פרטי היוצר\ת
תְּאֵנָה, By Zeynel Cebeci [CC-BY-SA-4.0], from Wikimedia Commons
תְּאֵנָה
הצמח במקרא
התְּאֵנָה נמנית בין הצמחים הטובים הגדלים בארץ, בד"כ אחרי הַגֶּפֶן
העלים של התְּאֵנָה רחבים, וכך יכלו לשמש את אָדָם וחַוָּה ככיסוי לערוותם
הצלחת גידולי התְּאֵנָה נחשבת כסימן לשלום ולברכה
[^]יוֹאֵל פרק א פסוק י"ב: יב
הַגֶּפֶן הוֹבִישָׁה וְהַתְּאֵנָה אֻמְלָלָה רִמּוֹן גַּם תָּמָר וְתַפּוּחַ כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יָבֵשׁוּ כִּי הֹבִישׁ שָׂשׂוֹן מִן בְּנֵי אָדָם.
, ובין שבעת המינים יחד עם החִטָּה, השְּׂעֹרָה, הגֶפֶן, הרִמּוֹן, זַיִת השֶׁמֶן, והדְבָשׁ[*]המפורש בד"כ כדבש התָּמָר
. גם 12 המְּרַגְּלִים שנשלחו לרגל את הארץ לקראת בוא העַם חזרו עם עֲנָבִים, רִמֹּנִים, וּתְּאֵנִים
[^]
דְּבָרִים פרק ח פסוק ח: ח
אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ.
[^]בַּמִּדְבָּר פרק י"ג פסוק כ"ג: כג
וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם וּמִן הָרִמֹּנִים וּמִן הַתְּאֵנִים.
. התְּאֵנָה גדלה גם במִצְרָיִם[^]תְּהִלִּים פרק ק"ה פסוק ל"ג: לג
וַיַּךְ גַּפְנָם וּתְאֵנָתָם וַיְשַׁבֵּר עֵץ גְּבוּלָם.
.
העלים של התְּאֵנָה רחבים, וכך יכלו לשמש את אָדָם וחַוָּה ככיסוי לערוותם
[^]בְּרֵאשִׁית פרק ג פסוק ז: ז
וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת.
. הפירות מבשילים באביב או בקיץ[^]שִׁיר-הַשִּׁירִים פרק ב פסוק י"ג: יג
הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ קוּמִי לכי [לָךְ] רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ.
, והם טובים ומתוקים[^]שׁוֹפְטִים פרק ט פסוקים י-י"א: י
וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַתְּאֵנָה לְכִי אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ.
יא
וַתֹּאמֶר לָהֶם הַתְּאֵנָה הֶחֳדַלְתִּי אֶת מָתְקִי וְאֶת תְּנוּבָתִי הַטּוֹבָה וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים.
, וגם ניתן ליבש אותם לדְּבֵלִים. הדְּבֵלִים משיבים נפש[^]שְׁמוּאֵל-א פרק ל פסוק י"ב: יב
וַיִּתְּנוּ לוֹ פֶלַח דְּבֵלָה וּשְׁנֵי צִמֻּקִים וַיֹּאכַל וַתָּשָׁב רוּחוֹ אֵלָיו כִּי לֹא אָכַל לֶחֶם וְלֹא שָׁתָה מַיִם שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת.
ומבריאים[^]מְלָכִים-ב פרק כ פסוק ז: ז
וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ קְחוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים וַיִּקְחוּ וַיָּשִׂימוּ עַל הַשְּׁחִין וַיֶּחִי.
.
הצלחת גידולי התְּאֵנָה נחשבת כסימן לשלום ולברכה
[^]מְלָכִים-א פרק ה פסוק ה: ה
וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כֹּל יְמֵי שְׁלֹמֹה.
, ואי הצלחתה כעונש[^]יִרְמְיָהוּ פרק ח פסוק י"ג: יג
אָסֹף אֲסִיפֵם נְאֻם יְהֹוָה אֵין עֲנָבִים בַּגֶּפֶן וְאֵין תְּאֵנִים בַּתְּאֵנָה וְהֶעָלֶה נָבֵל וָאֶתֵּן לָהֶם יַעַבְרוּם.
. בהקשרים אלה היא מופיעה גם במשלים שונים, כמו במָשָׁל יוֹתָם בשׁוֹפְטִים פרק ט פסוקים י-י"אשׁוֹפְטִים פרק ט פסוקים י-י"א: י
וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַתְּאֵנָה לְכִי אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ.
יא
וַתֹּאמֶר לָהֶם הַתְּאֵנָה הֶחֳדַלְתִּי אֶת מָתְקִי וְאֶת תְּנוּבָתִי הַטּוֹבָה וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל הָעֵצִים.
, ובמָשָׁל התְּאֵנִים הטובות והרעות ביִרְמְיָהוּ פרק כ"ד שם מצויינות לשבח במיוחד בִּכּוּרֵי התְּאֵנִים.
פרקים המזכירים את התְּאֵנָה
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים
זיהוי הצמח
תיאורי התְּאֵנָה הרבים במקרא, רציפות מסורת הזיהוי שלה, הגידול הרציף שלה והשימוש בפרי התְּאֵנָה למאכל, אינם מותירים שום ספק בזיהוי של התְּאֵנָה המקראית עם התְּאֵנָה של ימינו. קיימים גם ממצאים ארכיאולוגים רבים המעידים על תפוצת התְּאֵנָה וגידולה באזורנו בימי המקרא.
פִיקוּס הַתְּאֵנָה
שם מדעי: | Ficus carica |
משפחה: | תותיים |
סוג: | פִיקוּס |
בערבית: | תִין |
הַתְּאֵנָה תורבתה באזורנו לפני אלפי שנים תוך מאמץ לשבח את פרי העץ, והיא למעשה אחד מהגידולים המתורבתים המוקדמים ביותר של האדם (אף יותר מהחיטה). העץ רחב וגבוה (כ-6 מטר), ומשיר את עליו. העלים עבים וגדולים (אורך 12-25 ס"מ, ורוחב 10-18 ס"מ), שעירים מלמטה, ובעלי 3-5 "אונות" הנותנות להם מראה דמוי כף יד. העלים והגבעולים מפרישים שָׂרַף לבן ודביק (היכול לגרום גירוי לעור).
ה"פְּרִי" הנאכל של הַתְּאֵנָה הוא בעצם "פַּגָּה" כדורית שהבשילה, ואשר מכילה בתוכה פרחים מוּפְרִים רבים הצומחים מדופן הפַּגָּה כלפי פנים. לפַּגָּה צורה של כדור מוארך בגודל כ-3-5 ס"מ, וצבעה ירוק ואח"כ סגול-חום. תהליך הפריית הפַּגּוֹת הוא מורכב ותלוי במין מיוחד של "צִרְעַת הַתְּאֵנָה" (Blastophaga psenes).
קיימים למעשה שני מיני פַּגּוֹת - זכרית, ונקבית, הצומחות על עצים נפרדים
הצִרְעָה יכולה להטיל את ביציה רק בפַּגָּה הזכרית (בתוך עמוד העֱלִי המנוון והחלול שבפרחים שם), אבל מנסה את מזלה גם בפַּגּוֹת הנקביות. הצְרָעוֹת הצעירות מזדווגות בפַּגָּה הזכרית, הזכרים מתים שם, והנקבות בעלות הכנפיים יוצאות דרך פתח קטן בראש הפַּגָּה. ביציאה מהפַּגָּה הזכרית, הצִרְעָה אוספת אבקה הנמצאת שם, ואח"כ מעבירה את האבקה לפַּגּוֹת הנקביות. האבקה מגיעה לעמודי העֱלִי הפוריים (והלא חלולים) של הפרחים המצטופפים שם, הפרחים מופרים לזרעים, ומתפתחת פַּגָּת הַתְּאֵנָה הנאכלת המוכרת. חיות הבר אוכלות את הפַּגָּה הבְּשֵׁלָה והמתוקה, ומפיצות את זרעי הַתְּאֵנָה. קיימים גם זנים המצליחים להבשיל פירות חסרי זרעים ללא התערבות של הצִרְעָה.
הראשונות להבשיל הן תֶּאֱנֵי "הַבַּכֻּרוֹת" המשובחות המבשילות באביב, אח"כ מבשילות תֶּאֱנֵי ה"קַיִץ" המרובות יותר, ובגל השלישי הסְתָוִי מבשילות מעט תְּאֵנִים נוספות. הפרי הבשל מתקלקל מהר לאחר האֲרִיָּה
ה"פְּרִי" הנאכל של הַתְּאֵנָה הוא בעצם "פַּגָּה" כדורית שהבשילה, ואשר מכילה בתוכה פרחים מוּפְרִים רבים הצומחים מדופן הפַּגָּה כלפי פנים. לפַּגָּה צורה של כדור מוארך בגודל כ-3-5 ס"מ, וצבעה ירוק ואח"כ סגול-חום. תהליך הפריית הפַּגּוֹת הוא מורכב ותלוי במין מיוחד של "צִרְעַת הַתְּאֵנָה" (Blastophaga psenes).
קיימים למעשה שני מיני פַּגּוֹת - זכרית, ונקבית, הצומחות על עצים נפרדים
[*]לכן הַתְּאֵנָה נחשבת כצמח "דוּ-בֵּיתִי". בדרך כלל לצמח דוּ-בֵּיתִי יש "בַּיִת" זכרי עם פרחים זכריים בלבד אשר מפיצים את האבקנים ו"בַּיִת" נקבי עם פרחים נקביים בלבד עם עֱלִי ושחלה המבשילה לפרי. אך במקרה של הַתְּאֵנָה, בפַּגָּה הזכרית שבעץ הזכרי יש למעשה גם פרחים נקביים המשמשים כבית גידול לצִרְעָה בתוך העֱלִי המנוון. הפרחים הנקביים שבפַּגָּה הנקבית שבעץ הנקבי הם המבשילים לזרעים של פרי הַתְּאֵנָה. ראו בתיאור להלן.
. פרי הַתְּאֵנָה מתפתח רק מהפַּגּוֹת של העצים הנקביים, בעוד שהפַּגּוֹת שעל העצים הזכריים משמשות כמקום הגידול של צִרְעַת הַתְּאֵנָה אשר אחראית על הפצת האבקנים מהפַּגּוֹת הזכריות לפַּגּוֹת הנקביות כמתואר להלן.
הצִרְעָה יכולה להטיל את ביציה רק בפַּגָּה הזכרית (בתוך עמוד העֱלִי המנוון והחלול שבפרחים שם), אבל מנסה את מזלה גם בפַּגּוֹת הנקביות. הצְרָעוֹת הצעירות מזדווגות בפַּגָּה הזכרית, הזכרים מתים שם, והנקבות בעלות הכנפיים יוצאות דרך פתח קטן בראש הפַּגָּה. ביציאה מהפַּגָּה הזכרית, הצִרְעָה אוספת אבקה הנמצאת שם, ואח"כ מעבירה את האבקה לפַּגּוֹת הנקביות. האבקה מגיעה לעמודי העֱלִי הפוריים (והלא חלולים) של הפרחים המצטופפים שם, הפרחים מופרים לזרעים, ומתפתחת פַּגָּת הַתְּאֵנָה הנאכלת המוכרת. חיות הבר אוכלות את הפַּגָּה הבְּשֵׁלָה והמתוקה, ומפיצות את זרעי הַתְּאֵנָה. קיימים גם זנים המצליחים להבשיל פירות חסרי זרעים ללא התערבות של הצִרְעָה.
הראשונות להבשיל הן תֶּאֱנֵי "הַבַּכֻּרוֹת" המשובחות המבשילות באביב, אח"כ מבשילות תֶּאֱנֵי ה"קַיִץ" המרובות יותר, ובגל השלישי הסְתָוִי מבשילות מעט תְּאֵנִים נוספות. הפרי הבשל מתקלקל מהר לאחר האֲרִיָּה
[*]בעברית של ימינו איסוף הַתְּאֵנִים נקרא "אֲרִיָּה" ואת הַתְּאֵנָה "אוֹרִים". בעברית המקראית נזכרת האֲרִיָּה בהקשר של איסוף המוֹר
, אך הדְּבֵלִים המיובשות מחזיקות זמן רב מאוד.
[^]
שִׁיר-הַשִּׁירִים פרק ה פסוק א: א
בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים.
והגֶּפֶן
[^]
תְּהִלִּים פרק פ פסוק י"ג: יג
לָמָּה פָּרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ וְאָרוּהָ כָּל עֹבְרֵי דָרֶךְ.
.
פרטי היוצר\ת
4028mdk09 / CC-BY-SA-3.0. Original image size reduced by Allon Adir.
עֲלֵה הַתְּאֵנָה בעל 3-5 "אונות" הנותנות לו צורת יד
פרטי היוצר\ת
H. Zell / CC-BY-SA-3.0. Original image size reduced by Allon Adir.
פָּגוֹת צעירות המכילות פרחים רבים
צִרְעַת פִיקוּס הַתְּאֵנָה - Blastophaga psenes, אחראית להפריית הפרחים שבתוך הפָּגוֹת
פרטי היוצר\ת
Emi Yañez from Barcelona, Spain / CC-BY-2.0. Original image size reduced by Allon Adir.
פרי התְּאֵנָה הוא בעצם התפרחת של הפרחים הנקביים שהופרו