וַיִּקַּח חִזְקִיָּהוּ אֶת הַסְּפָרִים מִיַּד הַמַּלְאָכִים וַיִּקְרָאֵם וַיַּעַל בֵּית יְהוָה וַיִּפְרְשֵׂהוּ חִזְקִיָּהוּ לִפְנֵי יְהוָה (י"ד)
וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו הִכֻּהוּ בַחֶרֶב (ל"ז)
|
סיכום
חִזְקִיָּהוּ נועץ ביְשַׁעְיָהוּ שמציע לו לא לפחוד מגידופי הרַב שָׁקֵה. הַמֶּלֶךְ מתפלל לה' ומציג לפניו במקדש מכתב מהרַב שָׁקֵה עם נאצות כלפי ה', וה' עונה שהוא עומד לנקום בסַנְחֵרִיב מלך אַשּׁוּר. בלילה מכה מלאך ה' במחנה אַשּׁוּר, וסַנְחֵרִיב חוזר לנִינְוֵה ונרצח שם בידי שני בניו.
תקציר
שליחי חִזְקִיָּהוּ אצל יְשַׁעְיָהוּ: 3 שליחי חִזְקִיָּה (אֶלְיָקִים, שֶׁבְנָה וְיוֹאָח) שבים אליו קרועי בגדים ומוסרים לו את דברי הרַב שָׁקֵה [*]כפי שסופר בסוף הפרק הקודם . חִזְקִיָּהוּ שומע את דבריהם וקורע גם הוא את בגדיו ומתכסה בשָּׂק לאות אבל ובא כך למקדש.
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ח פסוק ל"ז: לז
וַיָּבֹא אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּה אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר אֶל חִזְקִיָּהוּ קְרוּעֵי בְגָדִים וַיַּגִּדוּ לוֹ דִּבְרֵי רַב שָׁקֵה.
|
א וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו וַיִּתְכַּס בַּשָּׂק וַיָּבֹא בֵּית יְהוָה. |
הוא שולח את אֶלְיָקִים ששֵׁרֵת במִשְׂרַת השר אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת [*]מִשְׂרָה בכירה שכללה אולי גם אחריות כללית על ניהול הארמון. , ואת שֶׁבְנָה ששימש כסֹּפֵר הַמֶּלֶךְ[*]האחראי על כתיבת המכתבים ושאר המסמכים הרשמיים של המֶלֶךְ. ראו גם בפרק הקודם יחד עם הַכֹּהֲנִים הבכירים, כולם מכוסים בשַּׂקִּים לאות אבל, אֶל יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ח פסוק י"ח: יח
וַיִּקְרְאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת וְשֶׁבְנָה הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר.
.[*]כדי להתייעץ באמצעותו עם ה' . |
ב וַיִּשְׁלַח אֶת אֶלְיָקִים אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְאֵת זִקְנֵי הַכֹּהֲנִים מִתְכַּסִּים בַּשַּׂקִּים אֶל יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא בֶּן אָמוֹץ. |
שליחי הַמֶּלֶךְ באים ליְשַׁעְיָהוּ ומדווחים לו שחִזְקִיָּה הכריז שהיוֹם הוא יוֹם של צָרָה גדולה לעם, שבו נאמרו דברי תוֹכֵחָה וּנְאָצָה [*] כלפי המֶלֶךְ וה' ע"י הרַב שָׁקֵה - ראו בפרק הקודם , והעם נמצא במצב קשה כמו של בנים שהגיעו עד שלב הַלֵּידָה בבטן אִמָּם[*]ה"מַשְׁבֵּר" מפורש כמקום בגוף האם שממנו בוקעים התינוקות, או ככינוי לשלב השיא של תהליך הַלֵּידָה, או ככינוי לכסא היולדת , אך אין לאִמָּם עוד את הכח להשלים את הלֵידָה.[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, מלכים, עמוד 156 . ראו גם בהוֹשֵׁעַ פרק י"ג פסוק י"ג
[^]
הוֹשֵׁעַ פרק י"ג פסוק י"ג: יג
חֶבְלֵי יוֹלֵדָה יָבֹאוּ לוֹ הוּא בֵן לֹא חָכָם כִּי עֵת לֹא יַעֲמֹד בְּמִשְׁבַּר בָּנִים.
. |
ג וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר חִזְקִיָּהוּ יוֹם צָרָה וְתוֹכֵחָה וּנְאָצָה הַיּוֹם הַזֶּה כִּי בָאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה. |
השליחים מקווים שה', אשר יְשַׁעְיָהוּ הוא נביאו, ישמע את דִּבְרֵי הרַב שָׁקֵה, שנמסרו בשם אדונו סַנְחֵרִיב, ושכללו דברי חֶרְפָּה ותוכחה כלפי ה' שהוא אל חי וקיים. השליחים מבקשים מיְשַׁעְיָהוּ להתפלל לה' להציל את שְּׁאֵרִית העם הנמצאת בעיר [*]אשר ששרדה את גלות ממלכת יִשְׂרָאֵל ואת פלישת סַנְחֵרִיב ליְהוּדָה . |
ד אוּלַי יִשְׁמַע יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵת כָּל דִּבְרֵי רַב שָׁקֵה אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֲדֹנָיו לְחָרֵף אֱלֹהִים חַי וְהוֹכִיחַ בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַע יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְנָשָׂאתָ תְפִלָּה בְּעַד הַשְּׁאֵרִית הַנִּמְצָאָה. ה וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ אֶל יְשַׁעַיָהוּ. |
יְשַׁעְיָהוּ עונה לשליחים שימסרו לחִזְקִיָּה אדונם שה' קרא לו שלא לפחוד מדברי ההשמצות\גידופים שאמרו משרתי\נַעֲרֵי סַנְחֵרִיב על ה'. ה' עומד עומד להכניס בסַנְחֵרִיב רוּחַ [*]כלומר ה' ימלא את סַנְחֵרִיב בתחושות ובמחשבות שיניעו אותו כמו רוּחַ לבצע את רצון ה' והוא ישמע שְׁמוּעָה כלשהיא שתביא אותו לשוב לארצו, שם ה' יפיל אותו במכת חֶרֶב. |
ו וַיֹּאמֶר לָהֶם יְשַׁעְיָהוּ כֹּה תֹאמְרוּן אֶל אֲדֹנֵיכֶם כֹּה אָמַר יְהוָה אַל תִּירָא מִפְּנֵי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אֲשֶׁר גִּדְּפוּ נַעֲרֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֹתִי. ז הִנְנִי נֹתֵן בּוֹ רוּחַ וְשָׁמַע שְׁמוּעָה וְשָׁב לְאַרְצוֹ וְהִפַּלְתִּיו בַּחֶרֶב בְּאַרְצוֹ. |
הרַב שָׁקֵה שולח שליחים לחִזְקִיָּהוּ: הרַב שָׁקֵה שב למחנה אַשּׁוּר בלָּכִישׁ [*]שם חנה עד כה סַנְחֵרִיב - ראו מְלָכִים-ב פרק י"ח פסוק י"ד ומגלה\מוֹצֵא שסַנְחֵרִיב עזב את לָּכִישׁ כי שמע שתִּרְהָקָה מֶלֶך כּוּשׁ (ומִצְרָיִם) יצא להלחם כנגדו. הרַב שָׁקֵה שב ושולח שליחים\מַלְאָכִים לחִזְקִיָּהוּ עם הדברים הבאים
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ח פסוק י"ד: יד
וַיִּשְׁלַח חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר לָכִישָׁה לֵאמֹר חָטָאתִי שׁוּב מֵעָלַי אֵת אֲשֶׁר תִּתֵּן עָלַי אֶשָּׂא וַיָּשֶׂם מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כִּכַּר כֶּסֶף וּשְׁלֹשִׁים כִּכַּר זָהָב.
[*]החוזרים בקיצור על דברי נאומו של הרַב שָׁקֵה שנאמרו קודם לכן - ראו בפרק הקודם : |
ח וַיָּשָׁב רַב שָׁקֵה וַיִּמְצָא אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר נִלְחָם עַל לִבְנָה כִּי שָׁמַע כִּי נָסַע מִלָּכִישׁ. ט וַיִּשְׁמַע אֶל תִּרְהָקָה מֶלֶך כּוּשׁ לֵאמֹר הִנֵּה יָצָא לְהִלָּחֵם אִתָּךְ וַיָּשָׁב וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר. |
אַל לחִזְקִיָּהוּ להעלות\להשִּׁיא בעצמו תקוות שוא ולשים את בטחונו בה' שיביא לכך שיְרוּשָׁלַיִם לא תִּמָּסֵר בְּיַד סַנְחֵרִיב. הרי חִזְקִיָּהוּ שמע ממנו כיצד השמידו\החרימו מלכי אַשּׁוּר את שאר האֲרָצוֹת שבטחו באליליהם, אז איך חִזְקִיָּהוּ בוטח שדוקא הוא יצליח להנצל? |
י כֹּה תֹאמְרוּן אֶל חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹר אַל יַשִּׁאֲךָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בֹּטֵחַ בּוֹ לֵאמֹר לֹא תִנָּתֵן יְרוּשָׁלִַם בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר. יא הִנֵּה אַתָּה שָׁמַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר לְכָל הָאֲרָצוֹת לְהַחֲרִימָם וְאַתָּה תִּנָּצֵל. |
האם אלוהי העמים\גּוֹיִם אותם החריבו\השחיתו מלכי אַשּׁוּר, אבותיו של סַנְחֵרִיב, הצילו אותם? למשל אלוהי גּוֹזָן, חָרָן, רֶצֶף, בְנֵי עֶדֶן אשר בתְלַאשָּׂר [*]תְלַאשָּׂר או תְלַשָּׂר ? ואיפה כל המלכים שחשבו שיוכלו להתנגד לאַשּׁוּר, כמו מלכי חֲמָת, אַרְפָּד, סְפַרְוָיִם, הֵנַע וְעִוָּה
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ל"ז פסוק י"ב: יב
הַהִצִּילוּ אוֹתָם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִשְׁחִיתוּ אֲבוֹתַי אֶת גּוֹזָן וְאֶת חָרָן וְרֶצֶף וּבְנֵי עֶדֶן אֲשֶׁר בִּתְלַשָּׂר.
לא זוהתה, אך שכנה אולי בפחוות בְנֵי עֶדֶן, או במקום כלשהו באזור צפון סוריה כמו שאר האתרים הנזכרים כאן, או שאולי מדובר ב"תל אַשּׁוּר" הנזכרת בכתבים אשורים כעיר ששכנה ממזרח לנהר החִידֶּקֶל[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, מלכים, עמוד 157 [*]עולם התנ"ך, ספר מְלָכִים-ב עמ' 173 [*]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 95-94 .[*]הֵנַע וְעִוָּה לא זוהו בוודאות, ויש המשערים שמדובר אולי בפעלים המתארים את נענוע תושבי סְפַרְוַיִם בידי הכובש האַשּׁוּרי [*]עולם התנ"ך, ספר מְלָכִים-ב עמ' 171. . מקובל גם הזיהוי של עִוָּה עם עַוָּא הנזכרת כאחד מהמקומות שאליהם הוגלו שבטי יִשְׂרָאֵל בידי אַשּׁוּר
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוק כ"ד: כד וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּסְפַרְוַיִם וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ.
. בבכל מקרה, האתר של עִוָּה\עַוָּא כאמור לא זוהה, אך לפי שמות האלים שאותם עבדו בעַוָּא לפי מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוק ל"א
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוק ל"א: לא
וְהָעַוִּים עָשׂוּ נִבְחַז וְאֶת תַּרְתָּק וְהַסְפַרְוִים שֹׂרְפִים אֶת בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ לְאַדְרַמֶּלֶךְ וַעֲנַמֶּלֶךְ אלה ספרים [אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם].
יש המשערים שמקומה היה במזרח בָּבֶל על גבול עֵילָם[*]עולם התנ"ך, ספר מְלָכִים-ב עמ' 147 .[*]אותה רשימת ערים נזכרת גם בנאום הרַב שָׁקֵה שהובא בפרק הקודם ?
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ח פסוק ל"ד: לד
אַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד אַיֵּה אֱלֹהֵי סְפַרְוַיִם הֵנַע וְעִוָּה כִּי הִצִּילוּ אֶת שֹׁמְרוֹן מִיָּדִי.
|
יב הַהִצִּילוּ אֹתָם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שִׁחֲתוּ אֲבוֹתַי אֶת גּוֹזָן וְאֶת חָרָן וְרֶצֶף וּבְנֵי עֶדֶן אֲשֶׁר בִּתְלַאשָּׂר. יג אַיּוֹ מֶלֶךְ חֲמָת וּמֶלֶךְ אַרְפָּד וּמֶלֶךְ לָעִיר סְפַרְוָיִם הֵנַע וְעִוָּה. |
תפילת חִזְקִיָּהוּ: חִזְקִיָּהוּ לוקח את המכתב מִיַּד הַמַּלְאָכִים\שליחים האשורים וקורא את הדברים. הוא עולה למקדש, ופורש שם את המכתב לפני ה' ומתפלל אליו: ה' אלוהי עַם יִשְׂרָאֵל, אשר שוכן באֲרוֹן הבְּרִית שבקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שבמקדש בין שני הַכְּרֻבִים [^]מְלָכִים-א פרק ח פסוקים ו-ז, י-י"א: ו
וַיָּבִאוּ הַכֹּהֲנִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה אֶל מְקוֹמוֹ אֶל דְּבִיר הַבַּיִת אֶל קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אֶל תַּחַת כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים.
ז
כִּי הַכְּרוּבִים פֹּרְשִׂים כְּנָפַיִם אֶל מְקוֹם הָאָרוֹן וַיָּסֹכּוּ הַכְּרֻבִים עַל הָאָרוֹן וְעַל בַּדָּיו מִלְמָעְלָה.
... י
וַיְהִי בְּצֵאת הַכֹּהֲנִים מִן הַקֹּדֶשׁ וְהֶעָנָן מָלֵא אֶת בֵּית יְהוָה.
יא
וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמֹד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן כִּי מָלֵא כְבוֹד יְהוָה אֶת בֵּית יְהוָה.
, הוא האלוהים היחידי על כל המַמְלְכוֹת בעולם, והוא שברא את הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. |
יד וַיִּקַּח חִזְקִיָּהוּ אֶת הַסְּפָרִים מִיַּד הַמַּלְאָכִים וַיִּקְרָאֵם וַיַּעַל בֵּית יְהוָה וַיִּפְרְשֵׂהוּ חִזְקִיָּהוּ לִפְנֵי יְהוָה. טו וַיִּתְפַּלֵּל חִזְקִיָּהוּ לִפְנֵי יְהוָה וַיֹּאמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדְּךָ לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. |
חִזְקִיָּהוּ קורא לה' להטות את אוזנו לשמוע ולפקוח את עיניו לראות את דִּבְרֵי סַנְחֵרִיב שבמכתב ששלח לו ובו הוא אמר דברי חֶרְפָּה לאל חי וקיים! |
טז הַטֵּה יְהוָה אָזְנְךָ וּשֲׁמָע פְּקַח יְהוָה עֵינֶיךָ וּרְאֵה וּשְׁמַע אֵת דִּבְרֵי סַנְחֵרִיב אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ לְחָרֵף אֱלֹהִים חָי. |
חִזְקִיָּהוּ מאשר שאָמְנָם, כפי שאמר סַנְחֵרִיב, מַלְכֵי אַשּׁוּר הֶחֱרִיבוּ את ארצות הַגּוֹיִם ואת תושביהם, ושרפו את אֱלֹהֵיהֶם בָּאֵשׁ, אך הם הצליחו בזאת כי הם לא היו אלוהי אמת אלא פסלים מעֵץ וָאֶבֶן מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם, ולכן אַשּׁוּר הצליחה להשמידם\לאבדם. לכן, כעת חִזְקִיָּהוּ מבקש מה' להושיע את יִשְׂרָאֵל מיד סַנְחֵרִיב כדי שכל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ ידעו שרק ה' הוא האֱלֹהִים. |
יז אָמְנָם יְהוָה הֶחֱרִיבוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר אֶת הַגּוֹיִם וְאֶת אַרְצָם. יח וְנָתְנוּ אֶת אֱלֹהֵיהֶם בָּאֵשׁ כִּי לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה כִּי אִם מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם עֵץ וָאֶבֶן וַיְאַבְּדוּם. יט וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ הוֹשִׁיעֵנוּ נָא מִיָּדוֹ וְיֵדְעוּ כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ כִּי אַתָּה יְהוָה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ. |
יְשַׁעְיָהוּ מוסר לחִזְקִיָּהוּ את לעגו של ה' לסַנְחֵרִיב: יְשַׁעְיָהוּ שולח שליחים לחִזְקִיָּהוּ לדווח לו שה' שאליו התפלל בעניין סַנְחֵרִיב שמע את הדברים. ה' מנבא שצִיּוֹן\יְרוּשָׁלַיִם הנמשלת לבתולה [*]טהורה שעוד לא חדרו אליה עוד תניע אחרי סַנְחֵרִיב את ראשה בבוז ובלעג. |
כ וַיִּשְׁלַח יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֶל חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתָּ אֵלַי אֶל סַנְחֵרִב מֶלֶךְ אַשּׁוּר שָׁמָעְתִּי. כא זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה עָלָיו בָּזָה לְךָ לָעֲגָה לְךָ בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן אַחֲרֶיךָ רֹאשׁ הֵנִיעָה בַּת יְרוּשָׁלִָם. |
על מי הרים סַנְחֵרִיב את קולו בדברי חֶרְפָּה והשמצות\גידופים, ועל מי הוא נשא את עיניו בגאווה כלפי מָרוֹם? הרי הוא עשה כך עַל ה' קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל! |
כב אֶת מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ וְעַל מִי הֲרִימוֹתָ קּוֹל וַתִּשָּׂא מָרוֹם עֵינֶיךָ עַל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. |
סַנְחֵרִיב אמר דברי חֶרְפָּה על ה' באמצעות שליחיו, וחשב שהצליח בכוחות עצמו לעלות עם מרכבותיו על פסגות הָרִים וקצה\יַרְכְּתֵי הר הַלְּבָנוֹן ולכרות שם את עצי האֶרֶז רבי הקומה ואת עצי הבְּרוֹשׁ המובחרים, וללון בפסגת\קצה יַעַר הַכַּרְמֶל [*]או שכוונת יְשַׁעְיָהוּ שסַנְחֵרִיב חשב שכבש את כל הצמחים - הגבוהים כעצי הַלְּבָנוֹן והנמוכים כעצי הַכַּרְמֶל . |
כג בְּיַד מַלְאָכֶיךָ חֵרַפְתָּ אֲדֹנָי וַתֹּאמֶר ברכב [בְּרֹב] רִכְבִּי אֲנִי עָלִיתִי מְרוֹם הָרִים יַרְכְּתֵי לְבָנוֹן וְאֶכְרֹת קוֹמַת אֲרָזָיו מִבְחוֹר בְּרֹשָׁיו וְאָבוֹאָה מְלוֹן קִצֹּה יַעַר כַּרְמִלּוֹ. |
סַנְחֵרִיב חושב בגאוותו שיוציא מים ממקורותיהם בארצות זרות וישתה מהן כאילו כבש את מקורות המים עצמם, ויְיַבֵּשׁ\יחריב בכף רגלו את הַיְאֹר במִצְרַיִם כאילו כבש את הנהר. |
כד אֲנִי קַרְתִּי וְשָׁתִיתִי מַיִם זָרִים וְאַחְרִב בְּכַף פְּעָמַי כֹּל יְאֹרֵי מָצוֹר. |
האם סַנְחֵרִיב לא שמע שה' הוא שברא\עשה\יצר את כל אלה [*]את צמחיית ההרים, את מקורות המים ואת הנהרות האדירים ממזמן\לְמֵרָחוֹק\בימי-קֶדֶם. וכעת ה' הוא שהביא עָרִים בצורות לכדי שְׁמָמָה\לַהְשׁוֹת ועשה אותן לגַּלֵי חורבות ולמדבר\צִיָּה. |
כה הֲלֹא שָׁמַעְתָּ לְמֵרָחוֹק אֹתָהּ עָשִׂיתִי לְמִימֵי קֶדֶם וִיצַרְתִּיהָ עַתָּה הֲבֵיאתִיהָ וּתְהִי לַהְשׁוֹת גַּלִּים נִצִּים עָרִים בְּצֻרוֹת. |
ה' הוא שעשה את תושבי הערים הללו לחסרי-יכולת\קִצְרֵי-יָד, שפחדו\חַתּוּ והתאכזבו\יֵּבֹשׁוּ, והיו קִצְרֵי חיים כמו עֵשֶׂב-השָׂדֶה, דשא-ירוק או עשב\חֲצִיר הצומח בגגות, או דגנים שהוכו בשִּׁדָּפוֹן [*]פגיעה מרוח מייבשת, כמו בדְּבָרִים פרק כ"ח פסוק כ"ב לפני שהבשילו לקָמָה לקראת הקציר.
[^]
דְּבָרִים פרק כ"ח פסוק כ"ב: כב
יַכְּכָה יְהוָה בַּשַּׁחֶפֶת וּבַקַּדַּחַת וּבַדַּלֶּקֶת וּבַחַרְחֻר וּבַחֶרֶב וּבַשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן וּרְדָפוּךָ עַד אָבְדֶךָ.
|
כו וְיֹשְׁבֵיהֶן קִצְרֵי יָד חַתּוּ וַיֵּבֹשׁוּ הָיוּ עֵשֶׂב שָׂדֶה וִירַק דֶּשֶׁא חֲצִיר גַּגּוֹת וּשְׁדֵפָה לִפְנֵי קָמָה. |
יְשַׁעְיָהוּ מנבא לחִזְקִיָּהוּ את עונשו של סַנְחֵרִיב: ה' ידע את כל מעשיו\יציאתו-ובואו של סַנְחֵרִיב ואת דברי הרוגז שהטיח בה'. בגלל אותם דברי רוגז מלאי רעש\שאון שעלו עד לאוזני ה' במרומים, ה' ישים בְּאַפּוֹ של סַנְחֵרִיב טבעת\חַח [*]חח הוא טבעת אשר שמים באף הבְּהֵמָה כדי להוביל אותה בחבל וישים מֶתֶג בין שפתיו[*]המֶתֶג הוא מקל מתכתי אשר שמים בפי הבְּהֵמָה וקושרים בחבלים כדי לרסן ולהוביל אותה , וכך יוביל אותו כמו בְּהֵמָה בחזרה לאַשּׁוּר באותה הדרך שבה בא משם ליְרוּשָׁלַיִם. |
כז וְשִׁבְתְּךָ וְצֵאתְךָ וּבֹאֲךָ יָדָעְתִּי וְאֵת הִתְרַגֶּזְךָ אֵלָי. כח יַעַן הִתְרַגֶּזְךָ אֵלַי וְשַׁאֲנַנְךָ עָלָה בְאָזְנָי וְשַׂמְתִּי חַחִי בְּאַפֶּךָ וּמִתְגִּי בִּשְׂפָתֶיךָ וַהֲשִׁבֹתִיךָ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּאתָ בָּהּ. |
יְשַׁעְיָהוּ מנבא לחִזְקִיָּהוּ שהסימן\אוֹת שהתקיימו הדברים הללו של ה' יהיה שבשנה הזאת אמנם העם יאלץ להסתפק בתבואת הסָפִיחַ [*]תבואת שארית הזרעים שהתפזרו מעצמם, כיוון שצבאות אַשּׁוּר החריבו את השדות בארץ , ובשנה הבאה העם יאכל את הסָחִישׁ[*]מפורש כסָפִיחַ של הסָפִיחַ , אבל בשנה השלישית העם יזכה לזרוע ולקצור את יבוליו ולאכול מפרי הכְרָמִים שינטע. |
כט וְזֶה לְּךָ הָאוֹת אָכוֹל הַשָּׁנָה סָפִיחַ וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית סָחִישׁ וּבַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית זִרְעוּ וְקִצְרוּ וְנִטְעוּ כְרָמִים וְאִכְלוּ פִרְיָם. |
כך יזכו שרידי הפליטים של תושבי יְהוּדָה להכות לְמָטָּה שורש באדמתם ולהעלות לְמָעְלָה את פִּרְיָם. כי אכן מיְרוּשָׁלַיִם תבוא הישועה עם הניצולים שישארו, וה' יפעל מהַר-צִיּוֹן בְּקִנְאָתוֹ לְעַמּוֹ. |
ל וְיָסְפָה פְּלֵיטַת בֵּית יְהוּדָה הַנִּשְׁאָרָה שֹׁרֶשׁ לְמָטָּה וְעָשָׂה פְרִי לְמָעְלָה. לא כִּי מִירוּשָׁלִַם תֵּצֵא שְׁאֵרִית וּפְלֵיטָה מֵהַר צִיּוֹן קִנְאַת יְהוָה [צְבָאוֹת] תַּעֲשֶׂה זֹּאת. |
לכן ה' הודיע שסַנְחֵרִיב לא יכנס ליְרוּשָׁלַיִם ואף לא יצליח לירות עליה חץ או להתקדם לעברה עם מָגִינִּים או לשפוך על חומותיה סוללת עפר. כי הוא יָשׁוּב לאַשּׁוּר באותה הדרך שבה בא משם ליְרוּשָׁלַיִם, אך ליְרוּשָׁלַיִם עצמה הוא לא יכנס - וזהו דבר ה' עצמו! כי ה' יגן על הָעִיר הַזֹּאת כדי להושיע אותה למען שמו ולמען דָוִד עבדו [*]שלו הבטיח את המשך שלטון שושלתו ביְרוּשָׁלַיִם עַד עוֹלָם .
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ז פסוקים י"ב-י"ג, ט"ז: יב
כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ וְשָׁכַבְתָּ אֶת אֲבֹתֶיךָ וַהֲקִימֹתִי אֶת זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ וַהֲכִינֹתִי אֶת מַמְלַכְתּוֹ.
יג
הוּא יִבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי וְכֹנַנְתִּי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ עַד עוֹלָם.
... טז
וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד עוֹלָם לְפָנֶיךָ כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכוֹן עַד עוֹלָם.
|
לב לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר לֹא יָבֹא אֶל הָעִיר הַזֹּאת וְלֹא יוֹרֶה שָׁם חֵץ וְלֹא יְקַדְּמֶנָּה מָגֵן וְלֹא יִשְׁפֹּךְ עָלֶיהָ סֹלְלָה. לג בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יָבֹא בָּהּ יָשׁוּב וְאֶל הָעִיר הַזֹּאת לֹא יָבֹא נְאֻם יְהוָה. לד וְגַנּוֹתִי אֶל הָעִיר הַזֹּאת לְהוֹשִׁיעָהּ לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי. |
תבוסת צבא אַשּׁוּר ורצח סַנְחֵרִיב: באותו הלילה יוצא מלאך ה' ומכה בצבא שבְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר 185 אלף איש, וכשהשורדים קמים בבוקר הם רואים שכולם היו לפְּגָרִים מֵתִים. |
לה וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְהוָה וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים. |
סַנְחֵרִיב הולך מהארץ ושב לשבת בְּבִירָתוֹ נִינְוֵה. בעוד הוא משתחווה לאלוהיו נִסְרֹךְ במקדשו\ביתו, באים בָּנָיו (אַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר) ורוצחים אותו במכת חֶרֶב [*]ובכך התגשמה נבואתו של יְשַׁעְיָהוּ - ראו פסוק ז' , ואז נמלטים לאֶרֶץ אֲרָרָט, ואֵסַרְחַדּוֹן בן סַנְחֵרִיב עולה למלוכה באַשּׁוּר אחריו.
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ט פסוק ז: ז
הִנְנִי נֹתֵן בּוֹ רוּחַ וְשָׁמַע שְׁמוּעָה וְשָׁב לְאַרְצוֹ וְהִפַּלְתִּיו בַּחֶרֶב בְּאַרְצוֹ.
|
לו וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה. לז וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר [בָּנָיו] הִכֻּהוּ בַחֶרֶב וְהֵמָּה נִמְלְטוּ אֶרֶץ אֲרָרָט וַיִּמְלֹךְ אֵסַר חַדֹּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו. |
ציטוטים נבחרים
פסוקים | |
---|---|
י"ד | וַיִּקַּח חִזְקִיָּהוּ אֶת הַסְּפָרִים מִיַּד הַמַּלְאָכִים וַיִּקְרָאֵם, וַיַּעַל בֵּית יְהוָה וַיִּפְרְשֵׂהוּ חִזְקִיָּהוּ לִפְנֵי יְהוָה. |
ל"ב | לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר: לֹא יָבֹא אֶל הָעִיר הַזֹּאת, וְלֹא יוֹרֶה שָׁם חֵץ, וְלֹא יְקַדְּמֶנָּה מָגֵן וְלֹא יִשְׁפֹּךְ עָלֶיהָ סֹלְלָה. |
ל"ה | וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְהוָה וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף, וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים. |
ל"ו | וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו, וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו הִכֻּהוּ בַחֶרֶב... |