מִשְׁלֵי י – עלמפה

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Gustave Doré [Public domain]

מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

The Harvesters. By Pieter Brueghel the Elder (1526/1530–1569) [Public domain]. Original image size reduced by Allon Adir.

נִרְדָּם בַּקָּצִיר בֵּן מֵבִישׁ (ה)

סיכום

קובץ 2: קובץ פתגמים קצרים של המֶלֶךְ שְׁלֹמֹה. רוב הפתגמים שכאן מציגים את התועלת שבדבר טוב מול הנזק שברע המנוגד לו - חכמה\טיפשות, צדיקות\רשע, חריצות\עצלנות, אהבה\שנאה, עושר\עוני.

תקציר

פתיחת הקובץ ה-2 של הספר הכולל פתגמים קצרים של המֶלֶךְ שְׁלֹמֹה.

בֵּן חָכָם משמח את הוריו ובן טיפש מביא להם עצב.

א מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ.

כספו של הרשע לא יביא לו תועלת אמיתית, בעוד מעשי הצדיק יצילו אותו ממוות.

ב לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת.

ה' ידאג לחיי (נפש) הצדיק, ויעביר את הַוַּת (תאוות או שקרי) הרשעים.

ג לֹא יַרְעִיב יְהוָה נֶפֶשׁ צַדִּיק וְהַוַּת רְשָׁעִים יֶהְדֹּף.

ידו הבְּטֵלָה של העצלן, המְרַמֶּה ומביא תירוצים לעצלנותו, תעשה אותו עני (רָאשׁ), וידו של החרוץ תעשה אותו עשיר.

ד רָאשׁ עֹשֶׂה כַף רְמִיָּה וְיַד חָרוּצִים תַּעֲשִׁיר.

החכם דואג מראש ואוגר תבואה בקַּיִץ (לימי החורף), בעוד שהטיפש ישן בימי הקציר.

ה אֹגֵר בַּקַּיִץ בֵּן מַשְׂכִּיל נִרְדָּם בַּקָּצִיר בֵּן מֵבִישׁ.

ראשו של הצדיק יכוסה בברכות, ופיו של הרשע יכוסה בחָמָס (שוד ושבר).

ו בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס.

צדיק ייזכר לברכה לאחר מותו, בעוד ששמו של הרשע יִרְקָב ויעלם.

ז זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב.

חֲכַם יקבל מצוות ברצון (מהוריו או מוריו) בעוד שהטיפש יעקם את שפתיו (באי רצון).

ח חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְו‍ֹת וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט.

ההולך בדרכים ישרות ונקיות מחטא ילך בבטחה, בעוד ההולך בדרכים עקומות - בסוף תתגלה רמאותו.

ט הוֹלֵךְ בַּתֹּם יֵלֶךְ בֶּטַח וּמְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו יִוָּדֵעַ.

הטיפש\הרשע נוהג לרמוז על מחשבותיו הרעות בפניו (בקריצת עין ועיקום שפתיים) במקום לדבר באופן ישיר.

י קֹרֵץ עַיִן יִתֵּן עַצָּבֶת וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט.

פיו של הצדיק מביא לו חיים, ופיו של הרשע יכוסה בחָמָס (שוד ושבר).

יא מְקוֹר חַיִּים פִּי צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס.

השִׂנְאָה מביאה למריבות, והאַהֲבָה מסיימת מריבות (ע"י השכחת הרעות שגרמו למריבות מלכתחילה).

יב שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה.

החכם מדבר דברי חָכְמָה, בעוד הטיפש (חסר הלֵב - מקום החָכְמָה) יאלץ ללמוד את החָכְמָה בליווי מלקות שוט לגב (שֵׁבֶט לְגֵו) - כתלמיד המולקה ע"י מורו.

יג בְּשִׂפְתֵי נָבוֹן תִּמָּצֵא חָכְמָה וְשֵׁבֶט לְגֵו חֲסַר לֵב.

חכמים שומרים\מצפינים את דעתם בליבם ולא ממהרים לדבר, בעוד דברי הטיפשים מביאים עליהם הרס\מְחִתָּה במהירה.

יד חֲכָמִים יִצְפְּנוּ דָעַת וּפִי אֱוִיל מְחִתָּה קְרֹבָה.

רכושו של העשיר הוא כמו מבצר עבורו, ועוניים\רֵישָׁם של העניים\דַּלִּים הוא מקור ההרס\מְחִתָּה שלהם.

טו הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ מְחִתַּת דַּלִּים רֵישָׁם.

מעשי הצדיק מובילים לחיים, בעוד מעשי הרשע מניבים (עונש על) חטאים.

טז פְּעֻלַּת צַדִּיק לְחַיִּים תְּבוּאַת רָשָׁע לְחַטָּאת.

מי ששומע לתּוֹכָחוֹת (הוריו או מוריו) יאריך חיים, ומי שעוזב את התּוֹכָחוֹת יִתְעֶה בדרכו (ויַתְעֶה אחרים?).

יז אֹרַח לְחַיִּים שׁוֹמֵר מוּסָר וְעוֹזֵב תּוֹכַחַת מַתְעֶה.

מי שמסתיר את שנאתו בשקרים ובהוצאת דיבה, הוא טיפש.

יח מְכַסֶּה שִׂנְאָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל.

מי שמדבר יותר מדי בסוף גם מרבה בדברים רעים, לכן החכם יחסוך בדיבורים.

יט בְּרֹב דְּבָרִים לֹא יֶחְדַּל פָּשַׁע וְחֹשֵׂךְ שְׂפָתָיו מַשְׂכִּיל.

דברי צדיקים הם כמו כֶּסֶף טהור, בעוד לֵב (מקום החכמה) של הרשעים הוא כמו סגסוגת שבה כמות הכסף היא מוּעֶטֶּת.

כ כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק לֵב רְשָׁעִים כִּמְעָט.

דברי צדיקים יַנְחוּ שומעים רבים (כמו רועים המַנְחִים צאן רב), בעוד שאֵלּוּ שיעקבו אחרי חסרי הלֵב (מקום החכמה) ימותו.

כא שִׂפְתֵי צַדִּיק יִרְעוּ רַבִּים וֶאֱוִילִים בַּחֲסַר לֵב יָמוּתוּ.

בִּרְכַּת ה' תביא לעושר נטול דאגות.

כב בִּרְכַּת יְהוָה הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ.

לטיפש מאוד קל לעשות תועבות, כמו שלחָכָם מאוד קל לנהוג בחָכְמָה.

כג כִּשְׂחוֹק לִכְסִיל עֲשׂוֹת זִמָּה וְחָכְמָה לְאִישׁ תְּבוּנָה.

מה שהרשע פוחד ממנו יִקְרֶה לו, ומה שהצדיק רוצה\מתאווה לו יִינָּתֵן לו.

כד מְגוֹרַת רָשָׁע הִיא תְבוֹאֶנּוּ וְתַאֲוַת צַדִּיקִים יִתֵּן.

כשמגיע משבר (סוּפָה) הרשע יעלם, בעוד הצדיק יִישָּׁאֵר יציב על עומדו.

כה כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם.

שליח עצלן יאכזב את שולחיו ויהיה להם מציק כמו חומץ (מקהה או לא נעים) לשיניים, ועשן לעיניים.

כו כַּחֹמֶץ לַשִּׁנַּיִם וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם כֵּן הֶעָצֵל לְשֹׁלְחָיו.

חיי היראים את ה' יתארכו, וחיי הרשעים יתקצרו.

כז יִרְאַת יְהוָה תּוֹסִיף יָמִים וּשְׁנוֹת רְשָׁעִים תִּקְצֹרְנָה.

הצדיקים צפויים להיות שמחים, והרשעים יאבדו תקווה.

כח תּוֹחֶלֶת צַדִּיקִים שִׂמְחָה וְתִקְוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד.

דרך ה' היא המבצר\מָעוֹז השומר על התמים (הישר הנקי מחטא), ודרכי החוטאים הם ההרס\מְחִתָּה שלהם.

כט מָעוֹז לַתֹּם דֶּרֶךְ יְהוָה וּמְחִתָּה לְפֹעֲלֵי אָוֶן.

צדיק לא יפול\יִמּוֹט לעולם, בעוד הרשע לא יעמוד\יחייה לאורך ימים בארץ.

ל צַדִּיק לְעוֹלָם בַּל יִמּוֹט וּרְשָׁעִים לֹא יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ.

פיו של הצדיק יניב דברי חָכְמָה , ולשונו המלאה שקרים (תַּהְפֻּכוֹת) של הרשע תִּכָּרֵת.

לא פִּי צַדִּיק יָנוּב חָכְמָה וּלְשׁוֹן תַּהְפֻּכוֹת תִּכָּרֵת.

דברי הצדיק יתקבלו ברצון (ע"י ה' ואדם) ודברי הרשע מלאים שקר מָאוּס.

לב שִׂפְתֵי צַדִּיק יֵדְעוּן רָצוֹן וּפִי רְשָׁעִים תַּהְפֻּכוֹת.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
א	בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ.
ז	זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב.