וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו וַיִּרְגְּמֻהוּ אֶבֶן בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ, בַּחֲצַר בֵּית יְהוָה (כ"א)
|
|
סיכום
מלכות יוֹאָשׁ: יוֹאָשׁ עולה למלוכה בגיל 7, והולך בדרכי ה' כל עוד יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן מַנְחֶה אותו. הוא מארגן את שיפוץ המקדש ע"י תרומות רבות שנאספות ברצון מהעַם (לארון המונח בחצר המקדש). אחרי מות יְהוֹיָדָע, אנשי יוֹאָשׁ מדיחים אותו לעבודה זרה. כשזְכַרְיָה בן יְהוֹיָדָע מנבא שהם יענש על כך, יוֹאָשׁ גורם לסקילתו למוות בחצר המקדש. בשל כך, יוֹאָשׁ נפגע מפלישת צבא אֲרָם, ואח"כ נרצח בקשר חצר
[*]הפרק מקביל חלקית למסופר במְלָכִים-ב פרק י"ב
.
תקציר
| ראשית מלכות יְהוֹאָשׁ ושיפוץ המקדש: יוֹאָשׁ החל למלוך בגיל 7 [*]אחרי שהתחבא 6 שנים במקדש בזמן מלכותה של עֲתַלְיָה והוא מָלַךְ 40 שָׁנָה ביְרוּשָׁלַיִם. יוֹאָשׁ היה בנה של צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ב פסוק י"ב: יב
וַיְהִי אִתָּם בְּבֵית הָאֱלֹהִים מִתְחַבֵּא שֵׁשׁ שָׁנִים וַעֲתַלְיָה מֹלֶכֶת עַל הָאָרֶץ.
[*]ושל אֲחַזְיָהוּ מלך יְהוּדָה. . הוא הלך בדרכי ה' כל עוד הוּנְחָה ע"י יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן, שגם חיתן אותו עם 2 נשים מהן זכה לבָּנִים וּלבָנוֹת. |
| א בֶּן שֶׁבַע שָׁנִים יֹאָשׁ בְּמָלְכוֹ וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע. ב וַיַּעַשׂ יוֹאָשׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה כָּל יְמֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן. ג וַיִּשָּׂא לוֹ יְהוֹיָדָע נָשִׁים שְׁתָּיִם וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת. |
| יוֹאָשׁ רצה לשפץ את המקדש ושלח לשם כך כל שנה כֹּהֲנִים וְלְוִיִּם להזדרז ולאסוף מהָעָם כסף לשיפוצים, אך הם לא מִיהֲרוּ במשימתם כפי שהתבקשו. |
| ד וַיְהִי אַחֲרֵיכֵן הָיָה עִם לֵב יוֹאָשׁ לְחַדֵּשׁ אֶת בֵּית יְהוָה. ה וַיִּקְבֹּץ אֶת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וַיֹּאמֶר לָהֶם צְאוּ לְעָרֵי יְהוּדָה וְקִבְצוּ מִכָּל יִשְׂרָאֵל כֶּסֶף לְחַזֵּק אֶת בֵּית אֱלֹהֵיכֶם מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה וְאַתֶּם תְּמַהֲרוּ לַדָּבָר וְלֹא מִהֲרוּ הַלְוִיִּם. |
| יוֹאָשׁ קורא ליְהוֹיָדָע הכהן הגדול\הראשי ונוזף בו על שלא דרש מהַלְוִיִּם להביא מִיהוּדָה ומיְרוּשָׁלַיִם את התרומות (המכונות כאן "מַשְׂאַת מֹשֶׁה", על שם התרומות שאסף מֹשֶׁה מעם יִשְׂרָאֵל לצורך הקמת אֹהֶל-מוֹעֵד\הָעֵדוּת בַּמִּדְבָּר). שיפוץ המקדש נעשה דחוף כיוון שעֲתַלְיָהוּ ובניה פרצו אליו והשתמשו בכלי המקדש לעבודת הַבַּעַל. |
| ו וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ לִיהוֹיָדָע הָרֹאשׁ וַיֹּאמֶר לוֹ מַדּוּעַ לֹא דָרַשְׁתָּ עַל הַלְוִיִּם לְהָבִיא מִיהוּדָה וּמִירוּשָׁלִַם אֶת מַשְׂאַת מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה וְהַקָּהָל לְיִשְׂרָאֵל לְאֹהֶל הָעֵדוּת. ז כִּי עֲתַלְיָהוּ הַמִּרְשַׁעַת בָּנֶיהָ פָרְצוּ אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים וְגַם כָּל קָדְשֵׁי בֵית יְהוָה עָשׂוּ לַבְּעָלִים. |
| במצוות יוֹאָשׁ מציבים ארון מחוץ לשער המקדש, וקוראים לעָם לבוא ולתרום לצורך השיפוץ. הַשָּׂרִים והָעָם תורמים ברצון, והארון מתמלא. בהתאם לפקודת המלך, היו הַלְוִיִּם כל יום מביאים את הארון למקדש, וכשהיו רואים שכבר יש כֶּסֶף רב בארון היו באים סוֹפֵר הַמֶּלֶךְ [*]הסוֹפֵר היה אחראי על כתיבת המכתבים ושאר המסמכים הרשמיים של המֶלֶךְ. מִשְׂרַת הַסֹּפֵר נזכרת גם בממשלות דָוִד ופקידי הַכֹּהֵן הגדול
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ח פסוקים ט"ו-י"ז: טו
וַיִּמְלֹךְ דָּוִד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ.
טז
וְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה עַל הַצָּבָא וִיהוֹשָׁפָט בֶּן אֲחִילוּד מַזְכִּיר.
יז
וְצָדוֹק בֶּן אֲחִיטוּב וַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֶבְיָתָר כֹּהֲנִים וּשְׂרָיָה סוֹפֵר.
, שְׁלֹמֹה
[^]
מְלָכִים-א פרק ד פסוק ג: ג
אֱלִיחֹרֶף וַאֲחִיָּה בְּנֵי שִׁישָׁא סֹפְרִים יְהוֹשָׁפָט בֶּן אֲחִילוּד הַמַּזְכִּיר.
וחִזְקִיָּהוּ
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ח פסוק י"ח: יח
וַיִּקְרְאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת וְשֶׁבְנָה הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר.
.[*]יְהוֹיָדָע ומרוקנים\יעָרוּ אֶת הָאָרוֹן ואז נושאים אותו בחזרה למקומו מחוץ למקדש. |
| ח וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ וַיַּעֲשׂוּ אֲרוֹן אֶחָד וַיִּתְּנֻהוּ בְּשַׁעַר בֵּית יְהוָה חוּצָה. ט וַיִּתְּנוּ קוֹל בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם לְהָבִיא לַיהוָה מַשְׂאַת מֹשֶׁה עֶבֶד הָאֱלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר. י וַיִּשְׂמְחוּ כָל הַשָּׂרִים וְכָל הָעָם וַיָּבִיאוּ וַיַּשְׁלִיכוּ לָאָרוֹן עַד לְכַלֵּה. יא וַיְהִי בְּעֵת יָבִיא אֶת הָאָרוֹן אֶל פְּקֻדַּת הַמֶּלֶךְ בְּיַד הַלְוִיִּם וְכִרְאוֹתָם כִּי רַב הַכֶּסֶף וּבָא סוֹפֵר הַמֶּלֶךְ וּפְקִיד כֹּהֵן הָרֹאשׁ וִיעָרוּ אֶת הָאָרוֹן וְיִשָּׂאֻהוּ וִישִׁיבֻהוּ אֶל מְקֹמוֹ כֹּה עָשׂוּ לְיוֹם בְּיוֹם וַיַּאַסְפוּ כֶסֶף לָרֹב. |
| יוֹאָשׁ ויְהוֹיָדָע מוסרים את הכסף שנאסף לצורך שכירת בעלי מלאכה (חוצבי אבנים, וחרשי עץ ומתכות בַרְזֶל וּנְחֹשֶׁת) שיעסקו בחידוש המקדש ובחיזוקו. הפועלים "מרפאים"\מעלים-אֲרוּכָה את הפגמים שהצטברו במבנה, ומחזקים\מאמצים את המבנה כך שיחזור למצב שבו היה לפי תוכניתו המקורית [*]מימי שלמה . |
| יב וַיִּתְּנֵהוּ הַמֶּלֶךְ וִיהוֹיָדָע אֶל עוֹשֵׂה מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת בֵּית יְהוָה וַיִּהְיוּ שֹׂכְרִים חֹצְבִים וְחָרָשִׁים לְחַדֵּשׁ בֵּית יְהוָה וְגַם לְחָרָשֵׁי בַרְזֶל וּנְחֹשֶׁת לְחַזֵּק אֶת בֵּית יְהוָה. יג וַיַּעֲשׂוּ עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה וַתַּעַל אֲרוּכָה לַמְּלָאכָה בְּיָדָם וַיַּעֲמִידוּ אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים עַל מַתְכֻּנְתּוֹ וַיְאַמְּצֻהוּ. |
| מהַכֶּסֶף שנותר, יוֹאָשׁ ויְהוֹיָדָע מכינים כלי פולחן חדשים [*]וזאת בסתירה לנאמר במפורש בגרסת ספר מְלָכִים , כולל כַפּוֹת וּכְלֵי זָהָב וָכָסֶף, ששימשו להעלאת עֹלוֹת במקדש
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ב פסוקים י"ד-ט"ו: יד
אַךְ לֹא יֵעָשֶׂה בֵּית יְהוָה סִפּוֹת כֶּסֶף מְזַמְּרוֹת מִזְרָקוֹת חֲצֹצְרוֹת כָּל כְּלִי זָהָב וּכְלִי כָסֶף מִן הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵית יְהוָה.
טו
כִּי לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה יִתְּנֻהוּ וְחִזְּקוּ בוֹ אֶת בֵּית יְהוָה.
[*]העֹלָה היא סוג של קורבן המיועד להשרף במלואו - ראו בדף של וַיִּקְרָא פרק א. במהלך כל חיי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן. |
| יד וּכְכַלּוֹתָם הֵבִיאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וִיהוֹיָדָע אֶת שְׁאָר הַכֶּסֶף וַיַּעֲשֵׂהוּ כֵלִים לְבֵית יְהוָה כְּלֵי שָׁרֵת וְהַעֲלוֹת וְכַפּוֹת וּכְלֵי זָהָב וָכָסֶף וַיִּהְיוּ מַעֲלִים עֹלוֹת בְּבֵית יְהוָה תָּמִיד כֹּל יְמֵי יְהוֹיָדָע. |
| מות יְהוֹיָדָע ורצח בנו זְכַרְיָה: יְהוֹיָדָע הזדקן וחי ימים רבים עד שמת בגיל 130. הוא הובא לקבורה בקברי המלכים שבעיר דָוִד, בזכות הטובות שעשה לעם ולה' ולבֵיתוֹ\למקדש. |
| טו וַיִּזְקַן יְהוֹיָדָע וַיִּשְׂבַּע יָמִים וַיָּמֹת בֶּן מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה בְּמוֹתוֹ. טז וַיִּקְבְּרֻהוּ בְעִיר דָּוִיד עִם הַמְּלָכִים כִּי עָשָׂה טוֹבָה בְּיִשְׂרָאֵל וְעִם הָאֱלֹהִים וּבֵיתוֹ. |
| אחרי מות יְהוֹיָדָע, שָׂרָיו באים להשתחוות לפניו והוא מתחיל להשמע לעצותיהם [*]כלומר שָׂרָיו מנצלים את העדרו של יְהוֹיָדָע, מתחנפים למלך וכך מגדילים את השפעתם עליו . השרים והַמֶּלֶךְ נוטשים את המקדש לטובת עבודה זרה, כולל במקומות פולחן לאלת האֲשֵׁרָה[*]את האֲשֵׁרָה היה נהוג לעבוד כעץ ותפילה לפסילים\עֲצַבִּים. בעקבות אשמה זאת ה' מתמלא כעס\קֶצֶף על הממלכה.
[^]
דְּבָרִים פרק ט"ז פסוק כ"א: כא
לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ.
. |
| יז וְאַחֲרֵי מוֹת יְהוֹיָדָע בָּאוּ שָׂרֵי יְהוּדָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַמֶּלֶךְ אָז שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם. יח וַיַּעַזְבוּ אֶת בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם וַיַּעַבְדוּ אֶת הָאֲשֵׁרִים וְאֶת הָעֲצַבִּים וַיְהִי קֶצֶף עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם בְּאַשְׁמָתָם זֹאת. |
| ה' שולח לעם נְבִיאִים כדי שיחזירו אותם בתשובה לה', ויעידו לפניהם על המכות הצפויות להם אם לא יעשו כן, אך בני העם אינם מקשיבים לדבריהם. לבסוף רוּחַ הנבואה של ה' שׁוֹרָה על זְכַרְיָה [*]הרוּחַ כאילו לובשת את גופו של הנביא בנו של יְהוֹיָדָע. הוא ניצב במקום גבוה ונואם לפני קהל העָם, וגוער בהם על שהם עוברים על חוקי ה', ומזהיר אותם שהם לא יצליחו כיוון שה' יעזוב אותם כפי שהם עזבו אותו. |
| יט וַיִּשְׁלַח בָּהֶם נְבִאִים לַהֲשִׁיבָם אֶל יְהוָה וַיָּעִידוּ בָם וְלֹא הֶאֱזִינוּ. כ וְרוּחַ אֱלֹהִים לָבְשָׁה אֶת זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּעֲמֹד מֵעַל לָעָם וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר הָאֱלֹהִים לָמָה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת מִצְוֹת יְהוָה וְלֹא תַצְלִיחוּ כִּי עֲזַבְתֶּם אֶת יְהוָה וַיַּעֲזֹב אֶתְכֶם. |
| בעקבות דברי התוכחה של זְכַרְיָה, קושרים כנגדו קשר וסוקלים אותו למוות בחצר המקדש בהוראת הַמֶּלֶךְ. כך שכח יוֹאָשׁ את חסדי יְהוֹיָדָע כלפיו [*]כשיחד עם יְהוֹשַׁבְעַת אשתו הסתיר אותו במקדש בילדותו וכך הציל את חייו מפני עֲתַלְיָהוּ , והרג את בנו זְכַרְיָה. במילותיו האחרונות של זְכַרְיָה הוא קורא לה' לראות מה עוללו לו ולחפש\לדרוש נקמה ברוצחיו.
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ב פסוקים י"א-י"ב: יא
וַתִּקַּח יְהוֹשַׁבְעַת בַּת הַמֶּלֶךְ אֶת יוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָהוּ וַתִּגְנֹב אֹתוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַמּוּמָתִים וַתִּתֵּן אֹתוֹ וְאֶת מֵינִקְתּוֹ בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת וַתַּסְתִּירֵהוּ יְהוֹשַׁבְעַת בַּת הַמֶּלֶךְ יְהוֹרָם אֵשֶׁת יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן כִּי הִיא הָיְתָה אֲחוֹת אֲחַזְיָהוּ מִפְּנֵי עֲתַלְיָהוּ וְלֹא הֱמִיתָתְהוּ.
יב
וַיְהִי אִתָּם בְּבֵית הָאֱלֹהִים מִתְחַבֵּא שֵׁשׁ שָׁנִים וַעֲתַלְיָה מֹלֶכֶת עַל הָאָרֶץ.
ואח"כ ביצע הפיכת חצר והעלה את יוֹאָשׁ למלוכה, ולבסוף יעץ לו ודאג לנשואיו, וגם שירת את ממלכתו בנאמנות (ראו פסוקים ב' ו-ט"ז למעלה
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ד פסוקים ב, ט"ז: ב
וַיַּעַשׂ יוֹאָשׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה כָּל יְמֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן.
... טז
וַיִּקְבְּרֻהוּ בְעִיר דָּוִיד עִם הַמְּלָכִים כִּי עָשָׂה טוֹבָה בְּיִשְׂרָאֵל וְעִם הָאֱלֹהִים וּבֵיתוֹ.
). |
| כא וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו וַיִּרְגְּמֻהוּ אֶבֶן בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ בַּחֲצַר בֵּית יְהוָה. כב וְלֹא זָכַר יוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָדָע אָבִיו עִמּוֹ וַיַּהֲרֹג אֶת בְּנוֹ וּכְמוֹתוֹ אָמַר יֵרֶא יְהוָה וְיִדְרֹשׁ. |
| סוף מלכותו של יוֹאָשׁ: כעבור שנה (מרצח זְכַרְיָה) עולים חילות אֲרָם על יְהוּדָה וִעל יְרוּשָׁלַיִם, ומתוך כל הָעָם הם מכים דוקא את השָׂרִים של יוֹאָשׁ [*]בשל חטאיהם - ראו פסוקים י"ז-י"ח למעלה ובוזזים את רכושם, אותו הם שולחים למלך אֲרָם שבדַמָּשֶׂק. כך למרות שאֲרָם פלשה בכוחות קטנים\בְמִצְעַר-אֲנָשִׁים, ה' נתן להם לִשְׁבּוֹת חַיִל גדול מאוד כיוון שהעם נטש את ה', וגם את המלך יוֹאָשׁ עצמו הם הענישו. |
| כג וַיְהִי לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה עָלָה עָלָיו חֵיל אֲרָם וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת כָּל שָׂרֵי הָעָם מֵעָם וְכָל שְׁלָלָם שִׁלְּחוּ לְמֶלֶךְ דַּרְמָשֶׂק. כד כִּי בְמִצְעַר אֲנָשִׁים בָּאוּ חֵיל אֲרָם וַיהוָה נָתַן בְּיָדָם חַיִל לָרֹב מְאֹד כִּי עָזְבוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם וְאֶת יוֹאָשׁ עָשׂוּ שְׁפָטִים. |
| אחרי שצבא אֲרָם עוזבים את ממלכתו של יוֹאָשׁ הם מותירים אותו עם פגעים\מַחֲלוּיִם רבים. לבסוף משרתיו של יוֹאָשׁ, קושרים קשר כנגדו כנקמת דם על רצח זְכַרְיָה בן יְהוֹיָדָע, והם רוצחים אותו בעודו פצוע ומוגבל למיטתו. יוֹאָשׁ מובא לקבורה בְּעִיר דָוִד, אך לא באחוזת הקבר של מלכי יְהוּדָה [*]בדומה ליְהוֹרָם שגם הוא חטא בעבודה זרה .
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"א פסוקים ו, כ: ו
וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ בֵּית אַחְאָב כִּי בַּת אַחְאָב הָיְתָה לּוֹ אִשָּׁה וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה.
... כ
בֶּן שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם הָיָה בְמָלְכוֹ וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וַיֵּלֶךְ בְּלֹא חֶמְדָּה וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּעִיר דָּוִיד וְלֹא בְּקִבְרוֹת הַמְּלָכִים.
, ובניגוד ליְהוֹיָדָע
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ד פסוקים ט"ו-ט"ז: טו
וַיִּזְקַן יְהוֹיָדָע וַיִּשְׂבַּע יָמִים וַיָּמֹת בֶּן מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה בְּמוֹתוֹ.
טז
וַיִּקְבְּרֻהוּ בְעִיר דָּוִיד עִם הַמְּלָכִים כִּי עָשָׂה טוֹבָה בְּיִשְׂרָאֵל וְעִם הָאֱלֹהִים וּבֵיתוֹ.
|
| כה וּבְלֶכְתָּם מִמֶּנּוּ כִּי עָזְבוּ אֹתוֹ במחליים [בְּמַחֲלוּיִם] רַבִּים הִתְקַשְּׁרוּ עָלָיו עֲבָדָיו בִּדְמֵי בְּנֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּהַרְגֻהוּ עַל מִטָּתוֹ וַיָּמֹת וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּעִיר דָּוִיד וְלֹא קְבָרֻהוּ בְּקִבְרוֹת הַמְּלָכִים. |
| מובאים שמות משרתי יוֹאָשׁ שרצחו אותו ומסתבר שהם היו שניהם גֵּרִים (עַמּוֹנִי ומּוֹאָבִי). תולדות יוֹאָשׁ וּבָנָיו, והנבואות\מַּשָּׂא הרבות שנאמרו עָלָיו, ותולדות שיפוץ המקדש תועדו בפרשנות\מִדְרַשׁ לסֵפֶר הַמְּלָכִים. אֲמַצְיָהוּ בן יוֹאָשׁ מולך אחריו. |
| כו וְאֵלֶּה הַמִּתְקַשְּׁרִים עָלָיו זָבָד בֶּן שִׁמְעָת הָעַמּוֹנִית וִיהוֹזָבָד בֶּן שִׁמְרִית הַמּוֹאָבִית. כז וּבָנָיו ורב [יִרֶב] הַמַּשָּׂא עָלָיו וִיסוֹד בֵּית הָאֱלֹהִים הִנָּם כְּתוּבִים עַל מִדְרַשׁ סֵפֶר הַמְּלָכִים וַיִּמְלֹךְ אֲמַצְיָהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ט"ז | וַיִּקְבְּרֻהוּ בְעִיר דָּוִיד עִם הַמְּלָכִים, כִּי עָשָׂה טוֹבָה בְּיִשְׂרָאֵל וְעִם הָאֱלֹהִים וּבֵיתוֹ. |
| כ"א | וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו וַיִּרְגְּמֻהוּ אֶבֶן בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ בַּחֲצַר בֵּית יְהוָה. |
| כ"ב | וּכְמוֹתוֹ אָמַר: "יֵרֶא יְהוָה וְיִדְרֹשׁ". |