וַיָּסַר אֶת מִזְבְּחוֹת הַנֵּכָר וְהַבָּמוֹת וַיְשַׁבֵּר אֶת הַמַּצֵּבוֹת וַיְגַדַּע אֶת הָאֲשֵׁרִים (ב)
|
|
סיכום
אָסָא הולך בדרכי ה', מסיר את העבודה הזרה מהארץ, וקורא לעבודת ה'. לכן ממלכתו זוכה בשנות שקט, שהוא מנצל לחיזוק ערי המצור. זֶרַח הַכּוּשִׁי פולש לארץ עם צָבָא ענק ואָסָא נערך לקרב מולו ליד מָרֵשָׁה. אָסָא מתפלל לעזרת ה' וה' נענה לו ומכה את צבאו של זֶרַח. אָסָא וצבאו לוקחים שלל מהנופלים ובוזזים ערים באזור, ואת אוהלי המִקְנֶה של האויב
[*]הפרקים דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב י"ד-ט"ז העוסקים בתקופת מלכותו של אָסָא מקבילים בחלקם למסופר במְלָכִים-א פרק ט"ו
.
תקציר
| אָסָא הולך בדרכי ה', ומסיר את העבודה הזרה מִכָּל עָרֵי יְהוּדָה - הוא מסיר את המזבחות הזרים ואת הבָּמוֹת, שובר את המַּצֵּבוֹת [*]המַצֵּבָה היא אבן ניצבת המקודשת לאל, והשימוש בה נאסר בתורה וגודע את הָאֲשֵׁרִים
[^]
דְּבָרִים פרק ט"ז פסוק כ"ב: כב
וְלֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה אֲשֶׁר שָׂנֵא יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
[*]את אלת האֲשֵׁרָה היה נהוג לעבוד כעץ ומסיר את החַמָּנִים
[^]
דְּבָרִים פרק ט"ז פסוק כ"א: כא
לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ.
. בגירסת ספר מְלָכִים מפורט שאָסָא כרת אותה ושרף אותה בנחל קִדְרוֹן
[^]
מְלָכִים-א פרק ט"ו פסוק י"ג: יג
וְגַם אֶת מַעֲכָה אִמּוֹ וַיְסִרֶהָ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת לָאֲשֵׁרָה וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן.
.[*]חפצי פולחן לא ברורים. יש המפרשים שהם שימשו לעבודת הַחַמָּה - כלומר השֶׁמֶשׁ ושאר גרמי השמים, ויש המשערים שהם שימשו לעבודת האל הפניקי חמון . אָסָא קורא לנתיניו לבקש\לדרוש את ה' ולקיים את מצוות התורה, ולכן ממלכתו זוכה בשקט ושלווה.[*]עולם התנ"ך, ספר דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב עמ' 110 . |
| א וַיַּעַשׂ אָסָא הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהָיו. ב וַיָּסַר אֶת מִזְבְּחוֹת הַנֵּכָר וְהַבָּמוֹת וַיְשַׁבֵּר אֶת הַמַּצֵּבוֹת וַיְגַדַּע אֶת הָאֲשֵׁרִים. ג וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה לִדְרוֹשׁ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם וְלַעֲשׂוֹת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה. ד וַיָּסַר מִכָּל עָרֵי יְהוּדָה אֶת הַבָּמוֹת וְאֶת הַחַמָּנִים וַתִּשְׁקֹט הַמַּמְלָכָה לְפָנָיו. |
| אָסָא מנצל את השקט והשלום בממלכתו ומבצר ערים לקראת מצור אפשרי. הוא קורא לנתיניו לבצר את הערים הללו ולהקיף אותן בחוֹמָה עם מִגְדָּלִים, ושערים\דְּלָתַיִם נעולים בבְרִיחִים, ולעשות כך כל עוד כל הארץ שקטה בעקבות כך שהם ביקשו את ה' שענה להם והניח להם מאויביהם. בני יהוּדָה מבצרים את הערים בהצלחה. |
| ה וַיִּבֶן עָרֵי מְצוּרָה בִּיהוּדָה כִּי שָׁקְטָה הָאָרֶץ וְאֵין עִמּוֹ מִלְחָמָה בַּשָּׁנִים הָאֵלֶּה כִּי הֵנִיחַ יְהוָה לוֹ. ו וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה נִבְנֶה אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְנָסֵב חוֹמָה וּמִגְדָּלִים דְּלָתַיִם וּבְרִיחִים עוֹדֶנּוּ הָאָרֶץ לְפָנֵינוּ כִּי דָרַשְׁנוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵינוּ דָּרַשְׁנוּ וַיָּנַח לָנוּ מִסָּבִיב וַיִּבְנוּ וַיַּצְלִיחוּ. |
| פלישת זֶרַח הַכּוּשִׁי: צְבָא אָסָא כלל 300,000 חיילים נושאי צִינָּה [*]סוג של מָגֵן. ראו למשל בשְׁמוּאֵל-א פרק י"ז פסוק ז ורומח
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק י"ז פסוק ז: ז
וחץ [וְעֵץ] חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים וְלַהֶבֶת חֲנִיתוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים בַּרְזֶל וְנֹשֵׂא הַצִּנָּה הֹלֵךְ לְפָנָיו.
וביִרְמְיָהוּ פרק מ"ו פסוק ג
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק מ"ו פסוק ג: ג
עִרְכוּ מָגֵן וְצִנָּה וּגְשׁוּ לַמִּלְחָמָה.
ועוד.[*]מעין חנית ארוכה מִבני יהוּדָה, ו-280,000 חיילים קַשָּׁתִים נושאי מָגֵן מבִּנְיָמִן, כולם גיבורי מלחמה. זֶרַח מכּוּש פולש לארץ עם צָבָא של מיליון חיילים ו-300,000 מרכבות ומגיע עד מָרֵשָׁה, ואָסָא עורך את צבאו בגֵיא סמוך[*]יש המפרשים "צְפַתָה" כשיבוש של "צפונה" .[*]עולם התנ"ך, ספר דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב עמ' 113 , כלומר הגֵיא היה מצפון למָרֵשָׁה, ויש המזהים את צְפַתָה כמקום ספציפי - כמו תל א-צאפי[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, דִּבְרֵי-הַיָּמִים, עמוד 115 (אך תל א-צאפי מזוהה בדר"כ עם גַת). |
| ז וַיְהִי לְאָסָא חַיִל נֹשֵׂא צִנָּה וָרֹמַח מִיהוּדָה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּמִבִּנְיָמִן נֹשְׂאֵי מָגֵן וְדֹרְכֵי קֶשֶׁת מָאתַיִם וּשְׁמוֹנִים אָלֶף כָּל אֵלֶּה גִּבּוֹרֵי חָיִל. ח וַיֵּצֵא אֲלֵיהֶם זֶרַח הַכּוּשִׁי בְּחַיִל אֶלֶף אֲלָפִים וּמַרְכָּבוֹת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיָּבֹא עַד מָרֵשָׁה. ט וַיֵּצֵא אָסָא לְפָנָיו וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה בְּגֵיא צְפַתָה לְמָרֵשָׁה. |
| אָסָא מתפלל לעזרת ה' ואומר: ה'! כשאתה בוחר לעזור אינך מבדיל בין חזק\רַב לבין חלש\חסר-כֹּחַ. לכן, עזור לנו רק בגלל שאנחנו בוטחים בְּךָ וכיוון שבאנו להלחם בְשִׁמְךָ כנגד הָמוֹן חיילי האויב הללו. אתה ה' אלוהינו ואין מי שיעצור כח להתנגד לך! [*]או שהכוונה היא שאַל לה' לתת לבן אֱנוֹשׁ כמו אָסָא לשלוט\לעצור במצב ביחד עם ה', אלא על ה' להלחם בעצמו באויב. |
| י וַיִּקְרָא אָסָא אֶל יְהוָה אֱלֹהָיו וַיֹּאמַר יְהוָה אֵין עִמְּךָ לַעְזוֹר בֵּין רַב לְאֵין כֹּחַ עָזְרֵנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעַנּוּ וּבְשִׁמְךָ בָאנוּ עַל הֶהָמוֹן הַזֶּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אַתָּה אַל יַעְצֹר עִמְּךָ אֱנוֹשׁ. |
| ה' נענה לתפילת אָסָא ומביא לתבוסת צְבָא הכּוּשִׁים של זֶרַח לפני צבא בני יְהוּדָה של אָסָא. צבא הכּוּשִׁים בורח ואָסָא וצבאו רודפים אחריהם עד גְרָר, ומפילים מהם רבים שלא נותרה בהם עוד מִחְיָה [*]היכולת לחיות, או אולי הכוונה לאספקת מזון. כי הם הובסו בפני ה' וצבאו, אשר לקחו\נשאו שָׁלָל רב מהנופלים. |
| יא וַיִּגֹּף יְהוָה אֶת הַכּוּשִׁים לִפְנֵי אָסָא וְלִפְנֵי יְהוּדָה וַיָּנֻסוּ הַכּוּשִׁים. יב וַיִּרְדְּפֵם אָסָא וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ עַד לִגְרָר וַיִּפֹּל מִכּוּשִׁים לְאֵין לָהֶם מִחְיָה כִּי נִשְׁבְּרוּ לִפְנֵי יְהוָה וְלִפְנֵי מַחֲנֵהוּ וַיִּשְׂאוּ שָׁלָל הַרְבֵּה מְאֹד. יג וַיַּכּוּ אֵת כָּל הֶעָרִים סְבִיבוֹת גְּרָר כִּי הָיָה פַחַד יְהוָה עֲלֵיהֶם וַיָּבֹזּוּ אֶת כָּל הֶעָרִים כִּי בִזָּה רַבָּה הָיְתָה בָהֶם. יד וְגַם אָהֳלֵי מִקְנֶה הִכּוּ וַיִּשְׁבּוּ צֹאן לָרֹב וּגְמַלִּים וַיָּשֻׁבוּ יְרוּשָׁלִָם. |
| חיילי אָסָא מכים ובוזזים את הערים המלאות בשלל שהיו באזור גְרָר ושנבהלו כשנוכחו בכוחו של ה', ובוזזים גם צאן וגמלים רבים מאוהלי המִקְנֶה של האויב, ושבים עם השלל הרב ליְרוּשָׁלַיִם. |
| יג וַיַּכּוּ אֵת כָּל הֶעָרִים סְבִיבוֹת גְּרָר כִּי הָיָה פַחַד יְהוָה עֲלֵיהֶם וַיָּבֹזּוּ אֶת כָּל הֶעָרִים כִּי בִזָּה רַבָּה הָיְתָה בָהֶם. יד וְגַם אָהֳלֵי מִקְנֶה הִכּוּ וַיִּשְׁבּוּ צֹאן לָרֹב וּגְמַלִּים וַיָּשֻׁבוּ יְרוּשָׁלִָם. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| א | וַיָּסַר אֶת מִזְבְּחוֹת הַנֵּכָר וְהַבָּמוֹת וַיְשַׁבֵּר אֶת הַמַּצֵּבוֹת וַיְגַדַּע אֶת הָאֲשֵׁרִים. |
| ח | וַיֵּצֵא אֲלֵיהֶם זֶרַח הַכּוּשִׁי בְּחַיִל אֶלֶף אֲלָפִים וּמַרְכָּבוֹת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיָּבֹא עַד מָרֵשָׁה. |