יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ (י"ט)
סיכום
קובץ 8: מיוחס לאִמּוֹ של המֶלֶךְ לְמוּאֵל. היא מצווה על בְּנָהּ לא להתמסר לנָּשִׁים, לְהִמָּנַע מיָיִן (המתאים יותר למדוכאים מאשר למלכים, הצריכים לשמור על שיקול דעת במשפט), ולשפוט בצדק.
שיר לאֵשֶׁת חַיִל, בו כל פסוק מתחיל באות הבאה בא"ב (אקרוסתיכון). אֵשֶׁת החַיִל עובדת יום ולילה ומכינה דברים בְּיָדֶיהָ לבני ביתה ולמכירה, מחומרים שהיא משיגה בעצמה. היא דואגת למזון ולִלְבוּשׁ לבני הבית, וזוכה לשבחים מכולם ובעיקר ממשפחתה.
שיר לאֵשֶׁת חַיִל, בו כל פסוק מתחיל באות הבאה בא"ב (אקרוסתיכון). אֵשֶׁת החַיִל עובדת יום ולילה ומכינה דברים בְּיָדֶיהָ לבני ביתה ולמכירה, מחומרים שהיא משיגה בעצמה. היא דואגת למזון ולִלְבוּשׁ לבני הבית, וזוכה לשבחים מכולם ובעיקר ממשפחתה.
תקציר
| הקובץ ה-8 של הספר: דברי\מַשָּׂא מוּסָר המיוחסים לאִמּוֹ של המֶלֶךְ לְמוּאֵל (או אולי לְמוּאֵל הוא מֶלֶךְ מַשָּׂא, ארצו של אִיתִיאֵל - ראו פסוק א בפרק הקודם). האֵם קוראת לבְּנָהּ (הבֵּן\בַּר שבא מבִּטְנָהּ, שקיבלה בזכות נדר לה'), ומצווה עליו לא להתמסר לנָּשִׁים, ולהוציא עליהן את כוחו\רכושו\חֵילו, ובכך למחות את שמם הטוב של המלכים. |
| א דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָּׂא אֲשֶׁר יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ. ב מַה בְּרִי וּמַה בַּר בִּטְנִי וּמֶה בַּר נְדָרָי. ג אַל תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ וּדְרָכֶיךָ לַמְחוֹת מְלָכִין. |
| למלכים (כמו לְמוּאֵל) עדיף לא לשתות יָיִן ושֵׁכָר, אחרת הם עלולים לשכוח את חוקי הצדק ואז יטו את משפט העניים. היָיִן מתאים יותר לאנשים אובדי דרך, מדוכאים\מָרֵי-נָפֶשׁ, ועניים, שישכחו את צרותיהם כְּשֶׁיִּשְׂתַּכְּרוּ. |
| ד אַל לַמְלָכִים לְמוֹאֵל אַל לַמְלָכִים שְׁתוֹ יָיִן וּלְרוֹזְנִים או [אֵי] שֵׁכָר. ה פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק וִישַׁנֶּה דִּין כָּל בְּנֵי עֹנִי. ו תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ. ז יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח רִישׁוֹ וַעֲמָלוֹ לֹא יִזְכָּר עוֹד. |
| על לְמוּאֵל להיות לְפֶּה לחלשים, שלא שורדים זמן רב, ושלא יכולים להגן על עצמם במשפט, ועליו לשפוט בצדק את העניים. |
| ח פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם אֶל דִּין כָּל בְּנֵי חֲלוֹף. ט פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק וְדִין עָנִי וְאֶבְיוֹן. |
| שיר לאֵשֶׁת חַיִל. כל פסוק מתחיל באות הבאה בא"ב (אקרוסתיכון). מי יכול למצוא עוד אשת חַיִל (כח והצלחה) שכזאת, שמחירה גבוה בהרבה ממחיר הפנינים. בַּעְלָהּ בוטח בה, וביתו לא יחסר כל עושר\שָׁלָל. היא תגמול לבַּעְלָהּ טוב כל יְמֵי חַיֶּיה. |
| י
אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ.
יא בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר. יב גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּיה. |
| האִשָּׁה מחפשת\דורשת בעצמה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים, ועושה מהם בגדים בְּחֵפֶץ (ברצון או בזריזות). כמו אֳנִיּוֹת סוֹחֵר המפליגות למרחק, היא גם מרחיקה לכת כדי להשיג מזון לביתה, וגם בלילה היא קמה לדאוג למזון\טֶרֶף לבני ביתה ולמנה היומית\חֹק למשרתות שלה. |
| יג
דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ.
יד הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ. טו וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ. |
| היא מתכננת\זוממת לרכוש שָׂדֶה, ואמנם רוכשת אותו ונוטעת בו כָּרֶם, והכל מפרי עֲמָלָהּ. היא "חוגרת" חגורת כח\אומץ\עוז ומחזקת את זרועותיה לקראת עבודתה. היא מבינה\טעמה את הרווח הטוב שבא לה מעֲמָלָהּ, והיא ממשיכה לעבוד גם בלילות לאור הנֵר, וטוֹוָה חוטים לאריגה בכִּישׁוֹר ובפָלֶךְ (כלי טְוִויָּה). |
| טז
זָמְמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ מִפְּרִי כַפֶּיהָ נטע [נָטְעָה] כָּרֶם.
יז חָגְרָה בְעוֹז מָתְנֶיהָ וַתְּאַמֵּץ זְרֹעוֹתֶיהָ. יח טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ לֹא יִכְבֶּה בליל [בַלַּיְלָה] נֵרָהּ. יט יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ. |
| האִשָּׁה נותנת את יָדֶיהָ לעזרה לעניים. ביתה לא ייפחד עם בוא השָּׁלֶג כי לבני הבית יש בגדי (צמר) עשירים (צבועים אדום\שָׁנִי). היא אורגת לעצמה מַרְבַדִּים משֵׁשׁ (אריג יקר) ובגדים אדומים\אַרְגָּמָנים. בַּעְלָהּ זוכה בזכותה לכבוד כשהוא יושב בשער העיר עם הזקנים\השופטים\הנכבדים. היא אורגת סדינים וחֲגוֹרים שהיא מוכרת לסוחר\כְּנַעֲנִי. היא עצמה "לובשת" כח\אומץ\עוז והָדָר, ולא פוחדת מיום מותה. |
| כ
כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן.
כא לֹא תִירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים. כב מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ. כג נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ. כד סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי. כה עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן. |
| האִשָּׁה דוברת דברי חָכְמָה וחֶסֶד. היא משגיחה\צופה על כל המתרחש בביתה, ולא מתעצלת. בָּנֶיהָ ובַּעְלָהּ מהללים אותה, על כך שהיא עולה על כל שאר הנשים שעָשׂוּ חָיִל. |
| כו
פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ.
כז צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל. כח קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ בַּעְלָהּ וַיְהַלְלָהּ. כט רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה. |
| יופיה של אִשָּׁה הוא מַטְעֶה\משקר (כאילו יישאר לָעַד) וחולף כמו הֶבֶל (אֵדִים), אבל אֵשֶׁת החַיִל מבססת את תהילתה על יִרְאַת ה'. לכן, תְּנוּ לה את פְּרִי מַעֲשֶׂיהָ, והללו אותם בשערי העיר. |
| ל
שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת יְהוָה הִיא תִתְהַלָּל.
לא תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| י | אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא? |
| ל | שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי.. |
פרטי היוצר\ת
Freshwater clam with cultivated pearls. By Hannes Grobe/AWI [CC-BY-3.0], from Wikimedia Commons
רָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ (י)
.JPG){kind=link}
דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים (י"ג) תמונה של סיבי פִּשְׁתָּה המשמשים להכנת בדים