מִשְׁלֵי כ”ה

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Carole Raddato from FRANKFURT, Germany [CC-BY-SA-2.0], via Wikimedia Commons

עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה (כ"ח)

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Netherlandish Proverbs. Alternative title: The Blue Cloak, The Topsy Turvy World. By Pieter Brueghel the Elder (1526/1530–1569) [Public domain]. Cropped for alamapa. Original image size reduced by Allon Adir.

טוֹב לָשֶׁבֶת עַל פִּנַּת גָּג (כ"ד), מתוך הציור "מְשָׁלִים הולנדים" של פיטר ברויגל האב.

סיכום

פתיחה לקובץ 5 של ספר מִשְׁלֵי, המייחסת את המְשָׁלִים שבו למֶלֶךְ שְׁלֹמֹה, ומציינת שהועתקו בימי חִזְקִיָּהוּ מלך יְהוּדָה. הקובץ כולל מְשָׁלִים קצרים בד"כ המסודרים לפעמים במִקְבְּצֵי מְשָׁלִים בעלי נושא משותף. הנושאים כוללים את המלוכה, שמירת סוד, דברי חָכְמָה, שליח נאמן, קיום הבטחות, כוחה של הלָשׁוֹן, עד שקר, גמילת טובה לאויב, אישה מציקה, ואיפוק.

תקציר

פתיחת הקובץ ה-5, מייחסת את המְשָׁלִים שבקובץ למֶלֶךְ שְׁלֹמֹה, ומציינת שהמְשָׁלִים הועתקו בימי חִזְקִיָּהוּ מלך יְהוּדָה.

א גַּם אֵלֶּה מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה.

כבודו של ה' נסתר מבני האָדָם, ואילו כבוד המְלָכִים נחשף בגלוי לעיני כֹּל, וניתן לחקור בו.

ב כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר וּכְבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר.

אבל רצונותיו האמיתיים של המֶלֶךְ אינם ניתנים לחקר ולידיעה, כמו שלא ניתן לחקור את השמים הגבוהים ואת הארץ הנפרשת לעומק.

ג שָׁמַיִם לָרוּם וָאָרֶץ לָעֹמֶק וְלֵב מְלָכִים אֵין חֵקֶר.

הָסִירוּ את סיגי המתכת המלוכלכים כדי שהצורף יוכל ליצור כלי כֶּסֶף טהור, וכך גם הָסִירוּ את היועצים הרשעים מפני מועצת המלך, וכך כֵּס מלכותו ושלטון הצדק שלו יִשָּׁאֲרוּ יציבים אצלו.

ד הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּלִי. ה הָגוֹ רָשָׁע לִפְנֵי מֶלֶךְ וְיִכּוֹן בַּצֶּדֶק כִּסְאוֹ.

אם אתה נקרא (לסעודה?) אצל המֶלֶךְ, עדיף שלא תִּתְהַדַּר בְּמָקוֹם שתִּבְחַר לעצמך בין שאר הקרואים הבכירים\גְּדֹלִים הנמצאים שם. עדיף שתמתין שהגְּדֹלִים יאמרו לך לעלות אליהם בעצמם, מאשר שתסתכן בכך שיבקשו ממך לעזוב את המקום, ובכך תושפל בעיני המלך\הנָדִיב.

ו אַל תִּתְהַדַּר לִפְנֵי מֶלֶךְ וּבִמְקוֹם גְּדֹלִים אַל תַּעֲמֹד. ז כִּי טוֹב אֲמָר לְךָ עֲ‍לֵה הֵנָּה מֵהַשְׁפִּילְךָ לִפְנֵי נָדִיב אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ.

"אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ" של סוף הפסוק הקודם בעצם פותח את הפסוק כאן. את הסודות (המביכים או המפלילים) שראית, אל תחשוף בעת וויכוח עם רֵעֶךָ. ריב איתו, אם אתה חייב, אבל אַל תחשוף סודות של אחרים כחלק מטיעוניך במהלך הוויכוח. אחרת, רֵעֶךָ יְבַיֵּישׁ\יַכְלִים\יְחַסֶּד אותך (חֶסֶד במובן של חֶרְפָּה מופיע גם ב) ואת הדיבה שהוצאת מפיך לא תוכל עוד להשיב.

ח אַל תֵּצֵא לָרִב מַהֵר פֶּן מַה תַּעֲשֶׂה בְּאַחֲרִיתָהּ בְּהַכְלִים אֹתְךָ רֵעֶךָ. ט רִיבְךָ רִיב אֶת רֵעֶךָ וְסוֹד אַחֵר אַל תְּגָל. י פֶּן יְחַסֶּדְךָ שֹׁמֵעַ וְדִבָּתְךָ לֹא תָשׁוּב.

דיבור הגיוני ומסודר על כל צדדיו\אָפְנָיו(?) של הנושא\דָּבָר, נמשל למלאכת המחשבת של תכשיט של כדורי זהב קטנים (תַּפּוּחֵי זָהָב) משולבים בתכשיטי\מַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף. כך גם תוכחות החָכָם הנופלות על אוזניים שומעות, נמשלות לנֶזֶם זָהָב (לאף או לאוזן) ולתכשיט מזהב טהור\חֲלִי-כָתֶם.

יא תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו. יב נֶזֶם זָהָב וַחֲלִי כָתֶם מוֹכִיחַ חָכָם עַל אֹזֶן שֹׁמָעַת.

שליח\צִיר המבצע את שליחותו בצורה נאמנה, משיב את נֶפֶשׁ שולחיו\אֲדֹנָיו כמו שֶׁלֶג צונן ביום עבודת הקָצִיר בקיץ.

יג כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר צִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו וְנֶפֶשׁ אֲדֹנָיו יָשִׁיב.

איש המבטיח דבר מה (מתנות) ובסוף לא מקיים, נמשל לאוֹתוֹת גֶשֶׁם בטבע (עננים\נְשִׂיאִים, ורוּחַ) שבסופם הגֶשֶׁם מאכזב ולא מגיע.

יד נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר.

בעזרת סבלנות\אֹרֶךְ-אַפַּיִם אפשר לשכנע את הקָצִין (פקיד בכיר צבאי או אזרחי), ובעזרת לָשׁוֹן רַכָּה (דִּבּוּר עֲדִין) אפשר לשבור אפילו עֶצֶם\גָּרֶם.

טו בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יְפֻתֶּה קָצִין וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר גָּרֶם.

אם התמזל מזלך ומצאת דְּבַשׁ, אל תאכל ממנו יותר מדי פֶּן תקיא אותו. כך גם, אם התמזל מזלך ומצאת ידיד, אל תפריז בביקורים רבים מדי אצלו (הִתְיָחֵס לביקור אצלו כדבר נדיר ויקר) פֶּן תימאס עליו.

טז דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָּ פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ. יז הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ פֶּן יִשְׂבָּעֲךָ וּשְׂנֵאֶךָ.

אָדָם המעיד עדות שָׁקֶר על אחר נמשל לִכְלֵי מלחמה אלימים - למֵפִיץ (אולי סוג של פטיש), לחֶרֶב, ולחֵץ מחודד.

יח מֵפִיץ וְחֶרֶב וְחֵץ שָׁנוּן אִישׁ עֹנֶה בְרֵעֵהוּ עֵד שָׁקֶר.

אָדָם המבטיח עזרה ואז בּוֹגֵד כשמגיע יום הצָרָה, נמשל לשֵׁן רעועה או לרֶגֶל מועדת (שמי שיישען עליהן ייפגע). הבּוֹגֵד בגידה\בֶּגֶד וגורם למעידה כשמגיע יום הקָרָה (במקום לעזור כפי שהבטיח) הוא כמו שפיכת חֹמֶץ על נָתֶר (חומר כביסה על בסיס נתרן, המתקלקל בחומץ) או כמו התעקשות לָשִׁיר שירים לאָדָם מדוכדך, שהשירים רק מציקים לו יותר.

יט שֵׁן רֹעָה וְרֶגֶל מוּעָדֶת מִבְטָח בּוֹגֵד בְּיוֹם צָרָה. כ מַעֲדֶה בֶּגֶד בְּיוֹם קָרָה חֹמֶץ עַל נָתֶר וְשָׁר בַּשִּׁרִים עַל לֶב רָע.

תן לאויב שלך לָחֶם אִם הוא רעב, ומָיִם אִם הוא צמא. כי ה' יגמול לך טובה על כך, ובכך אתה כאילו מניח על ראשו של האויב גֶחָלִים (בעזרת מַחְתָּה - כף לטיפול בגחלים, וראו ). הגֶחָלִים מסמלים אולי את העונש שבו ה' יעניש את האויב.

כא אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם. כב כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ וַיהוָה יְשַׁלֶּם לָךְ.

פסוק קשה. אולי: רוּחַ הבאה מצָפוֹן תגרום לסערת גָּשֶׁם (האמת שבארץ ישראל, רוח הצפון לא מביאה גשם, אבל הצָפוֹן מסמל בכל זאת אזור מרוחק ונורא - ראו למשל , ו). כך גם דברי רכילות הנאמרים בסתר על אָדָם, בסוף יגרמו אצלו להתפרצות זעם.

כג רוּחַ צָפוֹן תְּחוֹלֵל גָּשֶׁם וּפָנִים נִזְעָמִים לְשׁוֹן סָתֶר.

חזרה על הפתגם ב: עדיף לשהות בפינה לא נוחה כמו על פינה של גָּג, מאשר בבית ("בֵית חָבֶר" הוא בית מָלֵא בשפת באוגרית) שבו אישה המְחַרְחֶרֶת מריבות ללא סוף.

כד טוֹב שֶׁבֶת עַל פִּנַּת גָּג מֵאֵשֶׁת מדונים [מִדְיָנִים] וּבֵית חָבֶר.

שְׁמוּעָה טוֹבָה שבאה מרחוק (על דבר טוב שקרה במקום רחוק), היא מרעננת כמו מַיִם קָרִים לאָדָם צמא\בעל-נֶפֶשׁ-עֲיֵפָה.

כה מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה וּשְׁמוּעָה טוֹבָה מֵאֶרֶץ מֶרְחָק.

צַדִּיק הנופל בידי הרָשָׁע (ומתחבר אליו?) נמשל למעיין\מָקוֹר מים טהורים שהתמלא ברֶפֶשׁ, או הֻשְׁחַת.

כו מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע.

להרבות באכילת דְּבַשׁ זה לא טוב, ולעומת זאת להרבות בחקירת דברי החכמה של החכמים (שהם כבודם של החכמים) מביא כָּבוֹד לתלמיד.

כז אָכֹל דְּבַשׁ הַרְבּוֹת לֹא טוֹב וְחֵקֶר כְּבֹדָם כָּבוֹד.

אָדָם שלא יכול לעצור ברוּחוֹ (והוא פורץ בזעם) דומה לעִיר שחומתה נפרצה והיא חֲשׂוּפָה לכל אויב (כי חוסר שיקול הדעת הוא אויבו של האָדָם).

כח עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעְצָר לְרוּחוֹ.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
ט"ו	לָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר גָּרֶם.
י"ט	שֵׁן רֹעָה וְרֶגֶל מוּעָדֶת מִבְטָח בּוֹגֵד בְּיוֹם צָרָה.
כ"א- כ"ב	אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם. כב כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ..