כִּי מִפְּנֵי חֲרָבוֹת נָדָדוּ מִפְּנֵי חֶרֶב נְטוּשָׁה וּמִפְּנֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה וּמִפְּנֵי כֹּבֶד מִלְחָמָה (ט"ו)
תבליט מארמונו של אשורבניפל מֶלֶךְ אַשּׁוּר המציג קרבות בין צבאו לבין שבטים ערבים, כולל קשתים רוכבי גמלים.
תבליט מארמונו של אשורבניפל מֶלֶךְ אַשּׁוּר המציג קרבות בין צבאו לבין שבטים ערבים, כולל קשתים רוכבי גמלים.
|
|
סיכום
תקציר - הפסוקים הצבועים נוספו אחרי ימי יְשַׁעְיָהוּ, על פי השערה המבוססת בעיקר על הארועים המאוחרים המתוארים בהם
| נאום-נבואי\מַשָּׂא על "מִדְבַּר יָם": [*]מסתבר מהמשך הדברים שמדובר בבָּבֶל, אולי כי היא יושבת על סְפָר המִדְבַּר ועל גדות נהר הפְּרָת אויב שבָּא מכוון המִּדְבָּר מֵאֶרֶץ נוֹרָאָה יחלוף (בבָּבֶל) כמו סוּפוֹת בַּנֶּגֶב. נמסר לי חזיון קשה, בו הַבּוֹגֵד יבגוד בבּוֹגֵד וְהַשּׁוֹדֵד ישדוד את השׁוֹדֵד. דברי ה': "עֵילָם - עֲלִי על אויבך! מָדַי - שימי עליו מצור! כי החלטתי להפסיק\להשבית את אֲנָחוֹת הצער (של קורבנות בָּבֶל)." |
| א מַשָּׂא מִדְבַּר יָם כְּסוּפוֹת בַּנֶּגֶב לַחֲלֹף מִמִּדְבָּר בָּא מֵאֶרֶץ נוֹרָאָה. ב חָזוּת קָשָׁה הֻגַּד לִי הַבּוֹגֵד בּוֹגֵד וְהַשּׁוֹדֵד שׁוֹדֵד עֲלִי עֵילָם צוּרִי מָדַי כָּל אַנְחָתָה הִשְׁבַּתִּי. |
| דברי הנביא: לכן ההַמָּתְנַיִם שלי התמלאו בחַלְחָלָה, ואחזו בי צירים כמו צִירֵי לידה, ובכל גופי התעקמתי\נַעֲוֵיתִי ממה ששמעתי ונבהלתי ממה שראיתי. |
| ג עַל כֵּן מָלְאוּ מָתְנַי חַלְחָלָה צִירִים אֲחָזוּנִי כְּצִירֵי יוֹלֵדָה נַעֲוֵיתִי מִשְּׁמֹעַ נִבְהַלְתִּי מֵרְאוֹת. |
| לִבִּי התבלבל\תָּעָה ופחד\פַּלָּצוּת הבהיל-אותי\בִּעֲתָתְנִי, וגם את משתה הערב\נֶשֶׁף [*]השעה שבה נושבת רוח הערב, כמו במִשְׁלֵי פרק ז פסוק ט שבו חשקתי הוא הפך לארוע מלא בחרדה, כי בזמן עריכת הַשֻּׁלְחָן למשתה וציפוי השולחן במפה\צָּפִית, כאשר כולם היו אוכלים ושותים, נקראו כל שרי המלחמה לקום ולמשוח את המָגֵן שלהם בשמן לקראת הקרב
[^]
מִשְׁלֵי פרק ז פסוק ט: ט
בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה.
[*]כמו ששָׁאוּל היה נוהג לעשות .
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק א פסוק כ"א: כא
הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹת כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן.
|
| ד תָּעָה לְבָבִי פַּלָּצוּת בִּעֲתָתְנִי אֵת נֶשֶׁף חִשְׁקִי שָׂם לִי לַחֲרָדָה. ה עָרֹךְ הַשֻּׁלְחָן צָפֹה הַצָּפִית אָכוֹל שָׁתֹה קוּמוּ הַשָּׂרִים מִשְׁחוּ מָגֵן. |
| וה' אמר לי להציב צוֹפֶה על חומות העיר כדי שידווח על כל מה שהוא יראה. הצוֹפֶה ראה מרכבה עם צֶמֶד סוסים\פָּרָשִׁים, מרכבה עם חֲמוֹר ומרכבה נוספת עם גָּמָל, והמשיך להקשיב בריכוז רב לקולות. |
| ו כִּי כֹה אָמַר אֵלַי אֲדֹנָי לֵךְ הַעֲמֵד הַמְצַפֶּה אֲשֶׁר יִרְאֶה יַגִּיד. ז וְרָאָה רֶכֶב צֶמֶד פָּרָשִׁים רֶכֶב חֲמוֹר רֶכֶב גָּמָל וְהִקְשִׁיב קֶשֶׁב רַב קָשֶׁב. |
| הצוֹפֶה קרא לפתע "אַרְיֵה!" [*]אולי צבאות האויב באמת הובילו אריות, או שהצופה משווה את צבא האויב לאַרְיֵה טורף. ויש המשערים שמדובר בשיבוש של "וַיִּקְרָא הָרוֹאֶה..." וכך המשכתי[*]דברי הנביא או הצופה, או אולי הנביא הוא הצופה הדובר להיות אחראי על הצְפִייה שעליה צווה אותי ה' ונשארתי נִיצָּב על מִשְׁמַרְתִּי כל הימים והלילות. וְהִנֵּה באה מרכבה עם נהג וצֶמֶד סוסים, והנהג אמר לי שבָּבֶל נָפְלָה, ושכל פְּסִילֵי האלילים שלה נפלו לארץ ונשברו! |
| ח וַיִּקְרָא אַרְיֵה עַל מִצְפֶּה אֲדֹנָי אָנֹכִי עֹמֵד תָּמִיד יוֹמָם וְעַל מִשְׁמַרְתִּי אָנֹכִי נִצָּב כָּל הַלֵּילוֹת. ט וְהִנֵּה זֶה בָא רֶכֶב אִישׁ צֶמֶד פָּרָשִׁים וַיַּעַן וַיֹּאמֶר נָפְלָה נָפְלָה בָּבֶל וְכָל פְּסִילֵי אֱלֹהֶיהָ שִׁבַּר לָאָרֶץ. |
| לבסוף הנביא פונה לבני יִשְׂרָאֵל - שעד כה היו נרמסים בידי בָּבֶל כמו התבואה בגורן בזמן הדַּיִשׁ [*]הדַּיִשׁ הוא הפעולה של הפרדת גרעיני הדגן מהמוץ, למשל ע"י הובלת בקר או כלים כבדים על התבואה כדי למעוך ולשבור אותה. ומספר להם על מה ששמע מה' הצועד בראש צבאותיו[*]כלומר על נפילת בָּבֶל . |
| י מְדֻשָׁתִי וּבֶן גָּרְנִי אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מֵאֵת יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִגַּדְתִּי לָכֶם. |
| נאום-נבואי\מַשָּׂא על דּוּמָה: [*]לא ברור מי היא דּוּמָה וגם כל תוכנה של הנבואה (הכוללת גם מילים באֲרַמִּית) הוא מסתורי ולא ברור. דּוּמָה היה אחד מבְּנֵי יִשְׁמָעֵאל קול קורא אלי משֵׂעִיר
[^]
בְּרֵאשִׁית פרק כ"ה פסוקים י"ג-י"ד: יג
וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל בִּשְׁמֹתָם לְתוֹלְדֹתָם בְּכֹר יִשְׁמָעֵאל נְבָיֹת וְקֵדָר וְאַדְבְּאֵל וּמִבְשָׂם.
יד
וּמִשְׁמָע וְדוּמָה וּמַשָּׂא.
ולכן יש המשערים שמדובר בעוד שבט ערבי כמו דְּדָן, תֵּימָא וקֵדָר הנזכרים בנבואה הבאה (פסוקים י"ג-י"ז). יש המזהים את דּוּמָה עם אֱדוֹם, היא "שֵּׂעִיר" הנזכרת בהמשך הפסוק כמקבילה לדּוּמָה.[*]שֵׂעִיר הוא כינויה של אֱדוֹם, הנקראת כך על שם "הר שֵׂעִיר" : "שומר! מַה קורה הלַּיְלָה? במה הוא שונה משאר הלילות?". ענה השומר: "בָּא
[^]
בְּרֵאשִׁית פרק ל"ו פסוק ח: ח
וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם.
.[*]"אָתָה" בארמית משמעו "בָּא", כמו "אֵתָיוּ" בסוף הפסוק שמשמעו בארמית "בואו" הבוקר וגם הלילה (בלי ארועים מיוחדים), ואם תרצו לשאול[*]"תִּבְעָיוּן" בארמית משמעו "תשאלו" אז בואו לשאול שוב!" |
| יא מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר שֹׁמֵר מַה מִלַּיְלָה שֹׁמֵר מַה מִלֵּיל. יב אָמַר שֹׁמֵר אָתָה בֹקֶר וְגַם לָיְלָה אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ שֻׁבוּ אֵתָיוּ. |
| נאום-נבואי\מַשָּׂא על שבטי עֲרָב\עְרָב: קריאה לאֹרְחוֹת\שיירות של בני שבט דְּדָן לישון\לָלוּן בעֶרֶב בַּיַּעַר [*]הכוונה אולי לנווה מדבר מרובה דקלים? . |
| יג מַשָּׂא בַּעְרָב בַּיַּעַר בַּעְרַב תָּלִינוּ אֹרְחוֹת דְּדָנִים. |
| קריאה לתושבי תֵּימָא: "הביאו\הֵתָיוּ מָיִם לִקְרַאת בן דְּדָן הצָמֵא וקִדְּמוּ את האורח הנודד עם לחם. כי הם נָדָדוּ כדי לברוח מחֲרָבוֹת, מחֶרֶב מלוטשת\נְטוּשָׁה ומקֶשֶׁת דְּרוּכָה לקראת ירי חיצים, ומהמשקל הכָּבֵד של המלחמה שהם נאלצו לשאת." [*]לא ברור באיזה מלחמה מדובר כאן, אך יש המזהים את האויב בעל החרבות והקשתות עם אַשּׁוּר אשר ניהלה מספר קרבות עם שבטים ערביים כדי לרסן את פשיטותיהם על האזורים המיושבים יותר של האימפריה האַשּׁוּרית. [*]עולם התנ"ך, ספר יְשַׁעְיָהוּ עמ' 113-112 |
| יד לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ מָיִם יֹשְׁבֵי אֶרֶץ תֵּימָא בְּלַחְמוֹ קִדְּמוּ נֹדֵד. טו כִּי מִפְּנֵי חֲרָבוֹת נָדָדוּ מִפְּנֵי חֶרֶב נְטוּשָׁה וּמִפְּנֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה וּמִפְּנֵי כֹּבֶד מִלְחָמָה. |
| בעוד שנה בדיוק, כלומר כמשך הזמן שנהוג להעסיק עובד שָׂכִיר [*]למעשה, לפי התורה משך הזמן שנהוג להעסיק עובד שָׂכִיר הוא 3 שנים, לעומת עֶבֶד המחוייב לבעליו במשך 6 שנים , יגמר\יכלה כל הכְּבוֹד של קֵדָר
[^]
דְּבָרִים פרק ט"ו פסוק י"ח: יח
לֹא יִקְשֶׁה בְעֵינֶךָ בְּשַׁלֵּחֲךָ אֹתוֹ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ כִּי מִשְׁנֶה שְׂכַר שָׂכִיר עֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים וּבֵרַכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה.
. יְשַׁעְיָהוּ הזכיר את המספר הנכון ביְשַׁעְיָהוּ פרק ט"ז פסוק י"ד
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ט"ז פסוק י"ד: יד
וְעַתָּה דִּבֶּר יְהוָה לֵאמֹר בְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים כִּשְׁנֵי שָׂכִיר וְנִקְלָה כְּבוֹד מוֹאָב בְּכֹל הֶהָמוֹן הָרָב וּשְׁאָר מְעַט מִזְעָר לוֹא כַבִּיר.
, ובגרסת ספר יְשַׁעְיָהוּ של מגילות ים-המלח גם בפסוק כאן מצוין שמדובר ב-3 שנים.[*]שבט ערבי מצאצאי יִשְׁמָעֵאל , ויהיו רק מעט שישארו מבין לוחמי\גִּבּוֹרֵי קֵדָר הלוחמים בחץ-וקֶשֶׁת, כי כך ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אמר שיהיה.
[^]
בְּרֵאשִׁית פרק כ"ה פסוק י"ג: יג
וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל בִּשְׁמֹתָם לְתוֹלְדֹתָם בְּכֹר יִשְׁמָעֵאל נְבָיֹת וְקֵדָר וְאַדְבְּאֵל וּמִבְשָׂם.
[^]
יְחֶזְקֵאל פרק כ"ז פסוק כ"א: כא
עֲרַב וְכָל נְשִׂיאֵי קֵדָר הֵמָּה סֹחֲרֵי יָדֵךְ בְּכָרִים וְאֵילִים וְעַתּוּדִים בָּם סֹחֲרָיִךְ.
|
| טז כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי אֵלָי בְּעוֹד שָׁנָה כִּשְׁנֵי שָׂכִיר וְכָלָה כָּל כְּבוֹד קֵדָר. יז וּשְׁאָר מִסְפַּר קֶשֶׁת גִּבּוֹרֵי בְנֵי קֵדָר יִמְעָטוּ כִּי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל דִּבֵּר. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים
משפחת אַבְרָהָם