עיר
קָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Sinai. Ain Gedeirat, Kadesh Barnea. Num. 20:1, G. Eric and Edith Matson Photograph Collection, Library of Congress, digital ID matpc.23028 in https://www.loc.gov/rr/print, by Matson Collection [Public domain or no known copyright restrictions], via Wikimedia Commons
קָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ
רמת זיהוי : 3 - זיהוי משוער
כנויים נוספים : עין קודיראת
קָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ במקרא
קָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ היתה תחנה חשובה של בְנֵי יִשְׂרָאֵל בימי הנדודים בַּמִּדְבָּר, ונקבעה בגבול הדרומי של הארץ המובטחת. מקומות נוספים הנזכרים במקרא נקראים קָּדֵשׁ, כמו קָּדֵשׁ שבאזור עמק יזרעאל
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ב פסוק כ"ב: כב מֶלֶךְ קֶדֶשׁ אֶחָד מֶלֶךְ יָקְנֳעָם לַכַּרְמֶל אֶחָד.
, ועיר המקלט קדש נַפְתָּלִי שבגליל העליון, המכונה גם "קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל"
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק כ פסוק ז: ז וַיַּקְדִּשׁוּ אֶת קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל בְּהַר נַפְתָּלִי וְאֶת שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרָיִם וְאֶת קִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה.
, אך בד"כ כשמוזכרת "קָּדֵשׁ" במקרא הכוונה לקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ שבַּמִּדְבָּר בדרום הארץ. קֶדֶשׁ דרומית זאת נזכרת לראשונה כתחנה של ארבעת המלכים שבאו מאזור עיראק כדי לתקוף את דרום הארץ, וחנו ב"עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ" לפני שהמשיכו לאזור ים המלח
[^]בְּרֵאשִׁית פרק י"ד פסוק ז: ז וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ וַיַּכּוּ אֶת כָּל שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי וְגַם אֶת הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בְּחַצְצֹן תָּמָר.
. אח"כ קָדֵשׁ זו נזכרת שוב בהקשר של נדודי הָגָר במדבר כשהיתה בְּדֶרֶךְ שׁוּר "בֵין קָדֵשׁ וּבֵין בָּרֶד"
[^]בְּרֵאשִׁית פרק ט"ז פסוק י"ד: יד עַל כֵּן קָרָא לַבְּאֵר בְּאֵר לַחַי רֹאִי הִנֵּה בֵין קָדֵשׁ וּבֵין בָּרֶד.
, ושוב בהקשר של מסעות אַבְרָהָם בנֶּגֶב "בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר"
[^]בְּרֵאשִׁית פרק כ פסוק א: א וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וַיֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר וַיָּגָר בִּגְרָר.
. "שׁוּר" היא חומה, ו"דרך שׁוּר" משוערת כדרך חשובה שהובילה מאזור ניצנה ל"חומת מצרים" באזור איסמעליה שעל תעלת סואץ של ימינו
[1]דרכים ואתרים - פרקים בתולדות ישראל וארצו, יוחנן אהרוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד תשל"א, עמ' 12
.

בבַּמִּדְבָּר פרק ל"ג מופיעה קָדֵשׁ הנמצאת "בְמִדְבַּר צִן" כתחנה מספר 32 ברשימת התחנות של בני יִשְׂרָאֵל בנדודיהם בַּמִּדְבָּר ממצרים לארץ
[^]בַּמִּדְבָּר פרק ל"ג פסוק ל"ו: לו וַיִּסְעוּ מֵעֶצְיוֹן גָּבֶר וַיַּחֲנוּ בְמִדְבַּר צִן הִוא קָדֵשׁ.
. בשנת המסע השנייה עזב העַם את המחנה שבסביבות הר סִיני אחרי שהות ממושכת במקום ויצא למִדְבַּר פָּארָן המזוהה כאזור חצי האי סיני של ימינו
[^]בַּמִּדְבָּר פרק י פסוקים י"א-י"ב: יא וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ נַעֲלָה הֶעָנָן מֵעַל מִשְׁכַּן הָעֵדֻת. יב וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַסְעֵיהֶם מִמִּדְבַּר סִינָי וַיִּשְׁכֹּן הֶעָנָן בְּמִדְבַּר פָּארָן.
. על קָדֵשׁ מצוין שהיא נמצאת ב"מִדְבַּר פָּארָן"
[^]בַּמִּדְבָּר פרק י"ג פסוק כ"ו: כו וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה וַיָּשִׁיבוּ אוֹתָם דָּבָר וְאֶת כָּל הָעֵדָה וַיַּרְאוּם אֶת פְּרִי הָאָרֶץ.
ובמרחק של 11 ימי מסע מֵחֹרֵב (הר סיני) "דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר"
[^]דְּבָרִים פרק א פסוק ב: ב אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ.
. העם חנה בקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ "יָמִים רַבִּים" בגלל שחטא ויצא להלחם באֱמֹרִי בניגוד לצו ה'
[^]דְּבָרִים פרק א פסוק מ"ו: מו וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים כַּיָּמִים אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם.
, ואחרי עזיבת קָדֵשׁ, המסע לקח עוד 38 שנים עד חצית נחל זָרֶד (הזורם לים המלח ממזרח) בשנת המסע האחרונה
[^]דְּבָרִים פרק ב פסוק י"ד: יד וְהַיָּמִים אֲשֶׁר הָלַכְנוּ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ עַד אֲשֶׁר עָבַרְנוּ אֶת נַחַל זֶרֶד שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה עַד תֹּם כָּל הַדּוֹר אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לָהֶם.
.

מקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ נשלחו 12 המרגלים לרגל את הארץ
[^]בַּמִּדְבָּר פרק י"ג פסוק כ"ו: כו וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה וַיָּשִׁיבוּ אוֹתָם דָּבָר וְאֶת כָּל הָעֵדָה וַיַּרְאוּם אֶת פְּרִי הָאָרֶץ.
, שם מתה ונקברה מִרְיָם אחות מֹשֶׁה
[^]בַּמִּדְבָּר פרק כ פסוק א: א וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם.
, ושם התרחשה פרשת מֵי המְרִיבָה, שבה העַם התלונן על צמא, ושבעקבותיה נענשו מֹשֶׁה ואַהֲרֹן בכך שלא יבואו לארץ
[^]בַּמִּדְבָּר פרק כ
. בשל כך קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ מכונה אח"כ כמה פעמים כ"מֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ"
[^]בַּמִּדְבָּר פרק כ"ז פסוק י"ד: יד כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר צִן בִּמְרִיבַת הָעֵדָה לְהַקְדִּישֵׁנִי בַמַּיִם לְעֵינֵיהֶם הֵם מֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִן.
. מֹשֶׁה שלח משלחת מקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ למלך אֱדוֹם לבקש שהעַם יעבור בשלום בשטח ממלכתו, אך מלך אֱדוֹם סרב לבקשה
[^]בַּמִּדְבָּר פרק כ פסוקים י"ד-י"ח: יד וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ. טו וַיֵּרְדוּ אֲבֹתֵינוּ מִצְרַיְמָה וַנֵּשֶׁב בְּמִצְרַיִם יָמִים רַבִּים וַיָּרֵעוּ לָנוּ מִצְרַיִם וְלַאֲבֹתֵינוּ. טז וַנִּצְעַק אֶל יְהוָה וַיִּשְׁמַע קֹלֵנוּ וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְקָדֵשׁ עִיר קְצֵה גְבוּלֶךָ. יז נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבוּלֶךָ. יח וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם לֹא תַעֲבֹר בִּי פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ.
.

הגבול הדרומי של הארץ המובטחת עבר בקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ
[^]בַּמִּדְבָּר פרק ל"ד פסוקים ג-ה: ג וְהָיָה לָכֶם פְּאַת נֶגֶב מִמִּדְבַּר צִן עַל יְדֵי אֱדוֹם וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח קֵדְמָה. ד וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְעָבַר צִנָה והיה [וְהָיוּ] תּוֹצְאֹתָיו מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְיָצָא חֲצַר אַדָּר וְעָבַר עַצְמֹנָה. ה וְנָסַב הַגְּבוּל מֵעַצְמוֹן נַחְלָה מִצְרָיִם וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה.
[^]יְחֶזְקֵאל פרק מ"ז פסוק י"ט: יט וּפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה מִתָּמָר עַד מֵי מְרִיבוֹת קָדֵשׁ נַחֲלָה אֶל הַיָּם הַגָּדוֹל וְאֵת פְּאַת תֵּימָנָה נֶגְבָּה.
. קָדֵשׁ נכבשה במסגרת מסע המלחמה שבו כבש יְהוֹשֻׁעַ את כל דרום הארץ, הרי יְהוּדָה, השפלה ומורדות ים המלח
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י פסוק מ"א: מא וַיַּכֵּם יְהוֹשֻׁעַ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְעַד עַזָּה וְאֵת כָּל אֶרֶץ גֹּשֶׁן וְעַד גִּבְעוֹן.
, ואח"כ נקבעה כנקודת ציון על הגבול הדרומי של נחלת שבט יְהוּדָה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוק ג: ג וְיָצָא אֶל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְעָבַר צִנָה וְעָלָה מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְעָבַר חֶצְרוֹן וְעָלָה אַדָּרָה וְנָסַב הַקַּרְקָעָה.
.
זיהוי המקום
קָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ מְזוֹהָה עם אזור המעיינות הנמצא כ-80 ק"מ מדרום\דרום-מזרח לבאר-שבע (ראו מפה). יש שזיהו אותה במיוחד עם עין קדיס שלכאורה משמר את שמה של קָּדֵשׁ, אז המעין שם קטן מדי, וגם אין שרידים משמעותיים בסביבתו. לכן בד"כ מזהים את קָּדֵשׁ עם קבוצת המעינות כולה, או עם עין קודיראת, שהוא המַעְיָן המשמעותי ביותר (כ-50 מטר מעוקב לשעה
[2]הגיאוגרפיה ההסטורית של ארץ ישראל, מנשה הראל, הוצאת זמורה ביתן, 1997, עמוד 206
). כמו כן, הבקעה שאותה משקה עין קודיראת הינה רחבה ומאפשרת שהות של אנשים רבים
[3]דרכים ואתרים - פרקים בתולדות ישראל וארצו, יוחנן אהרוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד תשל"א, עמ' 16-20
.

בבקעה זו נמצא גם תל ועליו שרידי מצודה מהתקופה הישראלית (ממלכת יְהוּדָה). למעשה מדובר בשרידים של 3 מצודות מתקופות שונות שנבנו זו על חורבותיה של זו. המוקדמת שבהן היא מהמאה ה-10 לפנה"ס (תקופה המשוערת כתקופת ממלכת שְׁלֹמֹה), ונחרבה אולי בימי מסע המלחמה של שִׁישַׁק מלך מצרים באזור יְהוּדָה
[^]מְלָכִים-א פרק י"ד פסוק כ"ה: כה וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם עָלָה שושק [שִׁישַׁק] מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלָ‍ִם.
. המצודה השנייה בעלת תוכנית מלבנית, עם חומה רחבה, מגדלים, וחפיר, והיא נוסדה במאה ה-8 לפנה"ס (אולי בימי עֻזִּיָּהוּ מלך יְהוּדָה) ונחרבה במאה ה-7 לפנה"ס. זמן קצר אח"כ נוסדה המצודה העליונה שנחרבה בימי חורבן בית-ראשון בידי הבבלים. באתר נמצאו שרידים נוספים מימי בית ראשון, ובהם כמה אסמים, טאבון, חדרים, בור מים, וחרסים רבים, ובהם חרסים שעליהם חרותים מספרים ומלים בעברית עתיקה. בימי שיבת ציון חזר המקום להיות מיושב באופן מוגבל, וללא מערכת הביצורים שהיתה בו קודם
[4]עולם התנ"ך, ספר בַּמִּדְבָּר עמ' 116-123.
.
פרקים המזכירים את קָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על קָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ באתרים של ויקיפדיה ועמוד ענן.