+תורה
בְּרֵאשִׁית שְׁמוֹת וַיִּקְרָא בַּמִּדְבָּר דְּבָרִים
יְהוֹשֻׁעַ
יְהוֹשֻׁעַ
שׁוֹפְטִים
שׁוֹפְטִים
שְׁמוּאֵל-א
שְׁמוּאֵל-א
שְׁמוּאֵל-ב
שְׁמוּאֵל-ב
מְלָכִים-א
מְלָכִים-א
מְלָכִים-ב
מְלָכִים-ב
יְשַׁעְיָהוּ
יְשַׁעְיָהוּ יִרְמְיָהוּ
יְחֶזְקֵאל
יְחֶזְקֵאל
+תרי-עשר
הוֹשֵׁעַ יוֹאֵל עָמוֹס עֹבַדְיָה יוֹנָה מִיכָה נַחוּם חֲבַקּוּק צְפַנְיָה חַגַּי זְכַרְיָה מַלְאָכִי
+כתובים
תְּהִלִּים מִשְׁלֵי אִיּוֹב שִׁיר-הַשִּׁירִים רוּת אֵיכָה קֹהֶלֶת אֶסְתֵּר דָּנִיֵּאל עֶזְרָא נְחֶמְיָה דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
א
א
ב
ב
ג
ג
ד
ד
ה
ה
ו
ו
ז
ז
ח
ח
ט
ט
י
י
יא
יא
יב
יב
יג
יג
יד
יד
טו
טו
טז
טז
יז
יז
יח
יח
יט
יט
כ
כ
כא
כא
כב
כב
כג
כג
כד
כד
כה
כה
כו
כו
כז
כז
כח
כח
כט
כט
ל
ל
לא
לא
לב
לב
לג
לג
לד
לד
לה
לה
לו
לו
לז
לז
לח
לח
לט
לט
מ
מ
מא
מא
מב
מב
מג
מג
מד
מד
מה
מה
מו
מו
מז
מז
מח
מח
מט
מט
נ
נ
נא
נא
נב
נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Internet Archive Book Images [No restrictions], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
וַיִּתֵּן אֹתוֹ עַל הַמַּהְפֶּכֶת אֲשֶׁר בְּשַׁעַר בִּנְיָמִן הָעֶלְיוֹן (ב)
סיכום
פַּשְׁחוּר (פקיד בבית המקדש) שומע את נבואות החוּרְבָּן של יִרְמְיָהוּ בחצר המקדש, מכה אותו ועוצר אותו ב"מַּהְפֶּכֶת", אך משחרר אותו למָחֳרָת. הנביא מקלל אותו ואת בני ביתו בגירוש ומוות בגלות בבָּבֶל. יִרְמְיָהוּ מודה שאינו מסוגל להפסיק להתנבא למרות כל הקושי שזה גורם לו, אבל הוא מקלל את היום שבו נולד ואת האיש שבישר על לידתו לאביו.
תקציר
פַּשְׁחוּר שם את יִרְמְיָהוּ ב"מַּהְפֶּכֶת": פַּשְׁחוּר בֶּן אִמֵּר הפָקִיד הראשי\נָגִיד במקדש שמע את דברי הזעם הָאֵלֶּה שיִרְמְיָהוּ נִבָּא בחצר המקדש
[*]ראו בפרק הקודם
[^] יִרְמְיָהוּ פרק י"ט פסוקים י"ד-ט"ו: יד וַיָּבֹא יִרְמְיָהוּ מֵהַתֹּפֶת אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ יְהוָה שָׁם לְהִנָּבֵא וַיַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית יְהוָה וַיֹּאמֶר אֶל כָּל הָעָם. טו כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מבי [מֵבִיא] אֶל הָעִיר הַזֹּאת וְעַל כָּל עָרֶיהָ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עָלֶיהָ כִּי הִקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם לְבִלְתִּי שְׁמוֹעַ אֶת דְּבָרָי.
והכה את יִרְמְיָהוּ ועצר אותו ב"מַּהְפֶּכֶת"
[*]מקום או מתקן מעצר כלשהו, ויש המשערים שמדובר בסַד לגפיים - ראו באיור
שבשַׁעַר בִּנְיָמִן הָעֶלְיוֹן שהוביל למתחם המקדש.
א וַיִּשְׁמַע פַּשְׁחוּר בֶּן אִמֵּר הַכֹּהֵן וְהוּא פָקִיד נָגִיד בְּבֵית יְהוָה אֶת יִרְמְיָהוּ נִבָּא אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. ב וַיַּכֶּה פַשְׁחוּר אֵת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא וַיִּתֵּן אֹתוֹ עַל הַמַּהְפֶּכֶת אֲשֶׁר בְּשַׁעַר בִּנְיָמִן הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה.
למָחֳרָת פַּשְׁחוּר שחרר את יִרְמְיָהוּ מהמַּהְפֶּכֶת, ויִרְמְיָהוּ אמר לו: ה' יחליף את שמך מ"פַשְׁחוּר" ל"מָגוֹר\פחד בכל-מקום\מִסָּבִיב"!
[*]יִרְמְיָהוּ השתמש בביטוי "מָגוֹר מִסָּבִיב" בנבואה קודמת
[^] יִרְמְיָהוּ פרק ו פסוק כ"ה: כה אַל תצאי [תֵּצְאוּ] הַשָּׂדֶה וּבַדֶּרֶךְ אַל תלכי [תֵּלֵכוּ] כִּי חֶרֶב לְאֹיֵב מָגוֹר מִסָּבִיב.
. יש המפרשים את השם "פַשְׁחוּר" במובן הפוך - כמו אולי מהארמית - פוש\מנוחה-סחור\מסביב
[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, יִרְמְיָהוּ, עמוד 69
.
ג וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֹּצֵא פַשְׁחוּר אֶת יִרְמְיָהוּ מִן הַמַּהְפָּכֶת וַיֹּאמֶר אֵלָיו יִרְמְיָהוּ לֹא פַשְׁחוּר קָרָא יְהוָה שְׁמֶךָ כִּי אִם מָגוֹר מִסָּבִיב.
נבואת זעם על פַּשְׁחוּר: ...כי כך אמר ה' עָלֶיךָ: הנה אני מוסר אוֹתְךָ בידי הפחד\מָגוֹר שיבוא עָלֶיךָ ועל כל אֹהֲבֶיךָ, אשר יפלו לְעֵינֶיךָ בְּחֶרֶב של אֹיְבֵיהֶם. ואני אמסור כך גם את כָּל בני יְהוּדָה בְּיַד מֶלֶךְ בָּבֶל אשר יגלה אותם לבָּבֶל ויכה אותם בחָרֶב.
ד כִּי כֹה אָמַר יְהוָה הִנְנִי נֹתֶנְךָ לְמָגוֹר לְךָ וּלְכָל אֹהֲבֶיךָ וְנָפְלוּ בְּחֶרֶב אֹיְבֵיהֶם וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת וְאֶת כָּל יְהוּדָה אֶתֵּן בְּיַד מֶלֶךְ בָּבֶל וְהִגְלָם בָּבֶלָה וְהִכָּם בֶּחָרֶב.
ואני אמסור את כל האוצרות המאוחסנים בעיר, ואת כל פרי העמל\היגע של בני העיר ואת כל החפצים היקרים שבה, ואת אוֹצְרוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה, בְּיַד האויבים של מַלְכֵי יְהוּדָה, והאויבים יבזוו את כל אלה ויקחו אותם לבָּבֶל.
ה וְנָתַתִּי אֶת כָּל חֹסֶן הָעִיר הַזֹּאת וְאֶת כָּל יְגִיעָהּ וְאֶת כָּל יְקָרָהּ וְאֵת כָּל אוֹצְרוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה אֶתֵּן בְּיַד אֹיְבֵיהֶם וּבְזָזוּם וּלְקָחוּם וֶהֱבִיאוּם בָּבֶלָה.
ואַתָּה, פַשְׁחוּר, ביחד עם כל יֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ תילקחו בַּשֶּׁבִי לבָבֶל, ושם אתה תָּמוּת ותִּקָּבֵר, וכך גם כָל אֹהֲבֶיךָ אשר להם נִבֵּאתָ את נבואות השָּׁקֶר שלך כאילו יבוא שלום
[*]ראו למשל יִרְמְיָהוּ פרק ו פסוק י"ד
[^] יִרְמְיָהוּ פרק ו פסוק י"ד: יד וַיְרַפְּאוּ אֶת שֶׁבֶר עַמִּי עַל נְקַלָּה לֵאמֹר שָׁלוֹם שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם.
.
ו וְאַתָּה פַשְׁחוּר וְכֹל יֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ תֵּלְכוּ בַּשֶּׁבִי וּבָבֶל תָּבוֹא וְשָׁם תָּמוּת וְשָׁם תִּקָּבֵר אַתָּה וְכָל אֹהֲבֶיךָ אֲשֶׁר נִבֵּאתָ לָהֶם בַּשָּׁקֶר.
יִרְמְיָהוּ חייב להמשיך להתנבא למרות אויביו: פִּתִּיתָ אותי לנבואה ואני התפתתי, ולחצת עלי בחוזקה להתמסר לנבואה עד שגָּבַרְתָּ\תּוּכָל עלי, ואני כתוצאה מכך הָיִיתִי כָּל הַיּוֹם מטרה לצחוק וללעג של כולם. כי כל פעם שאני מדבר את דברי הזעם שֶׁלְּךָ וזועק וקורא על החָמָס\שֹׁד שעתיד לבוא על הָעָם, הדברים שֶׁלְּךָ מביאים עלי חֶרְפָּה ולעג\קֶלֶס כָּל הַיּוֹם.
ז פִּתִּיתַנִי יְהוָה וָאֶפָּת חֲזַקְתַּנִי וַתּוּכָל הָיִיתִי לִשְׂחוֹק כָּל הַיּוֹם כֻּלֹּה לֹעֵג לִי. ח כִּי מִדֵּי אֲדַבֵּר אֶזְעָק חָמָס וָשֹׁד אֶקְרָא כִּי הָיָה דְבַר יְהוָה לִי לְחֶרְפָּה וּלְקֶלֶס כָּל הַיּוֹם.
חשבתי שאוכל לא לזכור את שליחותו של ה' ולא לנבא עוד בִּשְׁמוֹ, אבל דבריו בערו בְלִבִּי כמו אֵשׁ, והיו כאילו עצורים בין העצמות שלי, עד שהתעייפתי ולא יכולתי עוד להכיל\לכַלְכֵל אותם.
ט וְאָמַרְתִּי לֹא אֶזְכְּרֶנּוּ וְלֹא אֲדַבֵּר עוֹד בִּשְׁמוֹ וְהָיָה בְלִבִּי כְּאֵשׁ בֹּעֶרֶת עָצֻר בְּעַצְמֹתָי וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל וְלֹא אוּכָל.
ושָׁמַעְתִּי את דברי הדיבה של אוֹיְבַי אשר הביאו עלי מָגוֹר\פחד בכל-מקום\מִסָּבִיב
[*]בדומה למה שניבא יִרְמְיָהוּ על אויבו פַשְׁחוּר
[^] יִרְמְיָהוּ פרק כ פסוק ג: ג וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֹּצֵא פַשְׁחוּר אֶת יִרְמְיָהוּ מִן הַמַּהְפָּכֶת וַיֹּאמֶר אֵלָיו יִרְמְיָהוּ לֹא פַשְׁחוּר קָרָא יְהוָה שְׁמֶךָ כִּי אִם מָגוֹר מִסָּבִיב.
. הביטוי "כִּי שָׁמַעְתִּי דִּבַּת רַבִּים מָגוֹר מִסָּבִיב" מופיע גם בתְּהִלִּים פרק ל"א פסוק י"ד
[^] תְּהִלִּים פרק ל"א פסוק י"ד: יד כִּי שָׁמַעְתִּי דִּבַּת רַבִּים מָגוֹר מִסָּבִיב בְּהִוָּסְדָם יַחַד עָלַי לָקַחַת נַפְשִׁי זָמָמוּ.
.
, ואפילו אנשי שְׁלוֹמִי אשר כביכול אמורים היו להגן-עלי\לשמור-על-צַלְעִי, דִּבְּרוּ אלה עם אלה ותכננו להגיד לאוֹיְבַי את הדברים הקשים שאותם אמרתי, ואף חשבו: "אולי נצליח לפתות אותו לאמר דברים כנגד השלטון, וכך נוכל לגבור עליו ולנקום בו."
י כִּי שָׁמַעְתִּי דִּבַּת רַבִּים מָגוֹר מִסָּבִיב הַגִּידוּ וְנַגִּידֶנּוּ כֹּל אֱנוֹשׁ שְׁלוֹמִי שֹׁמְרֵי צַלְעִי אוּלַי יְפֻתֶּה וְנוּכְלָה לוֹ וְנִקְחָה נִקְמָתֵנוּ מִמֶּנּוּ.
אבל הם לא יצליחו בכך, כי ה' יהיה איתי כמו שליט גִבּוֹר, ולכן כל רֹדְפַי יִכָּשְׁלוּ ולא יוכלו לבצע את זממם. הם יתאכזבו\בֹּשׁוּ מְאֹד כי לא יצליחו\ישכילו להשיג את מטרתם, ולכן תבוא עליהם בושה\כְּלִימה שלעוֹלָם לֹא תִשָּׁכֵחַ.
יא וַיהוָה אוֹתִי כְּגִבּוֹר עָרִיץ עַל כֵּן רֹדְפַי יִכָּשְׁלוּ וְלֹא יֻכָלוּ בֹּשׁוּ מְאֹד כִּי לֹא הִשְׂכִּילוּ כְּלִמַּת עוֹלָם לֹא תִשָּׁכֵחַ.
ה' ישפוט בצדק את רֹדְפַי, כי הוא יכול לבחון את מחשבותים הפנימיות ביותר (בכְּלָיוֹת ובלב), וכך הוא ידע על מזימותיהם כנגדי, ויַרְאֶה לי את הנקמה שהוא ינקום בהם
[*]במקום שהם יהיו אלה שינקמו בי
[^] יִרְמְיָהוּ פרק כ פסוק י: י כִּי שָׁמַעְתִּי דִּבַּת רַבִּים מָגוֹר מִסָּבִיב הַגִּידוּ וְנַגִּידֶנּוּ כֹּל אֱנוֹשׁ שְׁלוֹמִי שֹׁמְרֵי צַלְעִי אוּלַי יְפֻתֶּה וְנוּכְלָה לוֹ וְנִקְחָה נִקְמָתֵנוּ מִמֶּנּוּ.
, כי אני הצגתי לפניו את טענותי\רִיבִי כנגדם
[*]פסוק כמעט זהה מופיע בנבואה קודמת של יִרְמְיָהוּ
[^] יִרְמְיָהוּ פרק י"א פסוק כ: כ וַיהוָה צְבָאוֹת שֹׁפֵט צֶדֶק בֹּחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב אֶרְאֶה נִקְמָתְךָ מֵהֶם כִּי אֵלֶיךָ גִּלִּיתִי אֶת רִיבִי.
.
יב וַיהוָה צְבָאוֹת בֹּחֵן צַדִּיק רֹאֶה כְלָיוֹת וָלֵב אֶרְאֶה נִקְמָתְךָ מֵהֶם כִּי אֵלֶיךָ גִּלִּיתִי אֶת רִיבִי.
ולכן יִרְמְיָהוּ מסיים בשיר תהילה לה', אשר מציל את החיים\נפש של העניים מיָד הרשעים.
יג שִׁירוּ לַיהוָה הַלְלוּ אֶת יְהוָה כִּי הִצִּיל אֶת נֶפֶשׁ אֶבְיוֹן מִיַּד מְרֵעִים.
יִרְמְיָהוּ מקלל את היום שבו נולד: מי יתן שיהיה מקולל\אָרוּר\לא-בָרוּךְ הַיּוֹם אֲשֶׁר בו יִלְּדוּ אותי כשאִמִּי ילדה אותי. ומקולל יהיה גם הָאִישׁ שבִּישַּׂר לאָבִי שנולד לו בן זָכָר וכך שימח אותו.
יד אָרוּר הַיּוֹם אֲשֶׁר יֻלַּדְתִּי בּוֹ יוֹם אֲשֶׁר יְלָדַתְנִי אִמִּי אַל יְהִי בָרוּךְ. טו אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר בִּשַּׂר אֶת אָבִי לֵאמֹר יֻלַּד לְךָ בֵּן זָכָר שַׂמֵּחַ שִׂמֳּחָהוּ.
ויהיה מקולל גם הָאִישׁ אשר לא המית אותי ברגע שיצאתי מֵרָחֶם אִמִּי, ובכך היה עושה את הגוף של אִמִּי לקִבְרִי ואת רַחְמָה לרחם הנמצא בהריון נצחי. ומי יתן שאותו הָאִישׁ יֵדַע חורבן כמו של ערי סְדוֹם ועֲמֹרָה שאותם "הפך" ה' ולא התחרט\נִחָם מכעסו עליהן
[^]בְּרֵאשִׁית פרק י"ט פסוק כ"ה: כה וַיַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים הָאֵל וְאֵת כָּל הַכִּכָּר וְאֵת כָּל יֹשְׁבֵי הֶעָרִים וְצֶמַח הָאֲדָמָה.
. ומי יתן ואותו הָאִישׁ גם ישמע את זעקת השבר של בני יְהוּדָה הנכבשים בבוקר, ואת תרועת הצבא הכובש בצָהֳרָיִם.
טז וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא כֶּעָרִים אֲשֶׁר הָפַךְ יְהוָה וְלֹא נִחָם וְשָׁמַע זְעָקָה בַּבֹּקֶר וּתְרוּעָה בְּעֵת צָהֳרָיִם. יז אֲשֶׁר לֹא מוֹתְתַנִי מֵרָחֶם וַתְּהִי לִי אִמִּי קִבְרִי וְרַחְמָהֿ הֲרַת עוֹלָם.
כי מה הועיל לי שיָצָאתִי מֵרֶחֶם אִמִּי רק בשביל לִרְאוֹת סֵבֶל\עָמָל וצער וכדי שיְמֵי חַיַּי יחלפו בבושה.
יח לָמָּה זֶּה מֵרֶחֶם יָצָאתִי לִרְאוֹת עָמָל וְיָגוֹן וַיִּכְלוּ בְּבֹשֶׁת יָמָי.
ציטוטים נבחרים
פסוקים
א וַיַּכֶּה פַשְׁחוּר אֵת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא וַיִּתֵּן אֹתוֹ עַל הַמַּהְפֶּכֶת אֲשֶׁר בְּשַׁעַר בִּנְיָמִן הָעֶלְיוֹן..
י"ח לָמָּה זֶּה מֵרֶחֶם יָצָאתִי לִרְאוֹת עָמָל וְיָגוֹן..