+תורה
בְּרֵאשִׁית שְׁמוֹת וַיִּקְרָא בַּמִּדְבָּר דְּבָרִים
+נביאים
יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹפְטִים שְׁמוּאֵל-א שְׁמוּאֵל-ב מְלָכִים-א מְלָכִים-ב יְשַׁעְיָהוּ יִרְמְיָהוּ יְחֶזְקֵאל הוֹשֵׁעַ יוֹאֵל עָמוֹס עֹבַדְיָה יוֹנָה מִיכָה נַחוּם חֲבַקּוּק צְפַנְיָה חַגַּי זְכַרְיָה מַלְאָכִי
תְּהִלִּים
תְּהִלִּים מִשְׁלֵי
אִיּוֹב
אִיּוֹב
+מגילות
שִׁיר-הַשִּׁירִים רוּת אֵיכָה קֹהֶלֶת אֶסְתֵּר
דָּנִיֵּאל
דָּנִיֵּאל
עֶזְרָא
עֶזְרָא
נְחֶמְיָה
נְחֶמְיָה
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
א
א
ב
ב
ג
ג
ד
ד
ה
ה
ו
ו
ז
ז
ח
ח
ט
ט
י
י
יא
יא
יב
יב
יג
יג
יד
יד
טו
טו
טז
טז
יז
יז
יח
יח
יט
יט
כ
כ
כא
כא
כב
כב
כג
כג
כד
כד
כה
כה
כו
כו
כז
כז
כח
כח
כט
כט
ל
ל
לא
לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Drunken Peasant. By Adriaen Brouwer (circa 1605/1606–1638) [Public domain], from Städel Museum, via Wikimedia Commons
לֵץ הַיַּין, הֹמֶה שֵׁכָר, וְכָל שֹׁגֶה בּוֹ - לֹא יֶחְכָּם (א)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

The story of the Bible from Genesis to Revelation [Public domain], via Wikimedia Commons
מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה (ה)
סיכום
פתגמים קצרים נוספים, כולל פתגמים המציגים ברובם טענה מסויימת בשתי צורות כשהשנייה מדגישה או מקבילה לראשונה - תקבולת "משלימה" או "נרדפת" (בנושאים של שִׁכְרוּת, המלוכה, עצלנות, חכמה, צדיק ורשע, מסחר, אזהרה ממתן ערבות לזר, תחבולות מלחמה, רכילות, שלטון ה', צעיר וזקן).
תקציר
הַיַּין הוא כמו לֵץ קל דעת שתוכו מלא ורועש (הֹמֶה) משֵׁכָר (משקה אלכוהולי), וכל מי שטועה ושותה ממנו, נוהג אח"כ בְּבִלְבּוּל\שֹׁגֶה, ויגמור בכך שלא יוסיף לעצמו חוכמה.
א לֵץ הַיַּין הֹמֶה שֵׁכָר וְכָל שֹׁגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם.
מֶלֶךְ זועף הוא מפחיד כמו אריה\כְּפִיר שואג\נוהם (ראו
פרק י"ט פסוק י"במִשְׁלֵי פרק י"ט פסוק י"ב: יב נַהַם כַּכְּפִיר זַעַף מֶלֶךְ וּכְטַל עַל עֵשֶׂב רְצוֹנוֹ.
), וכל מי שמגביר את כעסו\עֶבְרָתוֹ מְסַכֵּן את חייו\נַפְשׁוֹ.
ב נַהַם כַּכְּפִיר אֵימַת מֶלֶךְ מִתְעַבְּרוֹ חוֹטֵא נַפְשׁוֹ.
זהו כָּבוֹד לאדם החכם כשהוא מתרחק (יושב רחוק) ממריבות או מפסיק (משבית) אותן, בעוד שהטיפש מתפרץ\מתְגַּלָּע לכל מריבה.
ג כָּבוֹד לָאִישׁ שֶׁבֶת מֵרִיב וְכָל אֱוִיל יִתְגַּלָּע.
העצלן לא חורש (וזורע) בחורף, ואז בימי הקציר רוצה לקצור את התבואה ואין לו מה לקצור.
ד מֵחֹרֶף עָצֵל לֹא יַחֲרֹשׁ ישאל [וְשָׁאַל] בַּקָּצִיר וָאָיִן.
החכמה נמצאת עמוק בלֶב החכם, והתלמיד החכם יצליח לִדְלוֹת אותה (כמו שאיבת מים בעזרת דְּלִי מבאר עמוקה).
ה מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה.
פסוק קשה. אולי: אנשים רבים מחפשים\קוראים לאנשי חֶסֶד, אבל מי יוכל למצוא איש חֶסֶד אמיתי? (כלומר אין בעולם אנשי חֶסֶד מושלמים)
ו רָב אָדָם יִקְרָא אִישׁ חַסְדּוֹ וְאִישׁ אֱמוּנִים מִי יִמְצָא.
בָּנָיו של הצדיק שהולך בדרכי צדק תמימות (נקיות מכל חטא) יזכו גם הם באושר אחריו (בזכות החינוך שקיבלו ממנו).
ז מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו.
מֶלֶךְ, היושב על כִּסֵּא השופט במשפט, מפזר\מְזָרֶה בעיניו החדות את העדים או את העדויות הרעות (כמו שזורים את הדגן כדי לברור בין הגרעינים הטובים לבין המוץ והתבן).
ח מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין מְזָרֶה בְעֵינָיו כָּל רָע.
מי יכול לטעון שלִבּוֹ נקי\זך וטהור מכל חטא? (אף אחד!)
ט מִי יֹאמַר זִכִּיתִי לִבִּי טָהַרְתִּי מֵחַטָּאתִי.
ה' מתעב אבני משקל מזויפות וגם כלי מדידת נפח מזויפים (אֵיפָה היא כלי שקיבולו 10 עומרים של גרגירי תבואה) המשמשים את הרשע לרמאות במסחר.
י אֶבֶן וָאֶבֶן אֵיפָה וְאֵיפָה תּוֹעֲבַת יְהוָה גַּם שְׁנֵיהֶם.
אכן טיבו של האדם\הנָעַר ניכר\יִתְנַכֶּר במעשיו\מַעֲלָלָיו, ולפיהם ניתן להבחין אם הוא נקי\זַךְ מחטא, ואם הוא יְשַׁר דֶּרֶךְ.
יא גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר אִם זַךְ וְאִם יָשָׁר פָּעֳלוֹ.
ה' נתן לאדם את חושי השמיעה והראייה, כדי שישתמש בהם וְיַחְכִּים.
יב אֹזֶן שֹׁמַעַת וְעַיִן רֹאָה יְהוָה עָשָׂה גַם שְׁנֵיהֶם.
אַל תתעצל ותֶּאֱהַב לישון יותר מדי, כדי שלא תהפוך לעני\תִּוָּרֵשׁ. התעורר מהשינה ופקח את עיניך, וכך תזכה לִשְׂבּוֹעַ לָחֶם.
יג אַל תֶּאֱהַב שֵׁנָה פֶּן תִּוָּרֵשׁ פְּקַח עֵינֶיךָ שְׂבַע לָחֶם.
הלָקוֹחַ שקונה סחורה נוהג לאמר שהסחורה רעה (כדי שהמוכר יוריד את מחירה), אבל מהלל ומשבח אותה אחרי שהוא הולך\אֹזֵל (או אחרי שהסחורה נגמרת).
יד רַע רַע יֹאמַר הַקּוֹנֶה וְאֹזֵל לוֹ אָז יִתְהַלָּל.
יש בעולם דברים יקרים: זָהָב רָב, פְּנִינִים, ובעיקר הדברים היוצאים משִׂפְתֵי החכם, שהם כמו כֵּלִים יקרים מעשי אומן.
טו יֵשׁ זָהָב וְרָב פְּנִינִים וּכְלִי יְקָר שִׂפְתֵי דָעַת.
קריאה (צינית) לאדם שהלווה הלוואה שלא הוחזרה, לקחת את בִּגְדוֹ של נותן הערבות. הערבות ניתנה לאדם זָר או לנָכְרִיָּה שאין להם חמלה כלפי נותן הערבות (תמורת מַשְׁכּוֹן\חַבְלֵהוּ של נותן הערבות). הפתגם בעצם מזהיר מנתינת ערבות לזָרים (ראו גם
פרק ו פסוקים א-המִשְׁלֵי פרק ו פסוקים א-ה: א בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ. ב נוֹקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי פִיךָ נִלְכַּדְתָּ בְּאִמְרֵי פִיךָ. ג עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי וְהִנָּצֵל כִּי בָאתָ בְכַף רֵעֶךָ לֵךְ הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ. ד אַל תִּתֵּן שֵׁנָה לְעֵינֶיךָ וּתְנוּמָה לְעַפְעַפֶּיךָ. ה הִנָּצֵל כִּצְבִי מִיָּד וּכְצִפּוֹר מִיַּד יָקוּשׁ.
, ו
פרק י"א פסוק ט"ומִשְׁלֵי פרק י"א פסוק ט"ו: טו רַע יֵרוֹעַ כִּי עָרַב זָר וְשֹׂנֵא תֹקְעִים בּוֹטֵחַ.
, וחזרה על הפתגם כמעט בדיוק ב
פרק כ"ז פסוק י"גמִשְׁלֵי פרק כ"ז פסוק י"ג: יג קַח בִּגְדוֹ כִּי עָרַב זָר וּבְעַד נָכְרִיָּה חַבְלֵהוּ.
).
טז לְקַח בִּגְדוֹ כִּי עָרַב זָר וּבְעַד נכרים [נָכְרִיָּה] חַבְלֵהוּ.
לֶחֶם (או כל רכוש) שהושג בדרכי מרמה\שָׁקֶר אולי יהיה טעים\עָרֵב לַפֶּה בתחילה, אבל אַחַר כך יהיה כמו חָצָץ הממלא את הפֶּה.
יז עָרֵב לָאִישׁ לֶחֶם שָׁקֶר וְאַחַר יִמָּלֵא פִיהוּ חָצָץ.
את המִלְחָמָה ניתן לנצח בעזרת תַחְבֻּלוֹת מְתוּחְכָּמות (המערימות על האויב), ואם מתכננים אותה בחשיבה יחד עם יועצים חכמים.
יח מַחֲשָׁבוֹת בְּעֵצָה תִכּוֹן וּבְתַחְבֻּלוֹת עֲשֵׂה מִלְחָמָה.
אַל תתחבר\תִתְעָרָב עם אדם לא אמין הפותח את פיו\שְׂפָתָיו כדי לגלות סודות או לאמר דברי רכילות.
יט גּוֹלֶה סּוֹד הוֹלֵךְ רָכִיל וּלְפֹתֶה שְׂפָתָיו לֹא תִתְעָרָב.
מי שמקלל את הוריו יענש במוות (יִכְבֶּה\יִדְעַךְ נֵר חייו) במפתיע בְּאִישׁוֹן הלַיְלָה (בשעה מאוחרת בלילה, ראו
פרק ז פסוק טמִשְׁלֵי פרק ז פסוק ט: ט בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה.
).
כ מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ יִדְעַךְ נֵרוֹ באישון [בֶּאֱשׁוּן] חֹשֶׁךְ.
נַחֲלָה (רכוש מקרקעין) הנרכש בבהילות, ללא מספיק שיקול דעת (או, לפי הכתיב, בחטא מאוס\מבחיל), סופה שלא תביא ברכה לְבַעֲלָהּ.
כא נַחֲלָה מבחלת [מְבֹהֶלֶת] בָּרִאשֹׁנָה וְאַחֲרִיתָהּ לֹא תְבֹרָךְ.
אַל תיקח את החוק לידיך ותחליט\תֹּאמַר לשלם לרשע כגמולו בעצמך. אלא, תשים את תקוותך בה' שהוא יושיע אותך (ויעניש את הרשע).
כב אַל תֹּאמַר אֲשַׁלְּמָה רָע קַוֵּה לַיהוָה וְיֹשַׁע לָךְ.
פתגם דומה לזה של פסוק י למעלה: ה' מתעב רמאות במסחר, הנעשית למשל באמצעות אבני משקל או מאזניים מזויפים.
כג תּוֹעֲבַת יְהוָה אֶבֶן וָאָבֶן וּמֹאזְנֵי מִרְמָה לֹא טוֹב.
ה' הוא שקובע את דרכו וגורלו של האָדָם, ואלה נסתרים מבינת האָדָם.
כד מֵיְהוָה מִצְעֲדֵי גָבֶר וְאָדָם מַה יָּבִין דַּרְכּוֹ.
פסוק קשה. אולי: אָדָם שם לעצמו מלכודת\מוֹקֵשׁ, כשהוא נשבע בפזיזות (יָלַע הוא אולי "דיבור לא ברור ומהיר") שדבר מה הוא קודש לה', ואח"כ חוזר-לבדוק\לְבַקֵּר את הנדר כדי למצוא דרכים להתחמק ממנו.
כה מוֹקֵשׁ אָדָם יָלַע קֹדֶשׁ וְאַחַר נְדָרִים לְבַקֵּר.
מֶלֶךְ חכם (היושב כשופט) מפזר\מְזָרֶה את הרְשָׁעִים (כמו שזורים את הדגן כדי לברור בין הגרעינים הטובים לבין המוץ והתבן). הוא יעניש את הרְשָׁעִים כמו שדשים את התבואה בעזרת גלגל\אוֹפָן כבד (ראו
יְשַׁעְיָהוּ פרק כ"ח פסוק כ"זיְשַׁעְיָהוּ פרק כ"ח פסוק כ"ז: כז כִּי לֹא בֶחָרוּץ יוּדַשׁ קֶצַח וְאוֹפַן עֲגָלָה עַל כַּמֹּן יוּסָּב כִּי בַמַּטֶּה יֵחָבֶט קֶצַח וְכַמֹּן בַּשָּׁבֶט.
).
כו מְזָרֶה רְשָׁעִים מֶלֶךְ חָכָם וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אוֹפָן.
נִשְׁמַת האָדָם היא נֵר של ה' הַמֵּאִיר כדי לחפש בכל המקומות הנסתרים בנפש (חַדְרֵי הבָטֶן - היא מקום הרגשות).
כז נֵר יְהוָה נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן.
קיום החֶסֶד (נדיבות, רחמים) והאֱמֶת (צדק) בממלכה ישמרו\יִנצְרוּ את המֶלֶךְ, ויעזרו\יְסַעְדוּ לשמור על כִּסֵּא המלכות.
כח חֶסֶד וֶאֱמֶת יִצְּרוּ מֶלֶךְ וְסָעַד בַּחֶסֶד כִּסְאוֹ.
התִּפְאֶרֶת של הצעירים היא בכוחם הגופני, והֲדָרָם של הזקנים הוא בשֵׂיבָתם (ובחכמת חייהם).
כט תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים כֹּחָם וַהֲדַר זְקֵנִים שֵׂיבָה.
ענישה גופנית בעזרת מכות הגורמות לחַבֻּרוֹת פֶּצַע (תפיחות הנגרמות מפציעה) נועדה כדי לחטא (בשפשוף\מֵרוּק של תרופה מחטאת) את האדם הרָע. המַכּוֹת החיצוניות יחדרו למקומות הנסתרים בנפש (חַדְרֵי הבָטֶן - היא מקום הרגשות).
ל חַבֻּרוֹת פֶּצַע תמריק [תַּמְרוּק] בְּרָע וּמַכּוֹת חַדְרֵי בָטֶן.
ציטוטים נבחרים
פסוקים
א לֵץ הַיַּין, הֹמֶה שֵׁכָר, וְכָל שֹׁגֶה בּוֹ - לֹא יֶחְכָּם.
י"ח ..בְתַחְבֻּלוֹת עֲשֵׂה מִלְחָמָה.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Weighing scale for gold. Muséum de Toulouse. Former collection of French botanist Jean Baur. Donated to the Museum of Toulouse in 2010. Photo by Roger Culos. [CC-BY-SA-4.0]
מֹאזְנֵי מִרְמָה (פסוק כ"ג)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Byzantine period oil lamp dating from the 4th or 5th century AD. The object is terracotta red., By Sébastien F. Monnaie-romaine.be (Template:Liban) [CC-BY-SA-3.0 / GFDL], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
נֵר (פסוקים כ וכ"ז)