הצמח במקרא
הגֶפֶן, הכֶּרֶם, העֲנָבִים ומוצריהם מוזכרים מאות פעמים במקרא. הגֶפֶן היא ראש הגידולים של הָאָרֶץ
במקומות רבים מתוארים שלבים שונים של עבודת הכרם והתפתחותה, כולל נטיעה וטיפוח
הגֶפֶן מתפשטת רחוק
[^]שׁוֹפְטִים פרק ט פסוק י"ב: יב
וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַגָּפֶן לְכִי אַתְּ מלוכי [מָלְכִי] עָלֵינוּ.
[^]יְחֶזְקֵאל פרק ט"ו פסוק ב: ב
בֶּן אָדָם מַה יִּהְיֶה עֵץ הַגֶּפֶן מִכָּל עֵץ הַזְּמוֹרָה אֲשֶׁר הָיָה בַּעֲצֵי הַיָּעַר.
, וסמל לפריון של הָאָרֶץ[^]דְּבָרִים פרק ח פסוק ח: ח
אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ.
[^]בַּמִּדְבָּר פרק י"ג פסוק כ"ג: כג
וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם וּמִן הָרִמֹּנִים וּמִן הַתְּאֵנִים.
, ומגדלים אותה גם במִצְרָיִם[^]תְּהִלִּים פרק ק"ה פסוק ל"ג: לג
וַיַּךְ גַּפְנָם וּתְאֵנָתָם וַיְשַׁבֵּר עֵץ גְּבוּלָם.
.
במקומות רבים מתוארים שלבים שונים של עבודת הכרם והתפתחותה, כולל נטיעה וטיפוח
[^]יִרְמְיָהוּ פרק ב פסוק כ"א: כא
וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שֹׂרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת וְאֵיךְ נֶהְפַּכְתְּ לִי סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה.
, פריחה והבשלה[^]בְּרֵאשִׁית פרק מ פסוק י: י
וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים.
, בָּצִיר[^]וַיִּקְרָא פרק כ"ו פסוק ה: ה
וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם.
, איסוף אחרוני העֲנָבִים (העוֹלֵלוֹת[^]יִרְמְיָהוּ פרק ו פסוק ט: ט
כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת עוֹלֵל יְעוֹלְלוּ כַגֶּפֶן שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל הָשֵׁב יָדְךָ כְּבוֹצֵר עַל סַלְסִלּוֹת.
), ודריכת העֲנָבִים לשם ייצור היין[^]אִיּוֹב פרק כ"ד פסוק י"א: יא
בֵּין שׁוּרֹתָם יַצְהִירוּ יְקָבִים דָּרְכוּ וַיִּצְמָאוּ.
. הגֶפֶן עצמה משמשת למאכל הפרי ולייצור היין, אך לא לתעשיית העץ[^]יְחֶזְקֵאל פרק ט"ו פסוק ג: ג
הֲיֻקַּח מִמֶּנּוּ עֵץ לַעֲשׂוֹת לִמְלָאכָה אִם יִקְחוּ מִמֶּנּוּ יָתֵד לִתְלוֹת עָלָיו כָּל כֶּלִי.
.
הגֶפֶן מתפשטת רחוק
[^]יְחֶזְקֵאל פרק י"ז פסוקים ו-ח: ו
וַיִּצְמַח וַיְהִי לְגֶפֶן סֹרַחַת שִׁפְלַת קוֹמָה לִפְנוֹת דָּלִיּוֹתָיו אֵלָיו וְשָׁרָשָׁיו תַּחְתָּיו יִהְיוּ וַתְּהִי לְגֶפֶן וַתַּעַשׂ בַּדִּים וַתְּשַׁלַּח פֹּארוֹת.
ז
וַיְהִי נֶשֶׁר אֶחָד גָּדוֹל גְּדוֹל כְּנָפַיִם וְרַב נוֹצָה וְהִנֵּה הַגֶּפֶן הַזֹּאת כָּפְנָה שָׁרֳשֶׁיהָ עָלָיו וְדָלִיּוֹתָיו שִׁלְחָה לּוֹ לְהַשְׁקוֹת אוֹתָהּ מֵעֲרֻגוֹת מַטָּעָהּ.
ח
אֶל שָׂדֶה טּוֹב אֶל מַיִם רַבִּים הִיא שְׁתוּלָה לַעֲשׂוֹת עָנָף וְלָשֵׂאת פֶּרִי לִהְיוֹת לְגֶפֶן אַדָּרֶת.
. פירותיה הרבים הם משל לריבוי בני העַם[^]הוֹשֵׁעַ פרק י פסוק א: א
גֶּפֶן בּוֹקֵק יִשְׂרָאֵל פְּרִי יְשַׁוֶּה לּוֹ כְּרֹב לְפִרְיוֹ הִרְבָּה לַמִּזְבְּחוֹת כְּטוֹב לְאַרְצוֹ הֵיטִיבוּ מַצֵּבוֹת.
ולפריון הנשים[^]תְּהִלִּים פרק קכ"ח פסוק ג: ג
אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ.
. האשכולות גם נמשלים לחָזֶה של האהובה בשִׁיר-הַשִּׁירִים פרק ז פסוק טשִׁיר-הַשִּׁירִים פרק ז פסוק ט: ט
אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו וְיִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים.
. קלקול הגֶפֶן מִתְפָּרֵשׁ כעונש[^]יוֹאֵל פרק א פסוק י"ב: יב
הַגֶּפֶן הוֹבִישָׁה וְהַתְּאֵנָה אֻמְלָלָה רִמּוֹן גַּם תָּמָר וְתַפּוּחַ כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יָבֵשׁוּ כִּי הֹבִישׁ שָׂשׂוֹן מִן בְּנֵי אָדָם.
, והצלחתה כברכה[^]יוֹאֵל פרק ב פסוק כ"ב: כב
אַל תִּירְאוּ בַּהֲמוֹת שָׂדַי כִּי דָשְׁאוּ נְאוֹת מִדְבָּר כִּי עֵץ נָשָׂא פִרְיוֹ תְּאֵנָה וָגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם.
וכסימן לשלום בארץ[^]מְלָכִים-א פרק ה פסוק ה: ה
וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כֹּל יְמֵי שְׁלֹמֹה.
[^]זְכַרְיָה פרק ח פסוק י"ב: יב
כִּי זֶרַע הַשָּׁלוֹם הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם וְהִנְחַלְתִּי אֶת שְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה אֶת כָּל אֵלֶּה.
.
פרקים המזכירים את הגֶפֶן
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים
זיהוי הצמח
תכונות הגֶפֶן, תהליך גידולה והשימוש בה למאכל ולייצור יין כפי שהם מפורטים במקרא אינם מותירים שום ספק בזיהוי של הגֶפֶן במקרא עם הגֶפֶן של ימינו, למרות שמאז פותחו זנים חדשים רבים כמובן. הגֶפֶן בויתה לפני אלפי שנים באזור המזרח הקרוב, ועדויות רבות מראות שאמנם הגֶפֶן היתה גידול מרכזי בארץ ובאזור בימי המקרא.
גֶפֶן הַיַּיִן
| שם מדעי: | Vitis vinifera |
| משפחה: | גפניים |
| סוג: | גפן |
| בערבית: | דַאלְיַה |
גֶפֶן הַיַּיִן היא צמח מטפס רב-שנתי. הגֶפֶן בויתה בידי האָדָם לפני אלפי שנים, והיתה נפוצה במזרח הקרוב, ושימשה בו למאכל ולייצור יין. הגֶפֶן יכולה לטפס גם לגובה של מעל 10 מטר, בעזרת "קנוקנות" מסולסלות המסייעות לאחיזה על עצים למשל. הגֶפֶן
יכולה להאריך חיים (עם טיפול מסור) גם עד 100 שנים.
באביב - הגֶפֶן מלבלבת עם עלים גדולים דמויי כף יד, אשר מאדימים בחלקם לקראת נשירתם, ומותירים את הגֶפֶן בשלכת בחורף. באביב, הגֶפֶן פורחת באשכולות של פרחים זעירים המואבקים ברוח ובעזרת חרקים. שָׂרִיגִים (ענפים צעירים) יוצאים מתוך "עיניים" שבשָׂרִיגִים בוגרים יותר. השָׂרִיגִים יכולים להתפשט למרחק של כ-4.5 מטר במהלך העונה. הגֶפֶן מתחילה להניב פרי (עֲנָבִים) בשנתה השלישית או הרביעית. את העֲנָבִים ניתן לאכול ישירות, להכין מהם צימוקים, חומץ, וגם נהוג לאכול עלי גֶפֶן ממולאים, אבל כמובן השימוש העיקרי של הגֶפֶן הוא ייצור היין.
יש חילוקי דֵּעוֹת בענין הפרטים של תהליך ייצור היין בימי קדם, אבל השלבים העיקריים ידועים
את היין מסננים כדי לעשותו צלול יותר, ומעבירים אותו לבור ואח"כ לכלים גדולים כדי להמשיך בהם את התסיסה. אחרי סינון נוסף ממשקעים מיותרים, מעבירים את היין להתיישן בכלים מיוחדים. ניתן גם לחמם ולסחוט שוב את שאריות הקליפות והענבים שנותרו מהתסיסות ולהפיק מהם יין בדרגה נמוכה יותר.
באביב - הגֶפֶן מלבלבת עם עלים גדולים דמויי כף יד, אשר מאדימים בחלקם לקראת נשירתם, ומותירים את הגֶפֶן בשלכת בחורף. באביב, הגֶפֶן פורחת באשכולות של פרחים זעירים המואבקים ברוח ובעזרת חרקים. שָׂרִיגִים (ענפים צעירים) יוצאים מתוך "עיניים" שבשָׂרִיגִים בוגרים יותר. השָׂרִיגִים יכולים להתפשט למרחק של כ-4.5 מטר במהלך העונה. הגֶפֶן מתחילה להניב פרי (עֲנָבִים) בשנתה השלישית או הרביעית. את העֲנָבִים ניתן לאכול ישירות, להכין מהם צימוקים, חומץ, וגם נהוג לאכול עלי גֶפֶן ממולאים, אבל כמובן השימוש העיקרי של הגֶפֶן הוא ייצור היין.
יש חילוקי דֵּעוֹת בענין הפרטים של תהליך ייצור היין בימי קדם, אבל השלבים העיקריים ידועים
[1]הגפן והיין בארכיאולוגיה של ארץ-ישראל, עמוס הדס, קרוננברג הוצאה לאור, 2007, עמ' 80-88
: כשהענבים בשלים במידה הרצוייה, בוצרים אותם מהגֶפֶן (בד"כ בסוף הקיץ ובסתיו) ומובילים את הפרי ליֶקֶב. כעת דורכים על הענבים בגַּת, והנוזל (התירוש) נשפך מהפרי ומתערבב עם הקליפות (הזגים). המגע עם הקליפות צובע את התירוש בצבע הקליפה (צבע אדום בד"כ). קליפת הענב מכוסה באופן טבעי בשִׁמְרֵי-בר (הנראים כמו שכבת אבק דקה על הקליפה). בזמן הדריכה, מתערבבים השמרים שעל הקליפה (וגם שמרים מהאוויר) עם נוזלי הענב המכילים סוכר, ויוצרים תסיסה הממירה את הסוכר לאלכוהול.
את היין מסננים כדי לעשותו צלול יותר, ומעבירים אותו לבור ואח"כ לכלים גדולים כדי להמשיך בהם את התסיסה. אחרי סינון נוסף ממשקעים מיותרים, מעבירים את היין להתיישן בכלים מיוחדים. ניתן גם לחמם ולסחוט שוב את שאריות הקליפות והענבים שנותרו מהתסיסות ולהפיק מהם יין בדרגה נמוכה יותר.
פרטי היוצר\ת
Traube und Blatt der Weißweinsorte Bronner, by Wolfgang Renner [CC-BY-3.0-AT]. Original image size reduced by Allon Adir.
זן ירוק של גֶפֶן
הקנוקנת משמשת את הגפן לאחיזה ולטיפוס
פרטי היוצר\ת
Vitis vinifera, by AnRo0002 [CC0 1.0 Universal (CC0 1.0)
Public Domain Dedication]. Original image size reduced by Allon Adir.
עיניים/פקעים מהם יוצאים השריגים - הענפים הצעירים
פרטי היוצר\ת
Blossom of the grapevines in Tholey-Scheuern / GERMANY Saar-Hunsrück Nature Park. By Alwin Michael Schronen [CC-BY-SA-4.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
פריחת הגֶפֶן
פרטי היוצר\ת
Ab plant 2062, Русский: Растение, by Andrew Butko (abutko@gmail.com, see page for author info) [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
ה"סְמָדַר" היא הגֶפֶן לקראת פתיחת הפרחים (בצילום), או כשהפרי בתחילת התפתחותו, לאחר נשירת הפרחים
פרטי היוצר\ת
.jpg){kind=link}
Tomb of Nakht, by Unknown author (See info on author in the provided link) [Public domain], from Matthias Seidel, Abdel Ghaffar Shedid: 'Das Grab des Nacht'. via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
דְּרִיכַת עֲנָבִים
פרטי היוצר\ת
Vineyards in Napa Valley, by Brocken Inaglory [CC-BY-SA-3.0 / GFDL], from Wikimedia Commons
כֶּרֶם