וְאֵלֶּה דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר שָׁלַח יִרְמְיָה הַנָּבִיא מִירוּשָׁלִָם (א)
פרטי היוצר\ת
תְּאֵנָה, By Zeynel Cebeci [CC-BY-SA-4.0], from Wikimedia Commons
תְּאֵנָה
|
|
סיכום
יִרְמְיָהוּ שולח איגרת למנהיגי גלות יְהוֹיָכִין בבָּבֶל, וקורא להם להתבסס שם, כי ישובו רק כעבור 70 שנה. העם בארץ בינתיים יסבול חורבן. נביאי השקר אַחְאָב וצִדְקִיָּהוּ יועלו על המוקד ע"י מלך בָּבֶל. שְׁמַעְיָהוּ שומע את האיגרת ונוזף בצְפַנְיָה הַכֹּהֵן שהוא אינו עוצר את "מְשֻׁגָּע" יִרְמְיָהוּ. צְפַנְיָה מראה את איגרת שְׁמַעְיָהוּ ליִרְמְיָהוּ והוא מאשימו בנבואת שקר.
תקציר
| יִרְמְיָהוּ שולח איגרת למנהיגי הגולים בבָּבֶל (שגלו לשם בימי גלות יְהוֹיָכִין). האיגרת מגיעה לבָּבֶל בידי אֶלְעָשָׂה וגְמַרְיָה - שליחי המלך צִדְקִיָּהוּ שנשלחו לנְבוּכַדְנֶאצַּר (כנראה כדי להרגיע את חשדותיו לגבי הברית נגדו). |
| א וְאֵלֶּה דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר שָׁלַח יִרְמְיָה הַנָּבִיא מִירוּשָׁלִָם אֶל יֶתֶר זִקְנֵי הַגּוֹלָה וְאֶל הַכֹּהֲנִים וְאֶל הַנְּבִיאִים וְאֶל כָּל הָעָם אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה. ב אַחֲרֵי צֵאת יְכָנְיָה הַמֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָה וְהַסָּרִיסִים שָׂרֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר מִירוּשָׁלִָם. ג בְּיַד אֶלְעָשָׂה בֶן שָׁפָן וּגְמַרְיָה בֶּן חִלְקִיָּה אֲשֶׁר שָׁלַח צִדְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בָּבֶלָה לֵאמֹר. ד כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לְכָל הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה. |
| באיגרת, יִרְמְיָהוּ קורא לגולים לבסס את קיומם בבָּבֶל (כי הם לא ישובו במהירה). עליהם לבנות שם בתים, לנטוע גנים ולהינות מפירותיהם, להקים משפחות ולחתן שם את ילדיהם. עליהם לדאוג ולהתפלל למען שלום מקום גלותם, כי שלום המקום יהיה שלומם שלהם. |
| ה בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת פִּרְיָן. ו קְחוּ נָשִׁים וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים וְתֵלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת וּרְבוּ שָׁם וְאַל תִּמְעָטוּ. ז וְדִרְשׁוּ אֶת שְׁלוֹם הָעִיר אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם שָׁמָּה וְהִתְפַּלְלוּ בַעֲדָהּ אֶל יְהוָה כִּי בִשְׁלוֹמָהּ יִהְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם. |
| אַל לגולים להאמין לנביאי השקר (המנבאים חזרה לארץ בקרוב) כי ה' לא שלחם. |
| ח כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אַל יַשִּׁיאוּ לָכֶם נְבִיאֵיכֶם אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וְקֹסְמֵיכֶם וְאַל תִּשְׁמְעוּ אֶל חֲלֹמֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מַחְלְמִים. ט כִּי בְשֶׁקֶר הֵם נִבְּאִים לָכֶם בִּשְׁמִי לֹא שְׁלַחְתִּים נְאֻם יְהוָה. |
| הנביא מעודד את הגולים לשמור על תִקְוָה כי עוד 70 שנה ה' יזכור אותם לטובה וישיב אותם לארץ. ה' ישמע את תפילות הגולים הנאמנות ויקבץ אותם מכל מקומות הגלות שבהם התפזרו. |
| י כִּי כֹה אָמַר יְהוָה כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה. יא כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת הַמַּחֲשָׁבֹת אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב עֲלֵיכֶם נְאֻם יְהוָה מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם וְלֹא לְרָעָה לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית וְתִקְוָה. יב וּקְרָאתֶם אֹתִי וַהֲלַכְתֶּם וְהִתְפַּלַּלְתֶּם אֵלָי וְשָׁמַעְתִּי אֲלֵיכֶם. יג וּבִקַּשְׁתֶּם אֹתִי וּמְצָאתֶם כִּי תִדְרְשֻׁנִי בְּכָל לְבַבְכֶם. יד וְנִמְצֵאתִי לָכֶם נְאֻם יְהוָה וְשַׁבְתִּי אֶת שביתכם [שְׁבוּתְכֶם] וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם וּמִכָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֶתְכֶם שָׁם נְאֻם יְהוָה וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם. טו כִּי אֲמַרְתֶּם הֵקִים לָנוּ יְהוָה נְבִאִים בָּבֶלָה. |
| האיגרת גם מפרטת את גורל המלך והעם שנותר בארץ - ה' יהרגם בחֶרֶב, רָעָב, ודָּבֶר, עד שידמו לתְּאֵנִים רעות (ראו יִרְמְיָהוּ כ”ד). הם יהיו לחֶרְפָּה בין העמים, בגלל שלא שמעו את דברי ה' שנמסרו להם שוב ושוב ע"י נביאיו. |
| טז כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֶל הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשֵׁב אֶל כִּסֵּא דָוִד וְאֶל כָּל הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת אֲחֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָצְאוּ אִתְּכֶם בַּגּוֹלָה. יז כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת הִנְנִי מְשַׁלֵּחַ בָּם אֶת הַחֶרֶב אֶת הָרָעָב וְאֶת הַדָּבֶר וְנָתַתִּי אוֹתָם כַּתְּאֵנִים הַשֹּׁעָרִים אֲשֶׁר לֹא תֵאָכַלְנָה מֵרֹעַ. יח וְרָדַפְתִּי אַחֲרֵיהֶם בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר וּנְתַתִּים לזועה [לְזַעֲוָה] לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ לְאָלָה וּלְשַׁמָּה וְלִשְׁרֵקָה וּלְחֶרְפָּה בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם. יט תַּחַת אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֶל דְּבָרַי נְאֻם יְהוָה אֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיהֶם אֶת עֲבָדַי הַנְּבִאִים הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ וְלֹא שְׁמַעְתֶּם נְאֻם יְהוָה. כ וְאַתֶּם שִׁמְעוּ דְבַר יְהוָה כָּל הַגּוֹלָה אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּי מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה. |
| ה' יעניש את נביאי השקר, אַחְאָב בֶּן קוֹלָיָה וצִדְקִיָּהוּ בֶן מַעֲשֵׂיָה, שחטאו גם בנֵיאוּף (וכנראה ניבאו כנגד קבלת עול בָּבֶל) ויעשה את שמם לקללה. הם יִמָּסְרוּ לנְבוּכַדְרֶאצַּר שיַכֶּה אותם לעיני העם ואז ישרוף אותם על המוקד. |
| כא כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אַחְאָב בֶּן קוֹלָיָה וְאֶל צִדְקִיָּהוּ בֶן מַעֲשֵׂיָה הַנִּבְּאִים לָכֶם בִּשְׁמִי שָׁקֶר הִנְנִי נֹתֵן אֹתָם בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וְהִכָּם לְעֵינֵיכֶם. כב וְלֻקַּח מֵהֶם קְלָלָה לְכֹל גָּלוּת יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּבָבֶל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ יְהוָה כְּצִדְקִיָּהוּ וּכְאֶחָב אֲשֶׁר קָלָם מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאֵשׁ. כג יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיְנַאֲפוּ אֶת נְשֵׁי רֵעֵיהֶם וַיְדַבְּרוּ דָבָר בִּשְׁמִי שֶׁקֶר אֲשֶׁר לוֹא צִוִּיתִם וְאָנֹכִי הוידע [הַיּוֹדֵעַ] וָעֵד נְאֻם יְהוָה. |
| שְׁמַעְיָהוּ הַנֶּחֱלָמִי שמע את דברי האיגרת, וכעס בעיקר על הקריאה להתבסס בבָּבֶל. הוא כתב בחזרה לעם בירושלים, ונזף בצְפַנְיָה הַכֹּהֵן על שהרשה לאיש מְשֻׁגָּע כמו יִרְמְיָהוּ להתנבא כך, ולא שם אותו בצינוק. צְפַנְיָה הראה את איגרת שְׁמַעְיָהוּ ליִרְמְיָהוּ. |
| כד וְאֶל שְׁמַעְיָהוּ הַנֶּחֱלָמִי תֹּאמַר לֵאמֹר. כה כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יַעַן אֲשֶׁר אַתָּה שָׁלַחְתָּ בְשִׁמְכָה סְפָרִים אֶל כָּל הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם וְאֶל צְפַנְיָה בֶן מַעֲשֵׂיָה הַכֹּהֵן וְאֶל כָּל הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר. כו יְהוָה נְתָנְךָ כֹהֵן תַּחַת יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן לִהְיוֹת פְּקִדִים בֵּית יְהוָה לְכָל אִישׁ מְשֻׁגָּע וּמִתְנַבֵּא וְנָתַתָּה אֹתוֹ אֶל הַמַּהְפֶּכֶת וְאֶל הַצִּינֹק. כז וְעַתָּה לָמָּה לֹא גָעַרְתָּ בְּיִרְמְיָהוּ הָעֲנְּתֹתִי הַמִּתְנַבֵּא לָכֶם. כח כִּי עַל כֵּן שָׁלַח אֵלֵינוּ בָּבֶל לֵאמֹר אֲרֻכָּה הִיא בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת פְּרִיהֶן. כט וַיִּקְרָא צְפַנְיָה הַכֹּהֵן אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּאָזְנֵי יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא. |
| ה' מצווה על יִרְמְיָהוּ לשלוח איגרת לגולה בה הוא מאשים את שְׁמַעְיָהוּ בנבואות נֶחָמָה שקריות. לכן שְׁמַעְיָהוּ וצאצאיו לא יזכו לראות את יום הגאולה כשזה באמת יגיע. |
| ל וַיְהִי דְּבַר יְהוָה אֶל יִרְמְיָהוּ לֵאמֹר. לא שְׁלַח עַל כָּל הַגּוֹלָה לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה אֶל שְׁמַעְיָה הַנֶּחֱלָמִי יַעַן אֲשֶׁר נִבָּא לָכֶם שְׁמַעְיָה וַאֲנִי לֹא שְׁלַחְתִּיו וַיַּבְטַח אֶתְכֶם עַל שָׁקֶר. לב לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי פֹקֵד עַל שְׁמַעְיָה הַנֶּחֱלָמִי וְעַל זַרְעוֹ לֹא יִהְיֶה לוֹ אִישׁ יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ הָעָם הַזֶּה וְלֹא יִרְאֶה בַטּוֹב אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה לְעַמִּי נְאֻם יְהוָה כִּי סָרָה דִבֶּר עַל יְהוָה. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ה | בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ, וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת פִּרְיָן. קְחוּ נָשִׁים וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים וְתֵלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת |
