קרבות בין צבא אַשּׁוּר לשבטים ערבים
|
|
סיכום
תקציר - הפסוקים הצבועים נוספו אחרי ימי יְשַׁעְיָהוּ, על פי השערה המבוססת בעיקר על הארועים המאוחרים המתוארים בהם
| נבואה לבָּבֶל (המכוּנה "מִדְבַּר יָם"): האויב, צבא עֵילָם ומָדַי (או חזון הכיבוש?) יבוא במהירות כמו סופת מדבר. הנביא נבהל ורועד ממראות החזון, הנראה לו בלילה, שבו רצה לנוח. בחזון הוא רואה שולחן ערוך לסעודה חגיגית, כשלפתע נקראים האורחים המכובדים לצאת לקרב. |
| א מַשָּׂא מִדְבַּר יָם כְּסוּפוֹת בַּנֶּגֶב לַחֲלֹף מִמִּדְבָּר בָּא מֵאֶרֶץ נוֹרָאָה. ב חָזוּת קָשָׁה הֻגַּד לִי הַבּוֹגֵד בּוֹגֵד וְהַשּׁוֹדֵד שׁוֹדֵד עֲלִי עֵילָם צוּרִי מָדַי כָּל אַנְחָתָה הִשְׁבַּתִּי. ג עַל כֵּן מָלְאוּ מָתְנַי חַלְחָלָה צִירִים אֲחָזוּנִי כְּצִירֵי יוֹלֵדָה נַעֲוֵיתִי מִשְּׁמֹעַ נִבְהַלְתִּי מֵרְאוֹת. ד תָּעָה לְבָבִי פַּלָּצוּת בִּעֲתָתְנִי אֵת נֶשֶׁף חִשְׁקִי שָׂם לִי לַחֲרָדָה. ה עָרֹךְ הַשֻּׁלְחָן צָפֹה הַצָּפִית אָכוֹל שָׁתֹה קוּמוּ הַשָּׂרִים מִשְׁחוּ מָגֵן. |
| הנביא מציב צופה לדווח את מה שהוא רואה. הצופה מדווח על צבא פרשים עם סוסים, חמורים, גמלים - וגם אַרְיֵה! לבסוף הוא מדווח על נפילת בָּבֶל עם כל אליליה. |
| ו כִּי כֹה אָמַר אֵלַי אֲדֹנָי לֵךְ הַעֲמֵד הַמְצַפֶּה אֲשֶׁר יִרְאֶה יַגִּיד. ז וְרָאָה רֶכֶב צֶמֶד פָּרָשִׁים רֶכֶב חֲמוֹר רֶכֶב גָּמָל וְהִקְשִׁיב קֶשֶׁב רַב קָשֶׁב. ח וַיִּקְרָא אַרְיֵה עַל מִצְפֶּה אֲדֹנָי אָנֹכִי עֹמֵד תָּמִיד יוֹמָם וְעַל מִשְׁמַרְתִּי אָנֹכִי נִצָּב כָּל הַלֵּילוֹת. ט וְהִנֵּה זֶה בָא רֶכֶב אִישׁ צֶמֶד פָּרָשִׁים וַיַּעַן וַיֹּאמֶר נָפְלָה נָפְלָה בָּבֶל וְכָל פְּסִילֵי אֱלֹהֶיהָ שִׁבַּר לָאָרֶץ. י מְדֻשָׁתִי וּבֶן גָּרְנִי אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מֵאֵת יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִגַּדְתִּי לָכֶם. |
| נבואות לשבטי עֲרָב: דּוּמָה היה שבט ערבי מצאצאי בני יִשְׁמָעֵאל, כמו גם תֵימָא, וקֵדָר הנזכרים להלן. דְּדָן המוזכר גם להלן, גם כן שבט ערבי, מבני קְטוּרָה אשת אַבְרָהָם. ראו בְּרֵאשִׁית כ"ה ואילן יוחסין למטה. הנבואה לדּוּמָה: השומר בהר שֵׂעִיר (כנראה אזור יישוב שבט דּוּמָה) נשאל מה התרחש הלילה? הוא עונה משפט מסתורי (באֲרַמִּית): בא הבוקר והלילה (ולא קרה כלום). אם תרצו לשאול שנית - בואו תשאלו. |
| יא מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר שֹׁמֵר מַה מִלַּיְלָה שֹׁמֵר מַה מִלֵּיל. יב אָמַר שֹׁמֵר אָתָה בֹקֶר וְגַם לָיְלָה אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ שֻׁבוּ אֵתָיוּ. |
| בני שבט דְּדָן ינוסו לתֵּימָא (גם הוא שמו של מקום בעֲרָב) מפני אויב בעל חרבות וקשתות (אַשּׁוּר?) שם הם יקבלו מחסה וקבלת אורחים. בעוד שנה בדיוק כבר ימעטו ביותר לוחמי שבט קֵדָר. |
| יג מַשָּׂא בַּעְרָב בַּיַּעַר בַּעְרַב תָּלִינוּ אֹרְחוֹת דְּדָנִים. יד לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ מָיִם יֹשְׁבֵי אֶרֶץ תֵּימָא בְּלַחְמוֹ קִדְּמוּ נֹדֵד. טו כִּי מִפְּנֵי חֲרָבוֹת נָדָדוּ מִפְּנֵי חֶרֶב נְטוּשָׁה וּמִפְּנֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה וּמִפְּנֵי כֹּבֶד מִלְחָמָה. טז כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי אֵלָי בְּעוֹד שָׁנָה כִּשְׁנֵי שָׂכִיר וְכָלָה כָּל כְּבוֹד קֵדָר. יז וּשְׁאָר מִסְפַּר קֶשֶׁת גִּבּוֹרֵי בְנֵי קֵדָר יִמְעָטוּ כִּי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל דִּבֵּר. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים
משפחת אַבְרָהָם