וּשְׁלַח לִי עֲצֵי אֲרָזִים בְּרוֹשִׁים וְאַלְגּוּמִּים מֵהַלְּבָנוֹן כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי אֲשֶׁר עֲבָדֶיךָ יוֹדְעִים לִכְרוֹת עֲצֵי לְבָנוֹן וְהִנֵּה עֲבָדַי עִם עֲבָדֶיךָ (ז)
|
סיכום
ההכנות לבנין המקדש: שְׁלֹמֹה מונה את פועלי הבניה למִקְדָּשׁ - סַבָּלִים, חוצבים, ומנהלי עבודה. הוא מבקש עזרה מחִירָם מֶלֶךְ צור בעצים, חוטבי עצים, ומבקש גם אומן מומחה. חִירָם מסכים ושולח לו אומן ששמו גם כן חִירָם
[*]הפרק מקביל חלקית למסופר במְלָכִים-א פרק ה
.
תקציר
ההכנות לבנין המקדש: שְׁלֹמֹה מונה את פועלי הבניה למִקְדָּשׁ: 70,000 סַבָּלִים, 80,000 חוצבים, ו-3,600 מנהלי עבודה [*]בגרסת ספר מְלָכִים הם נמנים כ-3,300 "רֹדִים בָּעָם הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה" מלבד ל"שָּׂרֵי הַנִּצָּבִים" . |
א וַיִּסְפֹּר שְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ סַבָּל וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף אִישׁ חֹצֵב בָּהָר וּמְנַצְּחִים עֲלֵיהֶם שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת. |
שְׁלֹמֹה מבקש מחִירָם\חוּרָם מֶלֶךְ צור, שכפי שהוא עזר לדָוִד לבנות את ביתו בכך שישלח לו עצי אֲרָזִים מהַלְּבָנוֹן [^]שְׁמוּאֵל-ב פרק ה פסוק י"א: יא
וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צֹר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי עֵץ וְחָרָשֵׁי אֶבֶן קִיר וַיִּבְנוּ בַיִת לְדָוִד.
, כך הוא יוכל כעת לעזור לשְׁלֹמֹה אשר מבקש לבנות בַּיִת שיוקדש לשֵׁם של ה'. במקדש יעבדו את ה' בהקרבת קְטֹרֶת סַמִּים[*]ראו על קְטֹרֶת סַמִּים בשְׁמוֹת פרק ל פסוקים ז-ל"ד , בסידור לֶחֶם המַעֲרֶכֶת כחלק מקורבן התָּמִיד
[^]
שְׁמוֹת פרק ל פסוקים ז-ל"ד: ז
וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה.
ח
וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְהוָה לְדֹרֹתֵיכֶם.
ט
לֹא תַעֲלוּ עָלָיו קְטֹרֶת זָרָה וְעֹלָה וּמִנְחָה וְנֵסֶךְ לֹא תִסְּכוּ עָלָיו.
י
וְכִפֶּר אַהֲרֹן עַל קַרְנֹתָיו אַחַת בַּשָּׁנָה מִדַּם חַטַּאת הַכִּפֻּרִים אַחַת בַּשָּׁנָה יְכַפֵּר עָלָיו לְדֹרֹתֵיכֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַיהוָה.
יא
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
יב
כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַיהוָה בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם.
יג
זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַיהוָה.
יד
כֹּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה יִתֵּן תְּרוּמַת יְהוָה.
טו
הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת תְּרוּמַת יְהוָה לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם.
טז
וְלָקַחְתָּ אֶת כֶּסֶף הַכִּפֻּרִים מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתַתָּ אֹתוֹ עַל עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי יְהוָה לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם.
יז
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
יח
וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְכַנּוֹ נְחֹשֶׁת לְרָחְצָה וְנָתַתָּ אֹתוֹ בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ וְנָתַתָּ שָׁמָּה מָיִם.
יט
וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מִמֶּנּוּ אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם.
כ
בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד יִרְחֲצוּ מַיִם וְלֹא יָמֻתוּ אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת לְהַקְטִיר אִשֶּׁה לַיהוָה.
כא
וְרָחֲצוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם וְלֹא יָמֻתוּ וְהָיְתָה לָהֶם חָק עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ לְדֹרֹתָם.
כב
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
כג
וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְקִנְּמָן בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם וּקְנֵה בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם.
כד
וְקִדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁמֶן זַיִת הִין.
כה
וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ רֹקַח מִרְקַחַת מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה.
כו
וּמָשַׁחְתָּ בוֹ אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֵת אֲרוֹן הָעֵדֻת.
כז
וְאֶת הַשֻּׁלְחָן וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַמְּנֹרָה וְאֶת כֵּלֶיהָ וְאֵת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת.
כח
וְאֶת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ.
כט
וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם וְהָיוּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהֶם יִקְדָּשׁ.
ל
וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תִּמְשָׁח וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם לְכַהֵן לִי.
לא
וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדֹרֹתֵיכֶם.
לב עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ לֹא תַעֲשׂוּ כָּמֹהוּ קֹדֶשׁ הוּא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם. לג
אִישׁ אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמֹהוּ וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר וְנִכְרַת מֵעַמָּיו.
לד
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה.
[*]מדובר בלֶחֶם הפָּנִים המוקרב תָּמִיד בכל שַׁבָּת ובהקרבת קורבנות עֹלָה
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ט פסוק ל"ב: לב
וּמִן בְּנֵי הַקְּהָתִי מִן אֲחֵיהֶם עַל לֶחֶם הַמַּעֲרָכֶת לְהָכִין שַׁבַּת שַׁבָּת.
ושהונח על השֻׁלְחָן שבמִּשְׁכָּן
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ה פסוק ל: ל
וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד.
[*]העֹלָה היא סוג של קורבן המיועד להשרף במלואו - ראו בדף של וַיִּקְרָא פרק א. כל בֹּקֶר וְעֶרֶב, בשבתות ובראשי חודש ובשאר המועדים, בשם כל העם. |
ב וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶל חוּרָם מֶלֶךְ צֹר לֵאמֹר כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִם דָּוִיד אָבִי וַתִּשְׁלַח לוֹ אֲרָזִים לִבְנוֹת לוֹ בַיִת לָשֶׁבֶת בּוֹ. ג הִנֵּה אֲנִי בוֹנֶה בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָי לְהַקְדִּישׁ לוֹ לְהַקְטִיר לְפָנָיו קְטֹרֶת סַמִּים וּמַעֲרֶכֶת תָּמִיד וְעֹלוֹת לַבֹּקֶר וְלָעֶרֶב לַשַּׁבָּתוֹת וְלֶחֳדָשִׁים וּלְמוֹעֲדֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם זֹאת עַל יִשְׂרָאֵל. |
שְׁלֹמֹה צריך לבנות בית גדול כי ה' גדול מכל האלים. למעשה אי אפשר לבנות לה' בית גדול מספיק כי אפילו הַשָּׁמַיִם, וגם הַשָּׁמַיִם של הַשָּׁמַיִם [*]כלומר הַשָּׁמַיִם העליונים ביותר אינם יכולים להכיל\לכלכל אותו, וכמובן ששְׁלֹמֹה גם כן לא יכול לבנות בית שכזה, אלא רק בית שיהיה ראוי להקטיר בו לה'. |
ד וְהַבַּיִת אֲשֶׁר אֲנִי בוֹנֶה גָּדוֹל כִּי גָדוֹל אֱלֹהֵינוּ מִכָּל הָאֱלֹהִים. ה וּמִי יַעֲצָר כֹּחַ לִבְנוֹת לוֹ בַיִת כִּי הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלֻהוּ וּמִי אֲנִי אֲשֶׁר אֶבְנֶה לּוֹ בַיִת כִּי אִם לְהַקְטִיר לְפָנָיו. |
שְׁלֹמֹה מבקש מחִירָם לשלוח לו אומן מוכשר לרקיעת מתכות (זָּהָב, כֶּסֶף, נְּחֹשֶׁת, ובַּרְזֶל), לעיבוד בדים צבעוניים (אַרְגְּוָן\ארגמן, כַרְמִיל\אדמדם, ותְכֵלֶת), ולפִּתּוּחִים קישוטיים, והוא יעבוד ביחד עם האומנים הַחֲכָמִים הנמצאים כבר בִּיהוּדָה וביְרוּשָׁלַיִם שאותם קיבץ כבר דָוִד למטרה זאת [^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק כ"ב פסוקים י"ד-ט"ו: יד
וְהִנֵּה בְעָנְיִי הֲכִינוֹתִי לְבֵית יְהוָה זָהָב כִּכָּרִים מֵאָה אֶלֶף וְכֶסֶף אֶלֶף אֲלָפִים כִּכָּרִים וְלַנְּחֹשֶׁת וְלַבַּרְזֶל אֵין מִשְׁקָל כִּי לָרֹב הָיָה וְעֵצִים וַאֲבָנִים הֲכִינוֹתִי וַעֲלֵיהֶם תּוֹסִיף.
טו
וְעִמְּךָ לָרֹב עֹשֵׂי מְלָאכָה חֹצְבִים וְחָרָשֵׁי אֶבֶן וָעֵץ וְכָל חָכָם בְּכָל מְלָאכָה.
. |
ו וְעַתָּה שְׁלַח לִי אִישׁ חָכָם לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת וּבַבַּרְזֶל וּבָאַרְגְּוָן וְכַרְמִיל וּתְכֵלֶת וְיֹדֵעַ לְפַתֵּחַ פִּתּוּחִים עִם הַחֲכָמִים אֲשֶׁר עִמִּי בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר הֵכִין דָּוִיד אָבִי. |
שְׁלֹמֹה מבקש מחִירָם גם לשלוח עצים מהַלְּבָנוֹן (אֲרָזִים, בְּרוֹשִׁים, ואַלְגּוּמִּים\אַלְמֻגִּים) שיִכָּרְתוּ ע"י הכורתים המומחים של חִירָם בעזרת עבדי שְׁלֹמֹה. ידרשו עצים רבים כי שְׁלֹמֹה מתכנן מקדש גָּדוֹל ומופלא. |
ז וּשְׁלַח לִי עֲצֵי אֲרָזִים בְּרוֹשִׁים וְאַלְגּוּמִּים מֵהַלְּבָנוֹן כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי אֲשֶׁר עֲבָדֶיךָ יוֹדְעִים לִכְרוֹת עֲצֵי לְבָנוֹן וְהִנֵּה עֲבָדַי עִם עֲבָדֶיךָ. ח וּלְהָכִין לִי עֵצִים לָרֹב כִּי הַבַּיִת אֲשֶׁר אֲנִי בוֹנֶה גָּדוֹל וְהַפְלֵא. |
שְׁלֹמֹה יתן לפועלים של חִירָם מזון\מַכּוֹת=מַכּוֹלת [*]בגרסת ספר מְלָכִים מופיעה כאן המילה "מַכֹּלֶת" של חִטִּים, שְּׂעֹרִים, יַיִן, ושֶׁמֶן במידות הפורטות (כֹּרִים הם מידת יבש
[^]
מְלָכִים-א פרק ה פסוק כ"ה: כה
וּשְׁלֹמֹה נָתַן לְחִירָם עֶשְׂרִים אֶלֶף כֹּר חִטִּים מַכֹּלֶת לְבֵיתוֹ וְעֶשְׂרִים כֹּר שֶׁמֶן כָּתִית כֹּה יִתֵּן שְׁלֹמֹה לְחִירָם שָׁנָה בְשָׁנָה.
[*]כֹּר היא מידת נפח של כ-220 ליטר ובַּתִּים הם מידת נוזלים[*]עולם התנ"ך, ספר מלכים-א עמ' 55 או של 400-300 ליטר[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, מלכים, עמוד 25 [*]נפח הבַּת הוא כנפח הָאֵיפָה ).
[^]
יְחֶזְקֵאל פרק מ"ה פסוק י"א: יא
הָאֵיפָה וְהַבַּת תֹּכֶן אֶחָד יִהְיֶה לָשֵׂאת מַעְשַׂר הַחֹמֶר הַבָּת וַעֲשִׂירִת הַחֹמֶר הָאֵיפָה אֶל הַחֹמֶר יִהְיֶה מַתְכֻּנְתּוֹ.
המשוערת כ-22 ליטר לערך. |
ט וְהִנֵּה לַחֹטְבִים לְכֹרְתֵי הָעֵצִים נָתַתִּי חִטִּים מַכּוֹת לַעֲבָדֶיךָ כֹּרִים עֶשְׂרִים אֶלֶף וּשְׂעֹרִים כֹּרִים עֶשְׂרִים אָלֶף וְיַיִן בַּתִּים עֶשְׂרִים אֶלֶף וְשֶׁמֶן בַּתִּים עֶשְׂרִים אָלֶף. |
חִירָם עונה לשְׁלֹמֹה בכתב: חִירָם מחמיא לשְׁלֹמֹה שה' בחר בו למלוך על עמו כיוון שה' אוהב את עמו. חִירָם מברך את ה' בורא העולם על שנתן לדָוִד בן חכם שיבה כעת בית לה' ולו עצמו. |
י וַיֹּאמֶר חוּרָם מֶלֶךְ צֹר בִּכְתָב וַיִּשְׁלַח אֶל שְׁלֹמֹה בְּאַהֲבַת יְהוָה אֶת עַמּוֹ נְתָנְךָ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ. יא וַיֹּאמֶר חוּרָם בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִיד הַמֶּלֶךְ בֵּן חָכָם יוֹדֵעַ שֵׂכֶל וּבִינָה אֲשֶׁר יִבְנֶה בַּיִת לַיהוָה וּבַיִת לְמַלְכוּתוֹ. |
חִירָם ישלח כעת לשְׁלֹמֹה את האומן חוּרָם [*]חִירָם מכנה את האומן חוּרָם בתואר "אָבִי" מתוך כבוד שאמו בת שבט דָּן ואביו תושב העיר צֹר[*]בגרסת ספר מְלָכִים הוא נקרא "חִירָם". גם מֶלֶךְ צֹר עצמו נקרא כאן בשם חוּרָם ובגרסת מְלָכִים הוא נקרא חִירָם. בגרסת מְלָכִים מפורט גם שאמו של האומן היתה אלמנה ושאביו היה בן שבט נַפְתָּלִי . חוּרָם הוא אומן חָכָם ומנוסה בעל הכישורים ששְׁלֹמֹה ביקש במלאכות המתכת, העץ, האבן והבדים והוא יעבוד ביחד עם האומנים של שְׁלֹמֹה והאומנים שקיבץ עבורו דָוִד
[^]
מְלָכִים-א פרק ז פסוקים י"ג-י"ד: יג
וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיִּקַּח אֶת חִירָם מִצֹּר.
יד
בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וַיִּמָּלֵא אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה בַּנְּחֹשֶׁת וַיָּבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיַּעַשׂ אֶת כָּל מְלַאכְתּוֹ.
.[*]ראו הסבר על רשימת החומרים ועל האומנים של דָוִד הנזכרים גם בפסוק ו'. הבּוּץ הנזכר כאן אך לא בפסוק ו' מפורש כאריג לבן. . |
יב וְעַתָּה שָׁלַחְתִּי אִישׁ חָכָם יוֹדֵעַ בִּינָה לְחוּרָם אָבִי. יג בֶּן אִשָּׁה מִן בְּנוֹת דָּן וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף בַּנְּחֹשֶׁת בַּבַּרְזֶל בָּאֲבָנִים וּבָעֵצִים בָּאַרְגָּמָן בַּתְּכֵלֶת וּבַבּוּץ וּבַכַּרְמִיל וּלְפַתֵּחַ כָּל פִּתּוּחַ וְלַחְשֹׁב כָּל מַחֲשָׁבֶת אֲשֶׁר יִנָּתֶן לוֹ עִם חֲכָמֶיךָ וְחַכְמֵי אֲדֹנִי דָּוִיד אָבִיךָ. |
חִירָם מבקש ששְׁלֹמֹה יספק את המזון לפועלים כפי שהתחייב [*]ראו בפסוק ט' , וחִירָם ידאג לכריתת העצים הדרושים מהר הַלְּבָנוֹן ולמשלוח העצים על רפסודות עד יָפוֹ, ומשם שְׁלֹמֹה יוביל אותם ליְרוּשָׁלַיִם. |
יד וְעַתָּה הַחִטִּים וְהַשְּׂעֹרִים הַשֶּׁמֶן וְהַיַּיִן אֲשֶׁר אָמַר אֲדֹנִי יִשְׁלַח לַעֲבָדָיו. טו וַאֲנַחְנוּ נִכְרֹת עֵצִים מִן הַלְּבָנוֹן כְּכָל צָרְכֶּךָ וּנְבִיאֵם לְךָ רַפְסֹדוֹת עַל יָם יָפוֹ וְאַתָּה תַּעֲלֶה אֹתָם יְרוּשָׁלִָם. |
חזרה על תיאור המפקד ששְׁלֹמֹה עשה בפועלים השונים - סה"כ 153,600 פועלים, מהם 70,000 סבלים, 80,000 חוצבים ו-3,600 מנהלי עבודה [*]בדיוק כפי שנמסר כבר בפסוק א' . מצוין שהפועלים היו גֵּרִים תושבי הארץ, ושהם גויסו כבר בידי דָוִד[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק כ"ב פסוק ב: ב
וַיֹּאמֶר דָּוִיד לִכְנוֹס אֶת הַגֵּרִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲמֵד חֹצְבִים לַחְצוֹב אַבְנֵי גָזִית לִבְנוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים.
. |
טז וַיִּסְפֹּר שְׁלֹמֹה כָּל הָאֲנָשִׁים הַגֵּירִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַסְּפָר אֲשֶׁר סְפָרָם דָּוִיד אָבִיו וַיִּמָּצְאוּ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת. יז וַיַּעַשׂ מֵהֶם שִׁבְעִים אֶלֶף סַבָּל וּשְׁמֹנִים אֶלֶף חֹצֵב בָּהָר וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת מְנַצְּחִים לְהַעֲבִיד אֶת הָעָם. |
ציטוטים נבחרים
פסוקים | |
---|---|
ב | וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶל חוּרָם מֶלֶךְ צֹר לֵאמֹר כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִם דָּוִיד אָבִי וַתִּשְׁלַח לוֹ אֲרָזִים לִבְנוֹת לוֹ בַיִת לָשֶׁבֶת בּוֹ. |
י"ב | וְעַתָּה שָׁלַחְתִּי אִישׁ חָכָם יוֹדֵעַ בִּינָה.. |