בַּמִּדְבָּר ל”ב

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Gilead Hils, by David Bjorgen (http://en.wikipedia.org/wiki/User:Cybjorg) [CC-BY-SA-2.5], via Wikimedia Commons

וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד, וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה (א) בתמונה - הרי הגִּלְעָד.

סיכום

בני השבטים רְאוּבֵן וגָד מבקשים להתנחל באזורים שנכבשו מהָאֱמֹרִים ממזרח ליַרְדֵּן. מֹשֶׁה כועס על הבקשה, אבל הם מבטיחים שיצאו חלוצים לפני כל העַם כדי לעזור בכיבוש הארץ המובטחת (ממערב לירדן) ורק אז ישובו לנחלותיהם. כך מוסכם, וגם חֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה מצטרף אליהם ומתנחל בצפון הַגִּלְעָד ובבָּשָׁן.

תקציר

רְאוּבֵן וגָד מבקשים להתנחל ממזרח ליַרְדֵּן: בני השבטים רְאוּבֵן וגָד היו בעלי מקנה רב וראו שאזור יַעְזֵר והַגִּלְעָד מתאימים במיוחד למִרְעֶה. נציגיהם באים למֹשֶׁה ולשאר מנהיגי העַם, ומבקשים להתנחל בערים שבעבר היַרְדֵּן המזרחי, אותם כבשו בעזרת ה', ולא לעבור את הַיַּרְדֵּן להתנחל בעברו המערבי.

א וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה. ב וַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר. ג עֲטָרוֹת וְדִיבֹן וְיַעְזֵר וְנִמְרָה וְחֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה וּשְׂבָם וּנְבוֹ וּבְעֹן. ד הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יְהוָה לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ מִקְנֶה הִוא וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה. ה וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן.

מֹשֶׁה כועס על הבקשה, ושואל אם הם חושבים לנוח בנחלתם בעוד שאר העַם נלחם כדי לכבוש את אדמתו? למה הם מנסים להניא את העַם מלנחול את הארץ המובטחת? הרי כך עשו אבותיהם אחרי שמֹשֶׁה שלח את המרגלים מקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לְרַגֵּל את הארץ. המרגלים הגיעו עד נַחַל אֶשְׁכּוֹל ואז הניאו את העַם מִלִּרְצוֹת לנחול את הארץ.

ו וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה. ז וְלָמָּה תנואון [תְנִיאוּן] אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם יְהוָה. ח כֹּה עָשׂוּ אֲבֹתֵיכֶם בְּשָׁלְחִי אֹתָם מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לִרְאוֹת אֶת הָאָרֶץ. ט וַיַּעֲלוּ עַד נַחַל אֶשְׁכּוֹל וַיִּרְאוּ אֶת הָאָרֶץ וַיָּנִיאוּ אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְבִלְתִּי בֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם יְהוָה.

ה' כעס והעניש אז את בני העַם מעל גיל 20 (מלבד כָּלֵב ויְהוֹשֻׁעַ) שֶׁיִּנְדְּדוּ בַּמִּדְבָּר 40 שנה וימותו בו מבלי לראות את הארץ. מסתבר שהעַם כמו אבותיהם, גדל\התרבה בחוטאים המוסיפים להפיל את כעסו של ה' על העַם. אם ישובו כך מללכת אחרי ה', אז הוא יוסיף להניח אותם בַּמִּדְבָּר ולהשחיתם עוד שנים רבות נוספות.

י וַיִּחַר אַף יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר. יא אִם יִרְאוּ הָאֲנָשִׁים הָעֹלִים מִמִּצְרַיִם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה אֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב כִּי לֹא מִלְאוּ אַחֲרָי. יב בִּלְתִּי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן כִּי מִלְאוּ אַחֲרֵי יְהוָה. יג וַיִּחַר אַף יְהוָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיְנִעֵם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד תֹּם כָּל הַדּוֹר הָעֹשֶׂה הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה. יד וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף יְהוָה אֶל יִשְׂרָאֵל. טו כִּי תְשׁוּבֻן מֵאַחֲרָיו וְיָסַף עוֹד לְהַנִּיחוֹ בַּמִּדְבָּר וְשִׁחַתֶּם לְכָל הָעָם הַזֶּה.

בני רְאוּבֵן וגָד אומרים שרק יקימו בינתיים גִּדְרֹת צֹאן למקנה, ועָרִים לילדיהם בעבר הירדן המזרחי. הם יותירו כאן את המקנה והילדים במקומות מבוצרים ומוגנים, בעוד הם עצמם יֵצְאוּ חמושים וחלוצים לפני כל העַם, ולא ישובו לבתיהם עד שיעזרו לעַם להתנחל ממערב לירדן.

טז וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ. יז וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם וְיָשַׁב טַפֵּנוּ בְּעָרֵי הַמִּבְצָר מִפְּנֵי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. יח לֹא נָשׁוּב אֶל בָּתֵּינוּ עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ. יט כִּי לֹא נִנְחַל אִתָּם מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וָהָלְאָה כִּי בָאָה נַחֲלָתֵנוּ אֵלֵינוּ מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה.

מֹשֶׁה אומר שאם יעשו כך, אז הם יחזרו לנחלתם נקיים מחטא, אבל אם לא יקיימו את הבטחתם אז חטאם ידבק בהם. הוא מסכים שיקימו גִּדְרֹת צֹאן ועָרִים כאן כמו שביקשו, והם חוזרים ומבטיחים להשאיר בגִּלְעָד את הנשים, הילדים והמקנה בעוד הם עצמם ילחמו כחלוצים בראש העַם.

כ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה אִם תַּעֲשׂוּן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אִם תֵּחָלְצוּ לִפְנֵי יְהוָה לַמִּלְחָמָה. כא וְעָבַר לָכֶם כָּל חָלוּץ אֶת הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי יְהוָה עַד הוֹרִישׁוֹ אֶת אֹיְבָיו מִפָּנָיו. כב וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי יְהוָה וְאַחַר תָּשֻׁבוּ וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵיְהוָה וּמִיִּשְׂרָאֵל וְהָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לַאֲחֻזָּה לִפְנֵי יְהוָה. כג וְאִם לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן הִנֵּה חֲטָאתֶם לַיהוָה וּדְעוּ חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶתְכֶם. כד בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם תַּעֲשׂוּ. כה וַיֹּאמֶר בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר עֲבָדֶיךָ יַעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי מְצַוֶּה. כו טַפֵּנוּ נָשֵׁינוּ מִקְנֵנוּ וְכָל בְּהֶמְתֵּנוּ יִהְיוּ שָׁם בְּעָרֵי הַגִּלְעָד. כז וַעֲבָדֶיךָ יַעַבְרוּ כָּל חֲלוּץ צָבָא לִפְנֵי יְהוָה לַמִּלְחָמָה כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי דֹּבֵר.

מֹשֶׁה מפקיד את שבטי רְאוּבֵן וגָד תחת הנהגת אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן ויהוֹשֻׁעַ, ומצווה עליהם לתת לרְאוּבֵן ולגָד להתנחל בגִּלְעָד שממזרח לירדן, אם באמת ילחמו כחלוצים כדי לכבוש את כְּנָעַן. אח"כ יהוֹשֻׁעַ יזכיר להם את הבטחתם והם אמנם יקיימו אותה, ויהוֹשֻׁעַ יקיים את חלקו וישחרר אותם.

כח וַיְצַו לָהֶם מֹשֶׁה אֵת אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֵת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְאֶת רָאשֵׁי אֲבוֹת הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. כט וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם אִם יַעַבְרוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אִתְּכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן כָּל חָלוּץ לַמִּלְחָמָה לִפְנֵי יְהוָה וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵיכֶם וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד לַאֲחֻזָּה. ל וְאִם לֹא יַעַבְרוּ חֲלוּצִים אִתְּכֶם וְנֹאחֲזוּ בְתֹכְכֶם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. לא וַיַּעֲנוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן לֵאמֹר אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל עֲבָדֶיךָ כֵּן נַעֲשֶׂה. לב נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי יְהוָה אֶרֶץ כְּנָעַן וְאִתָּנוּ אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן.

נחלות גָד, רְאוּבֵן וחֲצִי המְנַשֶּׁה: מֹשֶׁה נותן לשבטי גָד ורְאוּבֵן את אֶת מַמְלֶכֶת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, ולחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה את מַמְלֶכֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן. מפורטות הערים שכבשו וּבָנוּ גָד ורְאוּבֵן. החלוקה ביניהם שונה במעט מזאת המופיעה ב, שם רְאוּבֵן זוכה בכל התחום הדרומי שבין האַרְנוֹן לאזור חֶשְׁבּוֹן, וגָד מקבל את האזור שצפונה משם, ואילו כאן גָד מקבל כמה מהערים באזור הדרומי, כמו דִּיבוֹן וְעֲטָרוֹת.

לג וַיִּתֵּן לָהֶם מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף אֶת מַמְלֶכֶת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וְאֶת מַמְלֶכֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הָאָרֶץ לְעָרֶיהָ בִּגְבֻלֹת עָרֵי הָאָרֶץ סָבִיב. לד וַיִּבְנוּ בְנֵי גָד אֶת דִּיבֹן וְאֶת עֲטָרֹת וְאֵת עֲרֹעֵר. לה וְאֶת עַטְרֹת שׁוֹפָן וְאֶת יַעְזֵר וְיָגְבֳּהָה. לו וְאֶת בֵּית נִמְרָה וְאֶת בֵּית הָרָן עָרֵי מִבְצָר וְגִדְרֹת צֹאן. לז וּבְנֵי רְאוּבֵן בָּנוּ אֶת חֶשְׁבּוֹן וְאֶת אֶלְעָלֵא וְאֵת קִרְיָתָיִם. לח וְאֶת נְבוֹ וְאֶת בַּעַל מְעוֹן מוּסַבֹּת שֵׁם וְאֶת שִׂבְמָה וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁמֹת אֶת שְׁמוֹת הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנוּ.

3 בתי אב משבט מְנַשֶּׁה כובשים ומתנחלים באזורים בצפון הַגִּלְעָד ובבָּשָׁן שהוקצו לחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה. בְּנֵי מָכִיר מתנחלים בגִּלְעָד, יָאִיר כובש את חַוֹּתֵיהֶם ונֹבַח הרחיק צפונה לאזור קְנָת.

לט וַיֵּלְכוּ בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה גִּלְעָדָה וַיִּלְכְּדֻהָ וַיּוֹרֶשׁ אֶת הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בָּהּ. מ וַיִּתֵּן מֹשֶׁה אֶת הַגִּלְעָד לְמָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה וַיֵּשֶׁב בָּהּ. מא וְיָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת חַוֹּתֵיהֶם וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חַוֹּת יָאִיר. מב וְנֹבַח הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת קְנָת וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וַיִּקְרָא לָה נֹבַח בִּשְׁמוֹ.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
י"ד	וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם, תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים...
ט"ז	וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ: "גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ.