דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב ו

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Solomon dedicates the temple, By UNKNOWN; Illustrator of Henry Davenport Northrop's 'Treasures of the Bible', 1894 [CC-BY-3.0], via Wikimedia Commons

וַיִּבְרַךְ עַל בִּרְכָּיו נֶגֶד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמָיְמָה (י"ג)

סיכום

שְׁלֹמֹה ברך את העַם, ועולה לעמוד על כִּיּוֹר הנְחֹשֶׁת שבחצר ליד המִזְבַּח. משם הוא מרים את ידיו לשמיים ומתפלל לה'. הוא מודה לו על חסדיו ומבקש שיענה לתפילות שיתפללו אליו מהמקדש (מופיעה רשימה ארוכה של נושאי תפילה כאלה). שְׁלֹמֹה מסיים בקטע מזמור (של דָוִד אביו) הקורא לה' לבוא למקדש.

תקציר

שְׁלֹמֹה מברך את ה' בתודה על שקיים את דברו אליו: אָז, כשכְבוֹד ה' מילא בעָנָן את המקדש, הכריז שְׁלֹמֹה שנראה שה' החליט לשכון בָּעֲרָפֶל והנה הוא בנה לו בֵּית\מעון\זְבֻל אשר כונן\נוסד כמקום שבתו של ה' לנצח. שְׁלֹמֹה מסב את פָּנָיו כלפי הקהל העומד ומברך אותו.

א אָז אָמַר שְׁלֹמֹה יְהוָה אָמַר לִשְׁכּוֹן בָּעֲרָפֶל. ב וַאֲנִי בָּנִיתִי בֵית זְבֻל לָךְ וּמָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים. ג וַיַּסֵּב הַמֶּלֶךְ אֶת פָּנָיו וַיְבָרֶךְ אֵת כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל וְכָל קְהַל יִשְׂרָאֵל עוֹמֵד.

שְׁלֹמֹה מברך גם את ה' אשר הבטיח בְּמוֹ פִּיו דברים לדָּוִד אביו והנה הוא קיים\מִלֵּא בְּמוֹ יָדָיו את הדברים שאמר. מיום יציאת מִּצְרַיִם, ה' לא בחר בעיר מסויימת מבין כל הערים של בני יִשְׂרָאֵל כדי לבנות בה בַּיִת לשכן בו את שְׁמוֹ, וכך היה עד שבחר ביְרוּשָׁלַיִם לעירו ובדָוִד שימלוך על עַמּוֹ ודָוִד ביקש לבנות לו בַּיִת כדי לְשַׁכֵּן בו את שְׁמוֹ.

ד וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּפִיו אֵת דָּוִיד אָבִי וּבְיָדָיו מִלֵּא לֵאמֹר. ה מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת עַמִּי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת בַּיִת לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם וְלֹא בָחַרְתִּי בְאִישׁ לִהְיוֹת נָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל. ו וָאֶבְחַר בִּירוּשָׁלַ‍ִם לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם וָאֶבְחַר בְּדָוִיד לִהְיוֹת עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל. ז וַיְהִי עִם לְבַב דָּוִיד אָבִי לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

ה' ענה אז לדָוִד שכיוון שדָוִד ביקש בְּלִבּוֹ להקים בַּיִת לִשְׁמוֹ של ה', הרי היתה זאת מחשבה טובה. אבל\רק לא דָוִד זה שיזכה לבנות את הַבָּיִת, אלא בנו יוצא מוֹתְנָיו\חֲלָצָיו יזכה לבנות את הבַּיִת לִשְׁמוֹ.

ח וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל דָּוִיד אָבִי יַעַן אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבְךָ לִבְנוֹת בַּיִת לִשְׁמִי הֱ‍טִיבוֹתָ כִּי הָיָה עִם לְבָבֶךָ. ט רַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת כִּי בִנְךָ הַיּוֹצֵא מֵחֲלָצֶיךָ הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי.

וה' אמנם קיים את דבריו לדָוִד, וכששְׁלֹמֹה קם למלוך במקום\תַּחַת דָּוִד וישב על כס המלכות, הוא זכה לבנות את הבַּיִת לִשְׁמוֹ של ה' כפי שהבטיח ה'. ושְׁלֹמֹה שָׂם שָׁם את האָרוֹן בו נמצאים לוחות הבְּרִית המעידים על הבְּרִית שכרת ה' עם אבות הָעָם בימי יציאת מִצְרָיִם.

י וַיָּקֶם יְהוָה אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֵּר וָאָקוּם תַּחַת דָּוִיד אָבִי וָאֵשֵׁב עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה וָאֶבְנֶה הַבַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. יא וָאָשִׂים שָׁם אֶת הָאָרוֹן אֲשֶׁר שָׁם בְּרִית יְהוָה אֲשֶׁר כָּרַת עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

תפילת שְׁלֹמֹה: שְׁלֹמֹה עומד לפני המִזְבַּח אל מול הקהל ופורש את ידיו לשָּׁמָיִם בתפילה.

יב וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי מִזְבַּח יְהוָה נֶגֶד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו.

באזור הָעֲזָרָה שליד המִזְבַּח ניצב כִּיּוֹר נחושת שעשה שְׁלֹמֹה באורך ורוחב 5 אַמּוֹת ובגובה 3 אַמּוֹת. שְׁלֹמֹה עומד על הכִּיּוֹר וכורע על ברכיו אל מול כל העם ופורש את ידיו לשָּׁמָיִם. הוא מהלל את ה' שאין עוד אֱלֹהִים אחרים כמוהו בַּשָּׁמַיִם או באָרֶץ אשר שומר את הַבְּרִית עם הָעָם בכך שהוא מתמיד בחסדים שהוא עושה לעבדיו אשר הולכים בדרכו בְּלֵב שלם.

יג כִּי עָשָׂה שְׁלֹמֹה כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וַיִּתְּנֵהוּ בְּתוֹךְ הָעֲזָרָה חָמֵשׁ אַמּוֹת אָרְכּוֹ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רָחְבּוֹ וְאַמּוֹת שָׁלוֹשׁ קוֹמָתוֹ וַיַּעֲמֹד עָלָיו וַיִּבְרַךְ עַל בִּרְכָּיו נֶגֶד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל וַיִּפְרֹשׂ כַּפָּיו הַשָּׁמָיְמָה. יד וַיֹּאמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֵין כָּמוֹךָ אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לַעֲבָדֶיךָ הַהֹלְכִים לְפָנֶיךָ בְּכָל לִבָּם.

הוא ה' אשר שומר לקיים\למלא לדָּוִד בְּמוֹ יָדָיו את הדברים שהבטיח לדָּוִד בְּמוֹ פִּיו. כי כעת ה' שומר לקיים לדָוִד גם את הבטחתו שאף אחד מיורשיו לא יושמד\יִגְדַּע\יִכָּרֵת משושלת המלכות של בית דָוִד, ובתנאי שצאצאיו יקפידו\ישמרו ללכת בדרכי ה' כפי שדָוִד הלך. וכעת שְׁלֹמֹה מבקש שאמנם ה' יקיים בנאמנות את הדבר הזה שאמר לדָּוִד.

טו אֲשֶׁר שָׁמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ דָּוִיד אָבִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לוֹ וַתְּדַבֵּר בְּפִיךָ וּבְיָדְךָ מִלֵּאתָ כַּיּוֹם הַזֶּה. טז וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שְׁמֹר לְעַבְדְּךָ דָוִיד אָבִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לּוֹ לֵאמֹר לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מִלְּפָנַי יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל רַק אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת דַּרְכָּם לָלֶכֶת בְּתוֹרָתִי כַּאֲשֶׁר הָלַכְתָּ לְפָנָי. יז וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יֵאָמֵן דְּבָרְךָ אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לְעַבְדְּךָ לְדָוִיד.

אבל האם באמת ניתן לחשוב שה' שוכן בבַּיִת שבאָרֶץ כמו בן אָדָם? הרי כל הַשָּׁמַיִם, וגם הַשָּׁמַיִם של הַשָּׁמַיִם לא גדולים מספיק בשביל להכיל\לכלכל את ה', ועל אחת כמה וכמה שגם בית המקדש הזה שבנה שְׁלֹמֹה לא יכול להכילו.

יח כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עַל הָאָרֶץ הִנֵּה שָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.

אבל שְׁלֹמֹה מבקש שה' יפנה את פניו לשמוע את התפילה\תחינה\דברים\שירת-תפילה\רִינָּה שהוא מִתְפַּלֵּל אליו כעת, והיא שה' תמיד\ביום-ובלילה יפתח את עיניו לראות את המתרחש בבַּיִת הַזֶּה, שהוא כאמור המקום שהחליט לשכן בו את שְׁמוֹ, וישמע את התפילות ששְׁלֹמֹה וכל הָעָם יתפללו אליו מהמקדש. כך ה' ישמע גם הרחק במקום שִׁבְתּוֹ שבשָּׁמַיִים את התחינות והתפילות היוצאות מהמקום הזה ויסלח למתפללים ויעזור להם.

יט וּפָנִיתָ אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּחִנָּתוֹ יְהוָה אֱלֹהָי לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר עַבְדְּךָ מִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ. כ לִהְיוֹת עֵינֶיךָ פְתֻחוֹת אֶל הַבַּיִת הַזֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַרְתָּ לָשׂוּם שִׁמְךָ שָׁם לִשְׁמוֹעַ אֶל הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל עַבְדְּךָ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה. כא וְשָׁמַעְתָּ אֶל תַּחֲנוּנֵי עַבְדְּךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתְפַּלְלוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִמְּקוֹם שִׁבְתְּךָ מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמַעְתָּ וְסָלָחְתָּ.

רשימת המקרים שאת התפילות בעניינם ישמע ה': אם אדם מסויים חוטא לאחר\לְרֵעֵהוּ, והאדם שטוען שחטאו כנגדו מוציא קְלָלָה\אָלָה כדי לקלל את החוטא כלפיו והקללה מבוטאת לפני המִזְבַּח הזה שבמקדש, אז ה' ישמע את הדברים מהַשָּׁמַיִם וישפוט את עבדיו וירשיע את הרשע בכך שיביא על ראשו את מה שנהג לעשות לקורבנו, ויצדיק את הצד הצודק שבעניין ויתן לו את הגמול המגיע לו בהתאם לצִדְקָתוֹ.

כב אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְרֵעֵהוּ וְנָשָׁא בוֹ אָלָה לְהַאֲלֹתוֹ וּבָא אָלָה לִפְנֵי מִזְבַּחֲךָ בַּבַּיִת הַזֶּה. כג וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם וְעָשִׂיתָ וְשָׁפַטְתָּ אֶת עֲבָדֶיךָ לְהָשִׁיב לְרָשָׁע לָתֵת דַּרְכּוֹ בְּרֹאשׁוֹ וּלְהַצְדִּיק צַדִּיק לָתֶת לוֹ כְּצִדְקָתוֹ.

אם הָעָם יובס\יִנָּגֵף לפני האוֹיֵב בגלל שהם יחטאו לה', אבל אז הם ישובו לה' ויודו לִשְׁמוֹ ויתפללו ויתחננו לסליחה בבית המקדש הזה, אז ה' ישמע את תחינתם מהַשָּׁמַיִם ויסלח לעמו וישיב אותם לארץ שנתן לאבות האומה.

כד וְאִם יִנָּגֵף עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אוֹיֵב כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ וְשָׁבוּ וְהוֹדוּ אֶת שְׁמֶךָ וְהִתְפַּלְלוּ וְהִתְחַנְּנוּ לְפָנֶיךָ בַּבַּיִת הַזֶּה. כה וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וַהֲשֵׁיבוֹתָם אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָהֶם וְלַאֲבֹתֵיהֶם.

אם השָׁמַיִם יעצרו מלהוריד גֶּשֶׁם\מָטָר בגלל שבני הָעָם יחטאו לה', אבל אז הם יתפללו לה' במָּקוֹם הַזֶּה ויודו לִשְׁמוֹ וישובו בתשובה מחטאיהם אחרי שה' יֵעָנֶה אותם בגלל אותם חטאים, אז ה' ישמע את הווידוי שלהם מהַשָּׁמַיִם ויסלח לחטאיהם, ויראה להם את הַדֶּרֶךְ הטובה שעליהם ללכת בה, ואז יתן שוב גשם על הארץ שנתן לעמו להתנחל בה.

כו בְּהֵעָצֵר הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ וְהִתְפַּלְלוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְהוֹדוּ אֶת שְׁמֶךָ מֵחַטָּאתָם יְשׁוּבוּן כִּי תַעֲנֵם. כז וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת עֲבָדֶיךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל כִּי תוֹרֵם אֶל הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ וְנָתַתָּה מָטָר עַל אַרְצְךָ אֲשֶׁר נָתַתָּה לְעַמְּךָ לְנַחֲלָה.

אם יהיה רָעָב בָאָרֶץ בעקבות מחלת הדֶּבֶר, או שִׁדָּפוֹן, יֵרָקוֹן, אַרְבֶּה, או חָסִיל, או שהאויב ישים מצור על שערי הערים, או כל נֶגַע או מַחֲלָה אחרים, ואז אדם כלשהו מעם ישראל ישא תפילה או תחינה בעניין הנֶגַע הפרטי שלו עליו הוא יודע בלבו ויפרוש את ידיו לכוון בית המקדש הזה...

כח רָעָב כִּי יִהְיֶה בָאָרֶץ דֶּבֶר כִּי יִהְיֶה שִׁדָּפוֹן וְיֵרָקוֹן אַרְבֶּה וְחָסִיל כִּי יִהְיֶה כִּי יָצַר לוֹ אוֹיְבָיו בְּאֶרֶץ שְׁעָרָיו כָּל נֶגַע וְכָל מַחֲלָה. כט כָּל תְּפִלָּה כָל תְּחִנָּה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְכָל הָאָדָם וּלְכֹל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יֵדְעוּ אִישׁ נִגְעוֹ וּמַכְאֹבוֹ וּפָרַשׂ כַּפָּיו אֶל הַבַּיִת הַזֶּה.

... אז ה' ישמע את התפילה ממקום שבתו שבשָּׁמַיִם ויסלח לאותו אדם ויתן לו כפי שמגיע לו בהתאם לדרכי התנהגותו אשר ה' וודאי יודע, כי ה' הרי יודע מה שבלבם של כָּל בְּנֵי הָאָדָם. וה' יעשה כך כדי שבני עמו יהיו מלאי יראה כלפיו במהלך כל חייהם על הארץ שנתן כנחלה לאבות האומה.

ל וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ וְסָלַחְתָּ וְנָתַתָּה לָאִישׁ כְּכָל דְּרָכָיו אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת לְבָבוֹ כִּי אַתָּה לְבַדְּךָ יָדַעְתָּ אֶת לְבַב בְּנֵי הָאָדָם. לא לְמַעַן יִירָאוּךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכֶיךָ כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבֹתֵינוּ.

גם במקרה של נָּכְרִי שאינו מבני יִשְׂרָאֵל ואשר בא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בשביל ה' שעל שמו הוא שמע (כי גם מרחוק שמעו על שמו הגדול של ה' ועל ידו החזקה שבה הושיע את עמו), ואותו נָּכְרִי בא להתפלל בבית המקדש הזה...

לב וְגַם אֶל הַנָּכְרִי אֲשֶׁר לֹא מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הוּא וּבָא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְיָדְךָ הַחֲזָקָה וּזְרוֹעֲךָ הַנְּטוּיָה וּבָאוּ וְהִתְפַּלְלוּ אֶל הַבַּיִת הַזֶּה.

... אז ה' ישמע גם את תפילתו של הנָּכְרִי ממשכנו שבשָּׁמַיִם ויעשה את בקשתו, וזאת כדי שכל האומות יכירו את שמו של ה' ויפחדו\יִרְאוּ ממנו, כפי שמכירים אותו כבר גם בני יִשְׂרָאֵל, וכך הם ידעו שאמנם המקדש הזה שבנה שְׁלֹמֹה נקרא על שם ה'.

לג וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם מִמְּכוֹן שִׁבְתֶּךָ וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי לְמַעַן יֵדְעוּ כָל עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת שְׁמֶךָ וּלְיִרְאָה אֹתְךָ כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלָדַעַת כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.

אם בני הָעָם יֵצְאוּ לַמִּלְחָמָה ויעשו זאת בדרכי ה', ויתפללו לה' במקדש שביְרוּשָׁלַיִם, אז ה' ישמע את תְּפִלָּתָם ותְּחִנָּתָם זאת וישפוט אותם בצדק.

לד כִּי יֵצֵא עַמְּךָ לַמִּלְחָמָה עַל אוֹיְבָיו בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵם וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ הָעִיר הַזֹּאת אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִיתִי לִשְׁמֶךָ. לה וְשָׁמַעְתָּ מִן הַשָּׁמַיִם אֶת תְּפִלָּתָם וְאֶת תְּחִנָּתָם וְעָשִׂיתָ מִשְׁפָּטָם.

וכך יעשה ה' גם אם בני הָעָם יחטאו לו, כי הרי אין אָדָם נקי לגמרי מכל חטא. לכן, אם ה' יכעס\יאנף עליהם ויפיל אותם בפני האוֹיֵב אשר יחזיק אותם בשְׁבִי בארצו הרחוקה או הקרובה, ואם השבויים יחזרו בתשובה בעודם שבויים באותה ארץ ויתחננו משם לה' ויודו שהם חטאו\הֶעֱווּ\רשעו, וישובו לה' בכל לִבָּם בעודם באותה ארץ אויב, ויתפללו לה' דרך הארץ המובטחת והעיר יְרוּשָׁלַיִם והמקדש...

לו כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא וְאָנַפְתָּ בָם וּנְתַתָּם לִפְנֵי אוֹיֵב וְשָׁבוּם שׁוֹבֵיהֶם אֶל אֶרֶץ רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה. לז וְהֵשִׁיבוּ אֶל לְבָבָם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבּוּ שָׁם וְשָׁבוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ בְּאֶרֶץ שִׁבְיָם לֵאמֹר חָטָאנוּ הֶעֱוִינוּ וְרָשָׁעְנוּ. לח וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ בְּכָל לִבָּם וּבְכָל נַפְשָׁם בְּאֶרֶץ שִׁבְיָם אֲשֶׁר שָׁבוּ אֹתָם וְהִתְפַּלְלוּ דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתָם וְהָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ וְלַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִיתִי לִשְׁמֶךָ.

...אז ה' ישמע את תפילתם ותחינתם ממקום שִׁבְתּוֹ שבשָּׁמַיִם ויתן להם דין צדק, ויסלח לעמו שחטא לו.

לט וְשָׁמַעְתָּ מִן הַשָּׁמַיִם מִמְּכוֹן שִׁבְתְּךָ אֶת תְּפִלָּתָם וְאֶת תְּחִנֹּתֵיהֶם וְעָשִׂיתָ מִשְׁפָּטָם וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ לָךְ.

דברי סיום חגיגיים: לכן שְׁלֹמֹה חוזר ומבקש שה' יפתח את עיניו לראות את המתפללים אליו במקדש ויאזין לדברי התפילה הנאמרים שם. שְׁלֹמֹה מסיים בדברים בהם ה' נקרא לבוא למקום מנוחתו במקדש בו נמצא הארון, וכך הכוהנים והצדיקים ישמחו. שְׁלֹמֹה מבקש ש ה' יזכור את מעשי דָוִד מְשִׁיחו.

מ עַתָּה אֱלֹהַי יִהְיוּ נָא עֵינֶיךָ פְּתֻחוֹת וְאָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לִתְפִלַּת הַמָּקוֹם הַזֶּה. מא וְעַתָּה קוּמָה יְהוָה אֱלֹהִים לְנוּחֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ כֹּהֲנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהִים יִלְבְּשׁוּ תְשׁוּעָה וַחֲסִידֶיךָ יִשְׂמְחוּ בַטּוֹב. מב יְהוָה אֱלֹהִים אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶיךָ זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
י"ח	כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עַל הָאָרֶץ הִנֵּה שָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.
ל"ב	וְגַם אֶל הַנָּכְרִי אֲשֶׁר לֹא מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הוּא וּבָא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְיָדְךָ הַחֲזָקָה וּזְרוֹעֲךָ הַנְּטוּיָה וּבָאוּ וְהִתְפַּלְלוּ אֶל הַבַּיִת הַזֶּה.