הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה
פרטי היוצר\ת
Castle of Saladin, by Adergham2017, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
וָאֳנִי עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת אֵלוֹת עַל שְׂפַת יַם סוּף בְּאֶרֶץ אֱדוֹם (כ"ו). בצילום - אי האלמוגים שבצפון מפרץ אילת - אחד הזיהויים המקובלים לעֶצְיוֹן גֶּבֶר.
|
סיכום
שְׁלֹמֹה נותן לחִירָם 20 ערים בגליל אבל חִירָם מאוכזב מהן. אבל שיתוף הפעולה ממשיך כשספני שְׁלֹמֹה וחִירָם יוצאים לאוֹפִיר להביא זָּהָב. שְׁלֹמֹה בונה את גֶּזֶר, חָצוֹר, מְגִדּוֹ, בֵּית חֹרֹן תַּחְתּוֹן, בַּעֲלָת ותַּדְמֹר, וביְרוּשָׁלַיִם הוא בונה את המִּלּוֹא ואת החומה.
תקציר
ההתגלות השנייה של ה' לפני שְׁלֹמֹה: אחרי ששְׁלֹמֹה סיים לִבְנוֹת את מבני המקדש והארמון [*]ראו פרקים ו-ז ואת כל שאר הדברים שרצה\חֵשֶׁק\חָפֵץ לַעֲשׂוֹת, נִרְאָה ה' שוב לשְׁלֹמֹה כפי שנִרְאָה לפניו כבר בְּגִבְעוֹן בראשית מלכותו[^]מְלָכִים-א פרק ג פסוק ה: ה
בְּגִבְעוֹן נִרְאָה יְהֹוָה אֶל שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ.
. ה' אומר לשְׁלֹמֹה שהוא שמע את תפילתו ותחינתו[*]מדובר בתפילת שְׁלֹמֹה המובאת בפרק הקודם, ובה שְׁלֹמֹה ביקש מה' לשים לב לתפילות הנאמרות במקדש והוא מצהיר שהוא אמנם יקדש את הַבַּיִת ששְׁלֹמֹה בנה לו בכך שיָשִׂים בו את שְׁמוֹ לָנֶצַח
[^]
מְלָכִים-א פרק ח פסוקים כ"ט-ל: כט
לִהְיוֹת עֵינֶךָ פְתֻחוֹת אֶל הַבַּיִת הַזֶּה לַיְלָה וָיוֹם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַרְתָּ יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם לִשְׁמֹעַ אֶל הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל עַבְדְּךָ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה.
ל
וְשָׁמַעְתָּ אֶל תְּחִנַּת עַבְדְּךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתְפַּלְלוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְאַתָּה תִּשְׁמַע אֶל מְקוֹם שִׁבְתְּךָ אֶל הַשָּׁמַיִם וְשָׁמַעְתָּ וְסָלָחְתָּ.
[*]הודגש מספר פעמים שהבית נבנה כדי להשכין בו את כְבוֹד ה' ואת שְׁמוֹ ולא את ה' עצמו ולשם ה' יכוון את עיניו ואת תשומת לִבּוֹ כָּל הַיָּמִים.
[^]
מְלָכִים-א פרק ח פסוקים י"א, כ: יא
וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמֹד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן כִּי מָלֵא כְבוֹד יְהוָה אֶת בֵּית יְהוָה.
... כ
וַיָּקֶם יְהוָה אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֵּר וָאָקֻם תַּחַת דָּוִד אָבִי וָאֵשֵׁב עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה וָאֶבְנֶה הַבַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
|
א וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר חָפֵץ לַעֲשׂוֹת. ב וַיֵּרָא יְהוָה אֶל שְׁלֹמֹה שֵׁנִית כַּאֲשֶׁר נִרְאָה אֵלָיו בְּגִבְעוֹן. ג וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתְךָ וְאֶת תְּחִנָּתְךָ אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתָּה לְפָנַי הִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִתָה לָשׂוּם שְׁמִי שָׁם עַד עוֹלָם וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים. |
אם שְׁלֹמֹה יקפיד ללכת בדרכי ה' כפי שהלך אביו דָוִד בלב שלם\תָם וישר וישמור על כל המצוות\חוקים\משפטים של ה', אז ה' יציב את כס מלכותו על יִשְׂרָאֵל לָנֶצַח, כפי שאמר לדָּוִד כשהבטיח שאף אחד מיורשיו לא יושמד\יִגְדַּע\יִכָּרֵת משושלת המלכות של בית דָוִד [*]ראו למשל מתוך דברי הצוואה של דָּוִד לשְׁלֹמֹה הכוללים אזכור של דברים אלה .
[^]
מְלָכִים-א פרק ב פסוק ד: ד
לְמַעַן יָקִים יְהוָה אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלַי לֵאמֹר אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת דַּרְכָּם לָלֶכֶת לְפָנַי בֶּאֱמֶת בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם לֵאמֹר לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל.
|
ד וְאַתָּה אִם תֵּלֵךְ לְפָנַי כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִד אָבִיךָ בְּתָם לֵבָב וּבְיֹשֶׁר לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ חֻקַּי וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמֹר. ה וַהֲקִמֹתִי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתְּךָ עַל יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עַל דָּוִד אָבִיךָ לֵאמֹר לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל. |
אבל אם שְׁלֹמֹה והָעָם או צאצאיהם ישובו\יסורו מללכת אחרי דרך ה' ולא ישמרו על המצוות שנתן להם, ובמקום זאת ילכו לעבוד אֱלֹהִים אֲחֵרִים ולהשתחוות להם, אז ה' ישמיד\יכרית את הָעָם מעל פני אדמת הארץ שהוא נתן להם, וגם את בית המקדש שהקדיש לשְׁמוֹ [*]ראו פסוק ג' הוא ישלח\יסיר מפניו, ואז עם יִשְׂרָאֵל יהיה לְמָשָׁל\שְׁנִינָה אצל הגויים[*]כלעג או כדוגמא שיש ללמוד ממנה על הגורל המר של מי שהפרו את מצוות ה' . |
ו אִם שׁוֹב תְּשֻׁבוּן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם מֵאַחֲרַי וְלֹא תִשְׁמְרוּ מִצְוֹתַי חֻקֹּתַי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם וַהֲלַכְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם. ז וְהִכְרַתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם וְאֶת הַבַּיִת אֲשֶׁר הִקְדַּשְׁתִּי לִשְׁמִי אֲשַׁלַּח מֵעַל פָּנָי וְהָיָה יִשְׂרָאֵל לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכָל הָעַמִּים. |
בית המקדש הזה אשר היה עֶלְיוֹן בכבודו [*]השימוש במילה "עֶלְיוֹן" בפסוק כאן הוא מעט משובש, אך בגרסת דִּבְרֵי-הַיָּמִים נאמר "הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר הָיָה עֶלְיוֹן" יעמוד בחורבנו וכל עובר אוֹרַח שיראה אותו ישתומם וישרוק בתדהמה או בלעג על מה שעשה ה' לארץ ולבית הזה. ואותם עוברי אוֹרַח יאמרו שה' הביא על הָעָם את כָּל הָרָעָה הַזֹּאת כיוון שהם עָזְבוּ את ה' אשר הוציא את אבותיהם ממִצְרַיִם, והחזיקו באמונה באלים אֲחֵרִים, השתחוו להם ועבדו אותם.
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ז פסוק כ"א: כא
וְהַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר הָיָה עֶלְיוֹן לְכָל עֹבֵר עָלָיו יִשֹּׁם וְאָמַר בַּמֶּה עָשָׂה יְהוָה כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת וְלַבַּיִת הַזֶּה.
|
ח וְהַבַּיִת הַזֶּה יִהְיֶה עֶלְיוֹן כָּל עֹבֵר עָלָיו יִשֹּׁם וְשָׁרָק וְאָמְרוּ עַל מֶה עָשָׂה יְהוָה כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת וְלַבַּיִת הַזֶּה. ט וְאָמְרוּ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצִיא אֶת אֲבֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיַּחֲזִקוּ בֵּאלֹהִים אֲחֵרִים וישתחו [וַיִּשְׁתַּחֲווּ] לָהֶם וַיַּעַבְדֻם עַל כֵּן הֵבִיא יְהוָה עֲלֵיהֶם אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת. |
תשלום החוב לחִירָם מֶלֶךְ צֹר: אחרי 20 השנים שבהן בָּנָה שְׁלֹמֹה את המקדש ואת הארמון [*]בניית המקדש ארכה 7 שנים שבהם העלה חִירָם מֶלֶךְ צֹר לשְׁלֹמֹה עצי אֶרֶז ובְרוֹשׁ וזָּהָב בסך 120 כִּיכַּר
[^]
מְלָכִים-א פרק ו פסוק ל"ח: לח
וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל דְּבָרָיו וּלְכָל משפטו [מִשְׁפָּטָיו] וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים.
, ובניית מבני הארמון ארכה 13 שנים
[^]
מְלָכִים-א פרק ז פסוק א: א
וְאֶת בֵּיתוֹ בָּנָה שְׁלֹמֹה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיְכַל אֶת כָּל בֵּיתוֹ.
[*]לפי פסוק י"ד. מהכתוב בשְׁמוֹת פרק ל"ח פסוקים כ"ה-כ"ו לכל משימות הבנייה שרצה\חפץ לבצע, נתן שְׁלֹמֹה בתמורה לְחִירָם 20 ערים בגָּלִיל. חִירָם בא מצֹר לראות את הֶעָרִים שקיבל משְׁלֹמֹה והן לא נראו טובות\ישרות בְּעֵינָיו. חִירָם תהה בפני שְׁלֹמֹה מה הם הערים העלובות הללו שנתן לו, והוא קרא לאזור שקיבל "אֶרֶץ כָּבוּל"
[^]
שְׁמוֹת פרק ל"ח פסוקים כ"ה-כ"ו: כה
וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה מְאַת כִּכָּר וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.
כו
בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ לְכֹל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים.
יוצא שמשקל כִּכָּר אחת הוא משקל 3000 שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. שֶּׁקֶל, ובמקרה זה שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, הוא מידת משקל ומשוער כ-13-11 גרם[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, שמות, עמוד 113 , או כ-19 גרם לפי חז"ל. אם נניח שמשקלו של שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ היה של כ-11 גרם, הרי שמשקל הכִיכָּר היה כ-33 ק"ג.[*]המילה "כָּבוּל" היא מושג גנאי כלשהו שמשמעותו לא ברורה. הכפר כָּאבּוּל שמזרח לעַכּוֹ משמר כמשוער את שמה של כָּבוּל המקראית - ראו בתמונה. , וכך הוא מכונה עד ימינו. |
י וַיְהִי מִקְצֵה עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים אֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ. יא חִירָם מֶלֶךְ צֹר נִשָּׂא אֶת שְׁלֹמֹה בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבַזָּהָב לְכָל חֶפְצוֹ אָז יִתֵּן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְחִירָם עֶשְׂרִים עִיר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל. יב וַיֵּצֵא חִירָם מִצֹּר לִרְאוֹת אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן לוֹ שְׁלֹמֹה וְלֹא יָשְׁרוּ בְּעֵינָיו. יג וַיֹּאמֶר מָה הֶעָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי אָחִי וַיִּקְרָא לָהֶם אֶרֶץ כָּבוּל עַד הַיּוֹם הַזֶּה. יד וַיִּשְׁלַח חִירָם לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב. |
עבודות הבנייה של שְׁלֹמֹה: להלן [*]בפסוקים כ-כ"ג יוצגו הפרטים על מַּס העֹבֵד של עבודות שירות שהטיל שְׁלֹמֹה על הפועלים שגויסו לִעבוד בהקמת המקדש והארמון, ובעבודות בנייה נוספות ברחבי הארץ, כולל בבניית הַמִּלּוֹא[*]הַמִּלּוֹא משוער כמערכת ביצורים כלשהי ממולאת בעפר שהיתה ביְרוּשָׁלַיִם. מקומו המדוייק שנוי במחלוקת, וההשערות כוללות אגף של המצודה של דָּוִד בעִיר דָּוִד שהיתה בעלת קירות תמך שחוזקו במילוי פנימי, כפי שנרמז אולי בשְׁמוּאֵל-ב פרק ה פסוק ט והחומה ביְרוּשָׁלַיִם, ובחָצוֹר, מְגִדּוֹ ובגֶּזֶר. את גֶּזֶר הוא בנה אחרי שפַּרְעֹה כבש\לכד את העיר
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ה פסוק ט: ט
וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמְּצֻדָה וַיִּקְרָא לָהּ עִיר דָּוִד וַיִּבֶן דָּוִד סָבִיב מִן הַמִּלּוֹא וָבָיְתָה.
, או מילוי עפר ששימש לסתימת הפירצה בחומה הצפונית של עִיר דָּוִד שנפרצה כדי לחבר את עִיר דָּוִד עם האזור החדש של העיר בהר הבית, כפי שנרמז אולי במְלָכִים-א פרק י"א פסוק כ"ז
[^]
מְלָכִים-א פרק י"א פסוק כ"ז: כז
וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא סָגַר אֶת פֶּרֶץ עִיר דָּוִד אָבִיו.
[*]בני שבט אֶפְרַיִם לא הצליחו לכבוש ולרשת את גָזֶר מתושביה הַכְּנַעֲנִים בימי ההתנחלות בארץ תחת יְהוֹשֻׁעַ, ותושבי גֶּזֶר המשיכו לחיות בתוך נחלת אֶפְרַיִם ושילמו מַס בצורה של עבודות שירות לשלטונות אֶפְרַיִם , שרף אותה והרג את תושביה הַכְּנַעֲנִים, ונתן אותה מתנת שִׁלֻּחִים\נדוניה לבִּתּוֹ שנישאה לשְׁלֹמֹה.
[^]
יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ז פסוק י: י
וְלֹא הוֹרִישׁוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּגָזֶר וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקֶרֶב אֶפְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה וַיְהִי לְמַס עֹבֵד.
. |
טו וְזֶה דְבַר הַמַּס אֲשֶׁר הֶעֱלָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת בֵּיתוֹ וְאֶת הַמִּלּוֹא וְאֵת חוֹמַת יְרוּשָׁלִָם וְאֶת חָצֹר וְאֶת מְגִדּוֹ וְאֶת גָּזֶר. טז פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עָלָה וַיִּלְכֹּד אֶת גֶּזֶר וַיִּשְׂרְפָהּ בָּאֵשׁ וְאֶת הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הָרָג וַיִּתְּנָהּ שִׁלֻּחִים לְבִתּוֹ אֵשֶׁת שְׁלֹמֹה. |
שְׁלֹמֹה בונה גם את בֵּית חֹרֹן תַּחְתּוֹן, בַּעֲלָת, את העיר תַּדְמֹר שבַּמִּדְבָּר, את ערי הַמִּסְכְּנוֹת [*]ערים שהיו בהן מחסנים מלכותיים לאגירת תבואות ומזון, כמו בשְׁמוֹת פרק א פסוק י"א , את עָרֵי הָרֶכֶב והַפָּרָשִׁים
[^]
שְׁמוֹת פרק א פסוק י"א: יא
וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס.
[*]כלומר בסיסים בהם ישבו הַפָּרָשִׁים של צבא המרכבות המלכותי, ובהן הוחזקו גם מרכבות המלחמה ואורוות הסוסים. , ואת כל שאר עבודות הבנייה ששְׁלֹמֹה רצה\חשק לעשות ביְרוּשָׁלַיִם, בלְּבָנוֹן ובשאר ממלכתו. |
יז וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת גָּזֶר וְאֶת בֵּית חֹרֹן תַּחְתּוֹן. יח וְאֶת בַּעֲלָת וְאֶת תמר [תַּדְמֹר] בַּמִּדְבָּר בָּאָרֶץ. יט וְאֵת כָּל עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לִשְׁלֹמֹה וְאֵת עָרֵי הָרֶכֶב וְאֵת עָרֵי הַפָּרָשִׁים וְאֵת חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר חָשַׁק לִבְנוֹת בִּירוּשָׁלִַם וּבַלְּבָנוֹן וּבְכֹל אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ. |
כל צאצאיהם של הגויים בני העמים הכנענים שנותרו בארץ אחרי תקופת ההתנחלות תחת יְהוֹשֻׁעַ כי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לא יכלו להשמידם\לְהַחֲרִימָם [*]ראו את רשימת העמים הנותרים בשׁוֹפְטִים פרק א שם מובהר גם שהם אמנם נותרו בארץ אך נאלצו לשלם מַס העלו לשְׁלֹמֹה מַס עֹבֵד
[^]
שׁוֹפְטִים פרק א פסוק כ"ח: כח
וַיְהִי כִּי חָזַק יִשְׂרָאֵל וַיָּשֶׂם אֶת הַכְּנַעֲנִי לָמַס וְהוֹרֵישׁ לֹא הוֹרִישׁוֹ.
[*]כלומר מס שניתן כעבודות שירות בכפייה כפי שהם עושים עד ימינו. |
כ כָּל הָעָם הַנּוֹתָר מִן הָאֱמֹרִי הַחִתִּי הַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי אֲשֶׁר לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. כא בְּנֵיהֶם אֲשֶׁר נֹתְרוּ אַחֲרֵיהֶם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַחֲרִימָם וַיַּעֲלֵם שְׁלֹמֹה לְמַס עֹבֵד עַד הַיּוֹם הַזֶּה. |
לעומת זאת שְׁלֹמֹה לא הטיל מַס עֹבֵד על נתיניו מבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כי הם שירתו אותו בצבא המלחמה, בין משרתיו\עֲבָדָיו, שָׂרָיו, שָׁלִשָׁיו [*]השָׁלִשִׁים הם החיילים המפקדים על המרכבות, כמו בשְׁמוֹת פרק י"ד פסוק ז , ובין השרים האחראים על חיל המרכבות והפרשים, ובין 550 הַנִּצָּבִים ושריהם אשר מפקחים על עבודת הבנייה ומאלצים-בכח\רוֹדִים בפועלים לעבוד
[^]
שְׁמוֹת פרק י"ד פסוק ז: ז
וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ.
או בשְׁמוֹת פרק ט"ו פסוק ד
[^]
שְׁמוֹת פרק ט"ו פסוק ד: ד
מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף.
[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, שמות, עמוד 51 [*]במקום אחר נמסר ששְׁלֹמֹה גייס לצורך העבודות על המקדש והארמון 30,000 פועלים מִכָּל יִשְׂרָאֵל כמַּס עבודה, והעסיק עוד 70,000 סַבָּלִים ו-80,000 חוצבי אבנים בָּהָר, מלבד עוד 3,300 נִּצָּבִים שהיו רֹדִים בפועלים, כלומר מאלצים אותם לעבוד .
[^]
מְלָכִים-א פרק ה פסוקים כ"ז-ל: כז
וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מַס מִכָּל יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הַמַּס שְׁלֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ.
כח
וַיִּשְׁלָחֵם לְבָנוֹנָה עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים בַּחֹדֶשׁ חֲלִיפוֹת חֹדֶשׁ יִהְיוּ בַלְּבָנוֹן שְׁנַיִם חֳדָשִׁים בְּבֵיתוֹ וַאֲדֹנִירָם עַל הַמַּס.
כט
וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף נֹשֵׂא סַבָּל וּשְׁמֹנִים אֶלֶף חֹצֵב בָּהָר.
ל
לְבַד מִשָּׂרֵי הַנִּצָּבִים לִשְׁלֹמֹה אֲשֶׁר עַל הַמְּלָאכָה שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָרֹדִים בָּעָם הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה.
. כאן המספרים קטנים יותר כיוון שאולי הם מתייחסים לגודל צוות הבנאים בימים רגילים ולא בתקופה העמוסה של הקמת המקדש והארמון. |
כב וּמִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא נָתַן שְׁלֹמֹה עָבֶד כִּי הֵם אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וַעֲבָדָיו וְשָׂרָיו וְשָׁלִשָׁיו וְשָׂרֵי רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו. כג אֵלֶּה שָׂרֵי הַנִּצָּבִים אֲשֶׁר עַל הַמְּלָאכָה לִשְׁלֹמֹה חֲמִשִּׁים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת הָרֹדִים בָּעָם הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה. |
המשך פְּעִילוּתוֹ של שְׁלֹמֹה ביְרוּשָׁלַיִם וביַם סוּף: מיד אחרי שבַּת פַּרְעֹה עלתה מעִיר דָּוִד [*]שם שכנה עד כה מאז נישואיה לארמונה החדש שעל הר הבית
[^]
מְלָכִים-א פרק ג פסוק א: א
וַיִּתְחַתֵּן שְׁלֹמֹה אֶת פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַיִּקַּח אֶת בַּת פַּרְעֹה וַיְבִיאֶהָ אֶל עִיר דָּוִד עַד כַּלֹּתוֹ לִבְנוֹת אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם סָבִיב.
[*]שעל הקמתו סופר במְלָכִים-א פרק ז פסוק ח ביצע שְׁלֹמֹה את בניית הַמִּלּוֹא
[^]
מְלָכִים-א פרק ז פסוק ח: ח
וּבֵיתוֹ אֲשֶׁר יֵשֶׁב שָׁם חָצֵר הָאַחֶרֶת מִבֵּית לָאוּלָם כַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הָיָה וּבַיִת יַעֲשֶׂה לְבַת פַּרְעֹה אֲשֶׁר לָקַח שְׁלֹמֹה כָּאוּלָם הַזֶּה.
[*]ראו הסבר על הַמִּלּוֹא בפירוש לפסוק ט"ו למעלה . שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה[*]בשלושת הרְגָלִים - פֶּסַח,שָׁבוּעוֹת וְסֻכּוֹת הקריב שְׁלֹמֹה קורבנות עוֹלָה
[^]
שְׁמוֹת פרק ל"ד פסוק כ"ג: כג
שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדֹן יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
[*]הָעוֹלָה היא סוג קורבן הנשרף כולו על המזבח ולכן אינו משמש למאכל ושְׁלָמִים[*]שְׁלָמִים הם כמה סוגי קורבנות של בָּקָר, כֶּבֶשׂ, או עֵז כמו שְׁלָמִים של תּוֹדָה, נֶדֶר או נְדָבָה, אשר נאכלים ברובם ע"י מביא הקורבן. ראו פרטים נוספים על קורבנות העוֹלָה והשְׁלָמִים בדף ספר וַיִּקְרָא. על הַמִּזְבֵּחַ הגדול שבנה[*]מדובר במִזְבַּח הנְחֹשֶׁת הענק שניצב בחצר שמול חזית המקדש וְהקטיר קְטוֹרֶת מול ה' בדְּבִיר שבמקדש
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ד פסוק א: א
וַיַּעַשׂ מִזְבַּח נְחֹשֶׁת עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רָחְבּוֹ וְעֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ.
וששימש כבר את שְׁלֹמֹה להקרבת הקורבנות בחגיגות חנוכת הבית
[^]
מְלָכִים-א פרק ח פסוק ס"ד: סד
בַּיּוֹם הַהוּא קִדַּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת תּוֹךְ הֶחָצֵר אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵית יְהוָה כִּי עָשָׂה שָׁם אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים כִּי מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה קָטֹן מֵהָכִיל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים.
[*]הכוונה היא ששְׁלֹמֹה הקטיר קְטוֹרֶת על מזבח הקְטוֹרֶת המוזהב שהציב בהֵיכַל מול הדְּבִיר ובכך השלים את הַבָּיִת
[^]
מְלָכִים-א פרק ו פסוק כ: כ
וְלִפְנֵי הַדְּבִיר עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַב וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ וַיְצַפֵּהוּ זָהָב סָגוּר וַיְצַף מִזְבֵּחַ אָרֶז.
בדומה למִזְבֵּחַ הקְטֹרֶת שהוצב מול הארון במִּשְׁכָּן
[^]
שְׁמוֹת פרק ל פסוקים א, ו-ז: א
וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת עֲצֵי שִׁטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ.
... ו
וְנָתַתָּה אֹתוֹ לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה.
ז
וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה.
.[*]הכוונה היא שכשהמלך מקריב במקדש מושלמת הקמתו, או אולי ששְׁלֹמֹה הביא למקדש בהזדמנות זאת כלי פולחן נוספים ובכך השלים את העבודה על הַבָּיִת . |
כד אַךְ בַּת פַּרְעֹה עָלְתָה מֵעִיר דָּוִד אֶל בֵּיתָהּ אֲשֶׁר בָּנָה לָהּ אָז בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא. כה וְהֶעֱלָה שְׁלֹמֹה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה עֹלוֹת וּשְׁלָמִים עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בָּנָה לַיהוָה וְהַקְטֵיר אִתּוֹ אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה וְשִׁלַּם אֶת הַבָּיִת. |
שְׁלֹמֹה בונה צי אוניות בעֶצְיוֹן גֶּבֶר ליד אֵלוֹת שבחוף האֲדוֹמִי של ים סוּף. חִירָם מלך צֹר שולח את עֲבָדָיו הימאים המומחים בשַׁיִט ביַמִּים [*]הפניקים בכלל ותושבי צֹר בפרט היו ידועים בפעילות הימית שלהם - ראו בעמוד על צֹר יחד עם אנשי שְׁלֹמֹה לאוֹפִיר[*]מקומה של אוֹפִיר לא זוהה, אך משתמע שמדובר בעיר נמל כלשהיא בים האדום והביאו משם לשְׁלֹמֹה זָהָב רב במשקל 420 כִּיכָּר[*]ראו על הכִּיכָּר בפירוש לפסוק י"ד למעלה. הכִּיכָּר משוערת כאמור כמשקל של כ-33 ק"ג, ולפיכך יַמָּאֵי חִירָם ושְׁלֹמֹה הביאו מאוֹפִיר כמעט 14 טון זָהָב. . |
כו וָאֳנִי עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת אֵלוֹת עַל שְׂפַת יַם סוּף בְּאֶרֶץ אֱדוֹם. כז וַיִּשְׁלַח חִירָם בָּאֳנִי אֶת עֲבָדָיו אַנְשֵׁי אֳנִיּוֹת יֹדְעֵי הַיָּם עִם עַבְדֵי שְׁלֹמֹה. כח וַיָּבֹאוּ אוֹפִירָה וַיִּקְחוּ מִשָּׁם זָהָב אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וַיָּבִאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים