עַלַמַּפָּה

נער עמלקי "מבשר" לדָוִד על תבוסת יִשְׂרָאֵל בקרב הגִּלְבֹּעַ ועל שהרג את שָׁאוּל לבקשתו אחרי שנפל על חרבו. דָוִד מצווה להרוג את הנער על שהרג את משיח ה', ושר שיר קינה לשָׁאוּל וִליהוֹנָתָן. דָוִד נמשח למלוכה בחֶבְרון, ומתפתח מאבק סביב הבריכה שבגִּבְעוֹן בין כוחותיו בפיקוד יוֹאָב וכוחותיו של אִישׁ-בֹּשֶׁת בן שָׁאוּל בפיקוד אַבְנֵר בו אַבְנֵר הורג את עֲשָׂהאֵל אחי יוֹאָב. אַבְנֵר מסתכסך אח"כ עם אִישׁ-בֹּשֶׁת ועובר לצדו של דָוִד, אך נרצח בידי יוֹאָב כנקמה על הריגת עֲשָׂהאֵל. האחים בַּעֲנָה ורֵכָב רוצחים את אִישׁ-בֹּשֶׁת בעודו ישן שנת צהריים בביתו, ומביאים את ראשו לדָוִד שכועס על הרצח ומצווה להוציאם להורג.

דָוִד כובש את יְרוּשָׁלַיִם מהיבוסים, מקים בה את עיר דָוִד סביב המצודה, ובונה בה את ביתו מארזים שהוא מקבל מחִירָם מלך צֹר. הוא חושב שאין זה ראוי שהוא ישב בארמון בעוד ה' שוהה באוהל בארון, אבל ה' אומר לו (דרך נָתָן הנביא) שאין לו צורך בבית ושלמעשה ה' יהיה זה שיָקִים את ביתו של דָוִד עד עולם. הפלישתים מנסים עוד לתקוף אותו בעמק רְפָאִים אך ללא הצלחה. דָוִד מבקש להעלות את ארון הברית ליְרוּשָׁלַיִם, אבל עֻזָּא שמוביל את העגלה נוגע בארון בטעות ומת, והתהלוכה נדחית לתקופת מה ואז ממשיכה בחגיגיות לעיר. מִיכַל בת שָׁאוּל ואשת דָוִד נזופת בו על שהשפיל את עצמו בריקודים במהלך התהלוכה, ודָוִד כועס עליה מאוד וכבר לא היו לה יותר ילדים-. דָוִד מזמין את מְפִיבֹשֶׁת בן יְהוֹנָתָן הנכה לעבור ליְרוּשָׁלַיִם ולסעוד על שולחנו, ומטיל על צִיבָא עבדו לנהל את נכסי בית שָׁאוּל עבורו.

דָוִד נלחם ומביס את הפְּלִשְׁתִּים, מוֹאָב, אֲרַם דַּמֶּשֶׂק, ואֱדוֹם, ומלך חֲמָת כורת ברית עם דָוִד. אחרי שחָנוּן מלך עַמּוֹן משפיל את שגרירי דָוִד, צבא דָוִד יוצא כנגד בעלי בריתם של העַמּוֹנים בראשות אֲרַם צוֹבָה ומביס אותם ויוֹאָב נשאר עוד במצור על רַבָּה בירת עַמּוֹן. דָוִד רואה מגג הארמון את בַּת שֶׁבַע רוחצת, וגורם למות בעלה אוּרִיָּה בקרבות נגד בני בְּנֵי עַמּוֹן. דָוִד מביא אותה לארמון והיא יולדת לו בן. נָתָן מספר לדָוִד את סיפור כבשת הרשׁ כדי לנזוף בו על מעשה בַּת שֶׁבַע ומודיע לו על העונש הצפוי לו ולביתו, ואמנם התינוק של בַּת שֶׁבַע מת. העיר רַבָּה נכבשת לבסוף מבְּנֵי עַמּוֹן.

אַמְנוֹן בן דָוִד אונס את תָּמָר אחותו ואחות אַבְשָׁלוֹם, ואחרי שנתיים אַבְשָׁלוֹם רוצח אותו כנקמה ונמלט לסבו מלך גְּשׁוּר. יוֹאָב משכנע את דָוִד להשיב את אַבְשָׁלוֹם ליְרוּשָׁלַיִם, אבל דָוִד מוכן לפגוש אותו רק כעבור שנתיים והם מתפייסים. אַבְשָׁלוֹם מורד בדָוִד אשר נאלץ לברוח מיְרוּשָׁלַיִם עם נאמניו, אך הוא משאיר מאחור את פילגשיו, את ארון ה' עם צָדוֹק וְאֶבְיָתָר הכהנים ובניהם, ואת חוּשַׁי הָאַרְכִּי כמרגלים. אֲחִיתֹפֶל יועץ דָוִד עובר לצדו של אַבְשָׁלוֹם ומייעץ לו לשכב עם פלגשי אביו על הגג מול כל העם. בינתיים דָוִד ממשיך לבַּחֻרִים ושִׁמְעִי בֶן גֵּרָא מקלל ומציק לו בדרכו. צִיבָא מביא צידה לדָוִד ומאשים את מְפִיבֹשֶׁת אדונו בכך שנשאר ביְרוּשָׁלַיִם בתקווה לקבל את המלוכה. אַבְשָׁלוֹם דוחה את המרדף אחרי דָוִד בהמלצת חוּשַׁי ובניגוד לעצת אֲחִיתֹפֶל שמתאבד בשל כך, וחוּשַׁי מעדכן את דָוִד במצב דרך בני הכוהנים שמוסתרים מרודפיהם ע"י אישה בבאר בבַּחֻרִים. דָוִד מצליח להתבסס במַּחֲנַיִם שבעבר הירדן, ובקרב שנערך מובסים כוחות אַבְשָׁלוֹם. שְׂעָרוֹ הגדול של אַבְשָׁלוֹם מסתבך בענפי עץ אֵלָה, ויוֹאָב נוֹעֵץ בו 3 חניתות בעודו תלוי על העץ. דָוִד מתאבל על אַבְשָׁלוֹם עד שיוֹאָב נוזף בו לחדול, ודָוִד חוצה את הירדן בחזרה ליְרוּשָׁלַיִם ורבים מתומכיו באים ללווות אותו, כולל שִׁמְעִי ומְפִיבֹשֶׁת שזוכים למחילה.

שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי מורד בדָוִד ומתבצר באָבֵל בֵּית מַעֲכָה, ויוֹאָב צר על העיר עד שאישה חכמה משליכה את ראש שֶׁבַע מהחומה. דָוִד מוסר לגִּבְעֹנִים את 7 צאצאי שָׁאוּל כדי לכפר על חטאי שָׁאוּל כלפיהם, והם מוקיעים את ה-7 ללא קבורה. רִצְפָּה, אם שניים מהמּוּקָעִים, שומרת על הגופות זמן רב עד שדָוִד קובר אותם. לקראת סוף הספר מובאת שירת תודה של דָוִד לה' אחרי שהושיע אותו מכל אויביו, ורשימת המפקדים ו-30 הגיבורים הנבחרים של דָוִד וכמה מסיפורי גבורתם. דָוִד חוטא כשהוא שולח את יוֹאָב לפקוד את העם, וה' שולח מלאך משחית שמביא מגיפת דֶּבֶר על הארץ, עד שהמלאך מגיע ליְרוּשָׁלַיִם וה' עוצר אותו ליד גֹרֶן אֲרַוְנָה שבהר המֹּרִיָּה. דָוִד רוכש את שטח הגֹרֶן מאֲרַוְנָה, מקים שם מִזְבֵּחַ ומקריב עליו לה'.