עַלַמַּפָּה

הגִּלְגָּל היה כנראה כינוי לסוג של מקום מקוּדש בו הוצב גל אבנים. במקרא נזכרו כמה מקומות בשם גִּלְגָּל ולא תמיד ברור אילו מהם מתייחסים לאותו האתר, אך כנראה שאתרי הגִּלְגָּל הקשורים לאזור יְרִיחוֹ או לחציית הַיַּרְדֵּן בסמוך לשם מתייחסים לאותו המקום "בִּקְצֵה מִזְרַח יְרִיחוֹ".

גִּלְגָּל "יְרִיחוֹ" זה היה לתחנתו הראשונה של העַם בארץ אחרי חציית הַיַּרְדֵּן ויְהוֹשֻׁעַ הקים שם גָּל מ-12 אבנים שנאספו מערוץ הַיַּרְדֵּן שהתייבש בדרך נס בזמן חצייתו. העַם נימול שם אח"כ לראשונה מאז יציאת מִצְרַיִם, ושֵׁם הגִּלְגָּל נדרש על ארוע זה, שבו "גלתה" חרפת העַם. העַם המשיך לחנות בגִּלְגָּל עוד זמן מה במהלך קרבות הכיבוש הראשונים בארץ.

אתר פולחן בשם גִּלְגָּל נזכר עוד מספר פעמים במקרא בהקשר של חציית הַיַּרְדֵּן. כך השופט אֵהוּד עבר באתר הַפְּסִילִים שבגִּלְגָּל לפני שהגיע לעֶגְלוֹן מלך מוֹאָב בעבר הַיַּרְדֵּן. המלך דָוִד עבר בגִּלְגָּל לפני שחצה את הַיַּרְדֵּן בימי המרד של בנו אַבְשָׁלוֹם. גם אֵלִיָּהוּ ואֱלִישָׁע עברו בגִּלְגָּל לפני שהמשיכו לבֵּית-אֵל וליְרִיחוֹ ואז חצו את הַיַּרְדֵּן בנס לקראת עליית אֵלִיָּהוּ לשמיים.

אתרי גִּלְגָּל נוספים השונים אולי מגִּלְגָּל יְרִיחוֹ כוללים את הגִּלְגָּל שמול אֵלוֹנֵי מֹרֶה, כלומר באזור שְׁכֶם, את הגִּלְגָּל שמַלְכָּהּ נמנה בין 31 מלכי כנען שהביס יְהוֹשֻׁעַ, ואת הגִּלְגָּל שבגבול שבין נחלות יְהוּדָה ובִּנְיָמִן. גִּלְגָּל נוספת או אולי זהה לגִּלְגָּל יְרִיחוֹ נזכרת גם בסיפורי שְׁמוּאֵל ושָׁאוּל. הנביא שְׁמוּאֵל עבר בגִּלְגָּל במהלך הסבב השנתי שלו, ושם הוא גם המליך אח"כ את שָׁאוּל. שָׁאוּל המשיך עוד להשתמש בגִּלְגָּל כאתר כינוס לצבאו כנגד הפלשתים. "בֵּית הַגִּלְגָּל" זו או אחרת נזכרת גם ברשימת הערים של שָׁבֵי צִיּוֹן שהשתתפו בטקס חנוכת החומות בימי נְחֶמְיָה.

באתרי הגִּלְגָּל השונים התפתח כנראה מאוחר יותר פולחן לא תִּקְנִי, והנביאים הוֹשֵׁעַ ועָמוֹס יצאו נגד התופעה וחזו את העונש שיבוא בגללה .

במקרא נזכרו כאמור כמה אתרים בשם "גִּלְגָּל", אך מקומם המדויק לא זוהה, כמו גם מקומו של הגִּלְגָּל הידוע שב"בִּקְצֵה מִזְרַח יְרִיחוֹ" שם חנה העַם אחרי חציית הַיַּרְדֵּן. קיימות כמה הצעות לאתרי גִּלְגָּל בתלים קדומים בארץ, אך נראה שאין בסיס מוצק לזיהוי של מקומות מסוימים עם ה"גִּלְגָּלים" הנזכרים במקרא. אחת מהשערות הזיהוי של גִּלְגָּל יְרִיחוֹ היא עם חירבת א-נֵתְלֶה (ראו במפה), שם נמצאו שרידים, בין השאר, מהתקופה הכנענית והישראלית המוקדמת. הבריכה שם מכונה "ברכת גִ'לְגֻ'לְיֶה", אך כינוי זה הופיע כנראה רק במאה ה-19.