וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה יוֹשְׁבִים אִישׁ עַל כִּסְאוֹ מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים וְיֹשְׁבִים בְּגֹרֶן פֶּתַח שַׁעַר שֹׁמְרוֹן וְכָל הַנְּבִיאִים מִתְנַבְּאִים לִפְנֵיהֶם (ט)
וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הָיָה מַעֲמִיד בַּמֶּרְכָּבָה נֹכַח אֲרָם עַד הָעָרֶב וַיָּמָת לְעֵת בּוֹא הַשָּׁמֶשׁ (ל"ד)
|
|
סיכום
יְהוֹשָׁפָט מלך יְהוּדָה מקבל את הזמנת אַחְאָב להלחם באֲרָם, אך מבקש להתייעץ קודם בה'. אחרי ש-400 נביאי שקר מנבאים להם נצחון, מִיכָיְהוּ מנבא תבוסה ונכלא ע"י אַחְאָב. אַחְאָב נפגע מחץ במהלך הקרב ומושאר עומד במרכבתו עד שהוא מת מפצעיו
[*]הפרק מקביל למְלָכִים-א פרק כ"ב
.
תקציר
| יְהוֹשָׁפָט ואַחְאָב מסכימים להלחם באֲרָם ו-400 נביאים מנבאים שֶׁיְּנַצְּחוּ:יְהוֹשָׁפָט מרבה עושר וכבוד וכורת ברית נישואין עם בית אַחְאָב מלך ישראל [*]הוא משיא את בנו יְהוֹרָם עם עֲתַלְיָה\עֲתַלְיָהוּ בת אַחְאָב. במקום אחר היא נקראת "בַּת עָמְרִי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל" (אבי אַחְאָב), וכנראה הכוונה שהיא בַּת לבית עָמְרִי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, או שגם נכדה נקראת לעתים "בַּת" .
[^]
מְלָכִים-ב פרק ח פסוקים ט"ז-י"ח, כ"ו-כ"ז: טז
וּבִשְׁנַת חָמֵשׁ לְיוֹרָם בֶּן אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ יְהוֹרָם בֶּן יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה.
יז
בֶּן שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וּשְׁמֹנֶה שנה [שָׁנִים] מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם.
יח
וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ בֵּית אַחְאָב כִּי בַּת אַחְאָב הָיְתָה לּוֹ לְאִשָּׁה וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה.
... כו
בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲחַזְיָהוּ בְמָלְכוֹ וְשָׁנָה אַחַת מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ עֲתַלְיָהוּ בַּת עָמְרִי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.
כז
וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ בֵּית אַחְאָב וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה כְּבֵית אַחְאָב כִּי חֲתַן בֵּית אַחְאָב הוּא.
. |
| א וַיְהִי לִיהוֹשָׁפָט עֹשֶׁר וְכָבוֹד לָרֹב וַיִּתְחַתֵּן לְאַחְאָב. |
| אחרי כמה שנים יְהוֹשָׁפָט מבקר את אַחְאָב בשֹׁמְרוֹן בירת ממלכת יִשְׂרָאֵל, ואַחְאָב זובח לכבודו צֹאן וּבָקָר רב, ומפתה\מסית אותו לַעֲלוֹת יחד אתו לקרב (מול אֲרָם) על רָמוֹת גִּלְעָד [*]רמות גִּלְעָד אשר שכנה במקור בנחלת שבט גָד שבממלכת יִשְׂרָאֵל, היתה לעיר גבול ולמוקד סכסוך בין יִשְׂרָאֵל לאֲרָם, והיא נכבשה בשלב כלשהו ע"י אֲרָם. אחרי שבֶּן הֲדַד מלך אֲרָם דַמָּשֶׂק הובס בידי אַחְאָב, הוא הבטיח להשיב לממלכת יִשְׂרָאֵל את כל הערים שכבש ממנה אביו . אַחְאָב שואל את יְהוֹשָׁפָט אם יצטרף אליו לקרב על רמות גִּלְעָד, ויְהוֹשָׁפָט מסכים ואומר שהוא ואַחְאָב בני אותו עם, וכך גם תושבי ממלכותיהם, ולכן הם יעזרו לו במאבקו.
[^]
מְלָכִים-א פרק כ פסוק ל"ד: לד
וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֶעָרִים אֲשֶׁר לָקַח אָבִי מֵאֵת אָבִיךָ אָשִׁיב וְחוּצוֹת תָּשִׂים לְךָ בְדַמֶּשֶׂק כַּאֲשֶׁר שָׂם אָבִי בְּשֹׁמְרוֹן וַאֲנִי בַּבְּרִית אֲשַׁלְּחֶךָּ וַיִּכְרָת לוֹ בְרִית וַיְשַׁלְּחֵהוּ.
אך מסתבר שלא השיב את רמות גִּלְעָד. |
| ב וַיֵּרֶד לְקֵץ שָׁנִים אֶל אַחְאָב לְשֹׁמְרוֹן וַיִּזְבַּח לוֹ אַחְאָב צֹאן וּבָקָר לָרֹב וְלָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ וַיְסִיתֵהוּ לַעֲלוֹת אֶל רָמוֹת גִּלְעָד. ג וַיֹּאמֶר אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה הֲתֵלֵךְ עִמִּי רָמֹת גִּלְעָד וַיֹּאמֶר לוֹ כָּמוֹנִי כָמוֹךָ וּכְעַמְּךָ עַמִּי וְעִמְּךָ בַּמִּלְחָמָה. |
| יְהוֹשָׁפָט מבקש רק מאַחְאָב שיברר\ידרוש את דְּבַר ה' בעניין המלחמה. אַחְאָב אוסף כ-400 נביאים ושואל אותם אם עליהם ללכת להלחם על רמות גִּלְעָד או אם עליו לחדול מפעולתו בעניין. הנביאים עונים שהוא יכול לעלות על העיר כי ה' יִתֵּן אותה בידו. |
| ד וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל דְּרָשׁ נָא כַיּוֹם אֶת דְּבַר יְהוָה. ה וַיִּקְבֹּץ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת הַנְּבִאִים אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הֲנֵלֵךְ אֶל רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה אִם אֶחְדָּל וַיֹּאמְרוּ עֲלֵה וְיִתֵּן הָאֱלֹהִים בְּיַד הַמֶּלֶךְ. |
| יְהוֹשָׁפָט שואל אם יש אולי נָבִיא נוסף לה' שיוכלו לברר איתו את השאלה? אַחְאָב עונה שיש אמנם עוד איש כזה, מִיכָיְהוּ בֶּן יִמְלָא, אך אַחְאָב שונא אותו כי הוא תמיד מנבא לו רעות ולא טובות. יְהוֹשָׁפָט מבקש בכל זאת להתייעץ עם מִיכָיְהוּ ואַחְאָב קורא לעבד סָרִיס אחד ומצווה עליו להביא מהר למקום את מִיכָיְהוּ. |
| ו וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט הַאֵין פֹּה נָבִיא לַיהוָה עוֹד וְנִדְרְשָׁה מֵאֹתוֹ. ז וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט עוֹד אִישׁ אֶחָד לִדְרוֹשׁ אֶת יְהוָה מֵאֹתוֹ וַאֲנִי שְׂנֵאתִיהוּ כִּי אֵינֶנּוּ מִתְנַבֵּא עָלַי לְטוֹבָה כִּי כָל יָמָיו לְרָעָה הוּא מִיכָיְהוּ בֶן יִמְלָא וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט אַל יֹאמַר הַמֶּלֶךְ כֵּן. ח וַיִּקְרָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל סָרִיס אֶחָד וַיֹּאמֶר מַהֵר מיכהו [מִיכָיְהוּ] בֶן יִמְלָא. |
| מִיכָיְהוּ מנבא תבוסה ואת מות אַחְאָב: אַחְאָב ויְהוֹשָׁפָט יושבים כל אחד על כסאו כשהם לבושים בבגדי המלכות שלהם בְּגֹרֶן הנמצאת בפֶּתַח שַׁעַר הבִּירָה שֹׁמְרוֹן, וכל 400 הנביאים מתנבאים לפניהם שם. |
| ט וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה יוֹשְׁבִים אִישׁ עַל כִּסְאוֹ מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים וְיֹשְׁבִים בְּגֹרֶן פֶּתַח שַׁעַר שֹׁמְרוֹן וְכָל הַנְּבִיאִים מִתְנַבְּאִים לִפְנֵיהֶם. |
| אחד מהם, צִדְקִיָּה בֶן כְּנַעֲנָה, מכין קרניים מברזל ומכריז שה' אמר שאַחְאָב ינגח בקרניים האלה את כוחות אֲרָם עד שהם יושמדו כליל. גם שאר הַנְּבִאִים מתנבאים כאמור באופן דומה ואומרים שאַחְאָב צפוי לעלות על רָמֹת גִּלְעָד ולהצליח בקרב, ושה' יתן בידו את העיר. |
| י וַיַּעַשׂ לוֹ צִדְקִיָּהוּ בֶן כְּנַעֲנָה קַרְנֵי בַרְזֶל וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר יְהוָה בְּאֵלֶּה תְּנַגַּח אֶת אֲרָם עַד כַּלּוֹתָם. יא וְכָל הַנְּבִאִים נִבְּאִים כֵּן לֵאמֹר עֲלֵה רָמֹת גִּלְעָד וְהַצְלַח וְנָתַן יְהוָה בְּיַד הַמֶּלֶךְ. |
| השליח\מַּלְאָךְ הסָרִיס שֶׁיָּצָא לקרוא למִיכָיְהוּ דיבר איתו וסיפר לו שכל הַנְּבִיאִים ניבאו פֶּה אֶחָד נבואות טובות לאַחְאָב, ומבקש ממִיכָיְהוּ שגם נבואותיו יהיו דומות וטובות. מִיכָיְהוּ נשבע בשם ה' שיאמר רק את מה שה' יאמר לו להגיד. |
| יב וְהַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר הָלַךְ לִקְרֹא לְמִיכָיְהוּ דִּבֶּר אֵלָיו לֵאמֹר הִנֵּה דִּבְרֵי הַנְּבִאִים פֶּה אֶחָד טוֹב אֶל הַמֶּלֶךְ וִיהִי נָא דְבָרְךָ כְּאַחַד מֵהֶם וְדִבַּרְתָּ טּוֹב. יג וַיֹּאמֶר מִיכָיְהוּ חַי יְהוָה כִּי אֶת אֲשֶׁר יֹאמַר אֱלֹהַי אֹתוֹ אֲדַבֵּר. |
| מִיכָיְהוּ בא לפני אַחְאָב, ואַחְאָב שואל אותו אם כדאי להם ללכת להלחם על רָמֹת גִּלְעָד או שעדיף שיחדול מפעולתו בעניין, ומִיכָיְהוּ עונה שהוא מאחל להם שיעלו למלחמה ושיצליחו בה ושה' יִתֵּן את העיר בידם [*]מִיכָיְהוּ חוזר על דברי הנביאים בפסוק י"א, אך הנביאים ניבאו שכך יהיה ואילו מִיכָיְהוּ רק מאחל לאַחְאָב שכך יהיה . אַחְאָב לא מסתפק באיחולי ההצלחה של מִיכָיְהוּ ושואל אותו עוד כמה פעמים הוא צריך להשביע אותו שידבר אליו רק דברי אמת בשמו של ה'? |
| יד וַיָּבֹא אֶל הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֵלָיו מִיכָה הֲנֵלֵךְ אֶל רָמֹת גִּלְעָד לַמִּלְחָמָה אִם אֶחְדָּל וַיֹּאמֶר עֲלוּ וְהַצְלִיחוּ וְיִנָּתְנוּ בְּיֶדְכֶם. טו וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַמֶּלֶךְ עַד כַּמֶּה פְעָמִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֶךָ אֲשֶׁר לֹא תְדַבֵּר אֵלַי רַק אֱמֶת בְּשֵׁם יְהוָה. |
| מִיכָיְהוּ אומר שֶׁראה בחזיונו את כל צבא יִשְׂרָאֵל מפוזרים\נְפֹצִים בהרים כמו צֹּאן ללא רוֹעֶה [*]כלומר מִיכָיְהוּ רומז שאַחְאָב ימות בקרב ושצבאו יברח לכל הכוונים ללא מנהיג וה' הצהיר שאין להם אדון\מפקד ראוי. לכן, מִיכָיְהוּ ממליץ לכל צבא אַחְאָב לשוב כעת כל אחד לביתו בשלום במקום שֶׁיִּפְלוּ בקרב. אַחְאָב אומר ליְהוֹשָׁפָט שהֲלוֹא הוא אמר לו שכך יהיה ושמִיכָיְהוּ מנבא לו תמיד רק רעות. |
| טז וַיֹּאמֶר רָאִיתִי אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל נְפוֹצִים עַל הֶהָרִים כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶן רֹעֶה וַיֹּאמֶר יְהוָה לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם. יז וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט הֲלֹא אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ לֹא יִתְנַבֵּא עָלַי טוֹב כִּי אִם לְרָע. |
| מִיכָיְהוּ מפרט את חזונו ונכלא: מִיכָיְהוּ קורא לאַחְאָב שחושד בדבריו לשמוע מה אמר לו ה' בעצמו בעניינו. מִיכָיְהוּ ראה את ה' יושב על כִּסְאוֹ כשכל צְבָא הַשָּׁמַיִם עומד משני צדדיו. ה' שאל אז מי יוכל לפתות את אַחְאָב לעלות למלחמה בְּרָמֹת גִּלְעָד וליפול בה, ונוכחים שונים בקהל הציעו לה' שיעשו זאת בדרך כזו או אחרת. |
| יח וַיֹּאמֶר לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר יְהוָה רָאִיתִי אֶת יְהוָה יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמְדִים עַל יְמִינוֹ וּשְׂמֹאלוֹ. יט וַיֹּאמֶר יְהוָה מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְיַעַל וְיִפֹּל בְּרָמוֹת גִּלְעָד וַיֹּאמֶר זֶה אֹמֵר כָּכָה וְזֶה אֹמֵר כָּכָה. |
| לבסוף יצאה "הָרוּחַ" [*]מסתבר שמדובר ברוח הנותנת את השראתה לנביאי שקר ועמדה לפני ה' ואמרה שהיא תצליח לפתות את אַחְאָב. ה' שאל כיצד תעשה זאת, והָרוּחַ ענתה שתצא ותמלא ברוּחַ שֶׁקֶר את כל נביאי אַחְאָב. ה' אמר שאמנם הָרוּחַ תְּפַתֶּה את אַחְאָב ותוכל להצליח במטרתה להביאו לצאת לקרב האבוד, וה' שולח אותה לעשות כפי שהכריזה. והנה אמנם ה' נתן לרוּחַ השֶׁקֶר לנשוב בְּפִיהם של כל 400 הנביאים האלה שניבאו לו טובות, בעוד שה' דִּבֶּר עליו רעות. |
| כ וַיֵּצֵא הָרוּחַ וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי יְהוָה וַיֹּאמֶר אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו בַּמָּה. כא וַיֹּאמֶר אֵצֵא וְהָיִיתִי לְרוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאָיו וַיֹּאמֶר תְּפַתֶּה וְגַם תּוּכָל צֵא וַעֲשֵׂה כֵן. כב וְעַתָּה הִנֵּה נָתַן יְהוָה רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי נְבִיאֶיךָ אֵלֶּה וַיהוָה דִּבֶּר עָלֶיךָ רָעָה. |
| צִדְקִיָּהוּ ניגש למִיכָיְהוּ וסוטר לו על הַלֶּחִי, ושואל אותו בלגלוג איך בדיוק רוּחַ השקר ששלח אליו ה' עברה למִיכָיְהוּ כדי לספר לו את כל הפרטים שסיפר כרגע? מִיכָיְהוּ עונה שצִדְקִיָּהוּ יווכח באמת שבדבריו ביום שבו יאלץ להתחבא בחֶדֶר הפנימי ביותר אחרי התבוסה הצפויה לאַחְאָב [*]ראו גם שימוש בביטוי "חֶדֶר בְּחָדֶר" במובן של הסתתרות במקום הפנימי והנסתר ביותר במְלָכִים-א פרק כ פסוק ל .
[^]
מְלָכִים-א פרק כ פסוק ל: ל
וַיָּנֻסוּ הַנּוֹתָרִים אֲפֵקָה אֶל הָעִיר וַתִּפֹּל הַחוֹמָה עַל עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף אִישׁ הַנּוֹתָרִים וּבֶן הֲדַד נָס וַיָּבֹא אֶל הָעִיר חֶדֶר בְּחָדֶר.
|
| כג וַיִּגַּשׁ צִדְקִיָּהוּ בֶן כְּנַעֲנָה וַיַּךְ אֶת מִיכָיְהוּ עַל הַלֶּחִי וַיֹּאמֶר אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ עָבַר רוּחַ יְהוָה מֵאִתִּי לְדַבֵּר אֹתָךְ. כד וַיֹּאמֶר מִיכָיְהוּ הִנְּךָ רֹאֶה בַּיּוֹם הַהוּא אֲשֶׁר תָּבוֹא חֶדֶר בְּחֶדֶר לְהֵחָבֵא. |
| אַחְאָב מצווה לקחת את מִיכָיְהוּ ולהשיב אותו [*]אַחְאָב מצווה להשיב את מִיכָיְהוּ לאחראים על הכלא, ומכאן משתמע שנכלא כבר קודם לכן בשל נבואותיו הפוגעות במוֹרָאל לאָמוֹן, ראש העיר שֹׁמְרוֹן, וליוֹאָשׁ בן אַחְאָב, ולאמר להם לשים אותו בכלא ולתת לו שם לֶחֶם ומַיִם בכמות מצומצמת\לחוצה בלבד, עד שאַחְאָב יחזור בְשָׁלוֹם מהקרב. מִיכָיְהוּ עונה שאם אַחְאָב אמנם ישוב בְּשָׁלוֹם הרי שיסתבר שה' לא דיבר דרכו. מִיכָיְהוּ אומר שהוא מוכן להסתכן כך בנבואתו אל מול כל עמי הארץ[*]מִיכָיְהוּ משתמש כאן בביטוי "שִׁמְעוּ עַמִּים כֻּלָּם", שבהם פותח את דבריו גם הנביא מִיכָה .
[^]
מִיכָה פרק א פסוק ב: ב
שִׁמְעוּ עַמִּים כֻּלָּם הַקְשִׁיבִי אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וִיהִי אֲדֹנָי יְהוִה בָּכֶם לְעֵד אֲדֹנָי מֵהֵיכַל קָדְשׁוֹ.
, וההשערה היא שאולי עורך ספר מְלָכִים קישר בין שני הנביאים בעקבות שמותיהם הדומים. |
| כה וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל קְחוּ אֶת מִיכָיְהוּ וַהֲשִׁיבֻהוּ אֶל אָמוֹן שַׂר הָעִיר וְאֶל יוֹאָשׁ בֶּן הַמֶּלֶךְ. כו וַאֲמַרְתֶּם כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ שִׂימוּ זֶה בֵּית הַכֶּלֶא וְהַאֲכִלֻהוּ לֶחֶם לַחַץ וּמַיִם לַחַץ עַד שׁוּבִי בְשָׁלוֹם. כז וַיֹּאמֶר מִיכָיְהוּ אִם שׁוֹב תָּשׁוּב בְּשָׁלוֹם לֹא דִבֶּר יְהוָה בִּי וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ עַמִּים כֻּלָּם. |
| הקרב מסתיים בתבוסת אַחְאָב ובמותו: אַחְאָב וְיהוֹשָׁפָט עולים להלחם ברָמֹת גִּלְעָד. אַחְאָב אומר שהוא עומד להִתְחַפֵּשׂ בבואו לקרב, אך הוא מציע ליהוֹשָׁפָט להשאר לָבוּשׁ בבגדי המלכות שלו [*]אַחְאָב ידע אולי על כוונת מֶלֶךְ אֲרָם לפגוע בו במיוחד, כפי שיתברר בפסוק הבא. ליהוֹשָׁפָט הוא ממליץ לצאת לקרב עם בגדי מלכותו כי לא נשקפת לו סכנה מיוחדת בשל כך, ובגדי המלכות יחזקו וודאי את סמכותו כמפקד בעת הקרב. , וכך הם עושים. |
| כח וַיַּעַל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל רָמֹת גִּלְעָד. כט וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט הִתְחַפֵּשׂ וָבוֹא בַמִּלְחָמָה וְאַתָּה לְבַשׁ בְּגָדֶיךָ וַיִּתְחַפֵּשׂ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ בַּמִּלְחָמָה. |
| מֶלֶךְ אֲרָם מצווה על המפקדים של חיל המרכבות שלו [*]מגרסת ספר מְלָכִים לא להלחם באף חייל אויב, קָטֹן כגָּדוֹל, אלא להתמקד רק באַחְאָב. כשמפקדי המרכבות רואים את יְהוֹשָׁפָט בלבוש המלכות שלו הם חושבים שמדובר באַחְאָב והם סבים סביבו כדי לתקוף אותו. יְהוֹשָׁפָט זועק לעזרה וה' נענה ומַפְנֶה את מפקדי המרכבות הארמים לכוון אחר, וכשהם רואים שלא מדובר באַחְאָב הם שבים מלרדוף אחריו.
[^]
מְלָכִים-א פרק כ"ב פסוק ל"א: לא
וּמֶלֶךְ אֲרָם צִוָּה אֶת שָׂרֵי הָרֶכֶב אֲשֶׁר לוֹ שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם לֵאמֹר לֹא תִּלָּחֲמוּ אֶת קָטֹן וְאֶת גָּדוֹל כִּי אִם אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ.
מסתבר שהמלך הוא בֶּן הֲדַד ה-2 שנזכר גם במְלָכִים-א פרק כ, והמפקדים הם 32 המלכים בעלי בריתו הנזכרים בהקשר למלחמה שתוארה שם
[^]
מְלָכִים-א פרק כ פסוק א: א
וּבֶן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם קָבַץ אֶת כָּל חֵילוֹ וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מֶלֶךְ אִתּוֹ וְסוּס וָרָכֶב וַיַּעַל וַיָּצַר עַל שֹׁמְרוֹן וַיִּלָּחֶם בָּהּ.
|
| ל וּמֶלֶךְ אֲרָם צִוָּה אֶת שָׂרֵי הָרֶכֶב אֲשֶׁר לוֹ לֵאמֹר לֹא תִּלָּחֲמוּ אֶת הַקָּטֹן אֶת הַגָּדוֹל כִּי אִם אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ. לא וַיְהִי כִּרְאוֹת שָׂרֵי הָרֶכֶב אֶת יְהוֹשָׁפָט וְהֵמָּה אָמְרוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא וַיָּסֹבּוּ עָלָיו לְהִלָּחֵם וַיִּזְעַק יְהוֹשָׁפָט וַיהוָה עֲזָרוֹ וַיְסִיתֵם אֱלֹהִים מִמֶּנּוּ. לב וַיְהִי כִּרְאוֹת שָׂרֵי הָרֶכֶב כִּי לֹא הָיָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיָּשֻׁבוּ מֵאַחֲרָיו. |
| אחד מחיילי אֲרָם מושך בקשת ויורה חץ לְתֻמּוֹ [*]כלומר בלי להתכוון לפגוע דוקא באַחְאָב אשר פוגע באַחְאָב ברווח שבין הַדְּבָקִים המדביקים את קשקשי השריון. אַחְאָב מבקש מנהג המרכבה שלו להפוך עם המושכות שבידיו את כוון נסיעתו ולהוציא אותו מהַמַּחֲנֶה כי הוא נפצע\חלה. |
| לג וְאִישׁ מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ וַיַּךְ אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בֵּין הַדְּבָקִים וּבֵין הַשִּׁרְיָן וַיֹּאמֶר לָרַכָּב הֲפֹךְ ידיך [יָדְךָ] וְהוֹצֵאתַנִי מִן הַמַּחֲנֶה כִּי הָחֳלֵיתִי. |
| הַמִּלְחָמָה ממשיכה להתגבר באותו היום, ואַחְאָב הפצוע מועמד בַּמֶּרְכָּבָה אל מול\נֹכַח צבא אֲרָם [*]כדי שלא ידעו שהמלך מת ויחשבו שהנצחון כבר בידם . כך הוא נשאר עד העֶרֶב עד שהוא מת בשעת השקיעה\בּוֹא-הַשָּׁמֶשׁ. |
| לד וַתַּעַל הַמִּלְחָמָה בַּיּוֹם הַהוּא וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הָיָה מַעֲמִיד בַּמֶּרְכָּבָה נֹכַח אֲרָם עַד הָעָרֶב וַיָּמָת לְעֵת בּוֹא הַשָּׁמֶשׁ. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ט"ו | וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַמֶּלֶךְ עַד כַּמֶּה פְעָמִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֶךָ אֲשֶׁר לֹא תְדַבֵּר אֵלַי רַק אֱמֶת בְּשֵׁם יְהוָה. |
| ל"ד | וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הָיָה מַעֲמִיד בַּמֶּרְכָּבָה נֹכַח אֲרָם עַד הָעָרֶב וַיָּמָת לְעֵת בּוֹא הַשָּׁמֶשׁ. |