מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (א)
סיכום
קובץ 1: פתיחת הספר הכולל מְשָׁלִים של המֶלֶךְ שְׁלֹמֹה, שמטרתם ללמד חָכְמָה וצֶדֶק לנערים התמימים וגם להוסיף ידע לחכמים. וראשית כל חָכְמָה היא יִרְאַת ה'. קריאה לַבֵּן ללמוד מאביו ומאימו, ואזהרה שלא יתפתה להצטרף לחבורת מרצחים, כי מי שחומד בֶּצַע חומד את נֶפֶשׁ עצמו. החָכְמָה קוראת לאנשים בַּחוּצות ובשערים וגוערת בְּקַלֵי הדעת ובטפשים ששונאים דָעַת. הם מסרבים להקשיב לאזהרות שלה ולכן לא ימצאו אותה כשיבוא יומם להיענש.
תקציר
פתיחת הספר: הספר כולל את המְשָׁלִים של המֶלֶךְ שְׁלֹמֹה, שמטרתם ללמד חָכְמָה וצֶדֶק לנערים התמימים וגם להוסיף ידע לחכמים. וראשית כל חָכְמָה (שהטפשים בָּזִים לה) היא יִרְאַת ה'. |
א מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. ב לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה. ג לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים. ד לָתֵת לִפְתָאיִם עָרְמָה לְנַעַר דַּעַת וּמְזִמָּה. ה יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח וְנָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה. ו לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם. ז יִרְאַת יְהוָה רֵאשִׁית דָּעַת חָכְמָה וּמוּסָר אֱוִילִים בָּזוּ. |
קריאה לַבֵּן ללמוד מאביו ומאימו, שחינוכם יהיה לו כמו קישוט ראש (לִוְיַת חֵן) או תכשיטים (עֲנָקִים) לצוואר. |
ח שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ. ט כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ. |
אזהרה לַבֵּן שלא יתפתה להצטרף לחבורת חוטאים שינסו לצרף אותו אליהם כדי שביחד הם יארבו לאנשים תמימים כדי לרצוח אותם, ולמלא את ביתם ברכוש גנוב. הם עלולים להזמין את הַבֵּן לחבור אליהם בחלוקת הבִּיזָּה (ע"י הטלת גורלות) ולחלוק את הקופה (כִּיס) המשותפת. |
י בְּנִי אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים אַל תֹּבֵא. יא אִם יֹאמְרוּ לְכָה אִתָּנוּ נֶאֶרְבָה לְדָם נִצְפְּנָה לְנָקִי חִנָּם. יב נִבְלָעֵם כִּשְׁאוֹל חַיִּים וּתְמִימִים כְּיוֹרְדֵי בוֹר. יג כָּל הוֹן יָקָר נִמְצָא נְמַלֵּא בָתֵּינוּ שָׁלָל. יד גּוֹרָלְךָ תַּפִּיל בְּתוֹכֵנוּ כִּיס אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ. טו בְּנִי אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם מְנַע רַגְלְךָ מִנְּתִיבָתָם. טז כִּי רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ וִימַהֲרוּ לִשְׁפָּךְ דָּם. |
החוטאים המנסים לפתות את הַבֵּן נמשלים לציפורים הבאות לאכול פתיון ולא מבינות את המטרה של פריסת רשת הציד, וכך הן אורבות לא לפתיון אלא לעצמן, וכל מי שחומד בֶּצַע חומד את נֶפֶשׁ עצמו. |
יז כִּי חִנָּם מְזֹרָה הָרָשֶׁת בְּעֵינֵי כָל בַּעַל כָּנָף. יח וְהֵם לְדָמָם יֶאֱרֹבוּ יִצְפְּנוּ לְנַפְשֹׁתָם. יט כֵּן אָרְחוֹת כָּל בֹּצֵעַ בָּצַע אֶת נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח. |
החָכְמָה קוראת לאנשים בַּחוּצות, בָּרְחֹבוֹת, בראש חומות (הֹמִיּוֹת), ופתחי שְׁעָרִים, וגוערת בְּקַלֵי הדעת ובטפשים ששונאים דָעַת. |
כ חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ. כא בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיר אֲמָרֶיהָ תֹאמֵר. כב עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ דָעַת. כג תָּשׁוּבוּ לְתוֹכַחְתִּי הִנֵּה אַבִּיעָה לָכֶם רוּחִי אוֹדִיעָה דְבָרַי אֶתְכֶם. |
החָכְמָה קראה להם ושלחה להם את ידה אבל הם מסרבים להקשיב לאזהרות שלה. לכן היא גם תלעג להם כשיבוא היום שבו הם יענשו (באסון - אֵיד, שׁוֹאָה, פחד, סוּפָה, צָרָה, מצוּקָה) ואז היא לא תענה להם גם אם יקראו ויחפשו אותה. זה כי הם לא שמעו לעצותיה ולא בחרו ביִרְאַת ה', ולכן יאכלו את הפְּרִי (הרקוב) שהביאה להם דרכם ועצותיהם. |
כד יַעַן קָרָאתִי וַתְּמָאֵנוּ נָטִיתִי יָדִי וְאֵין מַקְשִׁיב. כה וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי וְתוֹכַחְתִּי לֹא אֲבִיתֶם. כו גַּם אֲנִי בְּאֵידְכֶם אֶשְׂחָק אֶלְעַג בְּבֹא פַחְדְּכֶם. כז בְּבֹא כשאוה [כְשׁוֹאָה] פַּחְדְּכֶם וְאֵידְכֶם כְּסוּפָה יֶאֱתֶה בְּבֹא עֲלֵיכֶם צָרָה וְצוּקָה. כח אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי. כט תַּחַת כִּי שָׂנְאוּ דָעַת וְיִרְאַת יְהֹוָה לֹא בָחָרוּ. ל לֹא אָבוּ לַעֲצָתִי נָאֲצוּ כָּל תּוֹכַחְתִּי. לא וְיֹאכְלוּ מִפְּרִי דַרְכָּם וּמִמֹּעֲצֹתֵיהֶם יִשְׂבָּעוּ. |
כי סטיית הטפשים מדרך הישר הבטוחה\מְשׁוּבָה, וההתעלמות שלהם מהמחיר של טפשותם תגרום לאבדנם. אך מי שישמע לחָכְמָה יזכה בבטחון ובשַׁלְוָה מוצקדת. |
לב כִּי מְשׁוּבַת פְּתָיִם תַּהַרְגֵם וְשַׁלְוַת כְּסִילִים תְּאַבְּדֵם. לג וְשֹׁמֵעַ לִי יִשְׁכָּן בֶּטַח וְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָה. |
ציטוטים נבחרים
פסוקים | |
---|---|
א | מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. |
ח | שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ. |