פרטי היוצר\ת
תל שילה, משמאל לתל, למרגלותיו, שרידי הכנסייה הביזנטית, By Abraham Sobkowski OFM [CC-BY-SA-3.0], from Wikimedia Commons
כִּי לְכוּ נָא אֶל מְקוֹמִי אֲשֶׁר בְּשִׁילוֹ אֲשֶׁר שִׁכַּנְתִּי שְׁמִי שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה (י"ב) תל שִׁלֹה (מעט מימין למרכז התמונה).
הִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר וְקַטֵּר לַבָּעַל (ט) ... לְמַעַן בֹּשֶׁת פְּנֵיהֶם (י"ט) מצבה לאל הבַּעַל אשר מכונה לפעמים גם בכינוי הגנאי "בֹּשֶׁת".
פרטי היוצר\ת
Valley of Hinom, By Deror avi [CC-BY-SA-3.0 / GFDL], from Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ (ל"א)
|
|
סיכום
3 נבואות שנאמרו במקדש: יִרְמְיָהוּ נקרא לנבא בשער המקדש לפני קהל המתפללים. אַל להם לחטוא ואז לבטוח בבית המקדש כערובה לכך שה' לא יפגע בהם, כי הרי ה' הרס למשל גם את מקום משכנו בשִׁילה. מצוות הקורבנות לא היתה כלולה במצוות העיקריות שנמסרו ביציאת מִצְרָיִם, והיא חשובה פחות מהליכה בדרכי ה'. ה' עומד להחריב את יְרוּשָׁלַיִם בגלל הפולחן שקַּיָּם בה לבָּעַל, למַלְכַּת-השמיים ולמֹּלֶךְ.
תקציר
| נבואת מקדש 1: להלן דברי ה' ליִרְמְיָהוּ: עֲמוֹד בשער המקדש וקרא שם בקול את הדברים הבאים: שִׁמְעוּ את דבר ה', אַתֶּם תושבי ממלכת יְהוּדָה, הַבָּאִים בשערי המקדש הָאֵלֶּה כדי לְהִשְׁתַּחֲוֹת כאן לה'! כך אמר ה': שַׁפְּרוּ\הֵיטִיבוּ את דַרְכֵיכֶם ואת מעשיכם\מַעַלְלֵיכֶם ואז אני אֲשַׁכֵּן אתכם בבטחה כאן לְיָדִי בצִיּוֹן. |
| א הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר. ב עֲמֹד בְּשַׁעַר בֵּית יְהוָה וְקָרָאתָ שָּׁם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְאָמַרְתָּ שִׁמְעוּ דְבַר יְהוָה כָּל יְהוּדָה הַבָּאִים בַּשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לַיהוָה. ג כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם וַאֲשַׁכְּנָה אֶתְכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה. |
| אל תבטחו בדברי נביאי השקר החוזרים ואומרים שהֵיכַל ה' שבמקדש יגן עליכם [*]כי וודאי ה' לא יפגע ביְרוּשָׁלַיִם אשר בה נמצא מקדשו ! כי רק אם תשפרו הֵיטֵב את דַרְכֵיכֶם ואת מעשיכם, ואם תשפטו בצדק בין האנשים ... |
| ד אַל תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר הֵיכַל יְהוָה הֵיכַל יְהוָה הֵיכַל יְהוָה הֵמָּה. ה כִּי אִם הֵיטֵיב תֵּיטִיבוּ אֶת דַּרְכֵיכֶם וְאֶת מַעַלְלֵיכֶם אִם עָשׂוֹ תַעֲשׂוּ מִשְׁפָּט בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ. |
| ... ולא תעשקו את החלשים שבחברה - הגֵּר היָתוֹם וְהאַלְמָנָה, ולא תִּשְׁפְּכוּ כאן ביְרוּשָׁלַיִם דָם של חפים\נקיים מפשע, ולא תלכו לעבוד אלוהים אחרים ובכך לגרום לעצמכם נזק, רק אז אני אֲשַׁכֵּן אתכם בבטחה כאן בָּאָרֶץ שנָתַתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם לָנְצָח. |
| ו גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה לֹא תַעֲשֹׁקוּ וְדָם נָקִי אַל תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תֵלְכוּ לְרַע לָכֶם. ז וְשִׁכַּנְתִּי אֶתְכֶם בַּמָּקוֹם הַזֶּה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם לְמִן עוֹלָם וְעַד עוֹלָם. |
| אבל הִנֵּה אַתֶּם בכל זאת בֹּטְחִים בדברים של נביאי השקר אשר אינם מועילים לכם [*]כלומר נביאי השקר טוענים שהחוטאים שביְרוּשָׁלַיִם מוגנים, כיוון שה' וודאי לא יפגע בעיר אשר בה נמצא מקדשו - ראו פסוק ד' . האם תעברו על הדיברות ותגנבו, תרצחו, תנאפו ותשבעו שבועת שקר[*]בניגוד לדיברות "לֹא תִּֿרְצָח לֹא תִּֿנְאָף לֹא תִּֿגְנֹב לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" ותעלו קטורת לאל הבָּעַל ותלכו לעבוד אֱלֹהִים אֲחֵרִים שאותם לא הכרתם כלל
[^]
שְׁמוֹת פרק כ פסוק י"ב: יב
לֹא תִּֿרְצָח לֹא תִּֿנְאָף לֹא תִּֿגְנֹב לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר.
[*]בניגוד לדיבר "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָיַ" , ואז תבואו ותעמדו כאן לפני במקדש הנקרא על שמי ותחשבו לעצמכם שכך תצילו את עצמכם מעונש על כל מעשי התועבה הָאֵלֶּה?
[^]
שְׁמוֹת פרק כ פסוק ב: ב
אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָיַ.
|
| ח הִנֵּה אַתֶּם בֹּטְחִים לָכֶם עַל דִּבְרֵי הַשָּׁקֶר לְבִלְתִּי הוֹעִיל. ט הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר וְקַטֵּר לַבָּעַל וְהָלֹךְ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם. י וּבָאתֶם וַעֲמַדְתֶּם לְפָנַי בַּבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו וַאֲמַרְתֶּם נִצַּלְנוּ לְמַעַן עֲשׂוֹת אֵת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה. |
| האם בית המקדש הזה הנקרא על שְׁמִי נראה בְּעֵינֵיכֶם כמו מערה שבה שוכנים רשעים\פָּרִצִים? הֲרֵי אני רָאִיתִי גם את המחשבות הללו שלכם. לְכוּ לשִׁלֹה, אשר היתה מקום המשכן הראשון שעשיתי לשְׁמִי [*]כלומר שְׁמוֹ של ה' שכן בארון הברית שהונח בשִׁלֹה ולא ה' עצמו. גם מקדש שְׁלֹמֹה נבנה כדי להשכין את כְבוֹד ה' ואת שְׁמוֹ ולא את ה' עצמו , וּרְאוּ את החורבן שעָשִׂיתִי למקום משכני הזה בגלל המעשים הרעים של עם יִשְׂרָאֵל
[^]
מְלָכִים-א פרק ח פסוקים י"א, כ: יא
וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמֹד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן כִּי מָלֵא כְבוֹד יְהוָה אֶת בֵּית יְהוָה.
... כ
וַיָּקֶם יְהוָה אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֵּר וָאָקֻם תַּחַת דָּוִד אָבִי וָאֵשֵׁב עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה וָאֶבְנֶה הַבַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
כי הרי כל הַשָּׁמַיִם לא גדולים מספיק כדי להכילו
[^]
מְלָכִים-א פרק ח פסוקים כ"ז, כ"ט: כז
כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.
... כט
לִהְיוֹת עֵינֶךָ פְתֻחוֹת אֶל הַבַּיִת הַזֶּה לַיְלָה וָיוֹם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַרְתָּ יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם לִשְׁמֹעַ אֶל הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל עַבְדְּךָ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה.
[*]העיר שִׁלֹה היתה מקום משכנו של אֹהֶל מוֹעֵד, ומקום התאספות הָעָם בימי ההתנחלות .
[^]
יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ח פסוק א: א
וַיִּקָּהֲלוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׁלֹה וַיַּשְׁכִּינוּ שָׁם אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְהָאָרֶץ נִכְבְּשָׁה לִפְנֵיהֶם.
והשופטים
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק א פסוק ג: ג וְעָלָה הָאִישׁ הַהוּא מֵעִירוֹ מִיָּמִים יָמִימָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת וְלִזְבֹּחַ לַיהוָה צְבָאוֹת בְּשִׁלֹה וְשָׁם שְׁנֵי בְנֵי עֵלִי חָפְנִי וּפִנְחָס כֹּהֲנִים לַיהוָה.
. שִׁלֹה חרבה כנראה אחרי קרב אֶבֶן הָעֵזֶר. |
| יא הַמְעָרַת פָּרִצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו בְּעֵינֵיכֶם גַּם אָנֹכִי הִנֵּה רָאִיתִי נְאֻם יְהוָה. יב כִּי לְכוּ נָא אֶל מְקוֹמִי אֲשֶׁר בְּשִׁילוֹ אֲשֶׁר שִׁכַּנְתִּי שְׁמִי שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה וּרְאוּ אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לוֹ מִפְּנֵי רָעַת עַמִּי יִשְׂרָאֵל. |
| ועכשיו, בגלל שעשיתם את כל הַמַּעֲשִׂים הרעים הָאֵלֶּה בזמן שדיברתי והזהרתי אתכם הַשְׁכֵּם כל בוקר מחדש ואתם לֹא שְׁמַעְתֶּם את דברי, וקראתי לכם ולא עניתם לי, לכן כמו שהחרבתי את משכני בשִׁלֹה כך אעשה גם לבית המקדש שנקרא על שמי ואשר בו אתם בוטחים [*]ראו פסוק ד' למעלה ושאותו נתתי לָכֶם וְלַאֲבוֹתֵיכֶם.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ז פסוק ד: ד
אַל תִּבְטְחוּ לָכֶם אֶל דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר הֵיכַל יְהוָה הֵיכַל יְהוָה הֵיכַל יְהוָה הֵמָּה.
|
| יג וְעַתָּה יַעַן עֲשׂוֹתְכֶם אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה נְאֻם יְהוָה וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם הַשְׁכֵּם וְדַבֵּר וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וָאֶקְרָא אֶתְכֶם וְלֹא עֲנִיתֶם. יד וְעָשִׂיתִי לַבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו אֲשֶׁר אַתֶּם בֹּטְחִים בּוֹ וְלַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבוֹתֵיכֶם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְשִׁלוֹ. |
| ואני גם אשליך אתכם מֵעַל פָּנָי במקדש שביְרוּשָׁלַיִם [*]ומהארץ כמו שהִשְׁלַכְתִּי אֶת כָּל אֲחֵיכֶם בני שבט אֶפְרָיִם[*]כלומר תושבי ממלכת יִשְׂרָאֵל, המְכוּנָה כאן ובמקומות אחרים על שם נחלת אֶפְרָיִם .
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ז פסוקים ב, ח: ב
וַיֻּגַּד לְבֵית דָּוִד לֵאמֹר נָחָה אֲרָם עַל אֶפְרָיִם וַיָּנַע לְבָבוֹ וּלְבַב עַמּוֹ כְּנוֹעַ עֲצֵי יַעַר מִפְּנֵי רוּחַ.
... ח
כִּי רֹאשׁ אֲרָם דַּמֶּשֶׂק וְרֹאשׁ דַּמֶּשֶׂק רְצִין וּבְעוֹד שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יֵחַת אֶפְרַיִם מֵעָם.
(ואשר בה שכנה העיר שִׁלֹה). בימי הוֹשֵׁעַ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כבש שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר את ממלכת יִשְׂרָאֵל והגלה את כל תושביה לרחבי האימפריה האשורית. |
| טו וְהִשְׁלַכְתִּי אֶתְכֶם מֵעַל פָּנָי כַּאֲשֶׁר הִשְׁלַכְתִּי אֶת כָּל אֲחֵיכֶם אֵת כָּל זֶרַע אֶפְרָיִם. |
| דברי ה' לנביא: וְאַתָּה - אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם החוטא הַזֶּה עם דברי שירה\רִנָּה וּתְפִלָּה, ואל תפנה-אלי\תפגע-בי בבקשות [*]ראו "לפגוע" במובן "לפנות בבקשה" למשל ביִרְמְיָהוּ פרק כ"ז פסוק י"ח למען הָעָם, כי החלטתי להעניש אותם ולכן לא אשמע את בקשתך. אתה לא רואה הֲרֵי את כל החטאים שהם עושים בלי בושה בכל עָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת העיר יְרוּשָׁלַיִם?
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק כ"ז פסוק י"ח: יח
וְאִם נְבִאִים הֵם וְאִם יֵשׁ דְּבַר יְהוָה אִתָּם יִפְגְּעוּ נָא בַּיהוָה צְבָאוֹת לְבִלְתִּי בֹאוּ הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בְּבֵית יְהוָה וּבֵית מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה.
|
| טז וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה וְאַל תִּפְגַּע בִּי כִּי אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ אֹתָךְ. יז הַאֵינְךָ רֹאֶה מָה הֵמָּה עֹשִׂים בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִָם. |
| כולם מתכוננים לעבודה זרה - הַבָּנִים מְלַקְּטִים עֵצִים והָאָבוֹת מְבַעֲרִים בהם אֶת הָאֵשׁ וְהַנָּשִׁים לָשׁוֹת בָּצֵק כדי לַעֲשׂוֹת עוגות\כַּוָּנִים לשם עבודת\מְלֶאכֶת השמיים [*]או לכבוד "מַלְכַּת-השמיים" - והכוונה כנראה לאלה אִשְׁתָר, והכַּוָּנִים הם המאפים שנאפו לכבודה ועוצבו בדמותה , ולנסוך נְסָכִים[*]עולם התנ"ך, ספר יִרְמְיָהוּ עמ' 57-56
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק מ"ד פסוק י"ט: יט
וְכִי אֲנַחְנוּ מְקַטְּרִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וּלְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים הֲמִבַּלְעֲדֵי אֲנָשֵׁינוּ עָשִׂינוּ לָהּ כַּוָּנִים לְהַעֲצִבָה וְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים.
[*]כמו נֶסֶךְ המַיִם לֵאלֹהִים אֲחֵרִים כדי להכעיס אותי.
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק כ"ג פסוק ט"ז: טז
וַיִּבְקְעוּ שְׁלֹשֶׁת הַגִּבֹּרִים בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם מִבֹּאר בֵּית לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וַיִּשְׂאוּ וַיָּבִאוּ אֶל דָּוִד וְלֹא אָבָה לִשְׁתּוֹתָם וַיַּסֵּךְ אֹתָם לַיהוָה.
או היָיִן
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ט פסוק מ: מ
וְעִשָּׂרֹן סֹלֶת בָּלוּל בְּשֶׁמֶן כָּתִית רֶבַע הַהִין וְנֵסֶךְ רְבִעִית הַהִין יָיִן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד.
שהיה נהוג כחלק מעבודת ה' |
| יח הַבָּנִים מְלַקְּטִים עֵצִים וְהָאָבוֹת מְבַעֲרִים אֶת הָאֵשׁ וְהַנָּשִׁים לָשׁוֹת בָּצֵק לַעֲשׂוֹת כַּוָּנִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּךְ נְסָכִים לֵאלֹהִים אֲחֵרִים לְמַעַן הַכְעִסֵנִי. |
| האם הם מַכְעִסִים רק אותי? הרי להם עצמם הם גורמים בּוּשָׁה! [*]ואולי יש כאן משחק מילים על המילה "בֹּשֶׁת" שהיא כינוי הגנאי לאל הבַּעַל לכן כך אמר ה': הנה כעסי\אַפִּי\חֲמָתִי נשפכת\נִתֶּכֶת על הַמָּקוֹם הַזֶּה ועל כל מה שבו, כולל בני הָאָדָם, הבהמות, עצי הַשָּׂדֶה ויבול\פְּרִי הָאֲדָמָה, וחֲמָתִי תבער כמו אש וְלֹא תִכְבֶּה.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק י"א פסוק י"ג: יג
כִּי מִסְפַּר עָרֶיךָ הָיוּ אֱלֹהֶיךָ יְהוּדָה וּמִסְפַּר חֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם שַׂמְתֶּם מִזְבְּחוֹת לַבֹּשֶׁת מִזְבְּחוֹת לְקַטֵּר לַבָּעַל.
, שגם אליו מפנה העם החוטא את פניו בתפילה. |
| יט הַאֹתִי הֵם מַכְעִסִים נְאֻם יְהוָה הֲלוֹא אֹתָם לְמַעַן בֹּשֶׁת פְּנֵיהֶם. כ לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה הִנֵּה אַפִּי וַחֲמָתִי נִתֶּכֶת אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה עַל הָאָדָם וְעַל הַבְּהֵמָה וְעַל עֵץ הַשָּׂדֶה וְעַל פְּרִי הָאֲדָמָה וּבָעֲרָה וְלֹא תִכְבֶּה. |
| נבואת מקדש 2 דברי ה': תוסיפו כמה שתרצו להעלות קורבנות עוֹלָה [*]העֹלָה היא סוג של קורבן המיועד להשרף במלואו - ראו בדף של וַיִּקְרָא פרק א. ולאכול את זבחי השְׁלָמִים[*]קורבן למטרת תּוֹדָה, נֶדֶר או נְדָבָה הנאכל ברובו ע"י מביא הקורבן. ראו בעמוד של וַיִּקְרָא פרק ג. כאילו שזה מה שחשוב לי. הֲרֵי אני בכלל לא דִבַּרְתִּי עם אֲבוֹתֵיכֶם על הקורבנות או צִוִּיתִי עליהם בנושא העוֹלָה וזָבַח השְׁלָמִים כשהוצאתי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם![*]עשרת הדברות אינם מזכירים את הקורבנות. כל דיני הקורבנות אמנם נמסרו למֹשֶׁה ביחד עם שאר התורה במעמד הר סיני, אך מֹשֶׁה מסר אותם לעם רק מאוחר יותר בערבות מואב. |
| כא כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל זִבְחֵיכֶם וְאִכְלוּ בָשָׂר. כב כִּי לֹא דִבַּרְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם וְלֹא צִוִּיתִים בְּיוֹם הוציא [הוֹצִיאִי] אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל דִּבְרֵי עוֹלָה וָזָבַח. |
| כי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה ולא את דבר הקורבנות צִוִּיתִי לראשונה את בני יִשְׂרָאֵל: שִׁמְעוּ בְקוֹלִי! אני אהיה לאלוהים שלכם ואתם תהיו לעָם שלי ותלכו בדֶּרֶךְ שעליה אצווה אתכם, כדי שיהיה לכם טוב. |
| כג כִּי אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה צִוִּיתִי אוֹתָם לֵאמֹר שִׁמְעוּ בְקוֹלִי וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם וַהֲלַכְתֶּם בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֶתְכֶם לְמַעַן יִיטַב לָכֶם. |
| אבל בני יִשְׂרָאֵל לא שָׁמְעוּ לִדְבָרַי אלא הלכו לפי העצות הרעות שקבעו לעצמם בִּשְׁרִרוּת לִבָּם, והלכו אחורה ממני במקום לְהַפְנוֹת אֶת פְּנֵיהֶם לְפָנַי. כך היה מהיום שבו יָצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם ממִצְרַיִם ועַד הַיּוֹם הַזֶּה, למרות ששלחתי אֲלֵיכֶם הַשְׁכֵּם כל בוקר מחדש את הַנְּבִיאִים שלי כדי להזהיר אתכם. אך בני יִשְׂרָאֵל לא שָׁמְעוּ לנביאים שמסרו להם את דְבָרַי, אלא נהגו בעקשנות [*]העקשן נוהג להקשות את העורף שלו ועשו מעשים רעים אפילו יותר מאבותיהם.
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק מ"ח פסוק ד: ד
מִדַּעְתִּי כִּי קָשֶׁה אָתָּה וְגִיד בַּרְזֶל עָרְפֶּךָ וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה.
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוק י"ד: יד
וְלֹא שָׁמֵעוּ וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם כְּעֹרֶף אֲבוֹתָם אֲשֶׁר לֹא הֶאֱמִינוּ בַּיהוָה אֱלֹהֵיהֶם.
|
| כד וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם וַיֵּלְכוּ בְּמֹעֵצוֹת בִּשְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע וַיִּהְיוּ לְאָחוֹר וְלֹא לְפָנִים. כה לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה וָאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם אֶת כָּל עֲבָדַי הַנְּבִיאִים יוֹם הַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ. כו וְלוֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם הֵרֵעוּ מֵאֲבוֹתָם. |
| וכמו שהם לא שמעו לנביאים הקודמים, כך גם אתה תדבר אליהם את כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה והם לֹא יִשְׁמְעוּ אותך, וכשתקרא להם לחזור בתשובה, הם לא יענו לך כלל. ואז תאמר עליהם: זהו הָעָם אשר בניו לא שָׁמְעוּ בְּקוֹל אלוהיהם, לא למדו לקח ומוּסָר, ושהאמת\אֱמוּנָה אבדה וְנִכְרְתָה מִפִּיהֶם. |
| כז וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְלֹא יִשְׁמְעוּ אֵלֶיךָ וְקָרָאתָ אֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲנוּכָה. כח וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם זֶה הַגּוֹי אֲשֶׁר לוֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהָיו וְלֹא לָקְחוּ מוּסָר אָבְדָה הָאֱמוּנָה וְנִכְרְתָה מִפִּיהֶם. |
| נבואת מקדש 3 דבר ה' ליְהוּדָה: גזזי את שער-ראשך\נִזְרֵךְ לאות אבל, והרימי קולך בקִינָה על הגבעות-החשופות\שְׁפָיִם [*]ראו שְׁפָיִם במובן זה גם במקומות נוספים כי ה' מָאַס בבני הדור שגרמו לכעסו\עֶבְרָתוֹ ונטש אותם. כי בְנֵי יְהוּדָה חטאו לה' ושָׂמוּ את השִּׁקּוּצִים שלהם
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק מ"א פסוק י"ח: יח
אֶפְתַּח עַל שְׁפָיִים נְהָרוֹת וּבְתוֹךְ בְּקָעוֹת מַעְיָנוֹת אָשִׂים מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמוֹצָאֵי מָיִם.
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק מ"ט פסוק ט: ט
לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ לַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ הִגָּלוּ עַל דְּרָכִים יִרְעוּ וּבְכָל שְׁפָיִים מַרְעִיתָם.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק י"ד פסוק ו: ו
וּפְרָאִים עָמְדוּ עַל שְׁפָיִם שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּים כָּלוּ עֵינֵיהֶם כִּי אֵין עֵשֶׂב.
...[*]חפצי פולחן אליליים מתועבים בבית המקדש הנקרא על שְׁמִי כדי לטמא אותו. |
| כט גָּזִּי נִזְרֵךְ וְהַשְׁלִיכִי וּשְׂאִי עַל שְׁפָיִם קִינָה כִּי מָאַס יְהוָה וַיִּטֹּשׁ אֶת דּוֹר עֶבְרָתוֹ. ל כִּי עָשׂוּ בְנֵי יְהוּדָה הָרַע בְּעֵינַי נְאֻום יְהוָה שָׂמוּ שִׁקּוּצֵיהֶם בַּבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו לְטַמְּאוֹ. |
| והם בנו בָּמוֹת (לפולחן לאל המֹּלֶךְ) באתר התֹּפֶת בשבגֵיא בֶן הִנֹּם, כדי לשרוף שם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ [*]העברת הילדים באש היתה חלק מהפולחן לאל המֹּלֶךְ, אשר נאסר במפורש לפי התורה - מנהג מגונה שה' לא ציווה עליו ולא העלה על דעתו.
[^]
וַיִּקְרָא פרק י"ח פסוק כ"א: כא
וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְלֹא תְחַלֵּל אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה.
[^]
וַיִּקְרָא פרק כ פסוקים ד-ה: ד
וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ עַם הָאָרֶץ אֶת עֵינֵיהֶם מִן הָאִישׁ הַהוּא בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ לְבִלְתִּי הָמִית אֹתוֹ.
ה
וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ וְאֵת כָּל הַזֹּנִים אַחֲרָיו לִזְנוֹת אַחֲרֵי הַמֹּלֶךְ מִקֶּרֶב עַמָּם.
, ואשר היה נהוג בימי אָחָז
[^]
מְלָכִים-ב פרק ט"ז פסוקים ב-ג: ב
בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה אָחָז בְּמָלְכוֹ וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְלֹא עָשָׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהָיו כְּדָוִד אָבִיו.
ג
וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וְגַם אֶת בְּנוֹ הֶעֱבִיר בָּאֵשׁ כְּתֹעֲבוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה אֹתָם מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
ומְנַשֶּׁה
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"א פסוק ו: ו
וְהֶעֱבִיר אֶת בְּנוֹ בָּאֵשׁ וְעוֹנֵן וְנִחֵשׁ וְעָשָׂה אוֹב וְיִדְּעֹנִים הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיס.
מלכי יְהוּדָה, ובוטל בימי יֹאשִׁיָּהוּ
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"ג פסוק י: י
וְטִמֵּא אֶת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵי בני [בֶן] הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ.
. |
| לא וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי. |
| לכן בקרוב המקום הזה לא יקרא עוד "הַתֹּפֶת" או "גֵיא בֶן הִנֹּם", אלא "גֵּיא הַהֲרֵגָה", כי ימותו בו כל כך הרבה אנשים עד שיאלצו לקבור את המתים גם באתר התֹפֶת הטמא, כי לא ישאר מקום פנוי אחר להביא אותם לקבורה. והפגרים\נבלות של בני הָעָם הַזֶּה יהיו מושלכות שם ללא קבורה ויהיו לְמַאֲכָל לְחיות ולעוֹפות טורפים באין מפריע\מַחֲרִיד. |
| לב לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד הַתֹּפֶת וְגֵיא בֶן הִנֹּם כִּי אִם גֵּיא הַהֲרֵגָה וְקָבְרוּ בְתֹפֶת מֵאֵין מָקוֹם. לג וְהָיְתָה נִבְלַת הָעָם הַזֶּה לְמַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ וְאֵין מַחֲרִיד. |
| ואני אשבית מעָרֵי יְהוּדָה וּמֵחֻצוֹת העיר יְרוּשָׁלַיִם קולות של שִׂמְחָה\שָׂשׂוֹן ושל חָתָן וכַּלָּה, כי הָאָרֶץ תחרב ולא יחגגו בה עוד בשמחה. |
| לד וְהִשְׁבַּתִּי מֵעָרֵי יְהוּדָה וּמֵחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה כִּי לְחָרְבָּה תִּהְיֶה הָאָרֶץ. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| י"א | הַמְעָרַת פָּרִצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו בְּעֵינֵיכֶם? |
| ל"א | וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי. |
| ל"ד | וְהִשְׁבַּתִּי מֵעָרֵי יְהוּדָה וּמֵחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה.. |
פרטי היוצר\ת
Ishtar holding her symbol, Louvre Museum, Purchase, 1930. Photo by © Marie-Lan Nguyen (User:Jastrow) [CC-BY-2.5], via Wikimedia Commons
לַעֲשׂוֹת כַּוָּנִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם (י"ח) מַלְכַּת השמיים - האלה אִשְתָר