
פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי וְאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי וְאֶרְמְסֵם בַּחֲמָתִי וְיֵז נִצְחָם עַל בְּגָדַי וְכָל מַלְבּוּשַׁי אֶגְאָלְתִּי (ג)

גת חצובה בחורבות אושא. מאחור נראית הרחבה הגדולה שבה היו דורכים את הענבים. משם המיץ היה זורם למטה לשני בורות ה"איגום" החצובים שבחזית אשר בהם המשיכה התסיסה של היין.

כַּבְּהֵמָה בַּבִּקְעָה תֵרֵד (י"ד)
|
סיכום
ה' בא מאֱדוֹם ובגדיו אדומים, כאילו בא מדריכת ענבים. ה' מסביר שהצבע האדום בא מדָּם האויבים שניתז עליו כשבא לנקום ולגאול את עם יִשְׂרָאֵל. סקירת יחסי ה' והָעָם בעבר: כשהָעָם היה נאמן לה', אז ה' כָּאַב יחד איתו את צרותיו. אך כשהָעָם מרד בה', אז ה' נלחם בו כִּבְאוֹיֵב. מזמור תחינה לה' שירד ממעונו בשמים כדי לגאול את העם ולהיות לו שוב לאב מרחם.
תקציר
ה' אדום מדָּם כמו אחרי דריכת ענבים. שאלה: מי זה שבא מֵהעיר בָּצְרָה שבאֱדוֹם עם בגדים מְהֻדָּרִים מואֲדָמִים\חמוצים [*]מההקשר ניתן לפרש כאן "חֲמוּץ" במובן "מואֲדָם". אך יתכן שהכוונה שהבגדים מלוכלים ב"חֹמֶץ יַיִן" אדום, כמו בבַּמִּדְבָּר פרק ו פסוק ג , ומתנועע\צֹעֶה בהליכה רבת כֹּחַ
[^]
בַּמִּדְבָּר פרק ו פסוק ג: ג
מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל.
.[*]משמעות המילה "צֹעֶה" כאן אינה ברורה והוצעו מספר הצעות לפירושה. יש המפרשים "צֹעֶה" כ"נודד" או "נע" (אולי כמו ביִרְמְיָהוּ פרק ב פסוק כ תשובה: זה אני ה', אשר מכריז שהנני בא לעשות צֶדֶק ולהביא יְשׁוּעָה רבה לעם יִשְׂרָאֵל.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ב פסוק כ: כ
כִּי מֵעוֹלָם שָׁבַרְתִּי עֻלֵּךְ נִתַּקְתִּי מוֹסְרֹתַיִךְ וַתֹּאמְרִי לֹא אעבד [אֶעֱבוֹר] כִּי עַל כָּל גִּבְעָה גְּבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן אַתְּ צֹעָה זֹנָה.
) או כשיבוש של "צועד". וראו גם ביְשַׁעְיָהוּ פרק נ"א פסוק י"ד
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק נ"א פסוק י"ד: יד
מִהַר צֹעֶה לְהִפָּתֵחַ וְלֹא יָמוּת לַשַּׁחַת וְלֹא יֶחְסַר לַחְמוֹ.
. |
א מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ. |
שאלה: ומדוע בגדיך אדומים כמו בגדים של אדם שעסק בדריכת ענבים בגַת [*]משחק על המלים אֱדוֹם\אָדֹם ובָּצְרָה\בָּצִיר. וראו להלן תמונה של משטח דריכת ענבים בְּגַת קדומה. ? תשובה: זה כיוון שאני דָּרַכְתִּי לְבַדִּי פּוּרָה של ענבים[*]ראו "פּוּרָה" במובן של מידת נפח של ענבים או תירוש , ואף אחד מהעַמִּים לא עזרו לי במלאכתי. אני בעצמי דרכתי על אויבי ורמסתי אותם בכעסי\אַפִּי\חֲמָתִי, והדם שלהם
[^]
חַגַּי פרק ב פסוק ט"ז: טז
מִהְיוֹתָם בָּא אֶל עֲרֵמַת עֶשְׂרִים וְהָיְתָה עֲשָׂרָה בָּא אֶל הַיֶּקֶב לַחְשֹׂף חֲמִשִּׁים פּוּרָה וְהָיְתָה עֶשְׂרִים.
[*]מההקשר ומפסוק ו' להלן ניתן לפרש כאן "נִצְחָם" במובן "דָּמָם", אולי כיוון שדָּמָם הוא "מקור כוחם\חייהם" כמו באֵיכָה פרק ג פסוק י"ח נִיתַּז\יֵז על בְּגָדַי\מַלְבּוּשַׁי, וכך לכלכתי\אֶגְאָלְתִּי אותם.
[^]
אֵיכָה פרק ג פסוק י"ח: יח
וָאֹמַר אָבַד נִצְחִי וְתוֹחַלְתִּי מֵיְהוָה.
. |
ב מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ וּבְגָדֶיךָ כְּדֹרֵךְ בְּגַת. ג פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי וְאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי וְאֶרְמְסֵם בַּחֲמָתִי וְיֵז נִצְחָם עַל בְּגָדַי וְכָל מַלְבּוּשַׁי אֶגְאָלְתִּי. |
כי אני תכננתי בְּלִבִּי את יום הנקמה הזה ואת השנה שתבוא ושבה אביא גאולה לגְּאוּלַי. והִבַּטְתִּי סביבי והשתוממתי כשלא ראיתי אף אחד שעוזר\סוֹמֵךְ לי [*]הייתי "לבדי" במהלך דריכת הענבים (ראו בפסוק ג') וביום הנקמה , ורק זרועי שלי וכעסי\חֲמָתִי הם שעזרו לי. אז הבסתי את העַמִּים אויבי יִשְׂרָאֵל בכעסי\אַפִּי ועשיתי אותם שיכורים מהכעס\חֵימָה שבו השקיתי אותם[*]אך יתכן ש"חֲמָתִי" כאן הוא "הרעל\חֵמָה שלי" כמו ביְשַׁעְיָהוּ פרק נ"א פסוק י"ז , והורדתי לאדמה את דָּמָם
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק נ"א פסוק י"ז: יז
הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי קוּמִי יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר שָׁתִית מִיַּד יְהוָה אֶת כּוֹס חֲמָתוֹ אֶת קֻבַּעַת כּוֹס הַתַּרְעֵלָה שָׁתִית מָצִית.
[*]ראו כאמור גם נִצְחָם" במובן "דָּמָם" בפסוק ג' . |
ד כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי וּשְׁנַת גְּאוּלַי בָּאָה. ה וְאַבִּיט וְאֵין עֹזֵר וְאֶשְׁתּוֹמֵם וְאֵין סוֹמֵךְ וַתּוֹשַׁע לִי זְרֹעִי וַחֲמָתִי הִיא סְמָכָתְנִי. ו וְאָבוּס עַמִּים בְּאַפִּי וַאֲשַׁכְּרֵם בַּחֲמָתִי וְאוֹרִיד לָאָרֶץ נִצְחָם. |
סקירת יחסי ה' והעם בעבר: דברי הנביא: אני אזכיר להלן את מעשי החסד גְּדוֹלֵי התהילה שעשה ה', כאשר הוא גמל לנו מחסדיו והרבה לעשות טוב לבני יִשְׂרָאֵל, אשר אותם הוא גמל מתוך הרחמים והחסדים הרבים שלו. |
ז חַסְדֵי יְהוָה אַזְכִּיר תְּהִלֹּת יְהוָה כְּעַל כֹּל אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ יְהוָה וְרַב טוּב לְבֵית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו. |
וה' חשב שבני יִשְׂרָאֵל יהיו לו כמו בָּנִים, ולא ישקרו לו, והוא בתמורה יושיע אותם, וכל צרה שלהם תהיה כאילו צרה גם לו. והשליח\מלאך שהגיע ממנו\מפניו הושיע אותם מתוך אהבת ה' [*]ראו את עזרתו של מַלְאָךְ ה' למשל בשְׁמוֹת פרק כ"ג פסוק כ , והוא גאל אותם ונטל אותם ממקום צרתם והרים\נשא אותם למקום מבטחים מאז ומעולם.
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ג פסוק כ: כ
הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי.
ובשְׁמוֹת פרק ל"ג פסוק ב
[^]
שְׁמוֹת פרק ל"ג פסוק ב: ב
וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ וְגֵרַשְׁתִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי.
ועוד |
ח וַיֹּאמֶר אַךְ עַמִּי הֵמָּה בָּנִים לֹא יְשַׁקֵּרוּ וַיְהִי לָהֶם לְמוֹשִׁיעַ. ט בְּכָל צָרָתָם לא [לוֹ] צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם. |
אך כאשר הם מָרוּ\מרדו בה' [*]או אולי המרירו את רוּחו , הם העציבו את רוּחו הקדושה והוא הפך לאויב שלהם ונִלְחַם בָּם. |
י וְהֵמָּה מָרוּ וְעִצְּבוּ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ וַיֵּהָפֵךְ לָהֶם לְאוֹיֵב הוּא נִלְחַם בָּם. |
ובני יִשְׂרָאֵל נזכרו אז בימי קדם\עוֹלָם שבהם פעל מֹשֶׁה, ושאלו היכן ה' שהעלה את אבותיהם מִיָּם-סוּף באמצעות רֹעֵי צֹאנוֹ [*]מֹשֶׁה ואַהֲרֹן שהיו כמו רועים לעם יִשְׂרָאֵל, הוא צאנו של ה' , ואשר שָׂם בקרב עם יִשְׂרָאֵל[*]או בקרב מֹשֶׁה את רוּחַ הַקְּדֻוּשָּׁה שלו? היכן ה' שהוביל את מֹשֶׁה בצדו הַיְּמִינִי בכח זרועו החזקה והמפוארת, ובקע את יָּם-סוּף לפני עם יִשְׂרָאֵל כדי לפרסם את שמו בעוֹלָם? |
יא וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם מֹשֶׁה עַמּוֹ אַיֵּה הַמַּעֲלֵם מִיָּם אֵת רֹעֵי צֹאנוֹ אַיֵּה הַשָּׂם בְּקִרְבּוֹ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ. יב מוֹלִיךְ לִימִין מֹשֶׁה זְרוֹעַ תִּפְאַרְתּוֹ בּוֹקֵעַ מַיִם מִפְּנֵיהֶם לַעֲשׂוֹת לוֹ שֵׁם עוֹלָם. |
אז ה' הוליך את בני יִשְׂרָאֵל בקרקעית\תְּהֹמוֹת של יָּם-סוּף בלי שימעדו\יִכָּשֵׁלוּ בדרכם, כאילו היו סוס דוהר במִּדְבָּר צחיח. ואח"כ רוּחַ ה' הנחתה\נהגה את בני יִשְׂרָאֵל אל נחלתם כמו שהרועה נוהג את הבהמה שלו בנוחות במורד הבִּקְעָה, וגם את זאת ה' עשה כדי לפרסם את שמו לתפארת. |
יג מוֹלִיכָם בַּתְּהֹמוֹת כַּסּוּס בַּמִּדְבָּר לֹא יִכָּשֵׁלוּ. יד כַּבְּהֵמָה בַּבִּקְעָה תֵרֵד רוּחַ יְהוָה תְּנִיחֶנּוּ כֵּן נִהַגְתָּ עַמְּךָ לַעֲשׂוֹת לְךָ שֵׁם תִּפְאָרֶת. |
מזמור תחינה לעזרה מה': אנא הַבֵּט עלינו מהשָּׁמַיִם, ממקדש\זְּבֻל [*]הזְבֻל הוא כינוי למקדש התפארת שלך! איפה הקנאה שלך לָנוּ והגבורה שֶׁבָּהּ נלחמת למעננו? כי עכשיו המעיים שלך
[^]
מְלָכִים-א פרק ח פסוק י"ג: יג
בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים.
[*]מקום הרגשות והרחמים שלך התאפקו מלהפגין את רגשותיהם כלפינו[*]ראו "יִּתְאַפַּק" במובן של עצר את רגשותיו . כי אַתָּה הרי האב האמיתי שלנו, כי אבותינו אַבְרָהָם ויַעֲקֹב\יִשְׂרָאֵל כבר לא מכירים\יודעים אותנו (במותם), ורק אַתָּה ה' הוא אָבִינוּ, אַתָּה אשר שְׁמֶךָ תמיד היה "גואל עם יִשְׂרָאֵל".
[^]
בְּרֵאשִׁית פרק מ"ג פסוק ל"א: לא
וַיִּרְחַץ פָּנָיו וַיֵּצֵא וַיִּתְאַפַּק וַיֹּאמֶר שִׂימוּ לָחֶם.
[^]
בְּרֵאשִׁית פרק מ"ה פסוק א: א
וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו וַיִּקְרָא הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו.
|
טו הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה מִזְּבֻל קָדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרֹתֶךָ הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵלַי הִתְאַפָּקוּ. טז כִּי אַתָּה אָבִינוּ כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ אַתָּה יְהוָה אָבִינוּ גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ. |
אז למה אתה מתעה אותנו בדרך כך שלא נלך עוד בדְּרָכֶיךָ, ולמה אתה עושה את לִבֵּנוּ קשה\עקשן כך שאיננו עובדים אותך עוד מתוך יִרְאָה? אנא שׁוּב אלינו למעננו, כי אנחנו הרי עֲבָדֶיךָ, בני השבטים שלקחת לְךָ לנחלה. |
יז לָמָּה תַתְעֵנוּ יְהוָה מִדְּרָכֶיךָ תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ שׁוּב לְמַעַן עֲבָדֶיךָ שִׁבְטֵי נַחֲלָתֶךָ. |
עם יִשְׂרָאֵל, עם הקודש שלך, ירש רק לזמן קצר\לַמִּצְעָר את ארצו והנה כבר אוֹיְבֵנוּ\צָרֵינוּ רומסים\בוססים את מִקְדָּשֶׁךָ. כך הָיִינוּ בני יִשְׂרָאֵל כאילו מֵעוֹלָם לֹא מָשַׁלְתָּ בהם, וכאילו הם מעולם לא נקראו על שִׁמְךָ. לוּא רק תקרע שוב את השָׁמַיִם ותרד משם לעזרתנו, הרי ההָרִים ינמסו\יזלו מִפָּנֶיךָ! |
יח לַמִּצְעָר יָרְשׁוּ עַם קָדְשֶׁךָ צָרֵינוּ בּוֹסְסוּ מִקְדָּשֶׁךָ. יט הָיִינוּ מֵעוֹלָם לֹא מָשַׁלְתָּ בָּם לֹא נִקְרָא שִׁמְךָ עֲלֵיהֶם לוּא קָרַעְתָּ שָׁמַיִם יָרַדְתָּ מִפָּנֶיךָ הָרִים נָזֹלּוּ. |
ציטוטים נבחרים
פסוקים | |
---|---|
ב | מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ, וּבְגָדֶיךָ כְּדֹרֵךְ בְּגַת? |
י"ז | לָמָּה תַתְעֵנוּ יְהוָה מִדְּרָכֶיךָ? תַּקְשִׁיחַ לִבֵּנוּ מִיִּרְאָתֶךָ? |