עוֹמֵד עַל שְׁנֵים עָשָׂר בָּקָר שְׁלֹשָׁה פֹנִים צָפוֹנָה וּשְׁלוֹשָׁה פֹנִים יָמָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים נֶגְבָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים מִזְרָחָה וְהַיָּם עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה וְכָל אֲחֹרֵיהֶם בָּיְתָה (ד)
פרטי היוצר\ת
נפח הַיָּם, איור של אלון אדיר, 5.17.2019. רשיון שימוש: [CC-BY-SA-4.0] - ניתן לעבד ולהשתמש חופשי גם למטרות עסקיות, ויש רק לציין את שם היוצר (אלון אדיר) ואת המקור (alamapa.com).
נפח הַיָּם - 3000 בַּתִּים כאן ו-2000 בַּתִּים ב
מְלָכִים-א פרק ז פסוק כ"ומְלָכִים-א פרק ז פסוק כ"ו: כו
וְעָבְיוֹ טֶפַח וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשָׁן אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל.
, אולי כיוון שצורת הַיָּם הוחלפה בשלב כלשהו. ראו פרטים נוספים בהסבר לפסוק ה'.
פרטי היוצר\ת
Lilium candidum, Wadi Kelach, Mount Carmel, Israel. By Zachi Evenor [CC-BY-2.0], via Wikimedia Commons
וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשַׁנָּה (ה) בתמונה נראה פרח של שּׁוֹשַׁן צָחוֹר המזוהה כמקובל עם השׁוֹשַׁנָּה המקראית.
|
|
סיכום
פירוט מעשי האומן חִירָם: מִזְבַּח נְחֹשֶׁת ענק, מיכל מים ענק (הַיָּם), כִּיּוֹרִים על מְּכֹנוֹת לשטיפת בשר הקורבנות, 2 העמודים (יָכִין ובֹּעַז) וקישוטיהם, סִּירוֹת, ויָּעִים - כל אלה עשויים נחושת שנוצקה בתוך האדמה. שְׁלֹמֹה עשה את כלי הזָּהָב למקדש - את מִזְבַּח הקטורת, הַשֻּׁלְחָנוֹת, הַמְּנֹרוֹת וכליהם, ומפתחות לדלתות הבַּיִת ולְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.
תקציר
| כלי הנְחֹשֶׁת שעשה חִירָם: [*]במְלָכִים-א פרק ז המקביל לפרק זה וגם להלן בסיכום הדברים המתחיל בפסוק י"א מובהר שכל כלי הנְחֹשֶׁת נעשו ע"י אמן הנְחֹשֶׁת חִירָם מִצֹּר ושכל כלי הַזָּהָב נעשו ע"י שְׁלֹמֹה עצמו. חִירָם עושה מִזְבַּח נְחֹשֶׁת ענק - ברוחב ואורך 20 אַמּוֹת ובגובה 10 אַמּוֹת[*]האַמָּה משוערת כאורך של כחצי מטר. . |
| א וַיַּעַשׂ מִזְבַּח נְחֹשֶׁת עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רָחְבּוֹ וְעֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ. |
| חִירָם עשה גם את הַיָּם [*]מיכל מים גדול שנועד לרחיצת הכֹּהֲנִים בו לפני פסוק ו' להלן מנְחֹשֶׁת יצוקה, עם שפה עגולה בקוטר 10 אַמּוֹת, בגובה 5 אַמּוֹת, ועם היקף שפה\קָו של כ-30 אַמּוֹת מסָבִיב[*]היקף העיגול שווה כידוע לקוטר כפול 𝞹 שערכו כ-3.14, ולפיכך היה היקף שפת הַיָּם המדוייק למעשה קרוב יותר ל-31.4 אַמּוֹת. . מתחת לשפת הַיָּם היו שני טוּרִים של דמויות פָּרִים\בָּקָר[*]בגרסת מְלָכִים נזכרים פְקָעִים במקום בָּקָר, כלומר פקעות פרחים סגורות - כמו בקישוטי הקיר שבהֵיכָל המקדש , עם 10 פָּרִים מתחת לכל אַמָּה של היקף הַיָּם, והפָּרִים נוצקו בנְחֹשֶׁת ביחד עם שאר הַיָּם
[^]
מְלָכִים-א פרק ז פסוק כ"ד: כד
וּפְקָעִים מִתַּחַת לִשְׂפָתוֹ סָבִיב סֹבְבִים אֹתוֹ עֶשֶׂר בָּאַמָּה מַקִּפִים אֶת הַיָּם סָבִיב שְׁנֵי טוּרִים הַפְּקָעִים יְצֻקִים בִּיצֻקָתוֹ.
[^]
מְלָכִים-א פרק ו פסוק י"ח: יח
וְאֶרֶז אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה מִקְלַעַת פְּקָעִים וּפְטוּרֵי צִצִּים הַכֹּל אֶרֶז אֵין אֶבֶן נִרְאָה.
[*]כלומר הם לא נחרטו על הַיָּם היָצוּק . |
| ב וַיַּעַשׂ אֶת הַיָּם מוּצָק עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ אֶל שְׂפָתוֹ עָגוֹל סָבִיב וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ וְקָו שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב. ג וּדְמוּת בְּקָרִים תַּחַת לוֹ סָבִיב סָבִיב סוֹבְבִים אֹתוֹ עֶשֶׂר בָּאַמָּה מַקִּיפִים אֶת הַיָּם סָבִיב שְׁנַיִם טוּרִים הַבָּקָר יְצוּקִים בְּמֻצַקְתּוֹ. |
| הַיָּם הונח על בסיס שנישא על 12 פסלי פָּרִים\בָּקָר, כך ש-3 פָּרִים פנו צפונה, 3 פנו מערבה\יָמָּה, 3 פנו דרומה\נֶגְבָּה ו-3 פנו מִזְרָחָה כשאחוריהם הופנו פנימה\בָּיְתָה ופניהם החוצה. עובי הַיָּם היה טֶפַח [*]כ-8 ס"מ ושְׂפַת הַיָּם עוצבה כשְׂפַת כּוֹס פֶּרַח השׁוֹשַׁנָּה. נפח הַיָּם היה 3000 בַּת[*]בגרסת מְלָכִים הַיָּם הכיל 2000 בַּת .
[^]
מְלָכִים-א פרק ז פסוק כ"ו: כו
וְעָבְיוֹ טֶפַח וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשָׁן אַלְפַּיִם בַּת יָכִיל.
. היחס בין 3000 לבין 2000 הוא היחס בין נפח מיכל גלילי ברדיוס ובגובה 5 אַמּוֹת לבין נפח קערה בצורת חצי כדור ברדיוס 5 אַמּוֹת - ראו באיור כאן. אם מציבים בנוסחאות המופיעות באיור R=5 (אַמּוֹת), 3=𝞹 (שוב במקום ~3.14), ומניחים שיש 8 בַּתִּים בכל אַמָּה מעוקבת (כלומר משערים שכל בַּת היא קוביה עם צלע באורך מחצית האַמָּה) אזי מתקבלים המספרים 2000 ו-3000. אם מקבלים הסבר שכזה אז ניתן לשער שצורת הַיָּם השתנתה מאז שנכתבו התיאורים בספר מְלָכִים, או שאולי ההבדל מעיד על דעותיהם השונות של סופרי מְלָכִים ודִּבְרֵי-הַיָּמִים לגבי צורת הַיָּם. |
| ד עוֹמֵד עַל שְׁנֵים עָשָׂר בָּקָר שְׁלֹשָׁה פֹנִים צָפוֹנָה וּשְׁלוֹשָׁה פֹנִים יָמָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים נֶגְבָּה וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים מִזְרָחָה וְהַיָּם עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה וְכָל אֲחֹרֵיהֶם בָּיְתָה. ה וְעָבְיוֹ טֶפַח וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשַׁנָּה מַחֲזִיק בַּתִּים שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים יָכִיל. |
| חִירָם עשה 10 כִּיּוֹרִים [*]והניח את 10 הכִּיּוֹרִים על 10 הַמְּכֹנוֹת, כפי שיובהר בפסוק י"ד להלן והציב אותם בחצר - 5 מְּכֹנוֹת בצד הדרומי\ימיני ו-5 מְּכֹנוֹת בצד הצפוני\שמאלי. הכִּיּוֹרִים שימשו לרחצת\הדחת בשר קורבנות הָעוֹלָה[*]הָעוֹלָה היא סוג של קורבן המיועד להשרף במלואו - ראו בדף של וַיִּקְרָא פרק א. , בעוד הַיָּם הגדול שימש לרחצת הכֹּהֲנִים בּוֹ. שְׁלֹמֹה[*]להלן יובהר ששְׁלֹמֹה עשה את כל כלי הַזָּהָב, כולל המְנֹרוֹת עשה 10 מְנֹרוֹת מזָּהָב[*]המקבילות למְּנוֹרת הזָהָב הבודדת ששימשה להארת המִּשְׁכָּן לפי ההוראות\כְּמִשְׁפָּטָם שקיבל מֹשֶׁה מה' בעניין תבנית המְּנוֹרָה
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ה פסוק ל"א: לא
וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ.
ושניצבה בצד הדרומי של אוהל המִּשְׁכָּן
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ו פסוק ל"ה: לה
וְשַׂמְתָּ אֶת הַשֻּׁלְחָן מִחוּץ לַפָּרֹכֶת וְאֶת הַמְּנֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן עַל צֶלַע הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה וְהַשֻּׁלְחָן תִּתֵּן עַל צֶלַע צָפוֹן.
לפני הפָּרֹכֶת שהפרידה בינה ולבין ארון הברית שבקודש הקודשים[^]שְׁמוֹת פרק כ"ה פסוקים ל"א-ל"ז: לא
וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ.
לב
וְשִׁשָּׁה קָנִים יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי.
לג
שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפָרַח כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן הַמְּנֹרָה.
לד
וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ.
לה
וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה וְכַפְתֹּר תַּחַת שְׁנֵי הַקָּנִים מִמֶּנָּה לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן הַמְּנֹרָה.
לו
כַּפְתֹּרֵיהֶם וּקְנֹתָם מִמֶּנָּה יִהְיוּ כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת זָהָב טָהוֹר.
לז
וְעָשִׂיתָ אֶת נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וְהֶעֱלָה אֶת נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ.
, והציב אותן בהֵיכַל, 5 מְּנֹרוֹת מדרום\ימין ו-5 מְּנֹרוֹת מצפון\שמאל לפתח הַדְּבִיר. |
| ו וַיַּעַשׂ כִּיּוֹרִים עֲשָׂרָה וַיִּתֵּן חֲמִשָּׁה מִיָּמִין וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאול לְרָחְצָה בָהֶם אֶת מַעֲשֵׂה הָעוֹלָה יָדִיחוּ בָם וְהַיָּם לְרָחְצָה לַכֹּהֲנִים בּוֹ. ז וַיַּעַשׂ אֶת מְנֹרוֹת הַזָּהָב עֶשֶׂר כְּמִשְׁפָּטָם וַיִּתֵּן בַּהֵיכָל חָמֵשׁ מִיָּמִין וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאול. |
| שְׁלֹמֹה עשה גם 10 שֻׁלְחָנוֹת [*]לפי גרסת מְלָכִים שְׁלֹמֹה עשה רק שֻּׁלְחָן בודד, גם הוא מזָּהָב. שולחן זה שימש כשולחן לחם הַפָּנִים המקביל לשֻׁלְחָן המִּשְׁכָּן שעליו הונח לֶחֶם הפָּנִים - כלומר הלֶחֶם שהוּנַח לִפְנֵי ה' והציב גם אותם בהֵיכַל (כמו את 10 המנורות) 5 שֻׁלְחָנוֹת מדרום\ימין ו-5 שֻׁלְחָנוֹת מצפון\שמאל לפתח הַדְּבִיר. שְׁלֹמֹה הכין גם 100 מִּזְרָקוֹת מזָהָב
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ה פסוקים כ"ג-כ"ד, ל: כג
וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ.
כד
וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב.
... ל
וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד.
, ואשר ניצב בצד הצפוני של אוהל המִּשְׁכָּן
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ו פסוק ל"ה: לה
וְשַׂמְתָּ אֶת הַשֻּׁלְחָן מִחוּץ לַפָּרֹכֶת וְאֶת הַמְּנֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן עַל צֶלַע הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה וְהַשֻּׁלְחָן תִּתֵּן עַל צֶלַע צָפוֹן.
לפני הפָּרֹכֶת שהפרידה בינו ולבין ארון הברית שבקודש הקודשים.[*]כְּלֵי אגירה לדם מהם היו אֶת זורקים הַדָּם מסָבִיב למִּזְבֵּחַ הגדול, כפי שצויין ברשימת כלי המִּשְׁכָּן . שְׁלֹמֹה הכין גם את חֲצַר הַכֹּהֲנִים ואת החצר\הָעֲזָרָה הַגְּדוֹלָה
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ז פסוק ג: ג
וְעָשִׂיתָ סִּירֹתָיו לְדַשְּׁנוֹ וְיָעָיו וּמִזְרְקֹתָיו וּמִזְלְגֹתָיו וּמַחְתֹּתָיו לְכָל כֵּלָיו תַּעֲשֶׂה נְחֹשֶׁת.
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ט פסוק ט"ז: טז
וְשָׁחַטְתָּ אֶת הָאָיִל וְלָקַחְתָּ אֶת דָּמוֹ וְזָרַקְתָּ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב.
. כאן הכוונה כנראה לכלי דומה ששימש את מזבח הזָהָב שהוצב בהֵיכָל יחד עם המְּנֹרוֹת והשֻׁלְחָנוֹת ואשר שימש כמזבח לקְטֹרֶת, אבל שגם אותו היו מכפרים בדם ביום הַכִּפֻּרִים
[^]
שְׁמוֹת פרק ל פסוק י: י
וְכִפֶּר אַהֲרֹן עַל קַרְנֹתָיו אַחַת בַּשָּׁנָה מִדַּם חַטַּאת הַכִּפֻּרִים אַחַת בַּשָּׁנָה יְכַפֵּר עָלָיו לְדֹרֹתֵיכֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַיהוָה.
.[*]מהנאמר בגרסת מְלָכִים ניתן להבין שחֲצַר הַכֹּהֲנִים היא החצר הַפְּנִימִית שהיתה בחזית הַבַּיִת ושהָעֲזָרָה הַגְּדוֹלָה היא החָצֵר הַגְּדוֹלָה שהקיפה את כל מבני הר הבית ושאליה היו רשאים להכנס כל בני העם. שתי החצרות היו מוקפות בעמודים והכין גם דְלָתוֹת מצופות נְחֹשֶׁת בכניסה לעֲזָרָה. את הַיָּם הוא הציב בצד הדרום-מזרחי\קֵדְמָה כך שהוא פונה לכוון דרום\נֶגֶב.
[^]
מְלָכִים-א פרק ו פסוק ל"ו: לו
וַיִּבֶן אֶת הֶחָצֵר הַפְּנִימִית שְׁלֹשָׁה טוּרֵי גָזִית וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים.
[^]
מְלָכִים-א פרק ז פסוק י"ב: יב
וְחָצֵר הַגְּדוֹלָה סָבִיב שְׁלֹשָׁה טוּרִים גָּזִית וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים וְלַחֲצַר בֵּית יְהוָה הַפְּנִימִית וּלְאֻלָם הַבָּיִת.
. |
| ח וַיַּעַשׂ שֻׁלְחָנוֹת עֲשָׂרָה וַיַּנַּח בַּהֵיכָל חֲמִשָּׁה מִיָּמִין וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאול וַיַּעַשׂ מִזְרְקֵי זָהָב מֵאָה. ט וַיַּעַשׂ חֲצַר הַכֹּהֲנִים וְהָעֲזָרָה הַגְּדוֹלָה וּדְלָתוֹת לָעֲזָרָה וְדַלְתוֹתֵיהֶם צִפָּה נְחֹשֶׁת. י וְאֶת הַיָּם נָתַן מִכֶּתֶף הַיְמָנִית קֵדְמָה מִמּוּל נֶגְבָּה. |
| חזרה מסכמת על עבודתו של חִירָם: חִירָם עשה את הַסִּירוֹת [*]אולי מדובר בכִּיּוֹרִים ששימשו כסירים לבישול בשר הקורבנות , את הַיָּעִים[*]מגרפות לגריפת הדשן מהמזבח, בדומה ליָּעִים שהיו במִּשְׁכָּן וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת
[^]
שְׁמוֹת פרק ל"ח פסוק ג: ג
וַיַּעַשׂ אֶת כָּל כְּלֵי הַמִּזְבֵּחַ אֶת הַסִּירֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְרָקֹת אֶת הַמִּזְלָגֹת וְאֶת הַמַּחְתֹּת כָּל כֵּלָיו עָשָׂה נְחֹשֶׁת.
[*]אלה כאמור כְּלֵי אגירה לדם מהם היו אֶת זורקים הַדָּם מסָבִיב למִּזְבֵּחַ. בפסוק ח' נזכרות מִּזְרָקוֹת הזָהָב שהכין שְׁלֹמֹה כנראה למזבח הקְטֹרֶת מזָהָב שהכין בעצמו להֵיכָל, וכאן הכוונה למִּזְרָקוֹת שהכין חִירָם למִזְבַּח הנְחֹשֶׁת הגדול שבחצר (ראו פסוק א'). ובכך סיים את מלאכות המקדש עבור שְׁלֹמֹה. הוא כזכור גם עשה את שני העַמֻּדִים עם הכותרות העגולות בראשם, וְהַשְּׂבָכוֹת המכסות את הכותרות עם סך של 400 רִמֹּנִים בשְׁתֵּי הַשְּׂבָכוֹת כשבכל שְׂבָכָה היו שני טוּרִים של רִימּוֹנִים[*]עם כנראה 100 רִימּוֹנִים בכל טוּר . |
| יא וַיַּעַשׂ חוּרָם אֶת הַסִּירוֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת וַיְכַל חירם [חוּרָם] לַעֲשׂוֹת אֶת הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּבֵית הָאֱלֹהִים. יב עַמּוּדִים שְׁנַיִם וְהַגֻּלּוֹת וְהַכֹּתָרוֹת עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים שְׁתָּיִם וְהַשְּׂבָכוֹת שְׁתַּיִם לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלּוֹת הַכֹּתָרוֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים. יג וְאֶת הָרִמּוֹנִים אַרְבַּע מֵאוֹת לִשְׁתֵּי הַשְּׂבָכוֹת שְׁנַיִם טוּרִים רִמּוֹנִים לַשְּׂבָכָה הָאֶחָת לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלּוֹת הַכֹּתָרוֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָעַמּוּדִים. |
| חִירָם גם עשה כאמור את 10 הכִּיּוֹרִים שהונחו על 10 הַמְּכֹנוֹת, ואת הַיָּם שניצב על 12 הפָּרִים, ואת הַסִּירוֹת, הַיָּעִים והַמִּזְלָגוֹת [*]כלים בהם היו אוחזים בבשר, כמו שהיו גם במִּשְׁכָּן , ואת כל הכלים האלה עשה חִירָם
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ז פסוק ג: ג
וְעָשִׂיתָ סִּירֹתָיו לְדַשְּׁנוֹ וְיָעָיו וּמִזְרְקֹתָיו וּמִזְלְגֹתָיו וּמַחְתֹּתָיו לְכָל כֵּלָיו תַּעֲשֶׂה נְחֹשֶׁת.
[*]הוא מכונה כאן "חוּרָם אָבִיו", כמו שהוא כּוּנָה גם כשהוצג לראשונה בפרק ב' עבור שְׁלֹמֹה מנְחֹשֶׁת מלוטשת\מְמֹרֶקֶת.
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ב פסוק י"ב: יב
וְעַתָּה שָׁלַחְתִּי אִישׁ חָכָם יוֹדֵעַ בִּינָה לְחוּרָם אָבִי.
. יש המפרשים את הסיומת אָבִי\אָבִיו כתואר כבוד. |
| יד וְאֶת הַמְּכֹנוֹת עָשָׂה וְאֶת הַכִּיֹּרוֹת עָשָׂה עַל הַמְּכֹנוֹת. טו אֶת הַיָּם אֶחָד וְאֶת הַבָּקָר שְׁנֵים עָשָׂר תַּחְתָּיו. טז וְאֶת הַסִּירוֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְלָגוֹת וְאֶת כָּל כְּלֵיהֶם עָשָׂה חוּרָם אָבִיו לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְבֵית יְהוָה נְחֹשֶׁת מָרוּק. |
| הנְחֹשֶׁת הרַבָּה ששימשה לכלי המקדש נוצקה בתבניות שנחפרו בתוך האדמה במפעלי המתכת המלכותיים שהיו בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צָרְתָן\צְרֵדָתָה שבבקעת הירדן. כשסיים שְׁלֹמֹה את עשיית כל כלי הַנְּחֹשֶׁת הרבים הללו, היה קשה לברר את סך משקל הַנְּחֹשֶׁת כיוון שהכלים היו כה רבים. |
| יז בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ בַּעֲבִי הָאֲדָמָה בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צְרֵדָתָה. יח וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה לָרֹב מְאֹד כִּי לֹא נֶחְקַר מִשְׁקַל הַנְּחֹשֶׁת. |
| כלי הַזָּהָב למקדש, מעשה שְׁלֹמֹה: שְׁלֹמֹה עשה את כָּל כלי הזהב ששימשו במקדש: את מִזְבַּח (הקְטֹרֶת) מזָּהָב [*]המקביל למִּזְבֵּחַ הקְטֹרֶת מצופה הזָּהָב שהונח במִּשְׁכָּן ושניצב לפני הפָּרֹכֶת שהפרידה בינו ולבין ארון הברית שבקודש הקודשים - ראו שְׁמוֹת פרק ל פסוקים א-ג, ו , וכאמור גם את 10 שֻּׁלְחָנוֹת לחם הַפָּנִים, את 10 המְּנוֹרוֹת העשויות זָהָב סָגוּר
[^]
שְׁמוֹת פרק ל פסוקים א-ג, ו: א
וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת עֲצֵי שִׁטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ.
ב
אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ רָבוּעַ יִהְיֶה וְאַמָּתַיִם קֹמָתוֹ מִמֶּנּוּ קַרְנֹתָיו.
ג
וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר אֶת גַּגּוֹ וְאֶת קִירֹתָיו סָבִיב וְאֶת קַרְנֹתָיו וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב.
... ו
וְנָתַתָּה אֹתוֹ לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה.
[*]זָהָב מזוקק מיוחד, שהיה אולי גם בצבע מעט שונה מהזָהָב הרגיל, וכך תרם לניגוד צבעים אֶסְתֵּטִי בין רהיטי המקדש שצוינו למעלה לבין כליהם הנזכרים להלן ואת הַנֵּרוֹת שלהן[*]למנורת המִּשְׁכָּן היו 7 נרות בראש 7 הקנים. הנרות היו מעין צלוחיות או מיכלים שבהם שמו את השמן ואת הפתיל שאותם הבעירו לִפְנֵי קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שבדְּבִיר לפי ההוראה\המִּשְׁפָּט שקיבל מֹשֶׁה מה' בעניין הדלקת המְּנוֹרָה
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ה פסוק ל"ז: לז
וְעָשִׂיתָ אֶת נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וְהֶעֱלָה אֶת נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ.
.[^]שְׁמוֹת פרק כ"ה פסוק ל"ז: לז
וְעָשִׂיתָ אֶת נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וְהֶעֱלָה אֶת נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ.
[^]בַּמִּדְבָּר פרק ח פסוקים א-ג: א
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
ב
דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת.
ג
וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה.
. אביזרי המְּנֹרוֹת כללו את הַפֶּרַח[*]בתיאור מנורת המִּשְׁכָּן צויין שהיא קושטה בקישוטים של גביעים בצורת פרח השָׁקֵד, כַּפְתֹּר וָפֶרַח , את הַנֵּרות, ואת הַמֶּלְקַחַיִם
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ה פסוקים ל"א, ל"ג-ל"ד: לא
וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ.
... לג
שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפֶרַח וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד כַּפְתֹּר וָפָרַח כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים הַיֹּצְאִים מִן הַמְּנֹרָה.
לד
וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ.
[*]גם למנורת המִּשְׁכָּן היו מֶּלְקַחַיִם , כולם עשויים "מִכְלוֹת זָהָב"
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ה פסוק ל"ח: לח
וּמַלְקָחֶיהָ וּמַחְתֹּתֶיהָ זָהָב טָהוֹר.
, ששימשו כמשוער לשליפת הפתילות מהשמן[*]כנראה הכוונה לזָהָב כליל\מלא, כלומר בלי שיירים של חומרים אחרים, בניגוד למְּנֹרוֹת וכליהן שכאמור היו עשויות זָהָב סָגוּר, שהוא כנראה זָהָב משובח מבחינה אחרת, ואולי בעל גוון שונה במעט. . |
| יט וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית הָאֱלֹהִים וְאֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת וַעֲלֵיהֶם לֶחֶם הַפָּנִים. כ וְאֶת הַמְּנֹרוֹת וְנֵרֹתֵיהֶם לְבַעֲרָם כַּמִּשְׁפָּט לִפְנֵי הַדְּבִיר זָהָב סָגוּר. כא וְהַפֶּרַח וְהַנֵּרוֹת וְהַמֶּלְקַחַיִם זָהָב הוּא מִכְלוֹת זָהָב. |
| שְׁלֹמֹה עשה גם את הַמְזַמְּרוֹת [*]יש המזהים את הַמְזַמְּרוֹת ככלי חיתוך כמו ביְשַׁעְיָהוּ פרק ב פסוק ד , הַמִּזְרָקוֹת, הַכַּפּוֹת
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ב פסוק ד: ד
וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.
, אשר שימשו אולי לחיתוך פתילות המנורה, ויש המזהים אותן ככלי זֶמֶר ונגינה[*]עולם התנ"ך, ספר מְלָכִים-א עמ' 84 [*]הַכַּפּוֹת שימשו להנחת הקְטֹרֶת על מזבח הקְטֹרֶת והַמַּחְתּוֹת
[^]
בַּמִּדְבָּר פרק ז פסוק פ"ו: פו
כַּפּוֹת זָהָב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מְלֵאֹת קְטֹרֶת עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה הַכַּף בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ כָּל זְהַב הַכַּפּוֹת עֶשְׂרִים וּמֵאָה.
[*]כלים ששימשו לגרוף\לחתות את האפר והגחלים ממזבח הקְטֹרֶת , כולם עשויים מזָהָב סָגוּר, ועשה גם מפתחות
[^]
וַיִּקְרָא פרק י פסוק א: א
וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי יְהוָה אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם.
[*]כאן מופיע הצירוף "פֶתַח הַבַּיִת" ובגרסת מְלָכִים מופיע במקום המקביל המונח "פֹּתוֹת", וההשערה היא שהכוונה למפתחות שפתחו את את דלתות הכניסה להֵיכָל ולדְּבִיר מזָהָב רגיל לְדַלְתוֹת הַדְּבִיר הפנימי ולדלתות ההֵיכָל[*]ראו על דלתות הַדְּבִיר וההֵיכָל במְלָכִים-א פרק ו פסוקים ל"א-ל"ד .
[^]
מְלָכִים-א פרק ו פסוקים ל"א-ל"ד: לא
וְאֵת פֶּתַח הַדְּבִיר עָשָׂה דַּלְתוֹת עֲצֵי שָׁמֶן הָאַיִל מְזוּזוֹת חֲמִשִׁית.
לב
וּשְׁתֵּי דַּלְתוֹת עֲצֵי שֶׁמֶן וְקָלַע עֲלֵיהֶם מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים וְתִמֹרוֹת וּפְטוּרֵי צִצִּים וְצִפָּה זָהָב וַיָּרֶד עַל הַכְּרוּבִים וְעַל הַתִּמֹרוֹת אֶת הַזָּהָב.
לג
וְכֵן עָשָׂה לְפֶתַח הַהֵיכָל מְזוּזוֹת עֲצֵי שָׁמֶן מֵאֵת רְבִעִית.
לד
וּשְׁתֵּי דַלְתוֹת עֲצֵי בְרוֹשִׁים שְׁנֵי צְלָעִים הַדֶּלֶת הָאַחַת גְּלִילִים וּשְׁנֵי קְלָעִים הַדֶּלֶת הַשֵּׁנִית גְּלִילִים.
|
| כב וְהַמְזַמְּרוֹת וְהַמִּזְרָקוֹת וְהַכַּפּוֹת וְהַמַּחְתּוֹת זָהָב סָגוּר וּפֶתַח הַבַּיִת דַּלְתוֹתָיו הַפְּנִימִיּוֹת לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וְדַלְתֵי הַבַּיִת לַהֵיכָל זָהָב. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ב | וַיַּעַשׂ אֶת הַיָּם מוּצָק עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ אֶל שְׂפָתוֹ עָגוֹל סָבִיב וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ וְקָו שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב. |
| י"ז | בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ בַּעֲבִי הָאֲדָמָה בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צְרֵדָתָה. |
