וְאֵלֶּה דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר שָׁלַח יִרְמְיָה הַנָּבִיא מִירוּשָׁלִָם (א)
פרטי היוצר\ת
תְּאֵנָה, By Zeynel Cebeci [CC-BY-SA-4.0], from Wikimedia Commons
וְנָתַתִּי אוֹתָם כַּתְּאֵנִים הַשֹּׁעָרִים (י"ז)
|
|
סיכום
יִרְמְיָהוּ שולח איגרת למנהיגי גלות יְהוֹיָכִין בבָּבֶל, וקורא להם להתבסס שם, כי הם ישובו רק כעבור 70 שנה. הָעָם בארץ בינתיים יסבול חורבן. נביאי השקר אַחְאָב וצִדְקִיָּהוּ יועלו על המוקד ע"י מלך בָּבֶל. שְׁמַעְיָהוּ הַנֶּחֱלָמִי שומע את האיגרת בבָּבֶל ונוזף בצְפַנְיָה הַכֹּהֵן על שאינו עוצר את ה"מְשֻׁגָּע" יִרְמְיָהוּ. צְפַנְיָה מעדכן את יִרְמְיָהוּ והוא מאשים את שְׁמַעְיָהוּ בנבואת שקר.
תקציר
| האיגרת של יִרְמְיָהוּ לגולים בבָּבֶל: להלן הדברים הכתובים באיגרת\סֵּפֶר ששלח יִרְמְיָהוּ מיְרוּשָׁלַיִם למנהיגי\זִקְנֵי הַגּוֹלָה בבָּבֶל, ולכֹּהֲנִים, לנְּבִיאִים ולשאר הָעָם שנְבוּכַדְנֶאצַּר הגלה מיְרוּשָׁלַיִם לבָּבֶל, אחרי שיְהוֹיָכִין\יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה ביחד עם אִמּוֹ\הַגְּבִירָה, הַסָּרִיסִים ששרתו כשָׂרֵי יְהוּדָה ויְרוּשָׁלַיִם, החָרָשִׁים [*]הֶחָרָשׁ עוסק בעיבוד העץ, האבן והמתכת והמַסְגְּרִים
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"ב פסוק ו: ו
לֶחָרָשִׁים וְלַבֹּנִים וְלַגֹּדְרִים וְלִקְנוֹת עֵצִים וְאַבְנֵי מַחְצֵב לְחַזֵּק אֶת הַבָּיִת.
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ח פסוק י"א: יא
מַעֲשֵׂה חָרַשׁ אֶבֶן פִּתּוּחֵי חֹתָם תְּפַתַּח אֶת שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצוֹת זָהָב תַּעֲשֶׂה אֹתָם.
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ה פסוק י"א: יא
וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צֹר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי עֵץ וְחָרָשֵׁי אֶבֶן קִיר וַיִּבְנוּ בַיִת לְדָוִד.
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק מ"ד פסוק י"ב: יב
חָרַשׁ בַּרְזֶל מַעֲצָד וּפָעַל בַּפֶּחָם וּבַמַּקָּבוֹת יִצְּרֵהוּ וַיִּפְעָלֵהוּ בִּזְרוֹעַ כֹּחוֹ גַּם רָעֵב וְאֵין כֹּחַ לֹא שָׁתָה מַיִם וַיִּיעָף.
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ד פסוק י"ב: יב
וַיִּתְּנֵהוּ הַמֶּלֶךְ וִיהוֹיָדָע אֶל עוֹשֵׂה מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת בֵּית יְהוָה וַיִּהְיוּ שֹׂכְרִים חֹצְבִים וְחָרָשִׁים לְחַדֵּשׁ בֵּית יְהוָה וְגַם לְחָרָשֵׁי בַרְזֶל וּנְחֹשֶׁת לְחַזֵּק אֶת בֵּית יְהוָה.
.[*]המַסְגֵּר מפורש בד"כ כאומן מומחה בעִבּוּד מתכות, כמו הכנת "מִסְגְּרֹת" מתכת יצאו מיְרוּשָׁלַיִם לַגָּלוּת
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ה פסוק כ"ה: כה
וְעָשִׂיתָ לּוֹ מִסְגֶּרֶת טֹפַח סָבִיב וְעָשִׂיתָ זֵר זָהָב לְמִסְגַּרְתּוֹ סָבִיב.
או עיבוד של זָהָב "סָגוּר"
[^]
מְלָכִים-א פרק ו פסוק כ: כ
וְלִפְנֵי הַדְּבִיר עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַב וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ וַיְצַפֵּהוּ זָהָב סָגוּר וַיְצַף מִזְבֵּחַ אָרֶז.
[*]יְהוֹיָכִין הספיק למלוך רק 3 חודשים עד שהסגיר את עצמו לנְבוּכַדְנֶאצַּר שבא לשים מָּצוֹר על יְרוּשָׁלַיִם עם צבאו. נְבוּכַדְנֶאצַּר הגלה את יְהוֹיָכִין ביחד עם אִמּוֹ, נשותיו, הַשָּׂרִים, גִּבּוֹרֵי הצבא, ובעלי המלאכה המומחים כולל החָרָשִׁים והמַסְגְּרִים, כך שנותרו באָרץ רק עֲנִיַּי הארץ. ראו במְלָכִים-ב פרק כ"ד. . |
| א וְאֵלֶּה דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר שָׁלַח יִרְמְיָה הַנָּבִיא מִירוּשָׁלִָם אֶל יֶתֶר זִקְנֵי הַגּוֹלָה וְאֶל הַכֹּהֲנִים וְאֶל הַנְּבִיאִים וְאֶל כָּל הָעָם אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה. ב אַחֲרֵי צֵאת יְכָנְיָה הַמֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָה וְהַסָּרִיסִים שָׂרֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר מִירוּשָׁלִָם. |
| יִרְמְיָהוּ שלח את האיגרת לבָּבֶל ביד אֶלְעָשָׂה וגְמַרְיָה שנשלחו ע"י צִדְקִיָּהוּ אֶל נְבוּכַדְנֶאצַּר בבָּבֶל [*]לא נמסרה מטרת המשלחת הזאת של צִדְקִיָּהוּ לנְבוּכַדְנֶאצַּר, ויש המשערים שמטרתה היתה להרגיע את חשדותיו בנוגע למפגש המלכים אצל צִדְקִיָּהוּ ביְרוּשָׁלַיִם, כפי שנזכר בפרק כ"ז והאיגרת כללה את דברי ה' הבאים לכל הָעָם שהוא הגלה מיְרוּשָׁלַיִם לבָּבֶל.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק כ"ז פסוקים ב-ג: ב
כֹּה אָמַר יְהוָה אֵלַי עֲשֵׂה לְךָ מוֹסֵרוֹת וּמֹטוֹת וּנְתַתָּם עַל צַוָּארֶךָ.
ג
וְשִׁלַּחְתָּם אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם וְאֶל מֶלֶךְ מוֹאָב וְאֶל מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן וְאֶל מֶלֶךְ צֹר וְאֶל מֶלֶךְ צִידוֹן בְּיַד מַלְאָכִים הַבָּאִים יְרוּשָׁלִַם אֶל צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה.
|
| ג בְּיַד אֶלְעָשָׂה בֶן שָׁפָן וּגְמַרְיָה בֶּן חִלְקִיָּה אֲשֶׁר שָׁלַח צִדְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּבֶלָה לֵאמֹר. ד כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לְכָל הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה. |
| דברי ה' לגולים בבָּבֶל: בנו לכם בָתִּים בגולה וְשֵׁבוּ בהם, וְנִטְעוּ לכם שם גנים עם עצי פרי ותהנו מהפירות שלהם. הִנָּשְׂאוּ וְהוֹלִידוּ ילדים, והשיאו גם אותם, כדי שבְּנוֹתֵיכֶם תֵלַדְנָה עוד ילדים וכך תתרבו בגולה ולא תִּמְעָטוּ חס וחלילה. |
| ה בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת פִּרְיָן. ו קְחוּ נָשִׁים וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים וְתֵלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת וּרְבוּ שָׁם וְאַל תִּמְעָטוּ. |
| ובקשו גם שאביא שלום לעיר (בָּבֶל) שאליה הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם, וְהִתְפַּלְלוּ אלי בַעֲדָהּ, כי אם אם לבָּבֶל יהיה שלום אז יהיה שָׁלוֹם גם לכם, כי אתם תהיו גולים בה לזמן רב. |
| ז וְדִרְשׁוּ אֶת שְׁלוֹם הָעִיר אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם שָׁמָּה וְהִתְפַּלְלוּ בַעֲדָהּ אֶל יְהוָה כִּי בִשְׁלוֹמָהּ יִהְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם. |
| כי ה' צווה על נביאי השקר שאיתכם ועל שאר המתנבאים בקסמים לחדול מלשאת לכם נאומים (המנבאים חזרה לארץ בקרוב), ואל תאמינו לפירושים שהם נותנים לחלומות שלכם, כי הם משקרים כשהם טוענים שהם מתנבאים בִּשְׁמִי כי אני לא שלחתי אותם! |
| ח כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אַל יַשִּׁיאוּ לָכֶם נְבִיאֵיכֶם אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וְקֹסְמֵיכֶם וְאַל תִּשְׁמְעוּ אֶל חֲלֹמֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מַחְלְמִים. ט כִּי בְשֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם בִּשְׁמִי לֹא שְׁלַחְתִּים נְאֻם יְהוָה. |
| עוד 70 שנה תשובו לארץ: כי ה' הודיע שכשימלאו 70 שנה לגָּלוּת בָּבֶל אני אפקוד אֶתְכֶם כדי לגאול אתכם, ואקיים את הדבר הטוב שתכננתי לכם ואשיב אתכם ליְרוּשָׁלַיִם [*]יִרְמְיָהוּ ניבא כבר בשנה 4 למֶלֶךְ יהוֹיָקִים, היא השנה הראשונה למלכות נְבוּכַדְנֶאצַּר, שבָּבֶל תיפול בעוד 70 שנה . כי אני יודע מה אני חושב ומתכנן עבורכם, וְאֵלֶּה מַחְשְׁבוֹת של שָׁלוֹם ולא עוד של רָעָה, כי אני אתן לכם עתיד\אַחֲרִית וְתִקְוָה טובה.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק כ"ה פסוקים א-ב, י"א-י"ב: א
הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה עַל יִרְמְיָהוּ עַל כָּל עַם יְהוּדָה בַּשָּׁנָה הָרְבִעִית לִיהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הִיא הַשָּׁנָה הָרִאשֹׁנִית לִנְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל.
ב
אֲשֶׁר דִּבֶּר יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא עַל כָּל עַם יְהוּדָה וְאֶל כָּל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר.
... יא
וְהָיְתָה כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת לְחָרְבָּה לְשַׁמָּה וְעָבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה.
יב
וְהָיָה כִמְלֹאות שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְעַל הַגּוֹי הַהוּא נְאֻם יְהוָה אֶת עֲוֹנָם וְעַל אֶרֶץ כַּשְׂדִּים וְשַׂמְתִּי אֹתוֹ לְשִׁמְמוֹת עוֹלָם.
. כאן הוא חוזר על הנבואה כמה שנים אח"כ, בימי המלך צִדְקִיָּהוּ
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק כ"ט פסוק ג: ג
בְּיַד אֶלְעָשָׂה בֶן שָׁפָן וּגְמַרְיָה בֶּן חִלְקִיָּה אֲשֶׁר שָׁלַח צִדְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּבֶלָה לֵאמֹר.
. בין השנה הראשונה למלכות נְבוּכַדְנֶאצַּר (605 לפנה"ס) ועד לנפילת בָּבֶל בידי כּוֹרֶשׁ מלך פָּרַס (539 לפנה"ס) - חלפו בסה"כ כ-70 שנה (66\67 שנים למען הדיוק). התקיימות הנבואה הזאת של יִרְמְיָהוּ עשתה רושם גדול על בני הדור של שיבת ציון
[^]
עֶזְרָא פרק א פסוק א: א
וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר יְהוָה מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר יְהוָה אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר.
[^]
דָּנִיֵּאל פרק ט פסוק ב: ב
בִּשְׁנַת אַחַת לְמָלְכוֹ אֲנִי דָּנִיֵּאל בִּינֹתִי בַּסְּפָרִים מִסְפַּר הַשָּׁנִים אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְהוָה אֶל יִרְמִיָה הַנָּבִיא לְמַלֹּאות לְחָרְבוֹת יְרוּשָׁלִַם שִׁבְעִים שָׁנָה.
. |
| י כִּי כֹה אָמַר יְהוָה כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה. יא כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת הַמַּחֲשָׁבֹת אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב עֲלֵיכֶם נְאֻם יְהוָה מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם וְלֹא לְרָעָה לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית וְתִקְוָה. |
| כי המחשבה שלי היא שבמשך 70 השנים של הגלות אתם תקראו לי ותלכו ותתפללו אלי ואז תהיו זכאים לכך שאשמע אתכם ואגאל אתכם. וכשתבקשו את עזרתי אז גם תמצאו אותה כי תרצו אותי בלב שלם. |
| יב וּקְרָאתֶם אֹתִי וַהֲלַכְתֶּם וְהִתְפַּלַּלְתֶּם אֵלָי וְשָׁמַעְתִּי אֲלֵיכֶם. יג וּבִקַּשְׁתֶּם אֹתִי וּמְצָאתֶם כִּי תִדְרְשֻׁנִי בְּכָל לְבַבְכֶם. |
| ואז תמצאו אותי ואני אשיב את השבויים שלכם מהגולה, ואקבץ אתכם מבין כל העמים והמקומות שאליהם גרשתי אתכם, ואשיב אתכם למקום שממנו הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם. ואז תדעו שה' דאג לקיים את נבואות נביאי האמת (כמוני) גם בהיותכם בגלות בבָּבֶל. |
| יד וְנִמְצֵאתִי לָכֶם נְאֻם יְהוָה וְשַׁבְתִּי אֶת שביתכם [שְׁבוּתְכֶם] וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם וּמִכָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֶתְכֶם שָׁם נְאֻם יְהוָה וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם. טו כִּי אֲמַרְתֶּם הֵקִים לָנוּ יְהוָה נְבִאִים בָּבֶלָה. |
| גורל הָעָם שנותר בארץ: המשך האיגרת של יִרְמְיָהוּ לגולים בבָּבֶל: כי הנה מה שה' אמר שהוא יעשה למֶּלֶךְ הַיּוֹשֵׁב על כס המלכות של דָוִד (צִדְקִיָּהוּ) ולשאר הָעָם הַיּוֹשֵׁב ביְרוּשָׁלַיִם, כלומר לאֲחֵיכֶם שלא יצאו איתכם לגולה: |
| טז כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֶל הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשֵׁב אֶל כִּסֵּא דָוִד וְאֶל כָּל הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת אֲחֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָצְאוּ אִתְּכֶם בַּגּוֹלָה. |
| ה' הודיע שהוא ישלח את חֶרֶב המלחמה, את הָרָעָב וְאֶת הַדֶּבֶר כדי שיכו אותם, ויעשו אותם דומים לפירות תְּאֵנָה מקולקלים\שֹּׁעָרִים שאינם ראויים למאכל [*]המילה "שֹּׁעָרִים" קרובה כמשוער למילים שַׁעֲרוּרָה\שַׁעֲרוּרִיָּה .
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ה פסוק ל: ל
שַׁמָּה וְשַׁעֲרוּרָה נִהְיְתָה בָּאָרֶץ.
[^]
הוֹשֵׁעַ פרק ו פסוק י: י
בְּבֵית יִשְׂרָאֵל רָאִיתִי שעריריה [שַׁעֲרוּרִיָּה] שָׁם זְנוּת לְאֶפְרַיִם נִטְמָא יִשְׂרָאֵל.
ששמעותן "קַלְקָלָה" או מעשים מקולקלים\מתועבים. בנבואה קודמת המשיל יִרְמְיָהוּ את בני עָם שנותרו בארץ לתְּאֵנִים רָעוֹת שאינן ראויות למאכל, בניגוד לאֵלִיטות של העם שהוצאו לגולה ואשר נמשלים לתְּאֵנִים טובות
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק כ"ד פסוקים א-ב: א
הִרְאַנִי יְהוָה וְהִנֵּה שְׁנֵי דּוּדָאֵי תְאֵנִים מוּעָדִים לִפְנֵי הֵיכַל יְהוָה אַחֲרֵי הַגְלוֹת נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת יְכָנְיָהוּ בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאֶת שָׂרֵי יְהוּדָה וְאֶת הֶחָרָשׁ וְאֶת הַמַּסְגֵּר מִירוּשָׁלִַם וַיְבִאֵם בָּבֶל.
ב
הַדּוּד אֶחָד תְּאֵנִים טֹבוֹת מְאֹד כִּתְאֵנֵי הַבַּכֻּרוֹת וְהַדּוּד אֶחָד תְּאֵנִים רָעוֹת מְאֹד אֲשֶׁר לֹא תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ.
. |
| יז כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת הִנְנִי מְשַׁלֵּחַ בָּם אֶת הַחֶרֶב אֶת הָרָעָב וְאֶת הַדָּבֶר וְנָתַתִּי אוֹתָם כַּתְּאֵנִים הַשֹּׁעָרִים אֲשֶׁר לֹא תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ. |
| ואני אמשיך לרדוף אותם בחֶרֶב, ברָעָב ובדֶּבֶר ואעשה שגורלם הרע יגרום לזעזוע\זוועה לכל תושבי הארצות בעולם! והם יהיו לקללה\אָלָה ויגרמו לכל מי שיראה אותם להשתומם\לְשַׁמָּה ולשרוק בתדהמה או בבוז, והם יהיו לְחֶרְפָּה בכל ארצות הַגּוֹיִם שלשם אגרש אותם. |
| יח וְרָדַפְתִּי אַחֲרֵיהֶם בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר וּנְתַתִּים לזועה [לְזַעֲוָה] לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ לְאָלָה וּלְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה וּלְחֶרְפָּה בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם. |
| אני אעניש אותם כך כגמול על כך שהם לא נשמעו לדְּבָרַי, למרות ששלחתי אליהם את עֲבָדַי הַנְּבִאִים להזהיר אותם הַשְׁכֵּם כל בוקר מחדש. ולכן אתם, שאתכם גרשתי מיְרוּשָׁלַיִם לבָּבֶל, אל תעשו כמוהם אלא שִׁמְעוּ את דבר ה'! |
| יט תַּחַת אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֶל דְּבָרַי נְאֻם יְהוָה אֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיהֶם אֶת עֲבָדַי הַנְּבִאִים הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ וְלֹא שְׁמַעְתֶּם נְאֻם יְהוָה. כ וְאַתֶּם שִׁמְעוּ דְבַר יְהוָה כָּל הַגּוֹלָה אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּי מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה. |
| גורל נביאי השקר אַחְאָב וצִדְקִיָּהוּ: כך אמר ה' על נביאי השקר אַחְאָב וצִדְקִיָּהוּ הטוענים לשוא שהם מתנבאים בִּשְׁמִי - אני אמסור אותם בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל אשר יהרוג\יכה אותם מול עֵינֵיכֶם. והשמות שלהם ישמשו את כל הגולים של יְהוּדָה בְּבָבֶל לניסוח של קללות - כמו "הלוואי וה' יעשה שיקרה לך מה שקרה לצִדְקִיָּהוּ ולאַחְאָב שמֶלֶךְ בָּבֶל קלה אותם בָּאֵשׁ" [*]כלומר מסתבר שנְבוּכַדְרֶאצַּר שרף את זוג ה"נביאים" על המוקד, כנראה כעונש על כך שהם ניבאו את נפילת בָּבֶל, בניגוד לדברי יִרְמְיָהוּ. . |
| כא כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אַחְאָב בֶּן קוֹלָיָה וְאֶל צִדְקִיָּהוּ בֶן מַעֲשֵׂיָה הַנִּבְּאִים לָכֶם בִּשְׁמִי שָׁקֶר הִנְנִי נֹתֵן אֹתָם בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וְהִכָּם לְעֵינֵיכֶם. כב וְלֻקַּח מֵהֶם קְלָלָה לְכֹל גָּלוּת יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּבָבֶל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ יְהוָה כְּצִדְקִיָּהוּ וּכְאֶחָב אֲשֶׁר קָלָם מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאֵשׁ. |
| הם יענשו כך כיוון שהם עָשׂוּ מעשה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל כשהם חטאו בניאוף עם נְשֵׁי רֵעֵיהֶם, ודיברו כביכול בִּשְׁמִי דברי שקר שבכלל לא ציוויתי עליהם לאמר. |
| כג יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיְנַאֲפוּ אֶת נְשֵׁי רֵעֵיהֶם וַיְדַבְּרוּ דָבָר בִּשְׁמִי שֶׁקֶר אֲשֶׁר לוֹא צִוִּיתִם וְאָנֹכִי הוידע [הַיּוֹדֵעַ] וָעֵד נְאֻם יְהוָה. |
| תגובת שְׁמַעְיָהוּ הַנֶּחֱלָמִי על האיגרת של יִרְמְיָהוּ: דברי ה' ליִרְמְיָהוּ - אמור לשְׁמַעְיָהוּ מנֶּחֱלָם את הדברים הבאים: ה' אמר שכיוון ששלחת בְּשִׁמְךָ איגרות\סְפָרִים לתושבי יְרוּשָׁלַיִם ולצְפַנְיָה בֶן מַעֲשֵׂיָה הַכֹּהֵן ולשאר הַכֹּהֲנִים שבעיר עם הדברים הבאים... [*]שְׁמַעְיָהוּ ישב בגלות בבָּבֶל, ופסוקים כ"ו-כ"ח מביאים את תוכן האיגרת שהוא שלח לצְפַנְיָה ששירת ככֹּהֵן ביְרוּשָׁלַיִם. בין השאר, שְׁמַעְיָהוּ טוען באיגרת שיִרְמְיָהוּ עודד את היושבים בגולה להשתקע בבָּבֶל, ומכאן מסתבר ששְׁמַעְיָהוּ שמע את תוכן האיגרת של יִרְמְיָהוּ לגולים בבָּבֶל שהובאה למעלה (ראו פסוקים ה-ז), ושדברי יִרְמְיָהוּ לשְׁמַעְיָהוּ המובאים כאן נמסרו אחרי שיִרְמְיָהוּ שלח את האיגרת שתוכנה נמסר בחלק הראשון של פרק זה. |
| כד וְאֶל שְׁמַעְיָהוּ הַנֶּחֱלָמִי תֹּאמַר לֵאמֹר. כה כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יַעַן אֲשֶׁר אַתָּה שָׁלַחְתָּ בְשִׁמְכָה סְפָרִים אֶל כָּל הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם וְאֶל צְפַנְיָה בֶן מַעֲשֵׂיָה הַכֹּהֵן וְאֶל כָּל הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר. |
| תוכן האיגרת של שְׁמַעְיָהוּ לצְפַנְיָה: ה' מסר לְךָ (לצְפַנְיָה) את מִשְׂרַת הכהונה אחרי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן כדי שתדאג לפְּקִידִים במקדש שיטפלו בכל אִישׁ מְשֻׁגָּע או מִתְנַבֵּא שֶׁיָּפֵר את הסדר במקדש, ותשים אותו כעונש במַּהְפֶּכֶת או בצינוק [*]ה"מַּהְפֶּכֶת" משוערת כמקום או מתקן מעצר כלשהו, כמו סַד לגפיים. יִרְמְיָהוּ אמנם נעצר במַּהְפֶּכֶת בידי פַּשְׁחוּר בהזדמנות קודמת . אז למה לא גָעַרְתָּ עכשיו בְּיִרְמְיָהוּ מעֲנָתוֹת שהתנבא לָכֶם?
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק כ פסוקים א-ב: א
וַיִּשְׁמַע פַּשְׁחוּר בֶּן אִמֵּר הַכֹּהֵן וְהוּא פָקִיד נָגִיד בְּבֵית יְהוָה אֶת יִרְמְיָהוּ נִבָּא אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.
ב
וַיַּכֶּה פַשְׁחוּר אֵת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא וַיִּתֵּן אֹתוֹ עַל הַמַּהְפֶּכֶת אֲשֶׁר בְּשַׁעַר בִּנְיָמִן הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה.
. |
| כו יְהוָה נְתָנְךָ כֹהֵן תַּחַת יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן לִהְיוֹת פְּקִדִים בֵּית יְהוָה לְכָל אִישׁ מְשֻׁגָּע וּמִתְנַבֵּא וְנָתַתָּה אֹתוֹ אֶל הַמַּהְפֶּכֶת וְאֶל הַצִּינֹק. כז וְעַתָּה לָמָּה לֹא גָעַרְתָּ בְּיִרְמְיָהוּ הָעֲנְּתֹתִי הַמִּתְנַבֵּא לָכֶם. |
| כי דע לך שיִרְמְיָהוּ שָׁלַח אֵלֵינוּ לבָּבֶל איגרת שבה הוא טען שֶׁהַגָּלוּת תהיה אֲרֻכָּה, ולכן כדאי לנו לבנות לעצמנו כאן בתים ולהתיישב בהם ולנטוע לעצמנו גנים עם עצי פרי ולאכול מהפירות שלהם [*]כפי שנמסר בפסוק ה' .
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק כ"ט פסוק ה: ה
בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת פִּרְיָן.
|
| כח כִּי עַל כֵּן שָׁלַח אֵלֵינוּ בָּבֶל לֵאמֹר אֲרֻכָּה הִיא בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת פְּרִיהֶן. |
| צְפַנְיָה הקריא את האיגרת של שְׁמַעְיָהוּ ליִרְמְיָהוּ. |
| כט וַיִּקְרָא צְפַנְיָה הַכֹּהֵן אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּאָזְנֵי יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא. |
| נבואת יִרְמְיָהוּ על שְׁמַעְיָהוּ: ה' צווה על יִרְמְיָהוּ לשלוח איגרת לגולה עם תגובה על האיגרת של שְׁמַעְיָהוּ [*]דברי ה' המובאים כאן הם המשך לדברי ה' שהובאו בפסוק כ"ה למעלה : בגלל ששְׁמַעְיָהוּ נִבָּא לָכֶם דברים שאני (ה') לא שלחתי אותו לאמר, ובגלל שהבטיח לכם הבטחה שקרית
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק כ"ט פסוק כ"ה: כה
כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יַעַן אֲשֶׁר אַתָּה שָׁלַחְתָּ בְשִׁמְכָה סְפָרִים אֶל כָּל הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם וְאֶל צְפַנְיָה בֶן מַעֲשֵׂיָה הַכֹּהֵן וְאֶל כָּל הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר.
. בפסוק כ"ה ה' אמר ש"כיוון שאַתָּה (שְׁמַעְיָהוּ) שָׁלַחְתָּ..." וכאן ה' מסיים את דבריו ומפרט מה יקרה בגלל אותה איגרת.[*]שְׁמַעְיָהוּ כנראה הבטיח לעם, בניגוד ליִרְמְיָהוּ, שהם לא יאלצו להשאר בגולה זמן רב ... |
| ל וַיְהִי דְּבַר יְהוָה אֶל יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר. לא שְׁלַח עַל כָּל הַגּוֹלָה לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה אֶל שְׁמַעְיָה הַנֶּחֱלָמִי יַעַן אֲשֶׁר נִבָּא לָכֶם שְׁמַעְיָה וַאֲנִי לֹא שְׁלַחְתִּיו וַיַּבְטַח אֶתְכֶם עַל שָׁקֶר. |
| לכן אני (ה') אפקוד את שְׁמַעְיָהוּ כדי להענישו בכך שלא יהיו לא צאצאים שיזכו לחיות בין בני יִשְׂרָאֵל כשתבוא הגאולה, או שיזכו לראות את הטוב שאני עומד לעשות לְעַמִּי, וזאת בגלל ששְׁמַעְיָהוּ אמר דברי שקר\סָרָה על ה' [*]ראו דברים דומים שנאמרו בפרק הקודם על חֲנַנְיָה .
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק כ"ח פסוקים ט"ו-ט"ז: טו
וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה הַנָּבִיא אֶל חֲנַנְיָה הַנָּבִיא שְׁמַע נָא חֲנַנְיָה לֹא שְׁלָחֲךָ יְהוָה וְאַתָּה הִבְטַחְתָּ אֶת הָעָם הַזֶּה עַל שָׁקֶר.
טז
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי מְשַׁלֵּחֲךָ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַשָּׁנָה אַתָּה מֵת כִּי סָרָה דִבַּרְתָּ אֶל יְהוָה.
|
| לב לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי פֹקֵד עַל שְׁמַעְיָה הַנֶּחֱלָמִי וְעַל זַרְעוֹ לֹא יִהְיֶה לוֹ אִישׁ יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ הָעָם הַזֶּה וְלֹא יִרְאֶה בַטּוֹב אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה לְעַמִּי נְאֻם יְהוָה כִּי סָרָה דִבֶּר עַל יְהוָה. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ה | בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ, וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת פִּרְיָן. קְחוּ נָשִׁים וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים וְתֵלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת |
צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה