הוּא הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת וְשִׁבַּר אֶת הַמַּצֵּבֹת וְכָרַת אֶת הָאֲשֵׁרָה וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה (ד)
פרטי היוצר\ת
Assyrian siege-engine attacking the city wall of Lachish., By Osama Shukir Muhammed Amin FRCP(Glasg) [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons
|
|
סיכום
חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה מפסיק לשלם מס לאַשּׁוּר, אך כשסַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר כובש את ערי יְהוּדָה חִזְקִיָּהוּ חוזר בו. אח"כ סַנְחֵרִיב שם מצור על יְרוּשָׁלַיִם והרַב שָׁקֵה (שר המשקים) מנסה לשכנע את שליחי חִזְקִיָּהוּ ואת העם השומע בחומה שאין טעם להתנגד.
תקציר
| ראשית מלכות חִזְקִיָּהוּ: בשנה ה-3 למלכות הוֹשֵׁעַ על ממלכת יִשְׂרָאֵל, עולה חִזְקִיָּה\חִזְקִיָּהוּ בֶן אָחָז ואֲבִי בַּת זְכַרְיָה למלוכה ביְהוּדָה. חִזְקִיָּה מתחיל למלוך בגיל 25 והוא מולך 29 שנים ביְרוּשָׁלַיִם. |
| א וַיְהִי בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ חִזְקִיָּה בֶן אָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה. ב בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ אֲבִי בַּת זְכַרְיָה. |
| הוא הולך בדרכי ה' כפי שעשה דָוִד, אָבִיו הקדמון. הוא הורס את הַבָּמוֹת [*]כל מלכי יְהוּדָה הקודמים מאז רְחַבְעָם , את המצבות
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ד פסוק כ"ג: כג
וַיִּבְנוּ גַם הֵמָּה לָהֶם בָּמוֹת וּמַצֵּבוֹת וַאֲשֵׁרִים עַל כָּל גִּבְעָה גְבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן.
איפשרו (לגנותם) את הפולחן בבָּמוֹת שהיו מפוזרות ברחבי בארץ, והָעָם היה מעלה בהן זבחים וקטורת. מפסוק כ"ב
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ח פסוק כ"ב: כב
וְכִי תֹאמְרוּן אֵלַי אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בָּטָחְנוּ הֲלוֹא הוּא אֲשֶׁר הֵסִיר חִזְקִיָּהוּ אֶת בָּמֹתָיו וְאֶת מִזְבְּחֹתָיו וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה תִּשְׁתַּחֲווּ בִּירוּשָׁלִָם.
משתמע שהבָּמוֹת שהסיר חִזְקִיָּה לא שימשו לפולחן זר אלא לעבודת ה', והוא הרס אותן כחלק ממדיניות ריכוז הפולחן במקדש ביְרוּשָׁלַיִם.[*]אבנים ניצבות מקודשות שהוצבו באתר הפולחן , את עצי האֲשֵׁרָה[*]את האֲשֵׁרָה היה נהוג לעבוד כעץ , ואף שובר\מכתת את נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת שעשה מֹשֶׁה
[^]
דְּבָרִים פרק ט"ז פסוק כ"א: כא
לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ.
[*]מֹשֶׁה עשה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת כנגד פגיעת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים שהיו נושכים את העם בַּמִּדְבָּר , כי מסתבר שעם יִשְׂרָאֵל המשיך לקיים סביבו פולחן ולהקטיר לו קטורת (ולקרוא לו "נְחֻשְׁתָּן"
[^]
בַּמִּדְבָּר פרק כ"א פסוקים ו-ט: ו
וַיְשַׁלַּח יְהוָה בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם וַיָּמָת עַם רָב מִיִּשְׂרָאֵל.
ז
וַיָּבֹא הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ כִּי דִבַּרְנוּ בַיהוָה וָבָךְ הִתְפַּלֵּל אֶל יְהוָה וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ אֶת הַנָּחָשׁ וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה בְּעַד הָעָם.
ח
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי.
ט
וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת וַיְשִׂמֵהוּ עַל הַנֵּס וְהָיָה אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אִישׁ וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת וָחָי.
[*]או שאולי היה זה חִזְקִיָּה שקרא לו נְחֻשְׁתָּן ) עד אותו היום. |
| ג וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִד אָבִיו. ד הוּא הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת וְשִׁבַּר אֶת הַמַּצֵּבֹת וְכָרַת אֶת הָאֲשֵׁרָה וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה כִּי עַד הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ וַיִּקְרָא לוֹ נְחֻשְׁתָּן. |
| חִזְקִיָּה בוטח בעזרת ה' והולך בדרכו יותר מכל מלכי יְהוּדָה שמלכו אחריו או לפניו. הוא נצמד\דבק לה' ולא סוטה\סָר מדרכו, ושומר את כל המצוות שה' צווה את מֹשֶׁה. |
| ה בַּיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּטָח וְאַחֲרָיו לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּכֹל מַלְכֵי יְהוּדָה וַאֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו. ו וַיִּדְבַּק בַּיהוָה לֹא סָר מֵאַחֲרָיו וַיִּשְׁמֹר מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה. |
| ה' מלווה את חִזְקִיָּה בדרכו והוא מצליח\משכיל בכל מעשיו. חִזְקִיָּה לא נרתע מלמרוד בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר והוא מפסיק לעבוד אותו [*]כלומר הפסיק לשלם לאַשּׁוּר את המס\מִנְחָה שממלכת יְהוּדָה היתה מעלה לאַשּׁוּר עוד מימי אביו אָחָז . חִזְקִיָּה מכה בהצלחה את אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים עד עַזָּה
[^]
מְלָכִים-ב פרק ט"ז פסוק ח: ח
וַיִּקַּח אָחָז אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב הַנִּמְצָא בֵּית יְהוָה וּבְאֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר שֹׁחַד.
[*]הדרומית שֶׁבְּעָרֵי פְלֶשֶׁת יחד עם כֹּל הישובים שמסביבה, מִכֹּל מִּגְדַּל-שומרים\נוֹצְרִים שבשדה, ועד כֹּל עיר מבוצרת. |
| ז וְהָיָה יְהוָה עִמּוֹ בְּכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא יַשְׂכִּיל וַיִּמְרֹד בְּמֶלֶךְ אַשּׁוּר וְלֹא עֲבָדוֹ. ח הוּא הִכָּה אֶת פְּלִשְׁתִּים עַד עַזָּה וְאֶת גְּבוּלֶיהָ מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים עַד עִיר מִבְצָר. |
| נפילת ממלכת יִשְׂרָאֵל: [*]כאן מופיע תקציר החוזר על עיקר סיפור כיבוש ממלכת יִשְׂרָאֵל בידי אַשּׁוּר והגליית תושביה, והסיבות לאסון, כפי שפורטו בפרק הקודם . בשנה ה-4 למלכות חִזְקִיָּהוּ ביְהוּדָה, היא השנה ה-7 למלכות הוֹשֵׁעַ על ממלכת יִשְׂרָאֵל, עולה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר למצור על הבירה שֹׁמְרוֹן וכובש אותה כעבור 3 שנים (במהלך השנה ה-6 למלכות חִזְקִיָּהוּ, היא השנה ה-9 למלכות הוֹשֵׁעַ)
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוקים א-ו: א
בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לְאָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה בְשֹׁמְרוֹן עַל יִשְׂרָאֵל תֵּשַׁע שָׁנִים.
ב
וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה רַק לֹא כְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו.
ג
עָלָיו עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיְהִי לוֹ הוֹשֵׁעַ עֶבֶד וַיָּשֶׁב לוֹ מִנְחָה.
ד וַיִּמְצָא מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּהוֹשֵׁעַ קֶשֶׁר אֲשֶׁר שָׁלַח מַלְאָכִים אֶל סוֹא מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְלֹא הֶעֱלָה מִנְחָה לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר כְּשָׁנָה בְשָׁנָה וַיַּעַצְרֵהוּ מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּאַסְרֵהוּ בֵּית כֶּלֶא. ה
וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּכָל הָאָרֶץ וַיַּעַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ שָׁנִים.
ו
בִּשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיֹּשֶׁב אֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי.
[*]בפרק הקודם נמסר שלמעשה הוֹשֵׁעַ מלך 9 שנים ונעצר ע"י שַׁלְמַנְאֶסֶר עוד לפני תחילת המצור, אחרי שהפסיק להעלות את המִנְחָה לאַשּׁוּר .
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוקים ד-ו: ד וַיִּמְצָא מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּהוֹשֵׁעַ קֶשֶׁר אֲשֶׁר שָׁלַח מַלְאָכִים אֶל סוֹא מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְלֹא הֶעֱלָה מִנְחָה לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר כְּשָׁנָה בְשָׁנָה וַיַּעַצְרֵהוּ מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּאַסְרֵהוּ בֵּית כֶּלֶא. ה
וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּכָל הָאָרֶץ וַיַּעַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ שָׁנִים.
ו
בִּשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיֹּשֶׁב אֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי.
|
| ט וַיְהִי בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ הִיא הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית לְהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ. י וַיִּלְכְּדֻהָ מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים בִּשְׁנַת שֵׁשׁ לְחִזְקִיָּה הִיא שְׁנַת תֵּשַׁע לְהוֹשֵׁעַ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל נִלְכְּדָה שֹׁמְרוֹן. |
| מֶלֶךְ אַשּׁוּר מַגְלֶה את תושבי ממלכת יִשְׂרָאֵל לאַשּׁוּר ומְיַשֵּׁב אותם במחוזות שונים ברחבי הממלכה, כולל בחְלַח, בישובים באזור נהר חָבוֹר, הוא הנהר של העיר גּוֹזָן, וְבעָרֵי מָדָי (ראו במפה). תושבי ממלכת יִשְׂרָאֵל נענשו כך, כיוון שלא שמעו בקולו של ה' והֵפֵרוּ\עברו את הבְּרִית שנכרתה בין ה' לעם ולא נשמעו וקיימו את המצוות שמסר להם מֹשֶׁה כחלק מאותה בְּרִית. |
| יא וַיֶּגֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיַּנְחֵם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי. יב עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וַיַּעַבְרוּ אֶת בְּרִיתוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא עָשׂוּ. |
| סַנְחֵרִיב עולה על יְהוּדָה: בשנה ה-14 למלכות חִזְקִיָּה עולה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עם צבאו על כל הערים המבוצרות ביְהוּדָה וכובש אותן. |
| יג וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם. |
| חִזְקִיָּה שולח מסר של התנצלות לסַנְחֵרִיב שישב בלָכִיש הכבושה ומודה שחטא כשמרד בו [*]ראו פסוק ז' למעלה . חִזְקִיָּה מבקש שסַנְחֵרִיב ישיב את צבאו מעל ממלכתו ומסכים לשאת בתשלום של כל קנס שסַנְחֵרִיב ידרוש ממנו. סַנְחֵרִיב מטיל עַל חִזְקִיָּה קנס של כֶּסֶף במשקל 300 כִּכַּר וזָהָב במשקל 30 כִּכַּר[*]מהכתוב בשְׁמוֹת פרק ל"ח פסוקים כ"ה-כ"ו .
[^]
שְׁמוֹת פרק ל"ח פסוקים כ"ה-כ"ו: כה
וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה מְאַת כִּכָּר וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.
כו
בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ לְכֹל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים.
יוצא שמשקל כִּכָּר אחת הוא משקל 3000 שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. שֶּׁקֶל, ובמקרה זה שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, הוא מידת משקל ומשוער כ-13-11 גרם[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, שמות, עמוד 113 , או כ-19 גרם לפי חז"ל. אם נניח שמשקלו של שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ היה של כ-11 גרם, הרי שמשקל הכִיכָּר היה כ-33 ק"ג. |
| יד וַיִּשְׁלַח חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר לָכִישָׁה לֵאמֹר חָטָאתִי שׁוּב מֵעָלַי אֵת אֲשֶׁר תִּתֵּן עָלַי אֶשָּׂא וַיָּשֶׂם מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כִּכַּר כֶּסֶף וּשְׁלֹשִׁים כִּכַּר זָהָב. |
| כדי לשלם את הקנס, חִזְקִיָּה נותן לסַנְחֵרִיב את כל הַכֶּסֶף שהיה באוצרות המקדש והארמון. הוא נאלץ גם להסיר\לקצץ את הזָהָב שכיסה את דַּלְתוֹת הֵיכַל המקדש, וגם את ציפוי הזָהָב שעשה בעצמו לאֹמְנוֹת שבמקדש [*]מדובר ברכיב ארכיטקטוני לא ברור, כמו אולי קורות או עמודים חזקים\יציבים\"נאמנים" שהחזיקו את המבנה . |
| טו וַיִּתֵּן חִזְקִיָּה אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בֵית יְהוָה וּבְאֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ. טז בָּעֵת הַהִיא קִצַּץ חִזְקִיָּה אֶת דַּלְתוֹת הֵיכַל יְהוָה וְאֶת הָאֹמְנוֹת אֲשֶׁר צִפָּה חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּתְּנֵם לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר. |
| נאום הרַב שָׁקֵה: סַנְחֵרִיב שולח 3 משריו הבכירים (התַּרְתָּן [*]המשנה למֶלֶךְ אַשּׁוּר והמפקד בשמו על הצבא האשורי, כמו ביְשַׁעְיָהוּ פרק כ פסוק א , הרַב סָרִיס
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק כ פסוק א: א
בִּשְׁנַת בֹּא תַרְתָּן אַשְׁדּוֹדָה בִּשְׁלֹח אֹתוֹ סַרְגוֹן מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלָּחֶם בְּאַשְׁדּוֹד וַיִּלְכְּדָהּ.
[*]הסָרִיס הראשי והרַב שָׁקֵה[*]פקיד בכיר בממשל האַשּׁוּרי, שכנראה תיפקד גם כשר המשקים של המֶלֶךְ - כמו בבְּרֵאשִׁית פרק מ פסוק ב ) בראש צבא גדול לצור על יְרוּשָׁלַיִם. 3 הבכירים מחנים את הצבא לצד התעלה שהובילה את המים לבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה, על הדרך\מסילה, שבה באו לשְׂדֵה אשר לצד הַבְּרֵיכָה ואשר שימש לכביסת בגדים. 3 הבכירים קוראים משם לחִזְקִיָּה אשר שולח אליהם 3 משריו: את אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת
[^]
בְּרֵאשִׁית פרק מ פסוק ב: ב
וַיִּקְצֹף פַּרְעֹה עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו עַל שַׂר הַמַּשְׁקִים וְעַל שַׂר הָאוֹפִים.
או בנְחֶמְיָה פרק א פסוק י"א
[^]
נְחֶמְיָה פרק א פסוק י"א: יא
אָנָּא אֲדֹנָי תְּהִי נָא אָזְנְךָ קַשֶּׁבֶת אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּפִלַּת עֲבָדֶיךָ הַחֲפֵצִים לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ וְהַצְלִיחָה נָּא לְעַבְדְּךָ הַיּוֹם וּתְנֵהוּ לְרַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ הַזֶּה וַאֲנִי הָיִיתִי מַשְׁקֶה לַמֶּלֶךְ.
[*]משרה בכירה שכללה אולי גם אחריות כללית על ניהול הארמון. נזכרו במקרא עוד שרים בממלכות יִשְׂרָאֵל ויְהוּדָה ששימשו בתפקיד זה , את שֶׁבְנָה הַסֹּפֵר
[^]
מְלָכִים-א פרק ד פסוק ו: ו
וַאֲחִישָׁר עַל הַבָּיִת וַאֲדֹנִירָם בֶּן עַבְדָּא עַל הַמַּס.
[^]
מְלָכִים-א פרק ט"ז פסוק ט: ט
וַיִּקְשֹׁר עָלָיו עַבְדּוֹ זִמְרִי שַׂר מַחֲצִית הָרָכֶב וְהוּא בְתִרְצָה שֹׁתֶה שִׁכּוֹר בֵּית אַרְצָא אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת בְּתִרְצָה.
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ח פסוק ג: ג
וַיִּקְרָא אַחְאָב אֶל עֹבַדְיָהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת וְעֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא אֶת יְהוָה מְאֹד.
[^]
מְלָכִים-ב פרק י פסוק ה: ה
וַיִּשְׁלַח אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וַאֲשֶׁר עַל הָעִיר וְהַזְּקֵנִים וְהָאֹמְנִים אֶל יֵהוּא לֵאמֹר עֲבָדֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכֹל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֵינוּ נַעֲשֶׂה לֹא נַמְלִיךְ אִישׁ הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה.
[^]
מְלָכִים-ב פרק ט"ו פסוק ה: ה
וַיְנַגַּע יְהוָה אֶת הַמֶּלֶךְ וַיְהִי מְצֹרָע עַד יוֹם מֹתוֹ וַיֵּשֶׁב בְּבֵית הַחָפְשִׁית וְיוֹתָם בֶּן הַמֶּלֶךְ עַל הַבַּיִת שֹׁפֵט אֶת עַם הָאָרֶץ.
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק כ"ב פסוק ט"ו: טו
כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת לֶךְ בֹּא אֶל הַסֹּכֵן הַזֶּה עַל שֶׁבְנָא אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת.
.[*]האחראי על כתיבת המכתבים ושאר המסמכים הרשמיים של המֶלֶךְ. מִשְׂרַת הַסֹּפֵר נזכרת גם בממשלות דָוִד ואת יוֹאָח הַמַּזְכִּיר
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ח פסוקים ט"ו-י"ז: טו
וַיִּמְלֹךְ דָּוִד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ.
טז
וְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה עַל הַצָּבָא וִיהוֹשָׁפָט בֶּן אֲחִילוּד מַזְכִּיר.
יז
וְצָדוֹק בֶּן אֲחִיטוּב וַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֶבְיָתָר כֹּהֲנִים וּשְׂרָיָה סוֹפֵר.
ושְׁלֹמֹה
[^]
מְלָכִים-א פרק ד פסוק ג: ג
אֱלִיחֹרֶף וַאֲחִיָּה בְּנֵי שִׁישָׁא סֹפְרִים יְהוֹשָׁפָט בֶּן אֲחִילוּד הַמַּזְכִּיר.
.[*]אולי כותב זכרונות המֶלֶךְ וממלכתו. מִשְׂרַת הַמַּזְכִּיר נזכרת גם בממשלות דָוִד .
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ח פסוקים ט"ו-ט"ז: טו
וַיִּמְלֹךְ דָּוִד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ.
טז
וְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה עַל הַצָּבָא וִיהוֹשָׁפָט בֶּן אֲחִילוּד מַזְכִּיר.
ושְׁלֹמֹה
[^]
מְלָכִים-א פרק ד פסוק ג: ג
אֱלִיחֹרֶף וַאֲחִיָּה בְּנֵי שִׁישָׁא סֹפְרִים יְהוֹשָׁפָט בֶּן אֲחִילוּד הַמַּזְכִּיר.
. |
| יז וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת תַּרְתָּן וְאֶת רַב סָרִיס וְאֶת רַב שָׁקֵה מִן לָכִישׁ אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ בְּחֵיל כָּבֵד יְרוּשָׁלִָם וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלִַם וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ בִּתְעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה אֲשֶׁר בִּמְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס. יח וַיִּקְרְאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת וְשֶׁבְנָה הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר. |
| הרַב שָׁקֵה אומר לשליחי חִזְקִיָּהוּ למסור לו את הדברים הבאים: סַנְחֵרִיב, הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל של אַשּׁוּר תוהה מאיפה יש לחִזְקִיָּהוּ את הַבִּטָּחוֹן להתנגד אליו כך? הרי כדי להלחם לא מספיק רק להוציא מילים מהפה, אלא דרושות יוכלות תכנון\עֵצָה וּגְבוּרָה! במי בדיוק בָּטַח חִזְקִיָּהוּ עד שהעיז כך למרוד בסַנְחֵרִיב? |
| יט וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב שָׁקֵה אִמְרוּ נָא אֶל חִזְקִיָּהוּ כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר מָה הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה אֲשֶׁר בָּטָחְתָּ. כ אָמַרְתָּ אַךְ דְּבַר שְׂפָתַיִם עֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה עַתָּה עַל מִי בָטַחְתָּ כִּי מָרַדְתָּ בִּי. |
| אם חִזְקִיָּהוּ חשב שיוכל לבטוח בממלכת מִצְרַיִם הרי עליו לדעת שניתן לסמוך עליה כמו על מִשְׁעֶנֶת עשוייה מקָּנֶה שבור\רָצוּץ, שמי שינסה להשען עליה יקבל דקירה\נקב בידו, כי לכך מביא מֶלֶךְ מִצְרַיִם את כל מי שֶׁשָּׂם בו את מבטחו. |
| כא עַתָּה הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה עַל מִצְרַיִם אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְכָל הַבֹּטְחִים עָלָיו. |
| ואם שליחי חִזְקִיָּהוּ יאמרו לו שהם בוטחים בה', הרי הוא האלוהים שחִזְקִיָּהוּ הֵסִיר את הבָּמוֹת והמִזְבְּחוֹת שלו מרחבי ממלכתו [*]ראו פסוק ד' למעלה והותיר לתושבי יהוּדָה ויְרוּשָׁלַיִם רק את המזבח שהשאיר ביְרוּשָׁלַיִם כדי שיוכלו להשתחוות מולו. |
| כב וְכִי תֹאמְרוּן אֵלַי אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בָּטָחְנוּ הֲלוֹא הוּא אֲשֶׁר הֵסִיר חִזְקִיָּהוּ אֶת בָּמֹתָיו וְאֶת מִזְבְּחֹתָיו וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה תִּשְׁתַּחֲווּ בִּירוּשָׁלִָם. |
| הרַב שָׁקֵה מציע לחִזְקִיָּהוּ את ההתערבות הבאה בינו לבין סַנְחֵרִיב - הרַב שָׁקֵה יִתֵּן לחִזְקִיָּהוּ 2000 סוסים, ונראה אם חִזְקִיָּהוּ יצליח למצוא להם מספיק רוכבים! אז איך חִזְקִיָּהוּ חושב שיוכל להתמודד\להשיב עם כוחותיו של הרַב שָׁקֵה, שהוא סתם מושל\פחה אחד מִנִּי רבים, והוא רק אחד מעבדיו הקטנים של סַנְחֵרִיב? הרי כל מה שיש לחִזְקִיָּהוּ לבטוח בו זה על מִצְרַיִם שתתן לו רֶכֶב ופָרָשִׁים. |
| כג וְעַתָּה הִתְעָרֶב נָא אֶת אֲדֹנִי אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֶתְּנָה לְךָ אַלְפַּיִם סוּסִים אִם תּוּכַל לָתֶת לְךָ רֹכְבִים עֲלֵיהֶם. כד וְאֵיךְ תָּשִׁיב אֵת פְּנֵי פַחַת אַחַד עַבְדֵי אֲדֹנִי הַקְּטַנִּים וַתִּבְטַח לְךָ עַל מִצְרַיִם לְרֶכֶב וּלְפָרָשִׁים. |
| ואם חִזְקִיָּהוּ בוטח בה', האם הוא חושב שסַנְחֵרִיב עלה על יהוּדָה כדי להחריב אותה בלי עזרתו של ה'? הרי ה' בעצמו קרא לו לעלות על הָאָרֶץ ולהחריב אותה! |
| כה עַתָּה הֲמִבַּלְעֲדֵי יְהוָה עָלִיתִי עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה לְהַשְׁחִתוֹ יְהוָה אָמַר אֵלַי עֲלֵה עַל הָאָרֶץ הַזֹּאת וְהַשְׁחִיתָהּ. |
| תגובת שליחי חִזְקִיָּהוּ והמשך נאום הרַב שָׁקֵה: שליחי חִזְקִיָּה (אֶלְיָקִים, שֶׁבְנָה וְיוֹאָח) מבקשים מהרַב שָׁקֵה לדבר אליהם באֲרָמִית כי הם מבינים\שומעים אֲרָמִית. עדיף שלא ימשיך לדבר בעברית\יְהוּדִית כי הָעָם דובר העברית שניצב על החומה מבין כך את חילופי הדברים ביניהם. |
| כו וַיֹּאמֶר אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ וְשֶׁבְנָה וְיוֹאָח אֶל רַב שָׁקֵה דַּבֶּר נָא אֶל עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית כִּי שֹׁמְעִים אֲנָחְנוּ וְאַל תְּדַבֵּר עִמָּנוּ יְהוּדִית בְּאָזְנֵי הָעָם אֲשֶׁר עַל הַחֹמָה. |
| הרַב שָׁקֵה עונה שהוא לא נשלח ע"י סַנְחֵרִיב רק כדי לדבר עם חִזְקִיָּהוּ ושליחיו אלא בעיקר עם תושבי העיר הנמצאים כעת על החומה ואשר עתידים במצור הקרוב לאכול את הצואה והשתן שלהם ביחד עם שליחי חִזְקִיָּה. |
| כז וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַב שָׁקֵה הַעַל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֲלֹא עַל הָאֲנָשִׁים הַיֹּשְׁבִים עַל הַחֹמָה לֶאֱכֹל אֶת חריהם [צוֹאָתָם] וְלִשְׁתּוֹת אֶת שיניהם [מֵימֵי רַגְלֵיהֶם] עִמָּכֶם. |
| הרַב שָׁקֵה נעמד מול החומות וקורא בקול חזק ובעברית לעם שבחומות לשמוע את הדברים שהוא מוסר בשם סַנְחֵרִיב: אַל להם לתת לחִזְקִיָּהוּ להעלות\להשִּׁיא בהם תקוות שוא, כי חִזְקִיָּהוּ לא יוכל להציל אותם מידי סַנְחֵרִיב. ואַל להם לתת לחִזְקִיָּהוּ להביאם לבטוח בה' שהוא שיציל אותם ואת יְרוּשָׁלַיִם מִלִּפֹּל בידי סַנְחֵרִיב. |
| כח וַיַּעֲמֹד רַב שָׁקֵה וַיִּקְרָא בְקוֹל גָּדוֹל יְהוּדִית וַיְדַבֵּר וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ דְּבַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר. כט כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ אַל יַשִּׁיא לָכֶם חִזְקִיָּהוּ כִּי לֹא יוּכַל לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ. ל וְאַל יַבְטַח אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ אֶל יְהוָה לֵאמֹר הַצֵּל יַצִּילֵנוּ יְהוָה וְלֹא תִנָּתֵן אֶת הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר. |
| אַל לעם שבחומות לשמוע לצווים של חִזְקִיָּהוּ מַלְכָּם, כי סַנְחֵרִיב הודיע שמי שיסכים לברך אותו כמלכו יוכל לצאת אליו מהעיר הנצורה ולזכות בחיים שלווים (כל אִישׁ יֵשֵׁב תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ וישתה את מֵי בור המים שלו). |
| לא אַל תִּשְׁמְעוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ כִּי כֹה אָמַר מֶלֶךְ אַשּׁוּר עֲשׂוּ אִתִּי בְרָכָה וּצְאוּ אֵלַי וְאִכְלוּ אִישׁ גַּפְנוֹ וְאִישׁ תְּאֵנָתוֹ וּשְׁתוּ אִישׁ מֵי בוֹרוֹ. |
| סַנְחֵרִיב אמנם יַגְלֶה אותם לארץ אחרת, אבל היא תהיה דומה לארץ ישראל, וגם היא תהיה פורייה בדָּגָן\לֶחֶם, גֶפֶן\תִירוֹשׁ, זַיִת ושמן-זַיִת\יִצְהָר, וּדְבַשׁ (תְּמָרִים) [*]ארץ ישראל התברכה ברשימה דומה של 7 המינים . רק כך תושבי העיר לא ימותו במצור, ולכן אַל להם לְהִשָּׁמַע לדברי חִזְקִיָּהוּ שיגרום להם להאמין שה' יציל אותם.
[^]
דְּבָרִים פרק ח פסוק ח: ח
אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ.
|
| לב עַד בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים אֶרֶץ זֵית יִצְהָר וּדְבַשׁ וִחְיוּ וְלֹא תָמֻתוּ וְאַל תִּשְׁמְעוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ כִּי יַסִּית אֶתְכֶם לֵאמֹר יְהוָה יַצִּילֵנוּ. |
| האם אלוהי שאר הַגּוֹיִם הצילו את ארצם מִלִּפֹּל בידי מֶלֶךְ אַשּׁוּר? איפה היו אלוהי חֲמָת וְאַרְפָּד כשאַשּׁוּר כבשה אותם? ואיפה היו אלוהי סְפַרְוַיִם, הֵנַע וְעִוָּה [*]הֵנַע וְעִוָּה לא זוהו בוודאות, ויש המשערים שמדובר אולי בפעלים המתארים את נענוע תושבי סְפַרְוַיִם בידי הכובש האַשּׁוּרי ? גם אלוהי שֹׁמְרוֹן לא הצליח להציל את העיר מידי מֶלֶךְ אַשּׁוּר[*]עולם התנ"ך, ספר מְלָכִים-ב עמ' 171. . מקובל גם הזיהוי של עִוָּה עם עַוָּא הנזכרת כאחד מהמקומות שאליהם הוגלו שבטי יִשְׂרָאֵל בידי אַשּׁוּר
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוק כ"ד: כד וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּסְפַרְוַיִם וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ.
. בבכל מקרה, האתר של עִוָּה\עַוָּא כאמור לא זוהה, אך לפי שמות האלים שאותם עבדו בעַוָּא לפי מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוק ל"א
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוק ל"א: לא
וְהָעַוִּים עָשׂוּ נִבְחַז וְאֶת תַּרְתָּק וְהַסְפַרְוִים שֹׂרְפִים אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ לְאַדְרַמֶּלֶךְ וַעֲנַמֶּלֶךְ אלה ספרים [אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם].
יש המשערים שמקומה היה במזרח בָּבֶל על גבול עֵילָם[*]עולם התנ"ך, ספר מְלָכִים-ב עמ' 147 .[^]מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוקים ה-ו: ה
וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּכָל הָאָרֶץ וַיַּעַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ שָׁנִים.
ו
בִּשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיֹּשֶׁב אֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי.
. אז מי מבין כל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת הללו הצליח להציל את הבוטחים בו מידי אַשּׁוּר שבזכותו חושבים תושבי יְרוּשָׁלַיִם שה' יצליח להצילם? |
| לג הַהַצֵּל הִצִּילוּ אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אִישׁ אֶת אַרְצוֹ מִיַּד מֶלֶךְ אַשּׁוּר. לד אַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד אַיֵּה אֱלֹהֵי סְפַרְוַיִם הֵנַע וְעִוָּה כִּי הִצִּילוּ אֶת שֹׁמְרוֹן מִיָּדִי. לה מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִצִּילוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדִי כִּי יַצִּיל יְהוָה אֶת יְרוּשָׁלִַם מִיָּדִי. |
| העם שותק ולא מגיב לדברי הרַב שָׁקֵה, כפי שצווה אותם חִזְקִיָּהוּ. 3 שליחי חִזְקִיָּה (אֶלְיָקִים, שֶׁבְנָה וְיוֹאָח) קורעים את בגדיהם לאות אבל ושבים לעיר למסור לחִזְקִיָּהוּ את דברי הרַב שָׁקֵה. |
| לו וְהֶחֱרִישׁוּ הָעָם וְלֹא עָנוּ אֹתוֹ דָּבָר כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ. לז וַיָּבֹא אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּה אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר אֶל חִזְקִיָּהוּ קְרוּעֵי בְגָדִים וַיַּגִּדוּ לוֹ דִּבְרֵי רַב שָׁקֵה. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| י"ג- י"ד | וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם. וַיִּשְׁלַח חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר לָכִישָׁה לֵאמֹר: "חָטָאתִי שׁוּב מֵעָלַי, אֵת אֲשֶׁר תִּתֵּן עָלַי אֶשָּׂא" |
| כ"א | עַתָּה הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה, עַל מִצְרַיִם, אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ - כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְכָל הַבֹּטְחִים עָלָיו. |