וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן (י"ג)
|
|
סיכום
אֲבִיָּם בן רְחַבְעָם מולך ביְהוּדָה במשך 3 שנים וממשיך בחטאי אביו, ואחריו מולך בנו אָסָא במשך 41 שנה והולך בדרכי ה'. נָדָב בן יָרָבְעָם מולך ביִשְׂרָאֵל שנתיים ואז נרצח בידי בַּעְשָׁא אשר משמיד את שאר בית יָרָבְעָם ומולך במשך 24 שנה. בַּעְשָׁא חוטא לה', ונלחם באָסָא עד שהוא מותקף ע"י בֶּן הֲדַד ה-1 מלך אֲרָם דַמָּשֶׂק.
תקציר
| מלכות אֲבִיָּם ביְהוּדָה: בשנה ה-18 למלכות יָרָבְעָם ביִשְׂרָאֵל עולה אֲבִיָּם בן רְחַבְעָם ומַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם [*]בגרסת דִּבְרֵי-הַיָּמִים היא נקראת מַעֲכָה בַּת אַבְשָׁלוֹם, ונמסר שרְחַבְעָם אהב אותה יותר מכל שאר נשותיו ולכן העמיד אֶת אֲבִיָּה בראש שאר אֶחָיו כדי לְהַמְלִיכוֹ למלוכה ביְהוּדָה. הוא מולך 3 שנים בהן הוא ממשיך בחטאי הפולחן של אביו ולא הולך ברצון\בלב-שלם בדרכי ה' כמו שעשה דָּוִד, אביו הקדמון
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"א פסוקים כ-כ"ב: כ
וְאַחֲרֶיהָ לָקַח אֶת מַעֲכָה בַּת אַבְשָׁלוֹם וַתֵּלֶד לוֹ אֶת אֲבִיָּה וְאֶת עַתַּי וְאֶת זִיזָא וְאֶת שְׁלֹמִית.
כא
וַיֶּאֱהַב רְחַבְעָם אֶת מַעֲכָה בַת אַבְשָׁלוֹם מִכָּל נָשָׁיו וּפִילַגְשָׁיו כִּי נָשִׁים שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה נָשָׂא וּפִילַגְשִׁים שִׁשִּׁים וַיּוֹלֶד עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה בָּנִים וְשִׁשִּׁים בָּנוֹת.
כב
וַיַּעֲמֵד לָרֹאשׁ רְחַבְעָם אֶת אֲבִיָּה בֶן מַעֲכָה לְנָגִיד בְּאֶחָיו כִּי לְהַמְלִיכוֹ.
. אבל כנראה מדובר בטעות ואמו של אֲבִיָּם היתה למעשה מִיכָיָהוּ בַת אוּרִיאֵל מגִּבְעָה כפי שנמסר במקום אחר
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"ג פסוקים א-ב: א
בִּשְׁנַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ יָרָבְעָם וַיִּמְלֹךְ אֲבִיָּה עַל יְהוּדָה.
ב
שָׁלוֹשׁ שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִַם וְשֵׁם אִמּוֹ מִיכָיָהוּ בַת אוּרִיאֵל מִן גִּבְעָה וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אֲבִיָּה וּבֵין יָרָבְעָם.
ומַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם היתה למעשה אמו של אָסָא בן אֲבִיָּם כפי שנמסר להלן בהמשך הפרק
[^]
מְלָכִים-א פרק ט"ו פסוקים ט-י, י"ג: ט
וּבִשְׁנַת עֶשְׂרִים לְיָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ אָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה.
י
וְאַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם.
... יג
וְגַם אֶת מַעֲכָה אִמּוֹ וַיְסִרֶהָ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת לָאֲשֵׁרָה וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן.
. כמו כן, למרות שמַעֲכָה נקראת "בַּת אַבְשָׁלוֹם" בגרסת דִּבְרֵי-הַיָּמִים ולא "בַּת אֲבִישָׁלוֹם" כמו כאן, כנראה שלא מדובר באַבְשָׁלוֹם בן דָּוִד אשר לו היו רק 3 בנים ובת אחת בשם תָּמָר
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק י"ד פסוק כ"ז: כז
וַיִּוָּלְדוּ לְאַבְשָׁלוֹם שְׁלוֹשָׁה בָנִים וּבַת אַחַת וּשְׁמָהּ תָּמָר הִיא הָיְתָה אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה.
. אך ייתכן שגם כאן כמו בפסוק ד' שם מתייחסים לאֲבִיָּם כאל "בנו" של דָּוִד, יתכן שהייחוס "בַּת" תופס גם לנכדה או לנינה.[*]דָּוִד היה אבי סבו של אֲבִיָּם . |
| א וּבִשְׁנַת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט מָלַךְ אֲבִיָּם עַל יְהוּדָה. ב שָׁלֹשׁ שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם. ג וַיֵּלֶךְ בְּכָל חַטֹּאות אָבִיו אֲשֶׁר עָשָׂה לְפָנָיו וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם יְהוָה אֱלֹהָיו כִּלְבַב דָּוִד אָבִיו. |
| ה' משאיר את אֲבִיָּם על כסאו למרות חטאיו כדי להשאיר את הַנֵּר\נִיר של שושלת דָּוִד בוער לנצח לפניו ביְרוּשָׁלַיִם ולקיים את מעמדה של העיר, כיוון שדָוִד עשה רק את הטוב\ישר בעיני ה' ולא סר מדרכי מצוותיו כל חַיָּיו, מלבד החטא שעשה בפרשת אוּרִיָּה הַחִתִּי [*]דָוִד כזכור גרם למותו של אוּרִיָּה בקרב כדי להנשא לאלמנתו בַּת שֶׁבַע, ונענש על כך בכך שהחֶרֶב לא תסור לעולם מביתו . המִלְחָמָה שהיתה בין רְחַבְעָם ליָרָבְעָם
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק י"ב פסוק י: י
וְעַתָּה לֹא תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ עַד עוֹלָם עֵקֶב כִּי בְזִתָנִי וַתִּקַּח אֶת אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה.
.[^]מְלָכִים-א פרק י"ד פסוק ל: ל
וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵין רְחַבְעָם וּבֵין יָרָבְעָם כָּל הַיָּמִים.
המשיכה גם כל ימי אֲבִיָּם. |
| ד כִּי לְמַעַן דָּוִד נָתַן יְהוָה אֱלֹהָיו לוֹ נִיר בִּירוּשָׁלִָם לְהָקִים אֶת בְּנוֹ אַחֲרָיו וּלְהַעֲמִיד אֶת יְרוּשָׁלִָם. ה אֲשֶׁר עָשָׂה דָוִד אֶת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה וְלֹא סָר מִכֹּל אֲשֶׁר צִוָּהוּ כֹּל יְמֵי חַיָּיו רַק בִּדְבַר אוּרִיָּה הַחִתִּי. ו וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵין רְחַבְעָם וּבֵין יָרָבְעָם כָּל יְמֵי חַיָּיו. |
| שאר תולדות אֲבִיָּם ומלחמותיו עם יָרָבְעָם כְּתוּבִים בסֵפֶר "דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה" [*]שם תועדו גם תולדות כל שאר מלכי יְהוּדָה מרְחַבְעָם . אֲבִיָּם מת ושוכב בקברו שבאחוזת הקבר של אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד, ובנו אָסָא עולה למלוכה אחריו.
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ד פסוק כ"ט: כט
וְיֶתֶר דִּבְרֵי רְחַבְעָם וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵמָּה כְתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה.
ועד יְהוֹיָקִים
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"ד פסוק ה: ה
וְיֶתֶר דִּבְרֵי יְהוֹיָקִים וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה.
(יְהוֹיָכִין וצִדְקִיָּהוּ שמלכו אחרי יְהוֹיָקִים יצאו לגלות) |
| ז וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲבִיָּם וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלוֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אֲבִיָּם וּבֵין יָרָבְעָם. ח וַיִּשְׁכַּב אֲבִיָּם עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּעִיר דָּוִד וַיִּמְלֹךְ אָסָא בְנוֹ תַּחְתָּיו. |
| מלכות אָסָא ביְהוּדָה: בשנה ה-20 למלכות יָרָבְעָם ביִשְׂרָאֵל עולה אָסָא בן אֲבִיָּם ומַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם [*]בפסוק ב' נאמר כאמור בטעות שמַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם היתה אמו של אֲבִיָּם אבי אָסָא למלוכה ביְהוּדָה. אָסָא מולך במשך 41 שנים בהן הוא עושה טוב\ישר בעיני ה', כמו שעשה דָּוִד, אביו הקדמון[*]גם כאן כמו בפסוק ג' משמעו של הייחוס של דָּוִד כ"אָבִיו" של אָסָא הוא "אביו הקדמון", כיוון שלמעשה דָּוִד היה סבי-סבו של אָסָא. . |
| ט וּבִשְׁנַת עֶשְׂרִים לְיָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ אָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה. י וְאַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם. יא וַיַּעַשׂ אָסָא הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה כְּדָוִד אָבִיו. |
| אָסָא נלחם בפולחן הזר ביְהוּדָה ומפסיק את מנהג הזְנוּת פולחנית של הקְדֵשִׁים [*]זְנוּת פולחנית של אישה\קְדֵשָׁה או גבר\קָדֵשׁ, כפי שנאסר במפורש בתורת מֹשֶׁה שפשטה בארץ יְהוּדָה תחת אביו
[^]
דְּבָרִים פרק כ"ג פסוק י"ח: יח
לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
.[^]מְלָכִים-א פרק י"ד פסוק כ"ד: כד
וְגַם קָדֵשׁ הָיָה בָאָרֶץ עָשׂוּ כְּכֹל הַתּוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
, ומסיר מהארץ את הפסילים\גִּלֻּלִים שעָשׂוּ אֲבֹתָיו. גַם את מַעֲכָה אִמּוֹ הוא מוריד ממעמדה כ"גְּבִירָה"[*]גְּבִירָה הוא התואר המקובל של אם המלך או של אשתו כיוון שעשתה פסל לאלת האֲשֵׁרָה בצורת מִפְלֶצֶת
[^]
מְלָכִים-א פרק י"א פסוק י"ט: יט
וַיִּמְצָא הֲדַד חֵן בְּעֵינֵי פַרְעֹה מְאֹד וַיִּתֶּן לוֹ אִשָּׁה אֶת אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ אֲחוֹת תַּחְפְּנֵיס הַגְּבִירָה.
[^]
מְלָכִים-ב פרק י פסוק י"ג: יג
וְיֵהוּא מָצָא אֶת אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיֹּאמֶר מִי אַתֶּם וַיֹּאמְרוּ אֲחֵי אֲחַזְיָהוּ אֲנַחְנוּ וַנֵּרֶד לִשְׁלוֹם בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּבְנֵי הַגְּבִירָה.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק כ"ט פסוק ב: ב
אַחֲרֵי צֵאת יְכָנְיָה הַמֶּלֶךְ וְהַגְּבִירָה וְהַסָּרִיסִים שָׂרֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר מִירוּשָׁלִָם.
ושהיתה האישה החזקה בבית המלוכה[*]כלומר פסל מעורר אימה\פַּלָצוּת. את האֲשֵׁרָה היה נהוג לעבוד כעץ אותה אָסָא כורת ושורף בְּנַחַל קִדְרוֹן. אָסָא הותיר אבל את בָּמוֹת הפולחן שהיו מפוזרות בארץ
[^]
דְּבָרִים פרק ט"ז פסוק כ"א: כא
לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ.
, וגם כאן משתמע שהמִפְלֶצֶת היתה מעין עץ מפוסל כיוון שאָסָא כרת ושרף אותה.[*]עוד מימי רְחַבְעָם אך מלבד זאת הוא הלך בלב שָׁלֵם בדרכי ה'.
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ד פסוק כ"ג: כג
וַיִּבְנוּ גַם הֵמָּה לָהֶם בָּמוֹת וּמַצֵּבוֹת וַאֲשֵׁרִים עַל כָּל גִּבְעָה גְבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן.
|
| יב וַיַּעֲבֵר הַקְּדֵשִׁים מִן הָאָרֶץ וַיָּסַר אֶת כָּל הַגִּלֻּלִים אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָיו. יג וְגַם אֶת מַעֲכָה אִמּוֹ וַיְסִרֶהָ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת לָאֲשֵׁרָה וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן. יד וְהַבָּמוֹת לֹא סָרוּ רַק לְבַב אָסָא הָיָה שָׁלֵם עִם יְהוָה כָּל יָמָיו. |
| אָסָא מביא למקדש את האוצרות שקידש אביו אֲבִיָּם [*]כנראה הכוונה לשלל המלחמות שלו עם יָרָבְעָם שהוקדשו לה', כפי שעשה גם דָּוִד עם השלל שהשיג במלחמותיו וגם את ההֶקְדֵּשִׁים שלו עצמו
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ח פסוק ז: ז
וַיִּקַּח דָּוִד אֵת שִׁלְטֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הָיוּ אֶל עַבְדֵי הֲדַדְעָזֶר וַיְבִיאֵם יְרוּשָׁלִָם.
.[*]לפחות לפי הכתיב שאומר "וקדשו", כלומר ההֶקְדֵּשִׁים שלו , והם כללו אוצרות כֶּסֶף וְזָהָב וְכֵלִים יקרים. |
| טו וַיָּבֵא אֶת קָדְשֵׁי אָבִיו וקדשו [וְקָדְשֵׁי] בֵּית יְהוָה כֶּסֶף וְזָהָב וְכֵלִים. |
| המלחמה בין מלכי יְהוּדָה ויִשְׂרָאֵל ממשיכה גם כל ימי אָסָא ובַּעְשָׁא. בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עולה עַל יְהוּדָה ומבצר את העיר רָמָה שבגבול בין הממלכות כך שהמעבר צפונה נחסם עבור אָסָא. |
| טז וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אָסָא וּבֵין בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵיהֶם. יז וַיַּעַל בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עַל יְהוּדָה וַיִּבֶן אֶת הָרָמָה לְבִלְתִּי תֵּת יֹצֵא וָבָא לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה. |
| אָסָא לוקח את כל אוצרות הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שנותרו במקדש [*]אחרי הביזה של פַּרְעֹה שִׁישַׁק וגם את האוצרות של הארמון ושולח אותם בְּיַד עֲבָדָיו לבֶּן הֲדַד ה-1
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ד פסוקים כ"ה-כ"ו: כה
וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם עָלָה שושק [שִׁישַׁק] מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלִָם.
כו
וַיִּקַּח אֶת אֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֶת הַכֹּל לָקָח וַיִּקַּח אֶת כָּל מָגִנֵּי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה.
ואחרי שאָסָא בעצמו הפקיד שם הקדשים מכֶּסֶף וְזָּהָב ככתוב בפסוק ט"ו.[*]נכדו של חֶזְיוֹן אשר יש המזהים אותו עם רְזוֹן שמלך על דַמֶּשֶׂק בימי שְׁלֹמֹה מלך אֲרָם היושב בדַמֶּשֶׂק. אָסָא מזכיר לבֶּן הֲדַד את הבְּרִית בינם ואת הבְּרִית שהיתה גם בין אביהם, ומסביר שאוצרות הכֶּסֶף וְהזָהָב שהוא שולח לו הם "שֹׁחַד" עבורו כדי שיסכים להפר את הברית שלו עם בַּעְשָׁא ויתקוף אותו, וכך בַּעְשָׁא יאלץ להניח לו ולעזוב את יְהוּדָה.
[^]
מְלָכִים-א פרק י"א פסוקים כ"ג-כ"ד: כג
וַיָּקֶם אֱלֹהִים לוֹ שָׂטָן אֶת רְזוֹן בֶּן אֶלְיָדָע אֲשֶׁר בָּרַח מֵאֵת הֲדַדְעֶזֶר מֶלֶךְ צוֹבָה אֲדֹנָיו.
כד
וַיִּקְבֹּץ עָלָיו אֲנָשִׁים וַיְהִי שַׂר גְּדוּד בַּהֲרֹג דָּוִד אֹתָם וַיֵּלְכוּ דַמֶּשֶׂק וַיֵּשְׁבוּ בָהּ וַיִּמְלְכוּ בְּדַמָּשֶׂק.
[*]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ז, עמוד 344 |
| יח וַיִּקַּח אָסָא אֶת כָּל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב הַנּוֹתָרִים בְּאוֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית מלך [הַמֶּלֶךְ] וַיִּתְּנֵם בְּיַד עֲבָדָיו וַיִּשְׁלָחֵם הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶל בֶּן הֲדַד בֶּן טַבְרִמֹּן בֶּן חֶזְיוֹן מֶלֶךְ אֲרָם הַיֹּשֵׁב בְּדַמֶּשֶׂק לֵאמֹר. יט בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֶךָ בֵּין אָבִי וּבֵין אָבִיךָ הִנֵּה שָׁלַחְתִּי לְךָ שֹׁחַד כֶּסֶף וְזָהָב לֵךְ הָפֵרָה אֶת בְּרִיתְךָ אֶת בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְיַעֲלֶה מֵעָלָי. |
| בֶּן הֲדַד שומע ומקבל את דברי אָסָא, והוא שולח את מפקדי\שָׂרֵי הַחֲיָלִים שלו לתקוף ערים בממלכת יִשְׂרָאֵל, כולל את עִיּוֹן, דָּן, אָבֵל בֵּית מַעֲכָה, ואת כל המחוזות הסמוכים לכִנָּרֶת ולנחלת נַפְתָּלִי. כשבַּעְשָׁא שומע על תקיפת בֶּן הֲדַד הוא מפסיק לבצר את הָרָמָה וחוזר לשבת בְּתִרְצָה [*]שם הוא קבע את בירתו - ראו בפסוק ל"ג להלן . |
| כ וַיִּשְׁמַע בֶּן הֲדַד אֶל הַמֶּלֶךְ אָסָא וַיִּשְׁלַח אֶת שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר לוֹ עַל עָרֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּךְ אֶת עִיּוֹן וְאֶת דָּן וְאֵת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֵת כָּל כִּנְרוֹת עַל כָּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי. כא וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ בַּעְשָׁא וַיֶּחְדַּל מִבְּנוֹת אֶת הָרָמָה וַיֵּשֶׁב בְּתִרְצָה. |
| אָסָא מגייס את כל נתיניו, בלי שאף אחד יהיה נָקִי\פָּטוּר מהצו, ומצווה עליהם לשאת את האבנים והעצים שבהם ביצר בַּעְשָׁא את הָרָמָה ולבצר בהם את גֶּבַע שבנחלת בִּנְיָמִן ואת הַמִּצְפָּה. |
| כב וְהַמֶּלֶךְ אָסָא הִשְׁמִיעַ אֶת כָּל יְהוּדָה אֵין נָקִי וַיִּשְׂאוּ אֶת אַבְנֵי הָרָמָה וְאֶת עֵצֶיהָ אֲשֶׁר בָּנָה בַּעְשָׁא וַיִּבֶן בָּם הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶת גֶּבַע בִּנְיָמִן וְאֶת הַמִּצְפָּה. |
| שאר תולדות אָסָא ומעשי הגבורה שלו, ורשימת הֶעָרִים שבָּנָה [*]הכוללות כאמור את גֶּבַע ואת מִּצְפָּה כְּתוּבִים בסֵפֶר "דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה"[*]שם תועדו כאמור גם תולדות כל שאר מלכי יְהוּדָה . כשאָסָא כבר היה זקן הוא סבל ממחלה שפגעה ברגליו. אָסָא מת ושוכב בקברו שבאחוזת הקבר של אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד, ובנו יְהוֹשָׁפָט עולה למלוכה אחריו. |
| כג וְיֶתֶר כָּל דִּבְרֵי אָסָא וְכָל גְּבוּרָתוֹ וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה הֲלֹא הֵמָּה כְתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה רַק לְעֵת זִקְנָתוֹ חָלָה אֶת רַגְלָיו. כד וַיִּשְׁכַּב אָסָא עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד אָבִיו וַיִּמְלֹךְ יְהוֹשָׁפָט בְּנוֹ תַּחְתָּיו. |
| מלכות נָדָב ביִשְׂרָאֵל: בשנה ה-2 למלכות אָסָא ביְהוּדָה עולה נָדָב בֶּן יָרָבְעָם למלוכה ביִשְׂרָאֵל. הוא מולך שנתיים בהן הוא עושה דברים רעים בעיני ה' כשהוא ממשיך בחטאי הפולחן של אביו, שבהם הוא החטיא גם את כל עם יִשְׂרָאֵל. |
| כה וְנָדָב בֶּן יָרָבְעָם מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל שְׁנָתָיִם. כו וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אָבִיו וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל. |
| בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה מצאצאי יִשָּׂשכָר קושר קשר כנגד נָדָב ורוצח אותו בעיר גִבְּתוֹן הפלשתית במהלך מצור שהטיל עליה נָדָב בראש צבא יִשְׂרָאֵל. הרצח התרחש בשנה ה-3 למלכות אָסָא ביְהוּדָה, ואחרי הרצח עלה בַּעְשָׁא בעצמו למלוכה ביִשְׂרָאֵל. |
| כז וַיִּקְשֹׁר עָלָיו בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה לְבֵית יִשָּׂשכָר וַיַּכֵּהוּ בַעְשָׁא בְּגִבְּתוֹן אֲשֶׁר לַפְּלִשְׁתִּים וְנָדָב וְכָל יִשְׂרָאֵל צָרִים עַל גִּבְּתוֹן. כח וַיְמִתֵהוּ בַעְשָׁא בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו. |
| כשבַּעְשָׁא כבר מולך על יִשְׂרָאֵל, הוא הורג את כל בני משפחתו של יָרָבְעָם ולא משאיר לְיָרָבְעָם אף קרוב בחיים עד שכולם מושמדים. וזאת בהתאם לדברי ה' שמסר הנביא אֲחִיָּה משִׁלֹה בנוגע לחטאים בהם חטא יָרָבְעָם ובהם החטיא גם את כל יִשְׂרָאֵל ושהכעיסו את ה' [*]אֲחִיָּה חזה בפני אשת יָרָבְעָם את השמדת כל בית יָרָבְעָם בגלל אותם חטאים .
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ד פסוקים י-י"א, י"ד: י
לָכֵן הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֶל בֵּית יָרָבְעָם וְהִכְרַתִּי לְיָרָבְעָם מַשְׁתִּין בְּקִיר עָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל וּבִעַרְתִּי אַחֲרֵי בֵית יָרָבְעָם כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל עַד תֻּמּוֹ.
יא
הַמֵּת לְיָרָבְעָם בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים וְהַמֵּת בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עוֹף הַשָּׁמָיִם כִּי יְהוָה דִּבֵּר.
... יד
וְהֵקִים יְהוָה לוֹ מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יַכְרִית אֶת בֵּית יָרָבְעָם זֶה הַיּוֹם וּמֶה גַּם עָתָּה.
|
| כט וַיְהִי כְמָלְכוֹ הִכָּה אֶת כָּל בֵּית יָרָבְעָם לֹא הִשְׁאִיר כָּל נְשָׁמָה לְיָרָבְעָם עַד הִשְׁמִדוֹ כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי. ל עַל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכַעְסוֹ אֲשֶׁר הִכְעִיס אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. |
| שאר תולדות נָדָב ומעשיו מתועדים בסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל [*]שם תועדו גם תולדות כל שאר מלכי יִשְׂרָאֵל מיָרָבְעָם .
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ד פסוק י"ט: יט
וְיֶתֶר דִּבְרֵי יָרָבְעָם אֲשֶׁר נִלְחַם וַאֲשֶׁר מָלָךְ הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.
ועד פֶקַח
[^]
מְלָכִים-ב פרק ט"ו פסוק ל"א: לא
וְיֶתֶר דִּבְרֵי פֶקַח וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל.
(הוֹשֵׁעַ שמלך אחרי פֶקַח נעצר ע"י מלך אַשּׁוּר שהגלה את תושבי ממלכת יִשְׂרָאֵל
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוקים ד-ו: ד וַיִּמְצָא מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּהוֹשֵׁעַ קֶשֶׁר אֲשֶׁר שָׁלַח מַלְאָכִים אֶל סוֹא מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְלֹא הֶעֱלָה מִנְחָה לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר כְּשָׁנָה בְשָׁנָה וַיַּעַצְרֵהוּ מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּאַסְרֵהוּ בֵּית כֶּלֶא. ה
וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּכָל הָאָרֶץ וַיַּעַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ שָׁנִים.
ו
בִּשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיֹּשֶׁב אֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי.
) |
| לא וְיֶתֶר דִּבְרֵי נָדָב וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. |
| מלכות בַּעְשָׁא ביִשְׂרָאֵל: המלחמה בין מלכי יְהוּדָה ויִשְׂרָאֵל ממשיכה גם כל ימי אָסָא ובַּעְשָׁא [*]פסוק ל"ב חוזר במדויק על פסוק ט"ז . בשנה ה-3 למלכות אָסָא ביְהוּדָה עולה בַּעְשָׁא למלוכה ביִשְׂרָאֵל, והוא מולך 24 שנים מתִרְצָה[*]תִרְצָה שימשה כמקום מושב מלך יִשְׂרָאֵל גם בימי יָרָבְעָם . בַּעְשָׁא עושה דברים רעים בעיני ה' כשהוא ממשיך בחטאי הפולחן של יָרָבְעָם, שבהם הוא החטיא גם את כל עם יִשְׂרָאֵל.
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ד פסוק י"ז: יז
וַתָּקָם אֵשֶׁת יָרָבְעָם וַתֵּלֶךְ וַתָּבֹא תִרְצָתָה הִיא בָּאָה בְסַף הַבַּיִת וְהַנַּעַר מֵת.
, וכך נשארה עד שעָמְרִי העביר את הבירה לשֹׁמְרוֹן
[^]
מְלָכִים-א פרק ט"ז פסוקים כ"ג-כ"ד, כ"ח: כג
בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וְאַחַת שָׁנָה לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ עָמְרִי עַל יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּתִרְצָה מָלַךְ שֵׁשׁ שָׁנִים.
כד
וַיִּקֶן אֶת הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֶת שֶׁמֶר בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף וַיִּבֶן אֶת הָהָר וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה עַל שֶׁם שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן.
... כח
וַיִּשְׁכַּב עָמְרִי עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר בְּשֹׁמְרוֹן וַיִּמְלֹךְ אַחְאָב בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
|
| לב וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אָסָא וּבֵין בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵיהֶם. לג בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּתִרְצָה עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁנָה. לד וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ יָרָבְעָם וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| י"א- י"ג | וַיַּעַשׂ אָסָא הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה...וְגַם אֶת מַעֲכָה אִמּוֹ, וַיְסִרֶהָ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת לָאֲשֵׁרָה, וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן. |
| י"ח- י"ט | וַיִּקַּח אָסָא אֶת כָּל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב הַנּוֹתָרִים בְּאוֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ... וַיִּשְׁלָחֵם הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶל בֶּן הֲדַד..מֶלֶךְ אֲרָם.. לֵאמֹר "בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֶךָ, בֵּין אָבִי וּבֵין אָבִיךָ, הִנֵּה שָׁלַחְתִּי לְךָ שֹׁחַד כֶּסֶף וְזָהָב, לֵךְ הָפֵרָה אֶת בְּרִיתְךָ אֶת בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְיַעֲלֶה מֵעָלָי". |