת צַדִּיקִים אִישׁ עָוֶל וְתוֹעֲבַת רָשָׁע יְשַׁר דָּרֶךְ.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
י"ח	בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם וְשֹׁמֵר תּוֹרָה אַשְׁרֵהוּ.
כ"ה	חֶרְדַּת אָדָם יִתֵּן מוֹקֵשׁ..