שׁוֹפְטִים א

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

The town of Hebron, Coloured lithograph by Louis Haghe after David Roberts, 1843. From Wellcome Images. See page for author [CC-BY-4.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.

וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה אֶל הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּחֶבְרוֹן (י). ציור של חֶבְרוֹן משנת 1843.

סיכום

אחרי מות יְהוֹשֻׁעַ השבטים ממשיכים לנסות לכבוש את הַכְּנַעֲנִים שנותרו בנחלתם ובחלק מהמקרים הם אינם מצליחים בכך, והַכְּנַעֲנִים ממשיכים לשבת בתוך נחלות השבטים אך מעלים להם מס. עָתְנִיאֵל כובש את דְּבִר ונושא את עַכְסָה בת אחיו הגדול - כָּלֵב.

תקציר

הכיבושים הנוספים של שבט יְהוּדָה: אחרי מות יְהוֹשֻׁעַ השבטים מבקשים לכבוש את הַכְּנַעֲנִים שנותרו עוד בנחלתם, וה' קובע שבני יְהוּדָה ישתלטו ראשונים על נחלתם.

א וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹשֻׁעַ וַיִּשְׁאֲלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּיהוָה לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ אֶל הַכְּנַעֲנִי בַּתְּחִלָּה לְהִלָּחֶם בּוֹ. ב וַיֹּאמֶר יְהוָה יְהוּדָה יַעֲלֶה הִנֵּה נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ בְּיָדוֹ.

בני יְהוּדָה קוראים לבני שִׁמְעוֹן לבוא לעזרתם ובתמורה בני יְהוּדָה יעזרו לבני שִׁמְעוֹן להשתלט על הנחלה שנפלה בגורל לבני שִׁמְעוֹן. בני יְהוּדָה מביסים את הכוחות הַכְּנַעֲנִים בקרב שנערך בבֶזֶק.

ג וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְשִׁמְעוֹן אָחִיו עֲלֵה אִתִּי בְגוֹרָלִי וְנִלָּחֲמָה בַּכְּנַעֲנִי וְהָלַכְתִּי גַם אֲנִי אִתְּךָ בְּגוֹרָלֶךָ וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ שִׁמְעוֹן. ד וַיַּעַל יְהוּדָה וַיִּתֵּן יְהוָה אֶת הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי בְּיָדָם וַיַּכּוּם בְּבֶזֶק עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ.

השליט המקומי אֲדֹנִי-בֶזֶק היה אז בבֶזֶק ונמלט מהמקום, אך בני יְהוּדָה תפסו אותו וקיצצו את בהונות ידיו ורגליו כפי שהודה שעשה בעצמו בעבר ל-70 מלכים שכבש ושהותיר כך ללקט שאריות מזון תחת שולחנו. לבסוף הובא אֲדֹנִי-בֶזֶק ליְרוּשָׁלַיִם ומת שם.

ה וַיִּמְצְאוּ אֶת אֲדֹנִי בֶזֶק בְּבֶזֶק וַיִּלָּחֲמוּ בּוֹ וַיַּכּוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַפְּרִזִּי. ו וַיָּנָס אֲדֹנִי בֶזֶק וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרָיו וַיֹּאחֲזוּ אֹתוֹ וַיְקַצְּצוּ אֶת בְּהֹנוֹת יָדָיו וְרַגְלָיו. ז וַיֹּאמֶר אֲדֹנִי בֶזֶק שִׁבְעִים מְלָכִים בְּהֹנוֹת יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם מְקֻצָּצִים הָיוּ מְלַקְּטִים תַּחַת שֻׁלְחָנִי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי כֵּן שִׁלַּם לִי אֱלֹהִים וַיְבִיאֻהוּ יְרוּשָׁלַ‍ִם וַיָּמָת שָׁם.

בני יְהוּדָה כובשים ושורפים את יְרוּשָׁלַיִם. הם ממשיכים לכבוש את שאר מחוזות יְהוּדָה ומגיעים לחֶבְרוֹן\קִרְיַת-אַרְבַּע, אותה הם כובשים מבְּנֵי הָעֲנָק שֵׁשַׁי, אֲחִימַן, ותַּלְמַי.

ח וַיִּלָּחֲמוּ בְנֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלַ‍ִם וַיִּלְכְּדוּ אוֹתָהּ וַיַּכּוּהָ לְפִי חָרֶב וְאֶת הָעִיר שִׁלְּחוּ בָאֵשׁ. ט וְאַחַר יָרְדוּ בְּנֵי יְהוּדָה לְהִלָּחֵם בַּכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב הָהָר וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה. י וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה אֶל הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּחֶבְרוֹן וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע וַיַּכּוּ אֶת שֵׁשַׁי וְאֶת אֲחִימַן וְאֶת תַּלְמָי.

כָּלֵב מבטיח את בִּתּוֹ עַכְסָה למי שיצליח לכבוש את דְּבִר\קִרְיַת-סֵפֶר. עָתְנִיאֵל, אחיו הצעיר, מצליח בכך ונושא את עַכְסָה.

יא וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם אֶל יוֹשְׁבֵי דְּבִיר וְשֵׁם דְּבִיר לְפָנִים קִרְיַת סֵפֶר. יב וַיֹּאמֶר כָּלֵב אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת קִרְיַת סֵפֶר וּלְכָדָהּ וְנָתַתִּי לוֹ אֶת עַכְסָה בִתִּי לְאִשָּׁה. יג וַיִּלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב הַקָּטֹן מִמֶּנּוּ וַיִּתֶּן לוֹ אֶת עַכְסָה בִתּוֹ לְאִשָּׁה.

עַכְסָה מביאה את בעלה לבקש שָׂדֶה מכָּלֵב, ואז "צונחת" מולו מגב הַחֲמוֹר. היא מסבירה שהאזור שקיבלה הוא מִדְבָּרַי ולכן היא מבקשת לקבל גם מקור מים, ומקבלת מאָבִיהָ את גֻּלֹּת עִלִּית ותַּחְתִּית.

יד וַיְהִי בְּבוֹאָהּ וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאוֹל מֵאֵת אָבִיהָ הַשָּׂדֶה וַתִּצְנַח מֵעַל הַחֲמוֹר וַיֹּאמֶר לָהּ כָּלֵב מַה לָּךְ. טו וַתֹּאמֶר לוֹ הָבָה לִּי בְרָכָה כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם וַיִּתֶּן לָהּ כָּלֵב אֵת גֻּלֹּת עִלִּית וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּית.

בני קֵינִי באים ממושבם בעִיר הַתְּמָרִים ומצטרפים לבני יְהוּדָה בנגב עֲרָד. בני יְהוּדָה עוזרים לבני שִׁמְעוֹן לכבוש את צְפַת\חָרְמָה.

טז וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים אֶת בְּנֵי יְהוּדָה מִדְבַּר יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב אֶת הָעָם. יז וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה אֶת שִׁמְעוֹן אָחִיו וַיַּכּוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב צְפַת וַיַּחֲרִימוּ אוֹתָהּ וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָעִיר חָרְמָה.

משם הם ממשיכים וכובשים את השטחים של ערי הפלישתים - עַזָּה, אַשְׁקְלוֹן, ועֶקְרוֹן, אך אינם כובשים את יושבי העמק בעלי המרכבות. כָּלֵב מקבל את חֶבְרוֹן כהבטחת מֹשֶׁה ומגרש משם את 3 בני הענקים.

יח וַיִּלְכֹּד יְהוּדָה אֶת עַזָּה וְאֶת גְּבוּלָהּ וְאֶת אַשְׁקְלוֹן וְאֶת גְּבוּלָהּ וְאֶת עֶקְרוֹן וְאֶת גְּבוּלָהּ. יט וַיְהִי יְהוָה אֶת יְהוּדָה וַיֹּרֶשׁ אֶת הָהָר כִּי לֹא לְהוֹרִישׁ אֶת יֹשְׁבֵי הָעֵמֶק כִּי רֶכֶב בַּרְזֶל לָהֶם. כ וַיִּתְּנוּ לְכָלֵב אֶת חֶבְרוֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה וַיּוֹרֶשׁ מִשָּׁם אֶת שְׁלֹשָׁה בְּנֵי הָעֲנָק.

הצלחות וכשלונות במאמצי הכיבוש של שאר השבטים: בני בִנְיָמִן לא מצליחים לרשת את יְרוּשָׁלַיִם מידי הַיְבוּסִים שהמשיכו לשבת בה. בני אֶפְרָיִם ומְנַשֶּׁה (בֵית יוֹסֵף) משכנעים תושב אחד מבֵּית-אֵל להראות להם כניסה לעיר והם כובשים אותה והורגים את תושבי העיר מלבד את אותו האיש, שבורח משם ומייסד בארץ הַחִתִּים עיר בשם לוּז, הוא שמה הקודם של בֵּית-אֵל.

כא וְאֶת הַיְבוּסִי יֹשֵׁב יְרוּשָׁלַ‍ִם לֹא הוֹרִישׁוּ בְּנֵי בִנְיָמִן וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת בְּנֵי בִנְיָמִן בִּירוּשָׁלַ‍ִם עַד הַיּוֹם הַזֶּה. כב וַיַּעֲלוּ בֵית יוֹסֵף גַּם הֵם בֵּית אֵל וַיהוָה עִמָּם. כג וַיָּתִירוּ בֵית יוֹסֵף בְּבֵית אֵל וְשֵׁם הָעִיר לְפָנִים לוּז. כד וַיִּרְאוּ הַשֹּׁמְרִים אִישׁ יוֹצֵא מִן הָעִיר וַיֹּאמְרוּ לוֹ הַרְאֵנוּ נָא אֶת מְבוֹא הָעִיר וְעָשִׂינוּ עִמְּךָ חָסֶד. כה וַיַּרְאֵם אֶת מְבוֹא הָעִיר וַיַּכּוּ אֶת הָעִיר לְפִי חָרֶב וְאֶת הָאִישׁ וְאֶת כָּל מִשְׁפַּחְתּוֹ שִׁלֵּחוּ. כו וַיֵּלֶךְ הָאִישׁ אֶרֶץ הַחִתִּים וַיִּבֶן עִיר וַיִּקְרָא שְׁמָהּ לוּז הוּא שְׁמָהּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

שבט מְנַשֶּׁה לא כובש ויורש את בֵּית שְׁאָן, תַּעְנַךְ, דוֹר, יִבְלְעָם, ומְגִדּוֹ ואת פרבריהם, אבל כשהתבסס באזור והתחזק הוא הטיל מַס על הַכְּנַעֲנִים שנותרו שם.

כז וְלֹא הוֹרִישׁ מְנַשֶּׁה אֶת בֵּית שְׁאָן וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת תַּעְנַךְ וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וְאֶת ישב [יֹשְׁבֵי] דוֹר וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת יוֹשְׁבֵי יִבְלְעָם וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וְאֶת יוֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וַיּוֹאֶל הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאת. כח וַיְהִי כִּי חָזַק יִשְׂרָאֵל וַיָּשֶׂם אֶת הַכְּנַעֲנִי לָמַס וְהוֹרֵישׁ לֹא הוֹרִישׁוֹ.

כך גם שבט אֶפְרַיִם לא כובש ויורש את גָזֶר והַכְּנַעֲנִים שם המשיכו לשבת בלב נחלת אֶפְרַיִם.

כט וְאֶפְרַיִם לֹא הוֹרִישׁ אֶת הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּגָזֶר וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקִרְבּוֹ בְּגָזֶר.

שבט זְבֻלוּן לא כובש ויורש את קִטְרוֹן ואת נַהֲלֹל אך מעלה מס מתושביהם שהמשיכו לשבת בלב נחלת זְבוּלֻן.

ל זְבוּלֻן לֹא הוֹרִישׁ אֶת יוֹשְׁבֵי קִטְרוֹן וְאֶת יוֹשְׁבֵי נַהֲלֹל וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקִרְבּוֹ וַיִּהְיוּ לָמַס.

שבט אָשֵׁר לא כובש ויורש את עַכּוֹ, צִידוֹן, אַחְלָב, אַכְזִיב, חֶלְבָּה, אֲפִיק, ורְחֹב, ובני אָשֵׁר נאלצו להתנחל בין הערים הכנעניות הללו.

לא אָשֵׁר לֹא הוֹרִישׁ אֶת יֹשְׁבֵי עַכּוֹ וְאֶת יוֹשְׁבֵי צִידוֹן וְאֶת אַחְלָב וְאֶת אַכְזִיב וְאֶת חֶלְבָּה וְאֶת אֲפִיק וְאֶת רְחֹב. לב וַיֵּשֶׁב הָאָשֵׁרִי בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ כִּי לֹא הוֹרִישׁוֹ.

שבט נַפְתָּלִי לא כובש ויורש את בֵית שֶׁמֶשׁ ואת בֵית עֲנָת אך מתנחל ביניהם ומעלה מס מתושביהם.

לג נַפְתָּלִי לֹא הוֹרִישׁ אֶת יֹשְׁבֵי בֵית שֶׁמֶשׁ וְאֶת יֹשְׁבֵי בֵית עֲנָת וַיֵּשֶׁב בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְיֹשְׁבֵי בֵית שֶׁמֶשׁ וּבֵית עֲנָת הָיוּ לָהֶם לָמַס.

הָאֱמֹרִים לוחצים על שבט דָן להשאר באזור ההר והוא אינו מצליח לגרש אותם מאַיָּלוֹן ומשַׁעַלְבִים. אך בסופו של דבר התחזקו שבטי בֵית יוֹסֵף והעלו מַס מהָאֱמֹרִים אשר המשיכו לשבת מאזור זה ועד אזור מַּעֲלֵה עַקְרַבִּים והסֶּלַע.

לד וַיִּלְחֲצוּ הָאֱמֹרִי אֶת בְּנֵי דָן הָהָרָה כִּי לֹא נְתָנוֹ לָרֶדֶת לָעֵמֶק. לה וַיּוֹאֶל הָאֱמֹרִי לָשֶׁבֶת בְּהַר חֶרֶס בְּאַיָּלוֹן וּבְשַׁעַלְבִים וַתִּכְבַּד יַד בֵּית יוֹסֵף וַיִּהְיוּ לָמַס. לו וּגְבוּל הָאֱמֹרִי מִמַּעֲלֵה עַקְרַבִּים מֵהַסֶּלַע וָמָעְלָה.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
ו	וַיֹּאמֶר אֲדֹנִי-בֶזֶק: שִׁבְעִים מְלָכִים, בְּהֹנוֹת יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם מְקֻצָּצִים הָיוּ, מְלַקְּטִים תַּחַת שֻׁלְחָנִי. כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי כֵּן שִׁלַּם לִי אֱלֹהִים.
י"ד- ט"ו	וַתִּצְנַח (עַכְסָה) מֵעַל הַחֲמוֹר, וַיֹּאמֶר לָהּ כָּלֵב: "מַה לָּךְ?". וַתֹּאמֶר לוֹ: "הָבָה לִּי בְרָכָה, כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי, וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם"

שושלת כלב