פרטי היוצר\ת
Building of the Temple of Salomon. By Santi di Tito (1536–1603). Photo by Sailko [CC-BY-3.0], via Wikimedia Commons
וְאֵלֶּה הוּסַד שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים הָאֹרֶךְ אַמּוֹת בַּמִּדָּה הָרִאשׁוֹנָה אַמּוֹת שִׁשִּׁים וְרֹחַב אַמּוֹת עֶשְׂרִים (ג)
פרטי היוצר\ת
מקדש שלמה. By Reddi. Original tranlsated to Hebrew. Uploaded to Wikimedia by Ori229. See page for author. [CC-BY-SA-3.0 / GFDL], via Wikimedia Commons
תכנית בית המקדש. הפסוקים הנזכרים באיור הם ממְלָכִים-א פרק ו-מְלָכִים-א פרק ז, וכוללים פרטים הנזכרים שם ומושמטים בפרק כאן.
|
|
סיכום
שְׁלֹמֹה מתחיל את הקמת המקדש בשטח גֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי שביְרוּשָׁלַיִם. תוכנית מבנה בית המקדש כוללת אוּלָם כניסה, הֵיכַל, ובֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים ובו אֲרוֹן הבְּרִית וזוג כרובים מכונפים. פנים המבנה מכוסה בעץ ובזהב ובקישוטים, ושני עמודים, בשם יָכִין ובֹּעַז, מוצבים בחזית הַבַּיִת.
תקציר
| שְׁלֹמֹה מתחיל לבנות את המקדש בהר הַמּוֹרִיָּה [*]הכוונה כנראה למקום עקדת יִצְחָק באֶרֶץ הַמֹּרִיָּה במקום שבו ראה דָוִד אביו את מַלְאַךְ ה' בגורן אָרְנָן הַיְבוּסִי
[^]
בְּרֵאשִׁית פרק כ"ב פסוק ב: ב
וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.
[*]אותו אח"כ דָוִד רכש והכין בו מִזְבֵּחַ לה' . המלאכה מתחילה בב' באִיָּר\בחודש-השני בשנה 4 למלכות שְׁלֹמֹה.
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק כ"א פסוקים ט"ז, כ"ה-כ"ו: טז
וַיִּשָּׂא דָוִיד אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ יְהוָה עֹמֵד בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלִָם וַיִּפֹּל דָּוִיד וְהַזְּקֵנִים מְכֻסִּים בַּשַּׂקִּים עַל פְּנֵיהֶם.
... כה
וַיִּתֵּן דָּוִיד לְאָרְנָן בַּמָּקוֹם שִׁקְלֵי זָהָב מִשְׁקָל שֵׁשׁ מֵאוֹת.
כו
וַיִּבֶן שָׁם דָּוִיד מִזְבֵּחַ לַיהוָה וַיַּעַל עֹלוֹת וּשְׁלָמִים וַיִּקְרָא אֶל יְהוָה וַיַּעֲנֵהוּ בָאֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם עַל מִזְבַּח הָעֹלָה.
|
| א וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית יְהוָה בִּירוּשָׁלִַם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה אֲשֶׁר נִרְאָה לְדָוִיד אָבִיהוּ אֲשֶׁר הֵכִין בִּמְקוֹם דָּוִיד בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי. ב וַיָּחֶל לִבְנוֹת בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשֵּׁנִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ. |
| תוכנית המקדש\הַבַּיִת [*]פרשת בניית מִקְדָּשׁ שְׁלֹמֹה ותיאור המבנה וכלי הפולחן הקשורים בו מתוארים במְלָכִים-א פרק ו-מְלָכִים-א פרק ז ושוב בהבדלים מסויימים גם בדִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ג-דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ד. המילה מִקְדָּשׁ אינה נזכרת בפרקים אלה, והמונח המקובל הוא הַבַּיִת או בֵּית ה'. : אלה המידות של בית ה' אותו יסד שְׁלֹמֹה: האורך 60 אַמּוֹת[*]האַמָּה משוערת כאורך של כחצי מטר. והרוחב 20 אַמּוֹת. על פני חזית הבַּיִת נבנה אוּלָם שאורכו היה כרוחב הבית[*]כלומר אורך האוּלָם היה 20 אַמּוֹת. לפי גרסת מְלָכִים היה רוחבו של האוּלָם 10 אַמּוֹת. האוּלָם הוקם כך שצלעו הארוכה היתה על פני רוחב הבַּיִת. וגובהו 120 אַמּוֹת ושְׁלֹמֹה ציפה אותו מבפנים בזָהָב טָהוֹר[*]גובה זה של 120 אַמּוֹת אינו פרופורציונאלי לשאר מידות בית המקדש וכנראה מדובר בשגיאה. בגרסת מְלָכִים לא צויין גובהו של האוּלָם. יש שהציעו שגובהו כגובה שאר המבנה, כלומר 30 אַמָּה, או שהָאוּלָם לא היה מקורה כלל ושהעמודים ניצבו בכניסה אליו כקישוט ולא כדי להחזיק גג כלשהו. לפיכך היה הָאוּלָם מעין חצר פתוחה בחזית הַבַּיִת שאולי היתה מגודרת מימין ומשמאל בקירות נמוכים .[*]ספר ירושלים תקופת המקרא, שמואל אחיטוב, עמיחי מזר (עורכים), הוצאת יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית, 2000, עמודים 161-160,141 [*]עולם התנ"ך, ספר מְלָכִים-א עמ' 70 . הגרסה שלפנינו בכל אופן מתארת את הָאוּלָם כחלל סגור שאותו יכל שְׁלֹמֹה לצפות מבפנים בזָהָב. |
| ג וְאֵלֶּה הוּסַד שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים הָאֹרֶךְ אַמּוֹת בַּמִּדָּה הָרִאשׁוֹנָה אַמּוֹת שִׁשִּׁים וְרֹחַב אַמּוֹת עֶשְׂרִים. ד וְהָאוּלָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֹרֶךְ עַל פְּנֵי רֹחַב הַבַּיִת אַמּוֹת עֶשְׂרִים וְהַגֹּבַהּ מֵאָה וְעֶשְׂרִים וַיְצַפֵּהוּ מִפְּנִימָה זָהָב טָהוֹר. |
| שְׁלֹמֹה כיסה\חִיפָּה את קירות ההֵיכַל\הַבַּיִת-הַגָּדוֹל [*]לפי גרסת מְלָכִים ההֵיכַל היה החדר הגדול במקדש, באורך של 40 אַמּוֹת מתוך ה-60 בעצי בְּרוֹשִׁים אותם כיסה\צִיפָּה בזָהָב טוֹב מפַּרְוָיִם
[^]
מְלָכִים-א פרק ו פסוק י"ז: יז
וְאַרְבָּעִים בָּאַמָּה הָיָה הַבָּיִת הוּא הַהֵיכָל לִפְנָי.
. מקור המילה "הֵיכַל" הוא בשפה האכדית שבה משמעותו "בַּיִת גָּדוֹל"[*]עולם התנ"ך, ספר דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב עמ' 28 , וזה השם הניתן כאן להֵיכַל. המונח "הֵיכַל" נזכר אח"כ בהקשר של מיקום אביזרי המקדש השונים בפסוק י"ז להלן ובפרק הבא.[*]פַּרְוָיִם משוער כשם המקום ממנו יובא הזָהָב הטוב, אולי סַק אַל-פַרְוַיְן שבתֵּימָן ובאבנים יקרות לְתִפְאָרֶת, וקישט את הקירות גם בתְּמָרִים ובשַׁרְשְׁרוֹת. כך כל הַבַּיִת, כולל קורות הגג, הכניסות, הקירות והדלתות, צוּפּוּ בזָהָב והקירות גם קושטו בפיתוחי כְּרוּבִים[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, דברי-הימים, עמוד 88 [*]יצורים פלאיים בעלי פנים וכנפיים, כמו אלה שניצבו בקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים - כמתואר להלן . |
| ה וְאֵת הַבַּיִת הַגָּדוֹל חִפָּה עֵץ בְּרוֹשִׁים וַיְחַפֵּהוּ זָהָב טוֹב וַיַּעַל עָלָיו תִּמֹרִים וְשַׁרְשְׁרוֹת. ו וַיְצַף אֶת הַבַּיִת אֶבֶן יְקָרָה לְתִפְאָרֶת וְהַזָּהָב זְהַב פַּרְוָיִם. ז וַיְחַף אֶת הַבַּיִת הַקֹּרוֹת הַסִּפִּים וְקִירוֹתָיו וְדַלְתוֹתָיו זָהָב וּפִתַּח כְּרוּבִים עַל הַקִּירוֹת. |
| בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים [*]בגרסת מְלָכִים החדר שבו נמצא קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים (כלומר ארון הברית) נקרא "הדְבִיר" : שְׁלֹמֹה עשה גם את בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שאורכו וגם רוחבו היו כרוחב הַבַּיִת, כלומר 20 אַמּוֹת. שְׁלֹמֹה כיסה\חִיפָּה את קירות בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים ב-600 כִכָּרִים של זָהָב
[^]
מְלָכִים-א פרק ו פסוק ט"ז: טז
וַיִּבֶן אֶת עֶשְׂרִים אַמָּה מירכותי [מִיַּרְכְּתֵי] הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִן הַקַּרְקַע עַד הַקִּירוֹת וַיִּבֶן לוֹ מִבַּיִת לִדְבִיר לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.
, כפי שהוא נקרא גם פעם בודדת בפרק הבא
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ד פסוק כ: כ
וְאֶת הַמְּנֹרוֹת וְנֵרֹתֵיהֶם לְבַעֲרָם כַּמִּשְׁפָּט לִפְנֵי הַדְּבִיר זָהָב סָגוּר.
[*]מהכתוב בשְׁמוֹת פרק ל"ח פסוקים כ"ה-כ"ו . החיפוי נעשה בעזרת מִסְמְרוֹת מזָהָב במשקל של 50 שְׁקָלִים
[^]
שְׁמוֹת פרק ל"ח פסוקים כ"ה-כ"ו: כה
וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה מְאַת כִּכָּר וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.
כו
בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ לְכֹל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים.
יוצא שמשקל כִּכָּר אחת הוא משקל 3000 שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. הַשֶּׁקֶל, ובמקרה זה שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, הוא מידת משקל ומשוער כ-13-11 גרם[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, שמות, עמוד 113 , או כ-19 גרם לפי חז"ל. אם נניח שמשקלו של שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ היה של כ-11 גרם, הרי שמשקל הכִיכָּר היה כ-33 ק"ג.[*]יש המפרשים שהמִסְמְרוֹת שימשו לחבר את יריעות הזָהָב לקירות העץ של החדר ושמשקלם הכולל היה 50 שְׁקָלִים, כלומר כחצי ק"ג . שְׁלֹמֹה צִיפָּה בזָהָב גם את הָעֲלִיּוֹת שהיו בבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, דברי הימים, עמוד 89 . לפי פירוש אחר המִסְמְרוֹת היו בעצמן לוחות קטנים יחסית שמהם הרכיבו את חיפוי הקירות. כל מסמר שקל 50 שְׁקָלִים ולכן סה"כ נדרשו 36,000 מִסְמְרוֹת לניצול כל 600 הכִּכָּרים של הזָהָב (כל כִּכָּר שוקלת כאמור 3000 שְׁקָלִים). אם מניחים שגובה בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים היה 20 אַמּוֹת כפי שנמסר בגרסת מְלָכִים, הרי שהשטח הכולל של קירות החדר היה 4X20X20=1600 אַמּוֹת ריבועיות, ולכן שטחו של כל מסמר היה כ-0.044 אַמּוֹת ריבועיות, כשאורך האַמָּה משוער כאמור בכחצי מטר[*]עולם התנ"ך, ספר דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב עמ' 30 .[*]מדובר בחללים שהיו מעל החדר של קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. לפי גרסת מְלָכִים היה גובהו של הדְּבִיר 20 אַמּוֹת .
[^]
מְלָכִים-א פרק ו פסוק כ: כ
וְלִפְנֵי הַדְּבִיר עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַב וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ וַיְצַפֵּהוּ זָהָב סָגוּר וַיְצַף מִזְבֵּחַ אָרֶז.
והוא נכלל בבַּיִת שהיה בגובה של 30 אַמּוֹת
[^]
מְלָכִים-א פרק ו פסוקים ב, י"ט: ב
וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַיהוָה שִׁשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ.
... יט
וּדְבִיר בְּתוֹךְ הַבַּיִת מִפְּנִימָה הֵכִין לְתִתֵּן שָׁם אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה.
, כלומר נותרו עוד 10 אַמּוֹת מעל הדְּבִיר, ושם כפי המשוער היו הָעֲלִיּוֹת הנזכרות כאן. |
| ח וַיַּעַשׂ אֶת בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אָרְכּוֹ עַל פְּנֵי רֹחַב הַבַּיִת אַמּוֹת עֶשְׂרִים וְרָחְבּוֹ אַמּוֹת עֶשְׂרִים וַיְחַפֵּהוּ זָהָב טוֹב לְכִכָּרִים שֵׁשׁ מֵאוֹת. ט וּמִשְׁקָל לְמִסְמְרוֹת לִשְׁקָלִים חֲמִשִּׁים זָהָב וְהָעֲלִיּוֹת חִפָּה זָהָב. |
| שְׁלֹמֹה עשה בְּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים זוג כְּרוּבִים [*]יצורים פלאיים בעלי פנים וכנפיים "מַעֲשֵׂה צַעֲצֻעִים"[*]המונח "מַעֲשֵׂה צַעֲצֻעִים" אינו ברור, אך יש המפרשים אותו מלשון "עץ", כלומר שהכְּרוּבִים היו מפוסלים מעץ, כפי שצויין במפורש בגרסת מְלָכִים וציפה אותם בזָהָב. הכְּרוּבִים ניצבו עם כנפיים פרושות לצדדים ברוחב כולל של כל 20 האַמּוֹת של רוחב החדר, כשכל אחת מ-4 הכנפיים היו באורך של 5 אַמּוֹת, וכל כנף נגעה באחד הקירות או בכנף של הכְּרוּב השני. הכְּרוּבִים ניצבו עם רגליהם על הקרקע ועם פניהם לכוון פנים-החדר\לַבָּיִת
[^]
מְלָכִים-א פרק ו פסוק כ"ג: כג
וַיַּעַשׂ בַּדְּבִיר שְׁנֵי כְרוּבִים עֲצֵי שָׁמֶן עֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ.
[*]כלומר הכְּרוּבִים הפנו את פניהם זה אל זה, כפי שעשו גם הַכְּרֻבִים שהיו מעל הארון במִּשְׁכָּן .
[^]
שְׁמוֹת פרק ל"ז פסוק ט: ט
וַיִּהְיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו אֶל הַכַּפֹּרֶת הָיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים.
|
| י וַיַּעַשׂ בְּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים כְּרוּבִים שְׁנַיִם מַעֲשֵׂה צַעֲצֻעִים וַיְצַפּוּ אֹתָם זָהָב. יא וְכַנְפֵי הַכְּרוּבִים אָרְכָּם אַמּוֹת עֶשְׂרִים כְּנַף הָאֶחָד לְאַמּוֹת חָמֵשׁ מַגַּעַת לְקִיר הַבַּיִת וְהַכָּנָף הָאַחֶרֶת אַמּוֹת חָמֵשׁ מַגִּיעַ לִכְנַף הַכְּרוּב הָאַחֵר. יב וּכְנַף הַכְּרוּב הָאֶחָד אַמּוֹת חָמֵשׁ מַגִּיעַ לְקִיר הַבָּיִת וְהַכָּנָף הָאַחֶרֶת אַמּוֹת חָמֵשׁ דְּבֵקָה לִכְנַף הַכְּרוּב הָאַחֵר. יג כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים הָאֵלֶּה פֹּרְשִׂים אַמּוֹת עֶשְׂרִים וְהֵם עֹמְדִים עַל רַגְלֵיהֶם וּפְנֵיהֶם לַבָּיִת. |
| שְׁלֹמֹה הכין פָּרֹכֶת [*]מעין מסך בד, כמו שהיה במִּשְׁכָּן שם הוא הפריד בין הארון שבקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לבין החלל שלפניו ("הַקֹּדֶשׁ") בצבעי תְּכֵלֶת, אַרְגָּמָן, כַרְמִיל\אדמדם, ובוּץ\לבן
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ו פסוקים ל"א-ל"ג: לא
וְעָשִׂיתָ פָרֹכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב יַעֲשֶׂה אֹתָהּ כְּרֻבִים.
לב
וְנָתַתָּה אֹתָהּ עַל אַרְבָּעָה עַמּוּדֵי שִׁטִּים מְצֻפִּים זָהָב וָוֵיהֶם זָהָב עַל אַרְבָּעָה אַדְנֵי כָסֶף.
לג
וְנָתַתָּה אֶת הַפָּרֹכֶת תַּחַת הַקְּרָסִים וְהֵבֵאתָ שָׁמָּה מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.
. במקדש כנראה היה לו תפקיד דומה להפריד בין הארון שבבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לבין הַהֵיכָל. הפָּרֹכֶת אינה נזכרת בגרסת מְלָכִים, אך נזכרות שם (וגם בפרק הבא להלן) הדלתות שהפרידו בין הַהֵיכָל לדְּבִיר
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ד פסוק כ"ב: כב
וְהַמְזַמְּרוֹת וְהַמִּזְרָקוֹת וְהַכַּפּוֹת וְהַמַּחְתּוֹת זָהָב סָגוּר וּפֶתַח הַבַּיִת דַּלְתוֹתָיו הַפְּנִימִיּוֹת לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וְדַלְתֵי הַבַּיִת לַהֵיכָל זָהָב.
.[*]הפָּרֹכֶת במִּשְׁכָּן היתה צבועה "תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר". "תוֹלַעַת השָׁנִי" ו"שֵׁשׁ מָשְׁזָר" הם שמות נרדפים לצבעי הכַרְמִיל והבוּץ של המִּשְׁכָּן , ומקושטת בכרובים.[*]עולם התנ"ך, ספר דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב עמ' 30 . |
| יד וַיַּעַשׂ אֶת הַפָּרֹכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְכַרְמִיל וּבוּץ וַיַּעַל עָלָיו כְּרוּבִים. |
| הָעַמּוּדִים: הבנאי [*]בפרק זה נזכר רק שְׁלֹמֹה, אך בפרק הבא מצויין שאת העמודים עשה למעשה חִירָם עשה גם זוג עַמּוּדִים אותם הציב בחזית הַבַּיִת, וגובהם היה 35 אַמּוֹת
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ד פסוקים י"א-י"ב: יא
וַיַּעַשׂ חוּרָם אֶת הַסִּירוֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת וַיְכַל חירם [חוּרָם] לַעֲשׂוֹת אֶת הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּבֵית הָאֱלֹהִים.
יב
עַמּוּדִים שְׁנַיִם וְהַגֻּלּוֹת וְהַכֹּתָרוֹת עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים שְׁתָּיִם וְהַשְּׂבָכוֹת שְׁתַּיִם לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלּוֹת הַכֹּתָרוֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים.
[*]בגרסת מְלָכִים נמסר שגובה העמודים היה 18 אַמּוֹת ובנוסף עוד 5 אַמּוֹת לכותרת\צֶּפֶת שבראש כל עמוד. הוא עשה שַׁרְשְׁרוֹת בצורת רָבִיד
[^]
מְלָכִים-א פרק ז פסוק ט"ו: טו
וַיָּצַר אֶת שְׁנֵי הָעַמּוּדִים נְחֹשֶׁת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת הָעַמּוּד הָאֶחָד וְחוּט שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה יָסֹב אֶת הָעַמּוּד הַשֵּׁנִי.
[*]ההשערה היא שהמילה "דְּבִיר" כאן שגוייה ובמקור הכתוב התייחס ל"רָבִיד" שהוא מין של תכשיט שרשרת, כמו ביְחֶזְקֵאל פרק ט"ז פסוק י"א ושָׂם אותם על הכותרות, וגם שָׂם 100 קישוטי רִמּוֹנִים בַּאותן שַּׁרְשְׁרוֹת
[^]
יְחֶזְקֵאל פרק ט"ז פסוק י"א: יא
וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי וָאֶתְּנָה צְמִידִים עַל יָדַיִךְ וְרָבִיד עַל גְּרוֹנֵךְ.
.[*]בפרק הבא, כמו גם בגרסת מְלָכִים, מצויין שהיו סה"כ 400 רִמּוֹנִים כשבכל עמוד היו 200 רִמּוֹנִים מסודרים בשני טוּרִים . את הָעַמּוּדִים הוא הקים בחזית הַהֵיכָל
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ד פסוק י"ג: יג
וְאֶת הָרִמּוֹנִים אַרְבַּע מֵאוֹת לִשְׁתֵּי הַשְּׂבָכוֹת שְׁנַיִם טוּרִים רִמּוֹנִים לַשְּׂבָכָה הָאֶחָת לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלּוֹת הַכֹּתָרוֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָעַמּוּדִים.
[^]
מְלָכִים-א פרק ז פסוקים כ, מ"ב: כ
וְכֹתָרֹת עַל שְׁנֵי הָעַמּוּדִים גַּם מִמַּעַל מִלְּעֻמַּת הַבֶּטֶן אֲשֶׁר לְעֵבֶר שבכה [הַשְּׂבָכָה] וְהָרִמּוֹנִים מָאתַיִם טֻרִים סָבִיב עַל הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית.
... מב
וְאֶת הָרִמֹּנִים אַרְבַּע מֵאוֹת לִשְׁתֵּי הַשְּׂבָכוֹת שְׁנֵי טוּרִים רִמֹּנִים לַשְּׂבָכָה הָאֶחָת לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלֹּת הַכֹּתָרֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָעַמּוּדִים.
, ואילו כאן נזכרים רק 100 רִמּוֹנִים.[*]בפרק זה הַהֵיכָל מכונה "הבַּיִת-הַגָּדוֹל", והוא כאמור החלל הראשי של המבנה שבהמשך לו נבנה בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים כשלעמוד שהציב בצד הדרומי\יְמָנִי הוא קרא בשם יָכִין ולעמוד שהציב בצד הצפוני\שמאלי הוא קרא בשם בֹּעַז. |
| טו וַיַּעַשׂ לִפְנֵי הַבַּיִת עַמּוּדִים שְׁנַיִם אַמּוֹת שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ אֹרֶךְ וְהַצֶּפֶת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁוֹ אַמּוֹת חָמֵשׁ. טז וַיַּעַשׂ שַׁרְשְׁרוֹת בַּדְּבִיר וַיִּתֵּן עַל רֹאשׁ הָעַמֻּדִים וַיַּעַשׂ רִמּוֹנִים מֵאָה וַיִּתֵּן בַּשַּׁרְשְׁרוֹת. יז וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּדִים עַל פְּנֵי הַהֵיכָל אֶחָד מִיָּמִין וְאֶחָד מֵהַשְּׂמֹאול וַיִּקְרָא שֵׁם הימיני [הַיְמָנִי] יָכִין וְשֵׁם הַשְּׂמָאלִי בֹּעַז. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ב | וַיָּחֶל לִבְנוֹת בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בַּשֵּׁנִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ. |
| י | וַיַּעַשׂ בְּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים כְּרוּבִים שְׁנַיִם מַעֲשֵׂה צַעֲצֻעִים, וַיְצַפּוּ אֹתָם זָהָב. |
| י"ז | וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּדִים עַל פְּנֵי הַהֵיכָל אֶחָד מִיָּמִין וְאֶחָד מֵהַשְּׂמֹאול, וַיִּקְרָא שֵׁם הַיְמָנִי יָכִין וְשֵׁם הַשְּׂמָאלִי בֹּעַז. |