וּכְכַלּוֹת כָּל זֹאת יָצְאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל הַנִּמְצְאִים לְעָרֵי יְהוּדָה וַיְשַׁבְּרוּ הַמַּצֵּבוֹת וַיְגַדְּעוּ הָאֲשֵׁרִים וַיְנַתְּצוּ אֶת הַבָּמוֹת וְאֶת הַמִּזְבְּחֹת (א)
|
|
סיכום
אחרי חגיגות הפֶּסַח שתוארו בפרק הקודם, יוצאים החוגגים להרוס את אתרי הפולחן הזָר ברחבי הארץ. חִזְקִיָּהוּ מְחַדֵּשׁ את עבודת מַחְלְקוֹת הַכֹּהֲנִים והַלְוִיִּם. תרומות המֶלֶךְ והעַם נערמות לערמות גדולות, והמֶלֶךְ מקים לְשָׁכוֹת במקדש כדי לשמור על התרומות. קוֹרֵא הַלֵּוִי ועוזריו מופקדים על חלוקת התרומות לכוהנים וללְוִיִּם, כולל לאלה השוהים בערי מגוריהם בהמתנה לתור של מחלקתם.
תקציר
| חיסול הפולחן הזר, וחידוש מַחְלְקוֹת הַכֹּהֲנִים והַלְוִיִּם: עם סיום חגיגות הפֶּסַח שתוארו בפרק הקודם, יוצאים החוגגים להרוס לגמרי את אתרי הפולחן הזָר (את הַמַּצֵּבוֹת [*]המַצֵּבָה היא אבן ניצבת המקודשת לאל, והשימוש בה נאסר בתורה , הָאֲשֵׁרִים
[^]
דְּבָרִים פרק ט"ז פסוק כ"ב: כב
וְלֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה אֲשֶׁר שָׂנֵא יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
[*]את אלת האֲשֵׁרָה היה נהוג לעבוד כעץ והַבָּמוֹת) שבעָרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִן, וגם מאזורי נחלות שבטי יִשְׂרָאֵל (כולל אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה מהם באו חלק מהמשתתפים לחגיגות ביְרוּשָׁלַיִם
[^]
דְּבָרִים פרק ט"ז פסוק כ"א: כא
לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ.
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ל פסוק א: א
וַיִּשְׁלַח יְחִזְקִיָּהוּ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וְגַם אִגְּרוֹת כָּתַב עַל אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה לָבוֹא לְבֵית יְהוָה בִּירוּשָׁלִָם לַעֲשׂוֹת פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
). בסוף כולם חוזרים לבתיהם ולעריהם. |
| א וּכְכַלּוֹת כָּל זֹאת יָצְאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל הַנִּמְצְאִים לְעָרֵי יְהוּדָה וַיְשַׁבְּרוּ הַמַּצֵּבוֹת וַיְגַדְּעוּ הָאֲשֵׁרִים וַיְנַתְּצוּ אֶת הַבָּמוֹת וְאֶת הַמִּזְבְּחֹת מִכָּל יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וּבְאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה עַד לְכַלֵּה וַיָּשׁוּבוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ לַאֲחֻזָּתוֹ לְעָרֵיהֶם. |
| חִזְקִיָּהוּ מְחַדֵּשׁ את עבודת מַחְלְקוֹת הַכֹּהֲנִים [*]המַחְלְקוֹת היו מתחלפות כל שבוע - ראו דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק כ"ד העורכים את זבחי העולות[*]העֹלָה היא סוג של קורבן המיועד להשרף במלואו - ראו בדף של וַיִּקְרָא פרק א והשְׁלָמִים[*]שְׁלָמִים הם כמה סוגי קורבנות של בָּקָר, כֶּבֶשׂ, או עֵז כמו שְׁלָמִים של תּוֹדָה, נֶדֶר או נְדָבָה, אשר נאכלים ברובם ע"י מביא הקורבן - ראו בדף ספר וַיִּקְרָא. , ואת מחלקות הַלְוִיִּם המשוררים[*]ראו דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק כ"ה המשרתים בשירת שירי תודה ותהילה לה', ומחלקות הַלְוִיִּם השומרים בשערי חצרות המקדש[*]ראו דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק כ"ו . הַמֶּלֶךְ תורם מתוך רכושו הפרטי את חלקו לצורך הבאת הקורבנות כל בוקר וערב, בשַּׁבָּתוֹת, בראשי חודש, ובמֹּעֲדִים\חגים בהתאם לכתוב בתורה. |
| ב וַיַּעֲמֵד יְחִזְקִיָּהוּ אֶת מַחְלְקוֹת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם עַל מַחְלְקוֹתָם אִישׁ כְּפִי עֲבֹדָתוֹ לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם לְעֹלָה וְלִשְׁלָמִים לְשָׁרֵת וּלְהֹדוֹת וּלְהַלֵּל בְּשַׁעֲרֵי מַחֲנוֹת יְהוָה. ג וּמְנָת הַמֶּלֶךְ מִן רְכוּשׁוֹ לָעֹלוֹת לְעֹלוֹת הַבֹּקֶר וְהָעֶרֶב וְהָעֹלוֹת לַשַּׁבָּתוֹת וְלֶחֳדָשִׁים וְלַמֹּעֲדִים כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת יְהוָה. |
| איסוף התרומות מהעם: חִזְקִיָּהוּ קורא לעַם לתרום את המנה הגיעה לכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם כדי שיקיימו בחוזק את תפקידם על פי התורה. כשדברי המֶלֶךְ מתפשטים\נפרצים ברחבי הממלכה, הָעָם מביא תרומות רבות לכהנים מהיבול הראשון של הדגנים, תִּירוֹשׁ הענבים, היִצְהָר\שמן-הזַיִת והדְבַשׁ [*]הכוונה כמשוער לדְבַשׁ התמרים. ראו את המצווה לתרום לכהנים את ראשית הדָגָן, התִּירוֹשׁ וְהיִצְהָר בבַּמִּדְבָּר פרק י"ח פסוקים י"א-י"ג ואת ביכורי שאר תבואות השָׂדֶה, וגם את תרומת המַעְשַׂר
[^]
בַּמִּדְבָּר פרק י"ח פסוקים י"א-י"ג: יא
וְזֶה לְּךָ תְּרוּמַת מַתָּנָם לְכָל תְּנוּפֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ נְתַתִּים וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ.
יב
כֹּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן רֵאשִׁיתָם אֲשֶׁר יִתְּנוּ לַיהוָה לְךָ נְתַתִּים.
יג
בִּכּוּרֵי כָּל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם אֲשֶׁר יָבִיאוּ לַיהוָה לְךָ יִהְיֶה כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכֲלֶנּוּ.
[*]המַעְשַׂר הוא תרומה למקדש של 10% מתבואת הָאָרֶץ, מִפְּרִי הָעֵץ, ומהבָּקָר והצֹאן - ראו וַיִּקְרָא פרק כ"ז פסוקים ל-ל"ג . כך, תורמים תושבי יהוּדָה, כולל בני שבטי יִשְׂרָאֵל שעברו לשם, מַעְשַׂר של הבָּקָר והצֹאן ושל שאר הקָדָשִׁים לה'
[^]
וַיִּקְרָא פרק כ"ז פסוקים ל-ל"ג: ל
וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ מִפְּרִי הָעֵץ לַיהוָה הוּא קֹדֶשׁ לַיהוָה.
לא
וְאִם גָּאֹל יִגְאַל אִישׁ מִמַּעַשְׂרוֹ חֲמִשִׁיתוֹ יֹסֵף עָלָיו.
לב
וְכָל מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה קֹּדֶשׁ לַיהוָה.
לג
לֹא יְבַקֵּר בֵּין טוֹב לָרַע וְלֹא יְמִירֶנּוּ וְאִם הָמֵר יְמִירֶנּוּ וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹדֶשׁ לֹא יִגָּאֵל.
[*]אולי הכוונה למַעְשַׂר של זֶּרַע ופְּרִי הָאָרֶץ , והתרומות הרבות נערמות בערמות.
[^]
וַיִּקְרָא פרק כ"ז פסוק ל: ל
וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ מִפְּרִי הָעֵץ לַיהוָה הוּא קֹדֶשׁ לַיהוָה.
|
| ד וַיֹּאמֶר לָעָם לְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לָתֵת מְנָת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְמַעַן יֶחֶזְקוּ בְּתוֹרַת יְהוָה. ה וְכִפְרֹץ הַדָּבָר הִרְבּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל רֵאשִׁית דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר וּדְבַשׁ וְכֹל תְּבוּאַת שָׂדֶה וּמַעְשַׂר הַכֹּל לָרֹב הֵבִיאוּ. ו וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה הַיּוֹשְׁבִים בְּעָרֵי יְהוּדָה גַּם הֵם מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן וּמַעְשַׂר קָדָשִׁים הַמְקֻדָּשִׁים לַיהוָה אֱלֹהֵיהֶם הֵבִיאוּ וַיִּתְּנוּ עֲרֵמוֹת עֲרֵמוֹת. |
| התורמים מייסדים את ערמות התרומות בסִיווָן [*]החודש של שבועות - חג הקציר ומסיימים להערים עליהן בתִּשְׁרֵי[*]החודש של סוכות - חג אָסִיף הפֵּרוֹת . חִזְקִיָּהוּ ושָׂרָיו באים ומתפעלים מגובה הערמות, ומברכים את ה' ואת העַם. |
| ז בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִשִׁי הֵחֵלּוּ הָעֲרֵמוֹת לְיִסּוֹד וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי כִּלּוּ. ח וַיָּבֹאוּ יְחִזְקִיָּהוּ וְהַשָּׂרִים וַיִּרְאוּ אֶת הָעֲרֵמוֹת וַיְבָרֲכוּ אֶת יְהוָה וְאֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. |
| חִזְקִיָּהוּ חוקר את הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם בנוגע לגובה הרב של הערמות, ועֲזַרְיָהוּ הכוהן הגדול מסביר לו שאמנם כבר כשהתרומות התחילו להגיע למקדש היו הכוהנים אוכלים מהן לשובע, ובכל זאת נותרו שאריות רבות כי ה' ברך את הָעָם בתְנוּבוֹת רבות, והמון התרומות שהמֶלֶךְ רואה בערמות הן התרומות שנותרו אחרי שהכוהנים אכלו את חלקם. |
| ט וַיִּדְרֹשׁ יְחִזְקִיָּהוּ עַל הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם עַל הָעֲרֵמוֹת. י וַיֹּאמֶר אֵלָיו עֲזַרְיָהוּ הַכֹּהֵן הָרֹאשׁ לְבֵית צָדוֹק וַיֹּאמֶר מֵהָחֵל הַתְּרוּמָה לָבִיא בֵית יְהוָה אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ וְהוֹתֵר עַד לָרוֹב כִּי יְהוָה בֵּרַךְ אֶת עַמּוֹ וְהַנּוֹתָר אֶת הֶהָמוֹן הַזֶּה. |
| חלוקת התרומות לכֹּהֲנִים וללְוִיִּם: חִזְקִיָּהוּ מצווה להקים לְשָׁכוֹת במקדש, ומשרתי המקדש הביאו לשם את כל התרומות, הַמַּעֲשֵׂר ושאר ההקדשים שנתרמו למקדש, ועשו זאת ביושר\בֶּאֱמוּנָה [*]כלומר הם לא לקחו לעצמם דבר . חִזְקִיָּהוּ מפקיד על ניהול הלשכות את כָּנַנְיָהוּ הַלֵּוִי ואת שִׁמְעִי כִּסְגָנוֹ\מִשְׁנֶה, ותַּחְתָּם עוד 10 פְּקִידִים הנזכרים בשמם, אשר מילאו את פקודת חִזְקִיָּהוּ ועֲזַרְיָהוּ[*]הכוהן הגדול - ראו פסוק י' שהיה המנהל\נְגִיד של המקדש. |
| יא וַיֹּאמֶר יְחִזְקִיָּהוּ לְהָכִין לְשָׁכוֹת בְּבֵית יְהוָה וַיָּכִינוּ. יב וַיָּבִיאוּ אֶת הַתְּרוּמָה וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַקֳּדָשִׁים בֶּאֱמוּנָה וַעֲלֵיהֶם נָגִיד כונניהו [כָּנַנְיָהוּ] הַלֵּוִי וְשִׁמְעִי אָחִיהוּ מִשְׁנֶה. יג וִיחִיאֵל וַעֲזַזְיָהוּ וְנַחַת וַעֲשָׂהאֵל וִירִימוֹת וְיוֹזָבָד וֶאֱלִיאֵל וְיִסְמַכְיָהוּ וּמַחַת וּבְנָיָהוּ פְּקִידִים מִיַּד כונניהו [כָּנַנְיָהוּ] וְשִׁמְעִי אָחִיו בְּמִפְקַד יְחִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ וַעֲזַרְיָהוּ נְגִיד בֵּית הָאֱלֹהִים. |
| קוֹרֵא - שּׁוֹעֵר מבית לֵּוִי, יושב בשער המזרחי של המקדש ופועל שם בחלוקת התרומות וההקדשים למשרתים במקדש. יחד איתו פועלים עוד 6 פקידים שעוסקים בחלוקת התרומות לכוהנים בערי מגוריהם (שם הם יושבים בהמתנה לשבוע שבו יגיע התור של מחלקתם לְשרת במקדש). קוֹרֵא והפקידים עושים את מלאכת חלוקת התרומות לאחיהם הכֹּהֲנִים והלְוִיִּם ביושר\בֶּאֱמוּנָה ובאופן שוויוני לחשובים\לגדולים ולחשובים-פחות\לקטנים. |
| יד וְקוֹרֵא בֶן יִמְנָה הַלֵּוִי הַשּׁוֹעֵר לַמִּזְרָחָה עַל נִדְבוֹת הָאֱלֹהִים לָתֵת תְּרוּמַת יְהוָה וְקָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. טו וְעַל יָדוֹ עֵדֶן וּמִנְיָמִן וְיֵשׁוּעַ וּשְׁמַעְיָהוּ אֲמַרְיָהוּ וּשְׁכַנְיָהוּ בְּעָרֵי הַכֹּהֲנִים בֶּאֱמוּנָה לָתֵת לַאֲחֵיהֶם בְּמַחְלְקוֹת כַּגָּדוֹל כַּקָּטָן. |
| מלבד הַכֹּהֲנִים שהתייחסו למשפחותיהם ואשר משרתים מדי יום במשמרות של מחלקות הכהונה שלהם במקדש, גם הַכֹּהֲנִים הילדים הזכרים מגיל 3 ומעלה שעדיין לא שירתו במחלקותיהם זוכים לקבל מהתרומות. הַלְוִיִּם המשרתים במשמרות של מחלקות הַלְוִיִּם מתחילים לקבל מהתרומות מגיל 20 ומעלה, יחד עם נְשֵׁיהֶם וילדיהם, כי הם שומרים ביושר\באמונה על קדושתם כנדרש מתפקידם. |
| טז מִלְּבַד הִתְיַחְשָׂם לִזְכָרִים מִבֶּן שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וּלְמַעְלָה לְכָל הַבָּא לְבֵית יְהוָה לִדְבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לַעֲבוֹדָתָם בְּמִשְׁמְרוֹתָם כְּמַחְלְקוֹתֵיהֶם. יז וְאֵת הִתְיַחֵשׂ הַכֹּהֲנִים לְבֵית אֲבוֹתֵיהֶם וְהַלְוִיִּם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וּלְמָעְלָה בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בְּמַחְלְקוֹתֵיהֶם. יח וּלְהִתְיַחֵשׂ בְּכָל טַפָּם נְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם לְכָל קָהָל כִּי בֶאֱמוּנָתָם יִתְקַדְּשׁוּ קֹדֶשׁ. |
| הפקידים מחלקים את התרומות גם לכֹּהֲנִים אשר שוכנים בינתיים במגרשי עריהם בהמתנה לחילופי המשמרות. התרומות ניתנות לכֹּהֲנִים הזכרים אשר שמותיהם נקראו במפקד הַכֹּהֲנִים ולכל הַלְוִיִּם שהתייחסו למשמרות הלְוִיִּם. |
| יט וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים בִּשְׂדֵי מִגְרַשׁ עָרֵיהֶם בְּכָל עִיר וָעִיר אֲנָשִׁים אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְּשֵׁמוֹת לָתֵת מָנוֹת לְכָל זָכָר בַּכֹּהֲנִים וּלְכָל הִתְיַחֵשׂ בַּלְוִיִּם. |
| חִזְקִיָּהוּ עושה את כל המעשים הטובים\ישרים\נכונים\אמיתיים הללו ביְהוּדָה לפני ה', ומצליח בכל מעשיו אחרי שהתחיל בסידור העבודות במקדש וחיפש\דרש את ה' בלב שלם על פי מצוות התורה. |
| כ וַיַּעַשׂ כָּזֹאת יְחִזְקִיָּהוּ בְּכָל יְהוּדָה וַיַּעַשׂ הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר וְהָאֱמֶת לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהָיו. כא וּבְכָל מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר הֵחֵל בַּעֲבוֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבַתּוֹרָה וּבַמִּצְוָה לִדְרֹשׁ לֵאלֹהָיו בְּכָל לְבָבוֹ עָשָׂה וְהִצְלִיחַ. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| א | וּכְכַלּוֹת כָּל זֹאת יָצְאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל הַנִּמְצְאִים לְעָרֵי יְהוּדָה וַיְשַׁבְּרוּ הַמַּצֵּבוֹת וַיְגַדְּעוּ הָאֲשֵׁרִים וַיְנַתְּצוּ אֶת הַבָּמוֹת וְאֶת הַמִּזְבְּחֹת.. |
| ו | ..מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן וּמַעְשַׂר קָדָשִׁים הַמְקֻדָּשִׁים לַיהוָה אֱלֹהֵיהֶם, הֵבִיאוּ וַיִּתְּנוּ עֲרֵמוֹת עֲרֵמוֹת. |