וַיַּעֲלוּ אֶת הָאָרוֹן וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר בָּאֹהֶל (ה)
|
סיכום
שְׁלֹמֹה מביא גם את קודשי הכסף והזהב שדָוִד הכין בזמנו למטרה זאת. הוא מְזַמֵּן את העם ליְרוּשָׁלִָם לפני חג הסוכות. הַלְוִיִּם נושאים למקדש את ארון הברית, והכוהנים מביאים את שאר כלי הקודש, ומניחים את הארון בדביר מתחת לכרובים. הַלְוִיִּם והכוהנים שרים ומנגנים עד שהמקדש מתמלא בענן, וכולם נאלצים לעזוב
[*]הפרק מקביל חלקית למסופר במְלָכִים-א פרק ז-מְלָכִים-א פרק ח
.
תקציר
הָאָרוֹן מובא למקדש: מסתיימת בניית המקדש ושְׁלֹמֹה מביא גם את קודשי הכסף והזהב שדָוִד הכין לקראת בניין המקדש [*]ראו דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק י"ח פסוק ח .
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק י"ח פסוק ח: ח
וּמִטִּבְחַת וּמִכּוּן עָרֵי הֲדַדְעֶזֶר לָקַח דָּוִיד נְחֹשֶׁת רַבָּה מְאֹד בָּהּ עָשָׂה שְׁלֹמֹה אֶת יָם הַנְּחֹשֶׁת וְאֶת הָעַמּוּדִים וְאֵת כְּלֵי הַנְּחֹשֶׁת.
, דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק כ"ט פסוקים א-ט
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק כ"ט פסוקים א-ט: א
וַיֹּאמֶר דָּוִיד הַמֶּלֶךְ לְכָל הַקָּהָל שְׁלֹמֹה בְנִי אֶחָד בָּחַר בּוֹ אֱלֹהִים נַעַר וָרָךְ וְהַמְּלָאכָה גְדוֹלָה כִּי לֹא לְאָדָם הַבִּירָה כִּי לַיהוָה אֱלֹהִים.
ב
וּכְכָל כֹּחִי הֲכִינוֹתִי לְבֵית אֱלֹהַי הַזָּהָב לַזָּהָב וְהַכֶּסֶף לַכֶּסֶף וְהַנְּחֹשֶׁת לַנְּחֹשֶׁת הַבַּרְזֶל לַבַּרְזֶל וְהָעֵצִים לָעֵצִים אַבְנֵי שֹׁהַם וּמִלּוּאִים אַבְנֵי פוּךְ וְרִקְמָה וְכֹל אֶבֶן יְקָרָה וְאַבְנֵי שַׁיִשׁ לָרֹב.
ג
וְעוֹד בִּרְצוֹתִי בְּבֵית אֱלֹהַי יֶשׁ לִי סְגֻלָּה זָהָב וָכָסֶף נָתַתִּי לְבֵית אֱלֹהַי לְמַעְלָה מִכָּל הֲכִינוֹתִי לְבֵית הַקֹּדֶשׁ.
ד
שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים כִּכְּרֵי זָהָב מִזְּהַב אוֹפִיר וְשִׁבְעַת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף מְזֻקָּק לָטוּחַ קִירוֹת הַבָּתִּים.
ה
לַזָּהָב לַזָּהָב וְלַכֶּסֶף לַכֶּסֶף וּלְכָל מְלָאכָה בְּיַד חָרָשִׁים וּמִי מִתְנַדֵּב לְמַלֹּאות יָדוֹ הַיּוֹם לַיהוָה.
ו
וַיִּתְנַדְּבוּ שָׂרֵי הָאָבוֹת וְשָׂרֵי שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת וּלְשָׂרֵי מְלֶאכֶת הַמֶּלֶךְ.
ז
וַיִּתְּנוּ לַעֲבוֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים זָהָב כִּכָּרִים חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וַאֲדַרְכֹנִים רִבּוֹ וְכֶסֶף כִּכָּרִים עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים וּנְחֹשֶׁת רִבּוֹ וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים כִּכָּרִים וּבַרְזֶל מֵאָה אֶלֶף כִּכָּרִים.
ח
וְהַנִּמְצָא אִתּוֹ אֲבָנִים נָתְנוּ לְאוֹצַר בֵּית יְהוָה עַל יַד יְחִיאֵל הַגֵּרְשֻׁנִּי.
ט
וַיִּשְׂמְחוּ הָעָם עַל הִתְנַדְּבָם כִּי בְּלֵב שָׁלֵם הִתְנַדְּבוּ לַיהוָה וְגַם דָּוִיד הַמֶּלֶךְ שָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה.
ומְלָכִים-א פרק ז פסוק נ"א
[^]
מְלָכִים-א פרק ז פסוק נ"א: נא
וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית יְהוָה וַיָּבֵא שְׁלֹמֹה אֶת קָדְשֵׁי דָּוִד אָבִיו אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכֵּלִים נָתַן בְּאֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה.
|
א וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה לְבֵית יְהוָה וַיָּבֵא שְׁלֹמֹה אֶת קָדְשֵׁי דָּוִיד אָבִיו וְאֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת כָּל הַכֵּלִים נָתַן בְּאֹצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים. |
שְׁלֹמֹה מְזַמֵּן ליְרוּשָׁלַיִם את ראשי העם, כולל את ראשי השבטים\מַּטּוֹת והמשפחות הראשיות בעם כדי לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן הבְּרִית מעיר דָוִד (המכונה גם צִיּוֹן) אל המקדש שבהר הבית [*]האֲרוֹן הועלה מקִרְיַת יְעָרִים ליְרוּשָׁלַיִם בימי דָוִד ושכן מאז באֹהֶל שדָוִד הקים בשבילו שם-. אבל אֹהֶל מוֹעֵד (המִּשְׁכָּן) היה בגִבְעוֹן, לפחות בראשית ימי מלכות שְׁלֹמֹה . כך התאסף כל העם אל שְׁלֹמֹה לקראת חג הסוכות שבחֹדֶשׁ הַ-7
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק א פסוקים ג-ד: ג
וַיֵּלְכוּ שְׁלֹמֹה וְכָל הַקָּהָל עִמּוֹ לַבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן כִּי שָׁם הָיָה אֹהֶל מוֹעֵד הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה בַּמִּדְבָּר.
ד
אֲבָל אֲרוֹן הָאֱלֹהִים הֶעֱלָה דָוִיד מִקִּרְיַת יְעָרִים בַּהֵכִין לוֹ דָּוִיד כִּי נָטָה לוֹ אֹהֶל בִּירוּשָׁלִָם.
[*]כלומר חודש תִּשְׁרֵי, כיוון שנִיסָן נחשב לחודש ה-1 . |
ב אָז יַקְהֵיל שְׁלֹמֹה אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת כָּל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת נְשִׂיאֵי הָאָבוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְרוּשָׁלִָם לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה מֵעִיר דָּוִיד הִיא צִיּוֹן. ג וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי. |
נאספים גם ראשי העם\הזקנים, והַלְוִיִּם נושאים את ארון הברית [*]כנדרש - ראו דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ט"ו פסוק ב ומעלים אותו ואת אֹהֶל מוֹעֵד להר הבית, והכוהנים מצטרפים אליהם ומעלים איתם לשם גם את כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ שהיו באֹהֶל. שְׁלֹמֹה וכל הקהל שענה לקריאתו צועדים לִפְנֵי הָאָרוֹן בתהלוכה מְלוּוה בזבחים רבים.
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ט"ו פסוק ב: ב
אָז אָמַר דָּוִיד לֹא לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים כִּי אִם הַלְוִיִּם כִּי בָם בָּחַר יְהוָה לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן יְהוָה וּלְשָׁרְתוֹ עַד עוֹלָם.
, ולא ע"י הכוהנים כמו במְלָכִים-א פרק ח פסוק ג
[^]
מְלָכִים-א פרק ח פסוק ג: ג
וַיָּבֹאוּ כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׂאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת הָאָרוֹן.
|
ד וַיָּבֹאוּ כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׂאוּ הַלְוִיִּם אֶת הָאָרוֹן. ה וַיַּעֲלוּ אֶת הָאָרוֹן וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר בָּאֹהֶל הֶעֱלוּ אֹתָם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם. ו וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְכָל עֲדַת יִשְׂרָאֵל הַנּוֹעָדִים עָלָיו לִפְנֵי הָאָרוֹן מְזַבְּחִים צֹאן וּבָקָר אֲשֶׁר לֹא יִסָּפְרוּ וְלֹא יִמָּנוּ מֵרֹב. |
הכוהנים מביאים את הארון עם לוחות הברית ומניחים אותו באזור הפנימי\הַבַּיִת של הדְּבִיר במקום קֹדֶשׁ הַקְּדָשִׁים מתחת לכַּנְפֵי הכרובים. כך כיסו כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים את הָאָרוֹן יחד עם בַּדָּיו\מוטות-הנשיאה שלו. |
ז וַיָּבִיאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה אֶל מְקוֹמוֹ אֶל דְּבִיר הַבַּיִת אֶל קֹדֶשׁ הַקְּדָשִׁים אֶל תַּחַת כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים. ח וַיִּהְיוּ הַכְּרוּבִים פֹּרְשִׂים כְּנָפַיִם עַל מְקוֹם הָאָרוֹן וַיְכַסּוּ הַכְּרוּבִים עַל הָאָרוֹן וְעַל בַּדָּיו מִלְמָעְלָה. |
הַבַּדִּים היו ארוכים וקצותיהם בלטו מהָאָרוֹן ונראו לעומד בכניסה לדְּבִיר אבל לא מחוץ לדְּבִיר [*]כלומר לא לעומד בהֵיכַל המקדש. ראו את מיקום הדְּבִיר וההֵיכַל של המקדש בפרק דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ג. בכניסה לדְּבִיר במִּשְׁכָּן נפרשה הַפָּרֹכֶת שהפרידה בינו לבין והחלל שלפניו . הָאָרוֹן ובַּדָּיו הושארו באותו המקום עד ימינו
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ו פסוק ל"ג: לג
וְנָתַתָּה אֶת הַפָּרֹכֶת תַּחַת הַקְּרָסִים וְהֵבֵאתָ שָׁמָּה מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.
. שְׁלֹמֹה הכין פָּרֹכֶת גם למקדש
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ג פסוק י"ד: יד
וַיַּעַשׂ אֶת הַפָּרֹכֶת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְכַרְמִיל וּבוּץ וַיַּעַל עָלָיו כְּרוּבִים.
אך לא צויין תפקידה, ונזכרות במקומה דלתות שהפרידו בין הַהֵיכָל לדְּבִיר
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ד פסוק כ"ב: כב
וְהַמְזַמְּרוֹת וְהַמִּזְרָקוֹת וְהַכַּפּוֹת וְהַמַּחְתּוֹת זָהָב סָגוּר וּפֶתַח הַבַּיִת דַּלְתוֹתָיו הַפְּנִימִיּוֹת לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וְדַלְתֵי הַבַּיִת לַהֵיכָל זָהָב.
.[*]כלומר הָאָרוֹן לא הוזז ממקומו מאז הונח שם בימי שְׁלֹמֹה. גם הַבַּדִּים לא הוזזו, כיוון שנאסר להוציאם מהטבעות שבהן הושחלו . אין באָרוֹן דבר מלבד שני לוחות הברית שמֹשֶׁה הניח בו אחרי שחרת עליהם תנאי הברית שכָּרַת ה' עם העם בהר סיני\חֹרֵב בימי יציאת מִּצְרָיִם
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ה פסוק ט"ו: טו
בְּטַבְּעֹת הָאָרֹן יִהְיוּ הַבַּדִּים לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ.
.[^]שְׁמוֹת פרק ל"ד פסוק כ"ח: כח
וַיְהִי שָׁם עִם יְהוָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים.
. |
ט וַיַּאֲרִיכוּ הַבַּדִּים וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים מִן הָאָרוֹן עַל פְּנֵי הַדְּבִיר וְלֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה וַיְהִי שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה. י אֵין בָּאָרוֹן רַק שְׁנֵי הַלֻּחוֹת אֲשֶׁר נָתַן מֹשֶׁה בְּחֹרֵב אֲשֶׁר כָּרַת יְהוָה עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם. |
חגיגות הבאת הָאָרוֹן, וכבוד ה' ממלא את המקדש: אחרי כן, הכהנים מכל המחלקות עוזבים את הבית [*]הכוהנים חולקו ל-24 מחלקות ששירתו במקדש במחזוריות שבוע אַחַר שבוע, אך ביום חנוכת המקדש המתואר בפרק זה שירתו כוהני כל המחלקות , והַלְוִיִּם מכל בתי הַמְשֹׁרֲרִים (של אָסָף, הֵימָן וידֻתוּן) באים לבושים בּוּץ[*]אריג פִּשְׁתָּה לבן חגיגי אל מקום הופעתם ממִזְרָח לַמִּזְבֵּחַ[*]מדובר במִזְבַּח הנְחֹשֶׁת הענק שניצב בחצר שמול (כלומר ממזרח) לחזית המקדש , ושרים ומנגנים שם בכליהם
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ד פסוק א: א
וַיַּעַשׂ מִזְבַּח נְחֹשֶׁת עֶשְׂרִים אַמָּה אָרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רָחְבּוֹ וְעֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ.
[^]
מְלָכִים-א פרק ח פסוק ס"ד: סד
בַּיּוֹם הַהוּא קִדַּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת תּוֹךְ הֶחָצֵר אֲשֶׁר לִפְנֵי בֵית יְהוָה כִּי עָשָׂה שָׁם אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים כִּי מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה קָטֹן מֵהָכִיל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֵת חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים.
[*]המְצִלְתַּיִם מפורשים כזוג צלחות מתכת עם טבעות אחיזה, כמו כמה דוגמאות קדומות שנחשפו באתרים ארכאולוגים בארץ. הנֵבֶל והכִּנּוֹר הם כלי מֵיתָר, וההבדל ביניהם אינו מוסכם כש-120 כוהנים מצטרפים אליהם בחצוצרות.[*]עולם התנ"ך, ספר דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א עמ' 185, 192 . |
יא וַיְהִי בְּצֵאת הַכֹּהֲנִים מִן הַקֹּדֶשׁ כִּי כָּל הַכֹּהֲנִים הַנִּמְצְאִים הִתְקַדָּשׁוּ אֵין לִשְׁמוֹר לְמַחְלְקוֹת. יב וְהַלְוִיִּם הַמְשֹׁרֲרִים לְכֻלָּם לְאָסָף לְהֵימָן לִידֻתוּן וְלִבְנֵיהֶם וְלַאֲחֵיהֶם מְלֻבָּשִׁים בּוּץ בִּמְצִלְתַּיִם וּבִנְבָלִים וְכִנֹּרוֹת עֹמְדִים מִזְרָח לַמִּזְבֵּחַ וְעִמָּהֶם כֹּהֲנִים לְמֵאָה וְעֶשְׂרִים מחצררים [מַחְצְרִים] בַּחֲצֹצְרוֹת. |
נגינת החצוצרות מלווה במדוייק את שירת המשוררים בתהילת ה', ולשמע השיר והנגינה המקדש מתמלא בענן, וכולם נאלצים לעזוב את המקום כי הכוהנים אינם יכולים לְשָׁרֵת את ה' כשכבודו ממלא את כל חלל המקדש. |
יג וַיְהִי כְאֶחָד למחצצרים [לַמְחַצְּרִים] וְלַמְשֹׁרֲרִים לְהַשְׁמִיעַ קוֹל אֶחָד לְהַלֵּל וּלְהֹדוֹת לַיהוָה וּכְהָרִים קוֹל בַּחֲצֹצְרוֹת וּבִמְצִלְתַּיִם וּבִכְלֵי הַשִּׁיר וּבְהַלֵּל לַיהוָה כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְהַבַּיִת מָלֵא עָנָן בֵּית יְהוָה. יד וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמוֹד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן כִּי מָלֵא כְבוֹד יְהוָה אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים. |
ציטוטים נבחרים
פסוקים | |
---|---|
י | אֵין בָּאָרוֹן רַק שְׁנֵי הַלֻּחוֹת אֲשֶׁר נָתַן מֹשֶׁה בְּחֹרֵב אֲשֶׁר כָּרַת יְהוָה עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם. |
י"ג- י"ד | וְהַבַּיִת מָלֵא עָנָן בֵּית יְהוָה. וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמוֹד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן כִּי מָלֵא כְבוֹד יְהוָה אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים. |