סיכום
מלכות אֲבִיָּה: אֲבִיָּה מולך על יְהוּדָה 3 שנים ונמשכת המלחמה בין צבאו לצבא יָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (הכפול בגודלו). אֲבִיָּה עולה על הר לנאום ליָרָבְעָם ולצבאו: יָרָבְעָם מורד באדונו עם צבא אספסוף, מדיח את כוהני האמת ושָׂם במקומם כוהנים לא חוקיים, בעוד שביְהוּדָה ממשיכים לעבוד את ה' כראוי. יָרָבְעָם בינתיים מְכַתֵּר את אֲבִיָּה, אבל ה' מכה אותו ואֲבִיָּה מנצח וכובש ערים בממלכת יִשְׂרָאֵל. אֲבִיָּה מת ובנו אָסָא מולך אחריו
[*]הפרק מקביל חלקית למסופר במְלָכִים-א פרק ט"ו
.
תקציר
| מלכות אֲבִיָּם ביְהוּדָה ומלחמתו ביָרָבְעָם: בשנה ה-18 למלכות יָרָבְעָם ביִשְׂרָאֵל עולה אֲבִיָּה, בנם של רְחַבְעָם ושל מִיכָיָהוּ בַת אוּרִיאֵל מגִּבְעָה למלוכה ביְהוּדָה [*]בגרסת דִּבְרֵי-הַיָּמִים פרק י"א אמו של אֲבִיָּה נקראת מַעֲכָה בַּת אַבְשָׁלוֹם, ונמסר שרְחַבְעָם אהב אותה יותר מכל שאר נשותיו ולכן העמיד אֶת אֲבִיָּה בראש שאר אֶחָיו כדי לְהַמְלִיכוֹ . הוא מולך ביְרוּשָׁלַיִם 3 שנים בהן נמשכת המלחמה בינו לבין יָרָבְעָם. אֲבִיָּה יוצא-לקרב\אוסר-מלחמה עם צבא של 400,000 חיילים נבחרים אל מול יָרָבְעָם אשר לו היה צבא כפול בגודלו.
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"א פסוקים כ-כ"ב: כ
וְאַחֲרֶיהָ לָקַח אֶת מַעֲכָה בַּת אַבְשָׁלוֹם וַתֵּלֶד לוֹ אֶת אֲבִיָּה וְאֶת עַתַּי וְאֶת זִיזָא וְאֶת שְׁלֹמִית.
כא
וַיֶּאֱהַב רְחַבְעָם אֶת מַעֲכָה בַת אַבְשָׁלוֹם מִכָּל נָשָׁיו וּפִילַגְשָׁיו כִּי נָשִׁים שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה נָשָׂא וּפִילַגְשִׁים שִׁשִּׁים וַיּוֹלֶד עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה בָּנִים וְשִׁשִּׁים בָּנוֹת.
כב
וַיַּעֲמֵד לָרֹאשׁ רְחַבְעָם אֶת אֲבִיָּה בֶן מַעֲכָה לְנָגִיד בְּאֶחָיו כִּי לְהַמְלִיכוֹ.
. אבל כנראה מדובר בטעות ואמו של אֲבִיָּם אמנם היתה מִיכָיָהוּ בַת אוּרִיאֵל מגִּבְעָה כפי שנמסר כאן, ומַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם היתה למעשה אמו של אָסָא בן אֲבִיָּם כפי שנמסר בגרסת ספר מְלָכִים
[^]
מְלָכִים-א פרק ט"ו פסוקים ט-י, י"ג: ט
וּבִשְׁנַת עֶשְׂרִים לְיָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ אָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה.
י
וְאַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם.
... יג
וְגַם אֶת מַעֲכָה אִמּוֹ וַיְסִרֶהָ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת לָאֲשֵׁרָה וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן.
. |
| א בִּשְׁנַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ יָרָבְעָם וַיִּמְלֹךְ אֲבִיָּה עַל יְהוּדָה. ב שָׁלוֹשׁ שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִַם וְשֵׁם אִמּוֹ מִיכָיָהוּ בַת אוּרִיאֵל מִן גִּבְעָה וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אֲבִיָּה וּבֵין יָרָבְעָם. ג וַיֶּאְסֹר אֲבִיָּה אֶת הַמִּלְחָמָה בְּחַיִל גִּבּוֹרֵי מִלְחָמָה אַרְבַּע מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר וְיָרָבְעָם עָרַךְ עִמּוֹ מִלְחָמָה בִּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר גִּבּוֹר חָיִל. |
| נאום אֲבִיָּם לפני צבא יִשְׂרָאֵל: אֲבִיָּה עולה על הר צְמָרַיִם, אחת הפסגות של הַר אֶפְרָיִם, ונואם משם ליָרָבְעָם ולצבאו. הוא מזכיר להם שה' נתן את המלוכה לבית דָוִד בברית "מֶלַח" (שמורה לאורך זמן). יָרָבְעָם מרד באדונו רְחַבְעָם יחד עם מורדים עלובים נוספים בזמן שרְחַבְעָם היה מלך צעיר ועדיין לא מבוסס [*]אֲבִיָּה אומר שרְחַבְעָם היה עוד נער, למרות שהיה כבר בעצם בן 41 - ראו בפרק הקודם .
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"ב פסוק י"ג: יג
וַיִּתְחַזֵּק הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם בִּירוּשָׁלִַם וַיִּמְלֹךְ כִּי בֶן אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה רְחַבְעָם בְּמָלְכוֹ וּשֲׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִַם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַר יְהוָה לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וְשֵׁם אִמּוֹ נַעֲמָה הָעַמֹּנִית.
|
| ד וַיָּקָם אֲבִיָּה מֵעַל לְהַר צְמָרַיִם אֲשֶׁר בְּהַר אֶפְרָיִם וַיֹּאמֶר שְׁמָעוּנִי יָרָבְעָם וְכָל יִשְׂרָאֵל. ה הֲלֹא לָכֶם לָדַעַת כִּי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נָתַן מַמְלָכָה לְדָוִיד עַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם לוֹ וּלְבָנָיו בְּרִית מֶלַח. ו וַיָּקָם יָרָבְעָם בֶּן נְבָט עֶבֶד שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד וַיִּמְרֹד עַל אֲדֹנָיו. ז וַיִּקָּבְצוּ עָלָיו אֲנָשִׁים רֵקִים בְּנֵי בְלִיַּעַל וַיִּתְאַמְּצוּ עַל רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה וּרְחַבְעָם הָיָה נַעַר וְרַךְ לֵבָב וְלֹא הִתְחַזַּק לִפְנֵיהֶם. |
| עכשיו יָרָבְעָם וצבאו חושבים לגבור על ממלכת בית דָוִד של ה', בעוד שהם עצמם בוטחים בעֶגְלֵי הזָהָב שעשה יָרָבְעָם [^]מְלָכִים-א פרק י"ב פסוק כ"ח: כח
וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.
. הם גם הדיחו מהכהונה את הכהנים התקניים מצאצאי אַהֲרֹן וְאת הַלְוִיִּם, ונהגו כמנהג הגויים\עַמֵּי-הָאֲרָצוֹת והסמיכו ללא הגבלה את כל מי שרק מילאו את ידיו בזבח של פַּר ו-7 אֵילִים[*]הסמכת הכהנים נעשית בטקס המִלֻּאִים בו היו "ממלאים את הידיים" של הכהן החדש בזבחים - ראו בשְׁמוֹת פרק כ"ט. האיל הוא זכר הכִּבְשָׂה, ובטקס המילואים התיקני הסתפקו בפַּר וב-2 אֵילִים , אך כהן לא תקני שהוסמך כך אינו באמת משרת את ה'.
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ט פסוק א: א
וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְקַדֵּשׁ אֹתָם לְכַהֵן לִי לְקַח פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר וְאֵילִם שְׁנַיִם תְּמִימִם.
, ואילו תושבי ממלכת יִשְׂרָאֵל מסמיכים את הכהן עם 7 אֵילִים |
| ח וְעַתָּה אַתֶּם אֹמְרִים לְהִתְחַזֵּק לִפְנֵי מַמְלֶכֶת יְהוָה בְּיַד בְּנֵי דָוִיד וְאַתֶּם הָמוֹן רָב וְעִמָּכֶם עֶגְלֵי זָהָב אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יָרָבְעָם לֵאלֹהִים. ט הֲלֹא הִדַּחְתֶּם אֶת כֹּהֲנֵי יְהוָה אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן וְהַלְוִיִּם וַתַּעֲשׂוּ לָכֶם כֹּהֲנִים כְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת כָּל הַבָּא לְמַלֵּא יָדוֹ בְּפַר בֶּן בָּקָר וְאֵילִם שִׁבְעָה וְהָיָה כֹהֵן לְלֹא אֱלֹהִים. |
| בני יְהוּדָה, לעומת זאת, עובדים את ה' ולא עזבו אותו כמו בני יִשְׂרָאֵל. לכן הכהנים וְהַלְוִיִּם משרתים באמת את ה' במלאכות הפולחן, ומקטירים את קורבן העוֹלָה [*]העֹלָה היא סוג של קורבן המיועד להשרף במלואו - ראו בדף של וַיִּקְרָא פרק א. היומי כל בוקר וערב וגם את קְטֹרֶת הסַמִּים[*]ראו על קְטֹרֶת הסַמִּים בשְׁמוֹת פרק ל פסוקים ל"ד-ל"ח , ועורכים את לֶחֶם הפָּנִים על הַשֻּׁלְחָן העשוי זהב טָּהֹר
[^]
שְׁמוֹת פרק ל פסוקים ל"ד-ל"ח: לד
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה.
לה
וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ.
לו
וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם.
לז
וְהַקְּטֹרֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּמַתְכֻּנְתָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לְךָ לַיהוָה.
לח
אִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כָמוֹהָ לְהָרִיחַ בָּהּ וְנִכְרַת מֵעַמָּיו.
[*]את לֶחֶם הפָּנִים היו מסדרים בשתי "מַעֲרָכוֹת", כל אחת של 6 חַלּוֹת, על שֻׁלְחָן המִּשְׁכָּן אשר היה מצופה בזהב טָּהֹר ומבעירים את הנרות של המנורה מדי עֶרֶב
[^]
וַיִּקְרָא פרק כ"ד פסוקים ה-ז: ה
וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים יִהְיֶה הַחַלָּה הָאֶחָת.
ו
וְשַׂמְתָּ אוֹתָם שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהֹר לִפְנֵי יְהוָה.
ז
וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה וְהָיְתָה לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה אִשֶּׁה לַיהוָה.
[*]את האש שבנרות המנורה היו מתחזקים כל יום בבוקר ובשעות בֵּין הָעַרְבַּיִם יחד עם הקטרת הקטורת , וכך שומרים על מצוות ה' בניגוד לבני יִשְׂרָאֵל שעזבו אותו.
[^]
שְׁמוֹת פרק ל פסוקים ז-ח: ז
וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה.
ח
וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְהוָה לְדֹרֹתֵיכֶם.
[^]
וַיִּקְרָא פרק כ"ד פסוקים ב-ד: ב
צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד.
ג
מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם.
ד
עַל הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה יַעֲרֹךְ אֶת הַנֵּרוֹת לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד.
|
| י וַאֲנַחְנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְלֹא עֲזַבְנֻהוּ וְכֹהֲנִים מְשָׁרְתִים לַיהוָה בְּנֵי אַהֲרֹן וְהַלְוִיִּם בַּמְלָאכֶת. יא וּמַקְטִרִים לַיהוָה עֹלוֹת בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב בָּעֶרֶב וּקְטֹרֶת סַמִּים וּמַעֲרֶכֶת לֶחֶם עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהוֹר וּמְנוֹרַת הַזָּהָב וְנֵרֹתֶיהָ לְבָעֵר בָּעֶרֶב בָּעֶרֶב כִּי שֹׁמְרִים אֲנַחְנוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְאַתֶּם עֲזַבְתֶּם אֹתוֹ. |
| לכן, הנה הם רואים שה' מוביל את בני יְהוּדָה, וְכֹהֲנָיו מריעים לכבודו בחצוצרות אל מול צבא יִשְׂרָאֵל [*]הַכֹּהֲנִים יכולים לתקוע בחֲצוֹצְרֹת תְּקִיעַת תְּרוּעָה כדי להזכיר לה' את העַם וכדי שיעזור לעַם כשהוא נמצא בצרה בשל פלישת אויבים , ולכן אַל לבני יִשְׂרָאֵל לצאת למלחמה כנגד ה' אלוהי אבותיהם, כי הרי הם לא יצליחו בכך.
[^]
בַּמִּדְבָּר פרק י פסוקים א-ב, ט: א
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
ב
עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת.
... ט
וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרוֹת וֲנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם.
|
| יב וְהִנֵּה עִמָּנוּ בָרֹאשׁ הָאֱלֹהִים וְכֹהֲנָיו וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה לְהָרִיעַ עֲלֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַל תִּלָּחֲמוּ עִם יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם כִּי לֹא תַצְלִיחוּ. |
| תבוסת יָרָבְעָם: יָרָבְעָם בינתיים מעביר חלק מצבאו למארב מאחורי צבא אֲבִיָּה, אשר גילה פתאום שהוא מכותר משני צדדיו. הם זועקים לעזרת ה' ותוקעים לו בַּחֲצֹצְרוֹת תְּקִיעַת תְּרוּעָה [*]ראו בפירוש לפסוק י"ב , ובעודם מריעים כך בַּחֲצֹצְרוֹת ה' מביס את יָרָבְעָם ואת כל צבא יִשְׂרָאֵל לפני אֲבִיָּה וִצבא יהוּדָה. |
| יג וְיָרָבְעָם הֵסֵב אֶת הַמַּאְרָב לָבוֹא מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּהְיוּ לִפְנֵי יְהוּדָה וְהַמַּאְרָב מֵאַחֲרֵיהֶם. יד וַיִּפְנוּ יְהוּדָה וְהִנֵּה לָהֶם הַמִּלְחָמָה פָּנִים וְאָחוֹר וַיִּצְעֲקוּ לַיהוָה וְהַכֹּהֲנִים מחצצרים [מַחְצְרִים] בַּחֲצֹצְרוֹת. טו וַיָּרִיעוּ אִישׁ יְהוּדָה וַיְהִי בְּהָרִיעַ אִישׁ יְהוּדָה וְהָאֱלֹהִים נָגַף אֶת יָרָבְעָם וְכָל יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אֲבִיָּה וִיהוּדָה. |
| צבא יִשְׂרָאֵל נס מפני יְהוּדָה, אך ה' מוסר אותם בידיהם, ואֲבִיָּה וצבאו מכים בהם ומפילים 500,000 לוחמים נבחרים כחֲלָלִים. כך נכנעו אז בני יִשְׂרָאֵל ובני יְהוּדָה התחזקו\יֶּאֶמְצוּ כיוון שהם בטחו בה'. |
| טז וַיָּנוּסוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי יְהוּדָה וַיִּתְּנֵם אֱלֹהִים בְּיָדָם. יז וַיַּכּוּ בָהֶם אֲבִיָּה וְעַמּוֹ מַכָּה רַבָּה וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים מִיִּשְׂרָאֵל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר. יח וַיִּכָּנְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא וַיֶּאֶמְצוּ בְּנֵי יְהוּדָה כִּי נִשְׁעֲנוּ עַל יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם. |
| אֲבִיָּה ממשיך לרדוף אחרי יָרָבְעָם וכבש ממנו מספר ערים באזור הגבול שבין הממלכות (את בֵּית-אֵל, יְשָׁנָה, ועֶפְרַיִן [*]כנראה הכוונה לעָפְרָה ) יחד עם פרבריהן\בְּנוֹתֶיהן. יָרָבְעָם לא עומד עוד בכל המכות הללו שהכה אותו ה' בימי אֲבִיָּה\אֲבִיָּהו ומת. |
| יט וַיִּרְדֹּף אֲבִיָּה אַחֲרֵי יָרָבְעָם וַיִּלְכֹּד מִמֶּנּוּ עָרִים אֶת בֵּית אֵל וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת יְשָׁנָה וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת עפרון [עֶפְרַיִן] וּבְנֹתֶיהָ. כ וְלֹא עָצַר כֹּחַ יָרָבְעָם עוֹד בִּימֵי אֲבִיָּהוּ וַיִּגְּפֵהוּ יְהוָה וַיָּמֹת. |
| מות אֲבִיָּה: אֲבִיָּה מתחזק במלכותו, נושא 14 נשים, יולד 22 בנים ו-16 בנות. תולדותיו תועדו בספר "מִדְרַשׁ הַנָּבִיא עִדּוֹ" [*]הוא עִדּוֹ הַחֹזֶה אשר ניבא גם בימי רְחַבְעָם אביו של אֲבִיָּה . אֲבִיָּה מת ונקבר באחוזת הקבר של אבותיו בעיר דוד, ובנו אָסָא מולך אחריו. ב-10 השנים הראשונות של מלכותו שררו שלום ושלווה בממלכה
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"ב פסוק ט"ו: טו
וְדִבְרֵי רְחַבְעָם הָרִאשֹׁנִים וְהָאֲחַרוֹנִים הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים בְּדִבְרֵי שְׁמַעְיָה הַנָּבִיא וְעִדּוֹ הַחֹזֶה לְהִתְיַחֵשׂ וּמִלְחֲמוֹת רְחַבְעָם וְיָרָבְעָם כָּל הַיָּמִים.
[*]בהמשך הדברים המובאים בפרקים הבאים יסופר על מלחמות אָסָא בזֶרַח הַכּוּשִׁי ובבַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שמלך בסה"כ 41 שנים .
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ט"ז פסוק י"ג: יג
וַיִּשְׁכַּב אָסָא עִם אֲבֹתָיו וַיָּמָת בִּשְׁנַת אַרְבָּעִים וְאַחַת לְמָלְכוֹ.
. |
| כא וַיִּתְחַזֵּק אֲבִיָּהוּ וַיִּשָּׂא לוֹ נָשִׁים אַרְבַּע עֶשְׂרֵה וַיּוֹלֶד עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם בָּנִים וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה בָּנוֹת. כב וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲבִיָּה וּדְרָכָיו וּדְבָרָיו כְּתוּבִים בְּמִדְרַשׁ הַנָּבִיא עִדּוֹ. כג וַיִּשְׁכַּב אֲבִיָּה עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּעִיר דָּוִיד וַיִּמְלֹךְ אָסָא בְנוֹ תַּחְתָּיו בְּיָמָיו שָׁקְטָה הָאָרֶץ עֶשֶׂר שָׁנִים. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ד | וַיָּקָם אֲבִיָּה מֵעַל לְהַר צְמָרַיִם אֲשֶׁר בְּהַר אֶפְרָיִם וַיֹּאמֶר שְׁמָעוּנִי יָרָבְעָם וְכָל יִשְׂרָאֵל. |
| י"ב | וְהִנֵּה עִמָּנוּ בָרֹאשׁ הָאֱלֹהִים וְכֹהֲנָיו וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה לְהָרִיעַ עֲלֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַל תִּלָּחֲמוּ עִם יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם כִּי לֹא תַצְלִיחוּ. |