יְשַׁעְיָהוּ מ”ו

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

עַיִט (ערבות), By Rudraksha Chodankar [CC-BY-SA-4.0], from Wikimedia Commons

קֹרֵא מִמִּזְרָח עַיִט (י"א)

סיכום

בֵּל, ונְבוֹ - אלילי בָּבֶל, נופלים ונישאים על בהמות ע"י הפליטים אשר בורחים מהעיר, ואילו ה' נושא את עמו ודואג להם מלידה ועד זִקְנָה. אי אפשר לְפַסֵּל פֶּסֶל בדמות ה', ופסילי האלילים לא זזים ולא עוזרים גם כשצועקים עליהם. ה' קרא לעַיִט (כּוֹרֶשׁ) לעשות את רצונו ולהושיע את עם יִשְׂרָאֵל, כפי שאמר מראש שיעשה.

תקציר

בֵּל, ונְבוֹ - אלילי בָּבֶל, נופלים\כורעים\קורסים, והפליטים מבָּבֶל מעמיסים את הפסלים\עֲצַבִּים שלהם על חיות\בהמות מַשָּׂא. הבהמות עֲמוּסוֹת בפסלים עד שהן בתורן מתעייפות וכורעות\קורסות ביחד, ולא מצליחות למַלֵּט את מַשָּׂא פסלי האלילים, והאלילים (ביחד עם בני בָּבֶל) הולכים להעביר את חייהם\נפשם בַּשְּׁבִי.

א כָּרַע בֵּל קֹרֵס נְבוֹ הָיוּ עֲצַבֵּיהֶם לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה נְשֻׂאֹתֵיכֶם עֲמוּסוֹת מַשָּׂא לַעֲיֵפָה. ב קָרְסוּ כָרְעוּ יַחְדָּו לֹא יָכְלוּ מַלֵּט מַשָּׂא וְנַפְשָׁם בַּשְּׁבִי הָלָכָה.

דברי ה': בניגוד לפסלי האלילים הקורסים ביחד עם הבהמות הנושאות אותם, הרי אַתֶּם, בני יִשְׂרָאֵל\יַעֲקֹב ששרדתם בגולה, תִּיסָּחֲבוּ על יָדִי! אני הרי מעמיס\נושא אתכם עוד כשאתם בבֶטֶן\רחם של אִמְּכֶם, וְסוחב\אֶסְבֹּל אתכם עַד גיל זִקְנָה\שֵׂיבָה. אֲנִי הרי עָשִׂיתִי אתכם ולכן אני גם אֶשָּׂא\אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט אתכם (מהגולה).

ג שִׁמְעוּ אֵלַי בֵּית יַעֲקֹב וְכָל שְׁאֵרִית בֵּית יִשְׂרָאֵל הַעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן הַנְּשֻׂאִים מִנִּי רָחַם. ד וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט.

למי אפשר לדמות\להשוות\להמשיל אותי, עד שהוא יֵרָאֶה כְּדוֹמֶה לי? הנה עובדי האלילים שופכים\מזילים זָהָב מִכִּיסֵיהֶם ושוקלים כמויות של כֶסֶף בקָּנֶה כדי להכין פסל אלילי. הן שוכרים צוֹרֵף שיעשה את הפסל ואז הם סוגדים ומשתחווים לו. את הפסל המוגמר הם נושאים על כתפיהם, סוחבים\סובלים אותו ומניחים אותו במקומו כך שיעמוד ולא יזוז\יָמִישׁ, וגם אם יצעקו אליו לעזרה הוא לא יענה ולא יושיע את הקורא לו מהצרה שלו.

ה לְמִי תְדַמְיוּנִי וְתַשְׁווּ וְתַמְשִׁלוּנִי וְנִדְמֶה. ו הַזָּלִים זָהָב מִכִּיס וְכֶסֶף בַּקָּנֶה יִשְׁקֹלוּ יִשְׂכְּרוּ צוֹרֵף וְיַעֲשֵׂהוּ אֵל יִסְגְּדוּ אַף יִשְׁתַּחֲוּוּ. ז יִשָּׂאֻהוּ עַל כָּתֵף יִסְבְּלֻהוּ וְיַנִּיחֻהוּ תַחְתָּיו וְיַעֲמֹד מִמְּקוֹמוֹ לֹא יָמִישׁ אַף יִצְעַק אֵלָיו וְלֹא יַעֲנֶה מִצָּרָתוֹ לֹא יוֹשִׁיעֶנּוּ.

זִכְרוּ\הָשִׁיבוּ-עַל-לֵב את כל זאת והתחזקו\הִתְאֹשָׁשׁוּ, אַתֶּם הפושעים אשר משתחווים לפסלים. וזִכְרוּ שמהימים-הראשונים\מֵעוֹלָם אני אֱלֹהִים, ואין\אֶפֶס עוד אֱלֹהִים כָּמוֹנִי.

ח זִכְרוּ זֹאת וְהִתְאֹשָׁשׁוּ הָשִׁיבוּ פוֹשְׁעִים עַל לֵב. ט זִכְרוּ רִאשֹׁנוֹת מֵעוֹלָם כִּי אָנֹכִי אֵל וְאֵין עוֹד אֱלֹהִים וְאֶפֶס כָּמוֹנִי.

אני אומר מראש מה יקרה בסוף\באַחֲרִית, ומנבא מראש\מִקֶּדֶם את המעשים שעדיין לא נַעֲשׂוּ. אני מנבא שתוכניתי\עֲצָתִי תתקיים\תָקוּם, כי אני הרי עושה את כל רְצוֹנוֹתַי\חֶפְצִי.

י מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית וּמִקֶּדֶם אֲשֶׁר לֹא נַעֲשׂוּ אֹמֵר עֲצָתִי תָקוּם וְכָל חֶפְצִי אֶעֱשֶׂה.

אני קראתי לעַיִט (לכּוֹרֶשׁ) לבוא מהמזרח, מֵאֶרֶץ רחוקה, והוא (העַיִט\כּוֹרֶשׁ) יהיה האיש שיבצע את תוכניתי\עֲצָתִי, שעליה הצהרתי ואותה גם אביא\אצור\אעשה.

יא קֹרֵא מִמִּזְרָח עַיִט מֵאֶרֶץ מֶרְחָק אִישׁ עצתו [עֲצָתִי] אַף דִּבַּרְתִּי אַף אֲבִיאֶנָּה יָצַרְתִּי אַף אֶעֱשֶׂנָּה.

שִׁמְעוּ אותי, אַתֶּם קְשֵׁי הלב שֶׁהִנְּכֶם עדיין רחוקים מהישועה\צְּדָקָה, ודעו לכם שהישועה שלי אינה רחוקה ולא תְאַחֵר עוד, כי אני עומד לתת את ישׁוּעָתִי לצִיּוֹן ואת תִּפְאַרְתִּי לעם יִשְׂרָאֵל.

יב שִׁמְעוּ אֵלַי אַבִּירֵי לֵב הָרְחוֹקִים מִצְּדָקָה. יג קֵרַבְתִּי צִדְקָתִי לֹא תִרְחָק וּתְשׁוּעָתִי לֹא תְאַחֵר וְנָתַתִּי בְצִיּוֹן תְּשׁוּעָה לְיִשְׂרָאֵל תִּפְאַרְתִּי.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
ד	וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא וַאֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט.