מַשָּׂא דַּמָּשֶׂק (א)
כְּמֹץ הָרִים לִפְנֵי רוּחַ וּכְגַלְגַּל לִפְנֵי סוּפָה (י"ג) צילום של צמח עַכּוּבִית הַגַּלְגַּל אשר מתגלגל ברוח, כדי להפיץ את זרעיו.
|
סיכום
נבואה לדַּמָּשֶׂק ואֲרָם, ולממלכת יִשְׂרָאֵל: דַּמָּשֶׂק ושאר ערי אֲרָם יחרבו, וכך גם יהיה בממלכת יִשְׂרָאֵל ש"תיקצר" כמו שיבולים בשדה. אז יפנה העם אל ה' לעזרה, ולא עוד לאלילים מעשה ידיו אשר מנחמים רק לזמן קצר ואז מאכזבים. המון של עמים רבים שועט כמו מים שוטפים, אך ה' יגער בהמון עד שינוס.
תקציר
חורבן לאֲרָם דַּמָּשֶׂק ולממלכת יִשְׂרָאֵל: [*]בהמשך לנבואות כנגד אֲרָם ויִשְׂרָאֵל בעקבות פלישתן לממלכת יְהוּדָה - ראו יְשַׁעְיָהוּ פרק ז נאום\מַשָּׂא על חורבן דַּמָּשֶׂק - הנה דַמֶּשֶׂק עכשיו הוסרה מרשימת הערים והיתה לגל-חורבות\עָי של מבנים נְפוּלִים. |
א מַשָּׂא דַּמָּשֶׂק הִנֵּה דַמֶּשֶׂק מוּסָר מֵעִיר וְהָיְתָה מְעִי מַפָּלָה. |
גם ממלכת יִשְׂרָאֵל חרבה, ועָרֵי עֲרֹעֵר [*]עֲרוֹעֵר היתה עיר חשובה של ממלכת יִשְׂרָאֵל ממזרח ליַרְדֵּן, והיא כללה שתי ערים סמוכות - האחת מעל הגדה הצפונית של נחל אַרְנוֹן, והשנייה מתחתיה, על הנחל עצמו יֵעָזְבוּ ויהיו מקום רעייה לעדרים שירבצו שם בלי שבני אדם יפחידו אותם. ערי המִבְצָר של ממלכת יִשְׂרָאֵל\אֶפְרַיִם יחדלו לתפקד, וכך כבודה של דַּמֶּשֶׂק ושל שאר ממלכת אֲרָם יהיה כמו כבודה של ממלכת יִשְׂרָאֵל
[^]
דְּבָרִים פרק ב פסוק ל"ו: לו
מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל אַרְנֹן וְהָעִיר אֲשֶׁר בַּנַּחַל וְעַד הַגִּלְעָד לֹא הָיְתָה קִרְיָה אֲשֶׁר שָׂגְבָה מִמֶּנּוּ אֶת הַכֹּל נָתַן יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְפָנֵינוּ.
- ראו בעמוד על עֲרוֹעֵר.[*]שתהיה בקרוב חסרת כל כבוד - ראו גם להלן . כך אמר ה' שבא ללחום בראש צבאותיו! |
ב עֲזֻבוֹת עָרֵי עֲרֹעֵר לַעֲדָרִים תִּהְיֶינָה וְרָבְצוּ וְאֵין מַחֲרִיד. ג וְנִשְׁבַּת מִבְצָר מֵאֶפְרַיִם וּמַמְלָכָה מִדַּמֶּשֶׂק וּשְׁאָר אֲרָם כִּכְבוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת. |
באותו יום חורבן ליִשְׂרָאֵל, כבוד יִשְׂרָאֵל\יַעֲקֹב יהיה עני\יִדַּל והוא ירזה מכל השומן שהיה בבְּשָׂרוֹ. יִשְׂרָאֵל תהיה ריקה כמו שדה שִׁבֳּלִים אחרי שהקוצר אסף את הקָמָה [*]התבואה הגבוהה לפני הקציר וקצר בזרועו את השִׁבֳּלִים, ולבסוף ליקט את כל השִׁבֳּלִים הקצורות כמו אחרי קציר בְּעֵמֶק רְפָאִים[*]עמק רְפָאִים הוא עמק סמוך ליְרוּשָׁלַיִם. אך כאן יש אולי גם משחק מילים, כי הרְפָאִים הם גם רוחות המתים שבשְׁאוֹל (כמו למשל ביְשַׁעְיָהוּ פרק י"ד פסוק ט .
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק י"ד פסוק ט: ט
שְׁאוֹל מִתַּחַת רָגְזָה לְךָ לִקְרַאת בּוֹאֶךָ עוֹרֵר לְךָ רְפָאִים כָּל עַתּוּדֵי אָרֶץ הֵקִים מִכִּסְאוֹתָם כֹּל מַלְכֵי גוֹיִם.
) והאויב\הקוצר כאילו ליקט את בני יִשְׂרָאֵל שנפלו מתים בעמק ה"רְפָאִים". |
ד וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִדַּל כְּבוֹד יַעֲקֹב וּמִשְׁמַן בְּשָׂרוֹ יֵרָזֶה. ה וְהָיָה כֶּאֱסֹף קָצִיר קָמָה וּזְרֹעוֹ שִׁבֳּלִים יִקְצוֹר וְהָיָה כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים בְּעֵמֶק רְפָאִים. |
אחרי החורבן ישרדו ביִשְׂרָאֵל רק מעטים, כמו עוללות [*]העוללות הם מעט הפירות האחרונים הנותרים על הצמח אחרי איסוף הפירות - וכאן מדובר במעט הזיתים שנותרו על הענפים אחרי המָסִיק. שנותרו על עץ זַיִת אחרי שהִכּוּ\נקפו אותו להפיל את הזיתים לאדמה. כך ישארו רק שנים או שלושה זיתים קטנים\גַּרְגְּרִים בראש הענף-הגבוה\האָמִיר, או ארבעה או חמישה זיתים אחרונים על ענפי\סעיפי העץ הפורה[*]או שכאן יְשַׁעְיָהוּ כבר מדבר על העוללות של הענבים האחרונים על הענפים של גֶּפֶן פֹּרִיָּה . כך אמר ה' אלוהי יִשְׂרָאֵל! |
ו וְנִשְׁאַר בּוֹ עוֹלֵלֹת כְּנֹקֶף זַיִת שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים בְּרֹאשׁ אָמִיר אַרְבָּעָה חֲמִשָּׁה בִּסְעִפֶיהָ פֹּרִיָּה נְאֻם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. |
:יִשְׂרָאֵל נפלה בגלל עבודת האלילים שבה: ובאותו יום חורבן ליִשְׂרָאֵל, הָאָדָם יִפְנֶה-לעזרה\יִשְׁעֶה אל בוראו\עֹשֵׂהוּ ויביט בתחינה אל ה' קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, ולא יִשְׁעֶה עוד אל הַמִּזְבְּחוֹת לאלילים שהוא עשה במו ידיו\אֶצְבְּעֹתָיו ולא יביט עוד אל הָאֲשֵׁרִים [*]אתרי פולחן לאלת לאלת האֲשֵׁרָה שאותה היה נהוג לעבוד כעץ וְהָחַמָּנִים[*]החַמָּנִים היו חפצי פולחן כלשהם שהונחו על המזבחות .
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ל"ד פסוק ד: ד
וַיְנַתְּצוּ לְפָנָיו אֵת מִזְבְּחוֹת הַבְּעָלִים וְהַחַמָּנִים אֲשֶׁר לְמַעְלָה מֵעֲלֵיהֶם גִּדֵּעַ וְהָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִים וְהַמַּסֵּכוֹת שִׁבַּר וְהֵדַק וַיִּזְרֹק עַל פְּנֵי הַקְּבָרִים הַזֹּבְחִים לָהֶם.
. יש המפרשים שהם שימשו לעבודת הַחַמָּה - כלומר השֶׁמֶשׁ ושאר גרמי השמים, ויש המשערים שהם שימשו לעבודת האל הפניקי חמון[*]עולם התנ"ך, ספר דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב עמ' 110 . בכל מקרה, עבודת הָאֲשֵׁרִים וְהָחַמָּנִים נפוצה גם ביִשְׂרָאֵל
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוקים ט-י: ט
וַיְחַפְּאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא כֵן עַל יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וַיִּבְנוּ לָהֶם בָּמוֹת בְּכָל עָרֵיהֶם מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים עַד עִיר מִבְצָר.
י
וַיַּצִּבוּ לָהֶם מַצֵּבוֹת וַאֲשֵׁרִים עַל כָּל גִּבְעָה גְבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן.
וגם ביְהוּדָה
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ל"ד פסוק ד: ד
וַיְנַתְּצוּ לְפָנָיו אֵת מִזְבְּחוֹת הַבְּעָלִים וְהַחַמָּנִים אֲשֶׁר לְמַעְלָה מֵעֲלֵיהֶם גִּדֵּעַ וְהָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִים וְהַמַּסֵּכוֹת שִׁבַּר וְהֵדַק וַיִּזְרֹק עַל פְּנֵי הַקְּבָרִים הַזֹּבְחִים לָהֶם.
. |
ז בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁעֶה הָאָדָם עַל עֹשֵׂהוּ וְעֵינָיו אֶל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּרְאֶינָה. ח וְלֹא יִשְׁעֶה אֶל הַמִּזְבְּחוֹת מַעֲשֵׂה יָדָיו וַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו לֹא יִרְאֶה וְהָאֲשֵׁרִים וְהָחַמָּנִים. |
ביום החורבן ערי המבצר\המעוז של בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יהיו כמו שדה נטוש\עזוב שהפך לחֹרֶשׁ פרא של שיחים ועצים\אָמִירים, ולשְׁמָמָה. זאת בגלל שבני יִשְׂרָאֵל שכחו את ה' שהוא מקור הישועה וסלע המעוז האמיתי שלהם, ולכן הם השקיעו בעבודה זרה ו"נטעו" לעצמם נַעֲמָנִים [*]הכוונה אולי לנטיעות לכבוד האל נַעֲמָן, המכונה גם "תַּמּוּז", כמו ביְחֶזְקֵאל פרק ח פסוק י"ד ו"זרעו" זרעים של עבודה זרה כדי לגזום\לזמור את פולחנה.
[^]
יְחֶזְקֵאל פרק ח פסוק י"ד: יד
וַיָּבֵא אֹתִי אֶל פֶּתַח שַׁעַר בֵּית יְהוָה אֲשֶׁר אֶל הַצָּפוֹנָה וְהִנֵּה שָׁם הַנָּשִׁים יֹשְׁבוֹת מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז.
|
ט בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ עָרֵי מָעֻזּוֹ כַּעֲזוּבַת הַחֹרֶשׁ וְהָאָמִיר אֲשֶׁר עָזְבוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיְתָה שְׁמָמָה. י כִּי שָׁכַחַתְּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵךְ וְצוּר מָעֻזֵּךְ לֹא זָכָרְתְּ עַל כֵּן תִּטְּעִי נִטְעֵי נַעֲמָנִים וּזְמֹרַת זָר תִּזְרָעֶנּוּ. |
ביום שבו יִשְׂרָאֵל נָטַע את נֶטַע העבודה הזרה, נראה שהנֶטַע גָּדַל\שִׂגְשֵׂג, ולמחרת בבוקר אף נראה שהזרע צָמַח ופָּרַח ובהמשך היום העלה עמוד\נֵד של שיבולים מוכנים לקציר, אך בסוף היום האיכר נחל רק כאב חסר-מרפא\אָנוּשׁ. |
יא בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי וּבַבֹּקֶר זַרְעֵךְ תַּפְרִיחִי נֵד קָצִיר בְּיוֹם נַחֲלָה וּכְאֵב אָנוּשׁ. |
הֲמוֹן עַמִּים באים לבזוז ונעצרים ע"י ה': אבוי! הֲמוֹן עַמִּים\לְאֻמִּים רַבִּים רוחשים\הומים בקול כמו של הֶמְיָה של יַמִּים גדולים, ומרעישים\יִשָּׁאוּן ברעש\שְׁאוֹן כמו של מַיִם כַּבִּירִים גועשים. אבל אז ה' יִּגְעַר בים (כלומר באויב) [*]כמו שהוא גער על יַם סוּף ויבש אותותְּהִלִּים פרק ק"ו פסוק ט והאויב ינוס למרחקים, ויֵירָדֵף עד שיתפזר לכל עבר, כמו מֹץ
[^]
תְּהִלִּים פרק ק"ו פסוק ט: ט
וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב וַיּוֹלִיכֵם בַּתְּהֹמוֹת כַּמִּדְבָּר.
[*]הקליפה הדקה העוטפת את גרעיני החיטה אשר מתפזרת ברוח בזמן הדַיש המתפזר בהרים עם הרוּחַ, או כמו (צמח?) הגַלְגַּל המתגלגל למרחקים בזמן סוּפָה. |
יב הוֹי הֲמוֹן עַמִּים רַבִּים כַּהֲמוֹת יַמִּים יֶהֱמָיוּן וּשְׁאוֹן לְאֻמִּים כִּשְׁאוֹן מַיִם כַּבִּירִים יִשָּׁאוּן. יג לְאֻמִּים כִּשְׁאוֹן מַיִם רַבִּים יִשָּׁאוּן וְגָעַר בּוֹ וְנָס מִמֶּרְחָק וְרֻדַּף כְּמֹץ הָרִים לִפְנֵי רוּחַ וּכְגַלְגַּל לִפְנֵי סוּפָה. |
בזמן הערב האויב עוד עורר אימה\בַּלָּהוֹת, אך לפני הבוקר שלמחרת האויב כבר נעלם [*]רמז ללילה שבו הכה מַלְאַךְ ה' את צבא אַשּׁוּר שצר על יְרוּשָׁלַיִם . זהו חלקם\גורלם של אלה הבאים לבזוז\לשסות אותנו!
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ט פסוקים ל"ה-ל"ו: לה
וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְהוָה וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים.
לו
וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה.
. ומכאן, וגם בגלל תיאור הגאולה, נראה שהנבואה שבפסוקים י"ב-י"ד נוגעת ליְהוּדָה ולא ליִשְׂרָאֵל כמו שאר הפרק. |
יד לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה בַלָּהָה בְּטֶרֶם בֹּקֶר אֵינֶנּוּ זֶה חֵלֶק שׁוֹסֵינוּ וְגוֹרָל לְבֹזְזֵינוּ. |
ציטוטים נבחרים
פסוקים | |
---|---|
ז- ח | בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁעֶה הָאָדָם עַל עֹשֵׂהוּ, וְעֵינָיו אֶל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּרְאֶינָה. וְלֹא יִשְׁעֶה אֶל הַמִּזְבְּחוֹת מַעֲשֵׂה יָדָיו, וַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו לֹא יִרְאֶה.. |
י"ג | וְרֻדַּף כְּמֹץ הָרִים לִפְנֵי רוּחַ, וּכְגַלְגַּל לִפְנֵי סוּפָה. |