פרטי היוצר\ת
Justice. By Antonio Canova (1757–1822). Photo by Fondazione Cariplo. See page for more info on author. [CC-BY-SA-3.0 or CC-BY-SA-3.0]
יִשְׁקְלֵנִי בְמֹאזְנֵי צֶדֶק (ו)
סיכום
אִיּוֹב נשבע 14 שְׁבוּעוֹת על מעשים טובים שעשה, ועל רעים שלא עשה, ואף לא הרהר לעשות, ומציין עונשים שיקבל על עצמו אם הוא נשבע לשוא. הוא נשבע שלא הביט על בְּתוּלָה, שלא רימה, שלא נאף, שלא שפט ללא צדק, שלא מנע אוכל מחלשים, שנתן לבוש לעניים, שלא הכה יָתוֹם, שלא שם את מבטחו ברכושו, שלא עבד אלילים, שלא שמח על אסון אויביו, שהכניס אורחים, שלא ניסה להסתיר חטאים, שיקבל את דינו של ה', ושלא גזל אדמות. בדברים אלה תַּמּוּ דִּבְרֵי אִיּוֹב.
תקציר
| אִיּוֹב נשבע שְׁבוּעוֹת על מעשים טובים שעשה, ועל רעים שלא עשה, ומציין עונשים שיקבל על עצמו אם הוא נשבע לשוא. שבועה 1: אִיּוֹב הסכים בשבועה עם עיניו שלא יביט על בְּתוּלָה. כי הרי ה'\שַׁדַּי במרומים מעניש באסון\אֵיד-וְנֵכֶר את החוטאים כך. ה' רואה את כל מעשי האָדָם (ולכן אי אפשר להסתיר ממנו את המבט על הבְּתוּלָה). |
| א בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינָי וּמָה אֶתְבּוֹנֵן עַל בְּתוּלָה. ב וּמֶה חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמָּעַל וְנַחֲלַת שַׁדַּי מִמְּרֹמִים. ג הֲלֹא אֵיד לְעַוָּל וְנֵכֶר לְפֹעֲלֵי אָוֶן. ד הֲלֹא הוּא יִרְאֶה דְרָכָי וְכָל צְעָדַי יִסְפּוֹר. |
| שבועה 2: אִיּוֹב נשבע שלא הלך ומיהר\חַשׁ בדרכי שקר ומִרְמָה. הוא קורא לה' לשקול אותו במאזניים מדויקות כדי שיראה את הצדק של איּוב בשבועה הזאת. אִיּוֹב נשבע שלא סטה בצעדיו\אַשֻּׁרַיו מדרך הצדק, כדי ללכת אחרי פיתויים שראו עיניו, וכך לא דבק בידו כל גֶזֶל או חטא. אם הוא משקר בשבועתו הוא יענש בכך שאת מה שהוא יזרע יאכל זר, וכך צאצאיו יוותרו ללא ירושה ויעקרו מביתם. |
| ה אִם הָלַכְתִּי עִם שָׁוְא וַתַּחַשׁ עַל מִרְמָה רַגְלִי. ו יִשְׁקְלֵנִי בְמֹאזְנֵי צֶדֶק וְיֵדַע אֱלוֹהַּ תֻּמָּתִי. ז אִם תִּטֶּה אַשֻּׁרִי מִנִּי הַדָּרֶךְ וְאַחַר עֵינַי הָלַךְ לִבִּי וּבְכַפַּי דָּבַק מֻאוּם. ח אֶזְרְעָה וְאַחֵר יֹאכֵל וְצֶאֱצָאַי יְשֹׁרָשׁוּ. |
| שבועה 3: אִיּוֹב נשבע שלא התפתה לנאוף עם אשת רְעוֹ, ואָרַב לה על פֶּתַח ביתה. אם הוא משקר בשבועתו הוא יענש בכך שגם אישתו תקיים יחסי מין עם זר. כי הניאוף הוא מעשה זִמָּה וחטא, והעונש עליו הוא שהאֵשׁ תשרוף\תֹּאכֵל את אִיּוֹב גם בעולם המתים\אֲבַדּוֹן, ותְּכַלֶּה את כל תְּבוּאָתו עד השורשים. |
| ט אִם נִפְתָּה לִבִּי עַל אִשָּׁה וְעַל פֶּתַח רֵעִי אָרָבְתִּי. י תִּטְחַן לְאַחֵר אִשְׁתִּי וְעָלֶיהָ יִכְרְעוּן אֲחֵרִין. יא כִּי הוא [הִיא] זִמָּה והיא [וְהוּא] עָוֹן פְּלִילִים. יב כִּי אֵשׁ הִיא עַד אֲבַדּוֹן תֹּאכֵל וּבְכָל תְּבוּאָתִי תְשָׁרֵשׁ. |
| שבועה 4: אִיּוֹב נשבע שלא נמנע ממִשְׁפַּט צדק בוויכוח\ריב עם עבדיו. כי אחרת איך הוא יתגונן בפני האשמות של ה' (שאיּוב הוא עַבְדּוֹ, אם ה' יאשימו שלא בצדק)? הרי אִיּוֹב ועבדיו הם שווים בפני ה', שברא את שניהם כאחד בבֶּטֶן\רֶחֶם אימותיהם. |
| יג אִם אֶמְאַס מִשְׁפַּט עַבְדִּי וַאֲמָתִי בְּרִבָם עִמָּדִי. יד וּמָה אֶעֱשֶׂה כִּי יָקוּם אֵל וְכִי יִפְקֹד מָה אֲשִׁיבֶנּוּ. טו הֲלֹא בַבֶּטֶן עֹשֵׂנִי עָשָׂהוּ וַיְכֻנֶנּוּ בָּרֶחֶם אֶחָד. |
| שבועה 5: אִיּוֹב נשבע שלא אכל את לחמו\פִּתו לבדו בעוד היתומים, העניים\דַּלִּים, והאַלְמָנָה רואים בכליון עיניים את הסעודה. כי אותם חלשים התיחסו אליו כאל אביהם, והוא תמך\הנחה באַלְמָנָה עוד בבטן אִמּוֹ. |
| טז אִם אֶמְנַע מֵחֵפֶץ דַּלִּים וְעֵינֵי אַלְמָנָה אֲכַלֶּה. יז וְאֹכַל פִּתִּי לְבַדִּי וְלֹא אָכַל יָתוֹם מִמֶּנָּה. יח כִּי מִנְּעוּרַי גְּדֵלַנִי כְאָב וּמִבֶּטֶן אִמִּי אַנְחֶנָּה. |
| שבועה 6: אִיּוֹב נשבע שֶׁכְּשֶׁרָאָה אָדָם אובד או אֶבְיוֹן ללא לְבוּשׁ או כְּסוּת, הוא היה נותן לו לְבוּשׁ משובח מצמר כְּבָשַׂיו, עד שמותני העני התחממו וברכו את איּוב. |
| יט אִם אֶרְאֶה אוֹבֵד מִבְּלִי לְבוּשׁ וְאֵין כְּסוּת לָאֶבְיוֹן. כ אִם לֹא בֵרֲכוּנִי חלצו [חֲלָצָיו] וּמִגֵּז כְּבָשַׂי יִתְחַמָּם. |
| שבועה 7: אִיּוֹב נשבע שלא הרים את ידו להכות יָתוֹם כששפט בשַּׁעַר העיר (ראו פרק כ"ט פסוק זאיּוב פרק כ"ט פסוק ז: ז
בְּצֵאתִי שַׁעַר עֲלֵי קָרֶת בָּרְחוֹב אָכִין מוֹשָׁבִי.
), גם אם היו לידו מי שיעזרו לאִיּוֹב בכך. אם הוא משקר בשבועתו הוא יענש בכך שהכתף תיפול משכמו, והזרוע (שהרים להכות את היתום) תשבר מהפֶּרֶק\קָנֶה שלה. אִיּוֹב לא חטא בהכאת היָתוֹם בגלל שפחד מהאסון\אֵיד שיביא עליו ה', ושאותו לא יוכל לשאת. |
| כא אִם הֲנִיפוֹתִי עַל יָתוֹם יָדִי כִּי אֶרְאֶה בַשַּׁעַר עֶזְרָתִי. כב כְּתֵפִי מִשִּׁכְמָה תִפּוֹל וְאֶזְרֹעִי מִקָּנָה תִשָּׁבֵר. כג כִּי פַחַד אֵלַי אֵיד אֵל וּמִשְּׂאֵתוֹ לֹא אוּכָל. |
| שבועה 8: אִיּוֹב נשבע שלא שם את מבטחו\כִּסְלוֹ בזָהָב\כֶּתֶם, ושמח על רכושו\חֵילוֹ הרב\כַבִּיר שמצא. |
| כד אִם שַׂמְתִּי זָהָב כִּסְלִי וְלַכֶּתֶם אָמַרְתִּי מִבְטַחִי. כה אִם אֶשְׂמַח כִּי רַב חֵילִי וְכִי כַבִּיר מָצְאָה יָדִי. |
| שבועה 9: אִיּוֹב נשבע שלא התפתה לעבודת אלילים בַּסֵּתֶר (ע"י הבאת ידו אל פיו) כשראה את האוֹר הזוהר\יָהֵל של היָרֵחַ ההֹלֵךְ במסלולו. כי מעשה כזה הוא חטא, ובכך הוא היה מכחיש את גדולתו של ה' במרומים. |
| כו אִם אֶרְאֶה אוֹר כִּי יָהֵל וְיָרֵחַ יָקָר הֹלֵךְ. כז וַיִּפְתְּ בַּסֵּתֶר לִבִּי וַתִּשַּׁק יָדִי לְפִי. כח גַּם הוּא עָוֹן פְּלִילִי כִּי כִחַשְׁתִּי לָאֵל מִמָּעַל. |
| שבועה 10: אִיּוֹב נשבע שלא שמח על אסון\פִיד שנפל על שונאיו, ולא חטא בפיו\חִכּוֹ בקללה\אָלָה על נפש אויבו. |
| כט אִם אֶשְׂמַח בְּפִיד מְשַׂנְאִי וְהִתְעֹרַרְתִּי כִּי מְצָאוֹ רָע. ל וְלֹא נָתַתִּי לַחֲטֹא חִכִּי לִשְׁאֹל בְּאָלָה נַפְשׁוֹ. |
| שבועה 11: אִיּוֹב נשבע שלא הותיר זר לישון מחוץ לביתו, אלא הזמינו להתארח, וגם אנשי\מְתֵי ביתו ביקשו שלא לִשְׂבֹּעַ מהבשר שיוגש לאורח. |
| לא אִם לֹא אָמְרוּ מְתֵי אָהֳלִי מִי יִתֵּן מִבְּשָׂרוֹ לֹא נִשְׂבָּע. לב בַּחוּץ לֹא יָלִין גֵּר דְּלָתַי לָאֹרַח אֶפְתָּח. |
| שבועה 12: אִיּוֹב נשבע שלא ניסה להסתיר חטאים, כמו שאָדָם הראשון ניסה להסתיר את חטא גן-העדן (ראו בראשית פרק ג פסוקים ח-יבראשית פרק ג פסוקים ח-י: ח
וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל יְהוָה אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהִים בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן.
ט
וַיִּקְרָא יְהוָה אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה.
י
וַיֹּאמֶר אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא כִּי עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא.
). זאת כיוון שהוא פחד\ערץ\חַת מהבּוּז שיקבל מההָמוֹן, שיגרום לו לעצור ולא לצאת מביתו. |
| לג אִם כִּסִּיתִי כְאָדָם פְּשָׁעָי לִטְמוֹן בְּחֻבִּי עֲוֹנִי. לד כִּי אֶעֱרוֹץ הָמוֹן רַבָּה וּבוּז מִשְׁפָּחוֹת יְחִתֵּנִי וָאֶדֹּם לֹא אֵצֵא פָתַח. |
| שבועה 13: אִיּוֹב מציג את חתימתו על דבריו (באוֹת תָּו - דמוית ה-X בעברית עתיקה), לכל מי שירצה לשמוע אותו. הוא נשבע, שאם ה'\שַׁדַּי יענה לטענותיו בְּסֵפֶר (תעודה משפטית), אז הוא ישא את הספר על שכמו, ויענוד אותו ככתר\עֲטֶרֶת על ראשו. הוא גם יספר לה' על כל מעשיו\צְעָדַיו, ויחפש את קִרְבָתוֹ כמו לשליט\נָגִיד. |
| לה מִי יִתֶּן לִי שֹׁמֵעַ לִי הֶן תָּוִי שַׁדַּי יַעֲנֵנִי וְסֵפֶר כָּתַב אִישׁ רִיבִי. לו אִם לֹא עַל שִׁכְמִי אֶשָּׂאֶנּוּ אֶעֶנְדֶנּוּ עֲטָרוֹת לִי. לז מִסְפַּר צְעָדַי אַגִּידֶנּוּ כְּמוֹ נָגִיד אֲקָרֲבֶנּוּ. |
| שבועה 14: אִיּוֹב נשבע שהוא מעולם לא גזל אדמות של אחרים, ולכן אדמתו ותְּלָמֶיהָ לא יזעקו ויבכו על שהוא גזל אותה ואכל את תבואתה בלי ששילם עליה, כי הוא מעולם לא הפיל כך בַּפַּח את בְּעָלֶיהָ האמיתיים. אם הוא משקר בשבועתו הוא יענש בכך שהאדמה תוציא חוֹחַ (מין קוץ) במקום חִטָּה, וצמח רע (בָּאְשָׁה) במקום שְּׂעֹרָה. בדברים אלה תַּמּוּ דִּבְרֵי אִיּוֹב. |
| לח אִם עָלַי אַדְמָתִי תִזְעָק וְיַחַד תְּלָמֶיהָ יִבְכָּיוּן. לט אִם כֹּחָהּ אָכַלְתִּי בְלִי כָסֶף וְנֶפֶשׁ בְּעָלֶיהָ הִפָּחְתִּי. מ תַּחַת חִטָּה יֵצֵא חוֹחַ וְתַחַת שְׂעֹרָה בָאְשָׁה תַּמּוּ דִּבְרֵי אִיּוֹב. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ט"ו | הֲלֹא בַבֶּטֶן עֹשֵׂנִי עָשָׂהוּ וַיְכֻנֶנּוּ בָּרֶחֶם אֶחָד. |
| ל"ב | בַּחוּץ לֹא יָלִין גֵּר דְּלָתַי לָאֹרַח אֶפְתָּח. |
| מ | תַּמּוּ דִּבְרֵי אִיּוֹב. |
פרטי היוצר\ת
-3-cliche_Jean_Weber_(23715265209).jpg){kind=link}
Blé tendre hiver, by INRA DIST from France [CC-BY-2.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
חִטָּה (מ)
חוֹחַ (מ)
פרטי היוצר\ת
Lucash [CC-BY-SA-3.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
שְׂעֹרָה (מ)