וַיְשִׂימֵנִי לְחֵץ בָּרוּר בְּאַשְׁפָּתוֹ הִסְתִּירָנִי (ב)
שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ (י"ח)
|
|
סיכום
שיר עֶבֶד ה' ה-2: העֶבֶד (עם יִשְׂרָאֵל\הנביא?) נקרא להשיב את הָעָם לה' ולהיות אוֹר לגּוֹיִם. הָעָם יבוא מכל קצות הארץ בדרכים נוחות ומרובות מִיָּם. צִיּוֹן הבוכה כעת על בדידותה תהיה בקרוב צפופה מרוב בָּנֶיהָ השבים. הגויים יישאו בעצמם את השבים לצִיּוֹן ומלכיהם ישרתו אותם.
תקציר
| שיר עֶבֶד ה' ה-2: [*]עבד ה' נזכר גם ביְשַׁעְיָהוּ פרק מ"ב ובפרקים יְשַׁעְיָהוּ פרק נ, יְשַׁעְיָהוּ פרק נ"ב ויְשַׁעְיָהוּ פרק נ"ג, ולא ברור בכל מקום אם מדובר בבן-אדם מסוים כמו המשיח או אולי הנביא עצמו, או שמדובר בבני יִשְׂרָאֵל או בצדיקים שביניהם. בפסוק ג' להלן נאמר במפורש שהעבד כאן הוא עם יִשְׂרָאֵל דברי העֶבֶד: שִׁמְעוּ\הַקְשִׁיבוּ לדברי, אַתֶּם הגויים\לְאֻמִּים היושבים באִיִּים ובארצות רחוקות - ה' קרא לי בשְׁמִי לשרת אותו עוד כשהייתי בְּבֶטֶן\מְּעֵי אִמִּי. הוא שם בפי דברים חדים כמו חֶרֶב שאותם עלי לאמר לגויים, והחביא אותו תחת הצל של ידו הגדולה, והניח אותי כמו חץ בָּרוּר
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק מ"ט פסוק ג: ג
וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר.
, אך מפסוקים ה-ו
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק מ"ט פסוקים ה-ו: ה
וְעַתָּה אָמַר יְהוָה יֹצְרִי מִבֶּטֶן לְעֶבֶד לוֹ לְשׁוֹבֵב יַעֲקֹב אֵלָיו וְיִשְׂרָאֵל לא [לוֹ] יֵאָסֵף וְאֶכָּבֵד בְּעֵינֵי יְהוָה וֵאלֹהַי הָיָה עֻזִּי.
ו
וַיֹּאמֶר נָקֵל מִהְיוֹתְךָ לִי עֶבֶד לְהָקִים אֶת שִׁבְטֵי יַעֲקֹב ונצירי [וּנְצוּרֵי] יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד קְצֵה הָאָרֶץ.
ניתן להבין שמדובר בבן אדם מסוים שנשלח להושיע את עם יִשְׂרָאֵל.[*]חץ מושחז או אולי נבחר\נברר. וראו "הָבֵרוּ" במובן "הַשְׁחִיזוּ" או "בַּחֲרוּ\בררו" גם ביִרְמְיָהוּ פרק נ"א פסוק י"א ומוסתר בְּאַשְׁפָּת החצים שלו
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק נ"א פסוק י"א: יא
הָבֵרוּ הַחִצִּים מִלְאוּ הַשְּׁלָטִים הֵעִיר יְהוָה אֶת רוּחַ מַלְכֵי מָדַי כִּי עַל בָּבֶל מְזִמָּתוֹ לְהַשְׁחִיתָהּ כִּי נִקְמַת יְהוָה הִיא נִקְמַת הֵיכָלוֹ.
.[*]האַשְׁפָּה היא שק לנשיאת חיצי הַקֶּשֶׁת על גופו של הַקַּשָּׁת - ראו בתמונה. הכוונה היא שה' הכין את עֶבֶד ה' עוד לפני שנולד כדי שישמש כחרב וחץ שלו לִכְשֶׁיִּוָּלֵד. . |
| א שִׁמְעוּ אִיִּים אֵלַי וְהַקְשִׁיבוּ לְאֻמִּים מֵרָחוֹק יְהוָה מִבֶּטֶן קְרָאָנִי מִמְּעֵי אִמִּי הִזְכִּיר שְׁמִי. ב וַיָּשֶׂם פִּי כְּחֶרֶב חַדָּה בְּצֵל יָדוֹ הֶחְבִּיאָנִי וַיְשִׂימֵנִי לְחֵץ בָּרוּר בְּאַשְׁפָּתוֹ הִסְתִּירָנִי. |
| ה' אמר לי שאני הוא עַמּוֹ, עם יִשְׂרָאֵל, שבו הוא מתפאר. ואני עניתי שעד כה התאמצתי\יָגַעְתִּי\כִלֵּיתִי-את-כֹּחִי לשוא\לְרִיק\לְתֹהוּ\להֶבֶל-רוח, והגמול המגיע לי על פי צדק על פְעֻלָּתִי עדיין מגיע לי מאֱלֹהָי. |
| ג וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. ד וַאֲנִי אָמַרְתִּי לְרִיק יָגַעְתִּי לְתֹהוּ וְהֶבֶל כֹּחִי כִלֵּיתִי אָכֵן מִשְׁפָּטִי אֶת יְהוָה וּפְעֻלָּתִי אֶת אֱלֹהָי. |
| ועכשיו ה', אשר יצר אותי בְּבֶטֶן אִמִּי, סוף סוף אמר לי להתחיל לשרת אותו כעבדו ולהשיב\לְשׁוֹבֵב\לאסוף אֵלָיו את יַעֲקֹב\יִשְׂרָאֵל, והייתי נכבד בעיניו והוא היה לי למקור כחי\עֻזִּי. |
| ה וְעַתָּה אָמַר יְהוָה יֹצְרִי מִבֶּטֶן לְעֶבֶד לוֹ לְשׁוֹבֵב יַעֲקֹב אֵלָיו וְיִשְׂרָאֵל לא [לוֹ] יֵאָסֵף וְאֶכָּבֵד בְּעֵינֵי יְהוָה וֵאלֹהַי הָיָה עֻזִּי. |
| הוא אמר לי שזה קל מדי ולא מספיק שהוא עשה אותי לְעַבְדּוֹ כדי שאקים מחדש את שִׁבְטֵי יַעֲקֹב וכדי שאשיב את בני יִשְׂרָאֵל שנשמרו\ננצרו בַּגָּלוּת, אלא ה' אמר לי שהוא גם נתן לי להאיר את הגויים שבכל קצות העולם\הָאָרֶץ באור הישועה שלו. |
| ו וַיֹּאמֶר נָקֵל מִהְיוֹתְךָ לִי עֶבֶד לְהָקִים אֶת שִׁבְטֵי יַעֲקֹב ונצירי [וּנְצוּרֵי] יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד קְצֵה הָאָרֶץ. |
| כך אמר ה', קדוש יִשְׂרָאֵל וגואלו, על יִשְׂרָאֵל שהיה בזוי ומתועב על ידי הגויים ושהיה כמו עֶבֶד למושלי הארצות שבהם הוא ישב בגּוֹלָה: מְלָכִים עוד יקומו לכבוד עם יִשְׂרָאֵל כשיראו אותו, ושָׂרִים עוד יִשְׁתַּחֲוּוּ לפניו, בגלל ה' קדושו אשר היה נאמן לו וקיים את הבחירה שלו כעם ה'. |
| ז כֹּה אָמַר יְהוָה גֹּאֵל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשׁוֹ לִבְזֹה נֶפֶשׁ לִמְתָעֵב גּוֹי לְעֶבֶד מֹשְׁלִים מְלָכִים יִרְאוּ וָקָמוּ שָׂרִים וְיִשְׁתַּחֲוּוּ לְמַעַן יְהוָה אֲשֶׁר נֶאֱמָן קְדֹשׁ יִשְׂרָאֵל וַיִּבְחָרֶךָּ. |
| ה' אמר שעכשיו כשהוא רוצה את טובת עבדו הוא יענה לקריאתו ויעזור לו ביום שבו תבוא היְשׁוּעָה. ה' ישמור\ינצור אותו ויְקַיים את הברית עִם עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁלְפִיהָ ה' יָקִים עבורו אֶרֶץ שבה הוא יתנחל בנחלות ריקות\שֹׁמֵמוֹת מאדם. |
| ח כֹּה אָמַר יְהוָה בְּעֵת רָצוֹן עֲנִיתִיךָ וּבְיוֹם יְשׁוּעָה עֲזַרְתִּיךָ וְאֶצָּרְךָ וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְהָקִים אֶרֶץ לְהַנְחִיל נְחָלוֹת שֹׁמֵמוֹת. |
| וה' יאמר אז לבני יִשְׂרָאֵל האסורים בגָּלוּת לצאת ממנה ולאלה אשר מסתתרים בחושך הוא יקרא לצאת ולחשוף\לְגַלּוֹת את עצמם, והם יזכו למצוא "מִרְעֶה"\מזון על הדרכים (המובילות לצִיּוֹן) ועל כל הגבעות-החשופות\שְׁפָיִים. |
| ט לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ לַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ הִגָּלוּ עַל דְּרָכִים יִרְעוּ וּבְכָל שְׁפָיִים מַרְעִיתָם. |
| כך בני יִשְׂרָאֵל לא יִרְעָבוּ או יִצְמָאוּ בדרך ולא יכו אותם שָׁרָב או שָׁמֶשׁ קוֹפַחַת, כי ה' יוביל\יְנַהג\יְנַהג אותם בְּדַרְכָּם מתוך רחמים דרך מקומות שבהם נובעים מַיִם, ויעשה שההרים יהיו לדרכים\מסילות נוחות ומורמות. |
| י לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ וְלֹא יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם וְעַל מַבּוּעֵי מַיִם יְנַהֲלֵם. יא וְשַׂמְתִּי כָל הָרַי לַדָּרֶךְ וּמְסִלֹּתַי יְרֻמוּן. |
| הנה באים השבים לצִיּוֹן - אֵלֶּה באים מִצָּפוֹן וּמִמערב\יָּם, ואֵלֶּה באים מֵאֶרֶץ סִינִים שבדרום. שירו\רָנּוּ שָׁמַיִם! שימחי\גִילִי אָרֶץ ופִצְחוּ בשירה\רִנָּה הָרִים! כי ה' נרגע\נִחַם מכעסו על עם יִשְׂרָאֵל ויְרַחֵם עכשיו על בניו המסכנים. |
| יב הִנֵּה אֵלֶּה מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וְהִנֵּה אֵלֶּה מִצָּפוֹן וּמִיָּם וְאֵלֶּה מֵאֶרֶץ סִינִים. יג רָנּוּ שָׁמַיִם וְגִילִי אָרֶץ יפצחו [וּפִצְחוּ] הָרִים רִנָּה כִּי נִחַם יְהוָה עַמּוֹ וַעֲנִיָּו יְרַחֵם. |
| דברי צִיּוֹן: ה'\אדֹנָי עזב ושכח אותי! תשובת ה': היתכן שאִשָּׁה צעירה\עוּלָהּ [*]ראו למשל "עוּל יָמִים" במובן של "צעיר בימים" ביְשַׁעְיָהוּ פרק ס"ה פסוק כ תִשְׁכַּח לרחם על בְּנָהּ, פרי בִּטְנָהּ? ואפילו אם נשים כאלה תשכחנה את בניהם, הרי אני לא אשכך אוֹתָךְ צִיּוֹן! הרי חקקתי את דמותך על כפות ידי כך שמראה חוֹמֹתַיִךְ ההרוסות נמצא תָּמִיד מוּלִי
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ס"ה פסוק כ: כ
לֹא יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד עוּל יָמִים וְזָקֵן אֲשֶׁר לֹא יְמַלֵּא אֶת יָמָיו כִּי הַנַּעַר בֶּן מֵאָה שָׁנָה יָמוּת וְהַחוֹטֶא בֶּן מֵאָה שָׁנָה יְקֻלָּל.
[*]נראה מהדברים שהימים שבהם מדבר הנביא (יְשַׁעְיָהוּ "השני", השונה מיְשַׁעְיָהוּ "הראשון" שניבא לפני חורבן יְרוּשָׁלַיִם) הם ימי ראשית שיבת צִיּוֹן כאשר מצב העיר יְרוּשָׁלַיִם היה עדיין קשה ועדיין לא הוקמו חומותיה. בהמשך הספר נראה שמדבר נביא מאוחר יותר (יְשַׁעְיָהוּ "השלישי") כאשר השבים לצִיּוֹן כבר התחילו לשבת בעיר וחומותיה כבר הוקמו .
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ס"ב פסוק ו: ו
עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ הַמַּזְכִּרִים אֶת יְהוָה אַל דֳּמִי לָכֶם.
. וראו על המצב הקשה של העיר ועל הקמת חומותיה בימי נְחֶמְיָה בנְחֶמְיָה פרק ב-נְחֶמְיָה פרק ג. |
| יד וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי יְהוָה וַאדֹנָי שְׁכֵחָנִי. טו הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ מֵרַחֵם בֶּן בִּטְנָהּ גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ. טז הֵן עַל כַּפַּיִם חַקֹּתִיךְ חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי תָּמִיד. |
| אז אל תדאגי, כי בָּנָיִךְ הגולים כבר מִהֲרוּ לשוב אֵלַיִךְ, והגויים שהרסו והחריבו אותך יֵצֵאוּ מִמֵּךְ. הנה - הרימי\שְׂאִי את עֵינַיִךְ כדי להביט מסביבך ותראי שכל בָּנָיִךְ כבר נאספו\נִקְבְּצוּ ובָאוּ אֵלַיִךְ. ואני (ה') נשבע ומצהיר שעוד "תלבשי" את כל בָּנָיִךְ השבים כמו תכשיט\עֲדִי שכַּלָּה קושרת על בגדיה ביום הכלולות. |
| יז מִהֲרוּ בָּנָיִךְ מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ. יח שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ חַי אָנִי נְאֻם יְהוָה כִּי כֻלָּם כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי וּתְקַשְּׁרִים כַּכַּלָּה. |
| החורבות\שממות\הריסות של העיר וסביבותיה ישוקמו [*]החלק הראשון של הפסוק מקוטע, אך משתמע שהכוונה היא שחורבות העיר ישוקמו ובקרוב יבואו אליך כל כך הרבה עולים עד שתהיי צרה מדי בשביל להכיל את כל התושבים שבך, גם אחרי שכל הגויים שהרסו\בלעו אוֹתָךְ יתרחקו מִמֵּךְ. ובָּנָיִךְ שאותם שָׁכַלְתְּ כשהם הוצאו לַגָּלוּת עוד יתלוננו בְאָזְנַיִךְ: מקום המגורים בעיר צפוף\צר מד - אנא הגישו לי מקום פנוי לגור\לשבת בו! |
| יט כִּי חָרְבֹתַיִךְ וְשֹׁמְמֹתַיִךְ וְאֶרֶץ הֲרִסֻתֵיךְ כִּי עַתָּה תֵּצְרִי מִיּוֹשֵׁב וְרָחֲקוּ מְבַלְּעָיִךְ. כ עוֹד יֹאמְרוּ בְאָזְנַיִךְ בְּנֵי שִׁכֻּלָיִךְ צַר לִי הַמָּקוֹם גְּשָׁה לִּי וְאֵשֵׁבָה. |
| ואז צִיּוֹן תאמר לעצמה בְּלִבָּהּ: מִי יָלַד לי את כל הַבָּנִים האלה שלי שבאו אלי? אני הרי אֵם שְׁכוּלָה ובודדה\גַלְמוּדָה, וישבתי בגולה כשכל בָּנַי הלכו\סָרוּ ממני [*]צִיּוֹן מזדהה עם כלל תושביה, ולכן כשהם יצאו לגלות כאילו גם העיר עצמה היתה בגלות. . אז מי גידל את כל הַבָּנִים האלה? אני הרי נִשְׁאַרְתִּי לבדי כל השנים הללו, אז איפה היו כל הַבָּנִים האלה? |
| כא וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ מִי יָלַד לִי אֶת אֵלֶּה וַאֲנִי שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה גֹּלָה וְסוּרָה וְאֵלֶּה מִי גִדֵּל הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי אֵלֶּה אֵיפֹה הֵם. |
| תשובת ה' לשאלתה של צִיּוֹן: אני הרמתי\נשאתי את ידי אל הגּוֹיִם\עַמִּים שביניהם ישבו בני יִשְׂרָאֵל בגולה, וסימנתי להם בדִּגְלִי\נִסִּי שעליהם להשיב אותם אֵלַיִךְ, והם הביאו אותם כשהם נושאים את בָנַיִךְ בחיק\חֹצֶן שלהם ואת בְנֹתַיִךְ עַל הכתף שלהם. |
| כב כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנֵּה אֶשָּׂא אֶל גּוֹיִם יָדִי וְאֶל עַמִּים אָרִים נִסִּי וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ בְּחֹצֶן וּבְנֹתַיִךְ עַל כָּתֵף תִּנָּשֶׂאנָה. |
| אז מְלָכִים יטפלו בִּילָדַיִךְ כמו אוֹמְנִים [*]האוֹמֶנֶת היא המטפלת בילדים הקטנים - כמו בשְׁמוּאֵל-ב פרק ד פסוק ד והשָׂרוֹת הגבירות ישרתו אותם כמיינקות. הגּוֹיִם יִשְׁתַּחֲווּ לְפָנַיִךְ על הארץ וכך יְלַחֵכוּ את העֲפַר שלרַגְלַיִךְ, ואז תדעי שאני ה' אשר כל אֵלֶּה אשר מקווים לעזרתי לא יתאכזבו\יֵבֹשׁוּ.
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ד פסוק ד: ד וְלִיהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל בֵּן נְכֵה רַגְלָיִם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים הָיָה בְּבֹא שְׁמֻעַת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן מִיִּזְרְעֶאל וַתִּשָּׂאֵהוּ אֹמַנְתּוֹ וַתָּנֹס וַיְהִי בְּחָפְזָהּ לָנוּס וַיִּפֹּל וַיִּפָּסֵחַ וּשְׁמוֹ מְפִיבֹשֶׁת.
|
| כג וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי יְהוָה אֲשֶׁר לֹא יֵבֹשׁוּ קוָֹי. |
| וניתן לשאול: האם מישהו יוכל לקחת בחזרה את השלל\מַלְקוֹחַ מידי גִּבּוֹר מלחמה, או לחלץ\למלט מיד הגִּבּוֹר את הצדיק שנפל בשְׁבִי שלו? וה' משיב: גם אדם שֶׁנִּשְׁבָּה בידי גִּבּוֹר מלחמה יִלָּקַח מידו והשלל שנלקח ע"י העריץ יחולץ מידו. ואני אריב את ריבם של בני יִשְׂרָאֵל מול יריביהם ואושיע את בָּנַיִךְ צִיּוֹן! |
| כד הֲיֻקַּח מִגִּבּוֹר מַלְקוֹחַ וְאִם שְׁבִי צַדִּיק יִמָּלֵט. כה כִּי כֹה אָמַר יְהוָה גַּם שְׁבִי גִבּוֹר יֻקָּח וּמַלְקוֹחַ עָרִיץ יִמָּלֵט וְאֶת יְרִיבֵךְ אָנֹכִי אָרִיב וְאֶת בָּנַיִךְ אָנֹכִי אוֹשִׁיעַ. |
| אז ה' יאכיל את היריבים שרִימּוּ\הוֹנוּ אוֹתָךְ צִיּוֹן בבשר של עצמם, ואשקה אותם עד שֶׁיִּשְׁתַּכְּרוּ בדָּמָם שלהם כאילו היה עָסִיס ענבים. כך ידעו כל בני האדם שאני הוא ה' המושיע, הגואל והאֲבִיר של בני יִשְׂרָאֵל\יַעֲקֹב. |
| כו וְהַאֲכַלְתִּי אֶת מוֹנַיִךְ אֶת בְּשָׂרָם וְכֶעָסִיס דָּמָם יִשְׁכָּרוּן וְיָדְעוּ כָל בָּשָׂר כִּי אֲנִי יְהוָה מוֹשִׁיעֵךְ וְגֹאֲלֵךְ אֲבִיר יַעֲקֹב. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| י"ג | רָנּוּ שָׁמַיִם וְגִילִי אָרֶץ, (יפצחו) וּפִצְחוּ הָרִים רִנָּה.. |
| י"ח | שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי: כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ |
פרטי היוצר\ת
Nile River in Beauty Aswan. By Ahmedherz [CC-BY-SA-4.0], from Wikimedia Commons
הנילוס באַסְוָאן\סְוֵנֵה\אֶרֶץ סִינִים