_(14760239786).jpg){kind=link}
|
|
סיכום
פַּשְׁחוּר (פקיד בבית המקדש) שומע את נבואות החוּרְבָּן של יִרְמְיָהוּ בחצר המקדש, מכה אותו ועוצר אותו ב"מַּהְפֶּכֶת" (אולי סַד לגפיים), אך משחררו למָחֳרָת. הנביא מקלל אותו ואת בני ביתו בגירוש ומוות בגלות בבָּבֶל. יִרְמְיָהוּ מתלונן על קשייו כנביא אך אינו מסוגל להפסיק להתנבא. הוא מקלל את היום שבו נולד ואת האיש שבישר על לידתו לאביו.
תקציר
| פַּשְׁחוּר בֶּן אִמֵּר (פקיד הממונה כנראה על הסדר בבית המקדש) שומע את נבואות החוּרְבָּן של יִרְמְיָהוּ בחצר המקדש. הוא מכה את הנביא ועוצר אותו ב"מַּהְפֶּכֶת" (משוער אולי כסַד לגפיים - ראו איור) בשַׁעַר בִּנְיָמִן הָעֶלְיוֹן של המקדש. למָחֳרָת פַּשְׁחוּר משחרר אותו ויִרְמְיָהוּ מכנה אותו "מָגוֹר (פחד) מִסָּבִיב". |
| א וַיִּשְׁמַע פַּשְׁחוּר בֶּן אִמֵּר הַכֹּהֵן וְהוּא פָקִיד נָגִיד בְּבֵית יְהוָה אֶת יִרְמְיָהוּ נִבָּא אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. ב וַיַּכֶּה פַשְׁחוּר אֵת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא וַיִּתֵּן אֹתוֹ עַל הַמַּהְפֶּכֶת אֲשֶׁר בְּשַׁעַר בִּנְיָמִן הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה. ג וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֹּצֵא פַשְׁחוּר אֶת יִרְמְיָהוּ מִן הַמַּהְפָּכֶת וַיֹּאמֶר אֵלָיו יִרְמְיָהוּ לֹא פַשְׁחוּר קָרָא יְהוָה שְׁמֶךָ כִּי אִם מָגוֹר מִסָּבִיב. |
| הכינוי "מָגוֹר" מפורש מהפַּחַד שיפול עליו ועל מקורביו, שיֵהָרְגוּ מול עיניו, ומהגלות והמוות שמֶלֶךְ בָּבֶל יביא על יְהוּדָה. האויב יבזוז את האוצרות שהצטברו בירושלים. פַּשְׁחוּר ובני ביתו יוגלו לבָּבֶל ושם ימותו ויקברו, יחד עם אלה שנוּבְּאוּ להם נבואות שלום כוזבות. |
| ד כִּי כֹה אָמַר יְהוָה הִנְנִי נֹתֶנְךָ לְמָגוֹר לְךָ וּלְכָל אֹהֲבֶיךָ וְנָפְלוּ בְּחֶרֶב אֹיְבֵיהֶם וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת וְאֶת כָּל יְהוּדָה אֶתֵּן בְּיַד מֶלֶךְ בָּבֶל וְהִגְלָם בָּבֶלָה וְהִכָּם בֶּחָרֶב. ה וְנָתַתִּי אֶת כָּל חֹסֶן הָעִיר הַזֹּאת וְאֶת כָּל יְגִיעָהּ וְאֶת כָּל יְקָרָהּ וְאֵת כָּל אוֹצְרוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה אֶתֵּן בְּיַד אֹיְבֵיהֶם וּבְזָזוּם וּלְקָחוּם וֶהֱבִיאוּם בָּבֶלָה. ו וְאַתָּה פַשְׁחוּר וְכֹל יֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ תֵּלְכוּ בַּשֶּׁבִי וּבָבֶל תָּבוֹא וְשָׁם תָּמוּת וְשָׁם תִּקָּבֵר אַתָּה וְכָל אֹהֲבֶיךָ אֲשֶׁר נִבֵּאתָ לָהֶם בַּשָּׁקֶר. |
| יִרְמְיָהוּ לא מצליח לעמוד בפיתוי הנבואה שה' מפתה אותו, ולכן הוא סובל מלעג הציבור על נבואות הזעם שלו. הוא מחליט להפסיק להתנבא אך דִּבְרִי ה' בוערים בעצמותיו והוא אינו יכול להחזיקם בקירבו. |
| ז פִּתִּיתַנִי יְהוָה וָאֶפָּת חֲזַקְתַּנִי וַתּוּכָל הָיִיתִי לִשְׂחוֹק כָּל הַיּוֹם כֻּלֹּה לֹעֵג לִי. ח כִּי מִדֵּי אֲדַבֵּר אֶזְעָק חָמָס וָשֹׁד אֶקְרָא כִּי הָיָה דְבַר יְהוָה לִי לְחֶרְפָּה וּלְקֶלֶס כָּל הַיּוֹם. ט וְאָמַרְתִּי לֹא אֶזְכְּרֶנּוּ וְלֹא אֲדַבֵּר עוֹד בִּשְׁמוֹ וְהָיָה בְלִבִּי כְּאֵשׁ בֹּעֶרֶת עָצֻר בְּעַצְמֹתָי וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל וְלֹא אוּכָל. |
| הנביא שומע את דברי הדיבה המאיימים עליו מכל צד, וגם מקורביו עוקבים אחריו כדי לתפוס אותו בקלקלתו. אך ה' שומר עליו כגיבור חזק ולכן אויביו ייכשלו ויתביישו. הנביא מבקש מה' היכול לקרוא את מחשבות צדיקים ורשעים להתנקם מאויביו, ומסיים בשיר תהילה לה' המציל חלשים מיָד רשעים. |
| י כִּי שָׁמַעְתִּי דִּבַּת רַבִּים מָגוֹר מִסָּבִיב הַגִּידוּ וְנַגִּידֶנּוּ כֹּל אֱנוֹשׁ שְׁלוֹמִי שֹׁמְרֵי צַלְעִי אוּלַי יְפֻתֶּה וְנוּכְלָה לוֹ וְנִקְחָה נִקְמָתֵנוּ מִמֶּנּוּ. יא וַיהוָה אוֹתִי כְּגִבּוֹר עָרִיץ עַל כֵּן רֹדְפַי יִכָּשְׁלוּ וְלֹא יֻכָלוּ בֹּשׁוּ מְאֹד כִּי לֹא הִשְׂכִּילוּ כְּלִמַּת עוֹלָם לֹא תִשָּׁכֵחַ. יב וַיהוָה צְבָאוֹת בֹּחֵן צַדִּיק רֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב אֶרְאֶה נִקְמָתְךָ מֵהֶם כִּי אֵלֶיךָ גִּלִּיתִי אֶת רִיבִי. יג שִׁירוּ לַיהוָה הַלְלוּ אֶת יְהוָה כִּי הִצִּיל אֶת נֶפֶשׁ אֶבְיוֹן מִיַּד מְרֵעִים. |
| יִרְמְיָהוּ מקלל את היום שבו נולד. הוא מקלל גם את האיש שבישר על לידתו לאביו, ומבקש שיֵהָרֵס כמו סדום ועמורה, ושישמע קולות קרב ותבוסה כל היום. היה עדיף אם הנביא היה מוּמָת ברחם אימו במקום שיצא ויראה את כל הסבל והבושה שהוא עובר בחייו. |
| יד אָרוּר הַיּוֹם אֲשֶׁר יֻלַּדְתִּי בּוֹ יוֹם אֲשֶׁר יְלָדַתְנִי אִמִּי אַל יְהִי בָרוּךְ. טו אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר בִּשַּׂר אֶת אָבִי לֵאמֹר יֻלַּד לְךָ בֵּן זָכָר שַׂמֵּחַ שִׂמֳּחָהוּ. טז וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא כֶּעָרִים אֲשֶׁר הָפַךְ יְהוָה וְלֹא נִחָם וְשָׁמַע זְעָקָה בַּבֹּקֶר וּתְרוּעָה בְּעֵת צָהֳרָיִם. יז אֲשֶׁר לֹא מוֹתְתַנִי מֵרָחֶם וַתְּהִי לִי אִמִּי קִבְרִי וְרַחְמָהֿ הֲרַת עוֹלָם. יח לָמָּה זֶּה מֵרֶחֶם יָצָאתִי לִרְאוֹת עָמָל וְיָגוֹן וַיִּכְלוּ בְּבֹשֶׁת יָמָי. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| א | וַיַּכֶּה פַשְׁחוּר אֵת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא וַיִּתֵּן אֹתוֹ עַל הַמַּהְפֶּכֶת אֲשֶׁר בְּשַׁעַר בִּנְיָמִן הָעֶלְיוֹן.. |
| י"ח | לָמָּה זֶּה מֵרֶחֶם יָצָאתִי לִרְאוֹת עָמָל וְיָגוֹן.. |