כְּמֹץ הָרִים לִפְנֵי רוּחַ וּכְגַלְגַּל לִפְנֵי סוּפָה (י"ג) צילום של צמח עַכּוּבִית הַגַּלְגַּל אשר מתגלגל ברוח, כדי להפיץ את זרעיו.
|
|
סיכום
נבואה לדַּמָּשֶׂק ולאֲרָם: דַּמָּשֶׂק ושאר ערי אֲרָם יחרבו, וכך גם יהיה בממלכת יִשְׂרָאֵל (רמז לכיבוש האשורי של שתי הממלכות?) ש"תיקצר" כמו שיבולים בשדה. אז יפנה העם אל ה' לעזרה, ולא עוד לאלילים מעשה ידיו, שמנחמים רק זמן קצר ואז מביאים אסון. המון של עמים רבים שועט (לתקוף את יהודה?) עם רעש כמו של מים שוטפים, אך ה' יגער בהמון עד שינוס.
תקציר
| נבואה לדַּמָּשֶׂק (ולאֲרָם): דַּמָּשֶׂק תהפוך לעִי חרבות, ובשאר הערים ירבצו רק עדרי חיות. גם ממלכת יִשְׂרָאֵל תּוּכֶּה יחד עם אֲרָם (רמז לכיבוש האשורי של שתי הממלכות, לאחר נסיונן הכושל לצרף אליהן בכח את יהודה?). האויב יכה ביִשְׂרָאֵל כמו איכר הקוצר שיבולים, וישארו רק מעטים, כמו זֵיתִים בענף לאחר המסיק, או גרגרים בקצה השיבולים לאחר הדיש. |
| א מַשָּׂא דַּמָּשֶׂק הִנֵּה דַמֶּשֶׂק מוּסָר מֵעִיר וְהָיְתָה מְעִי מַפָּלָה. ב עֲזֻבוֹת עָרֵי עֲרֹעֵר לַעֲדָרִים תִּהְיֶינָה וְרָבְצוּ וְאֵין מַחֲרִיד. ג וְנִשְׁבַּת מִבְצָר מֵאֶפְרַיִם וּמַמְלָכָה מִדַּמֶּשֶׂק וּשְׁאָר אֲרָם כִּכְבוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת. ד וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִדַּל כְּבוֹד יַעֲקֹב וּמִשְׁמַן בְּשָׂרוֹ יֵרָזֶה. ה וְהָיָה כֶּאֱסֹף קָצִיר קָמָה וּזְרֹעוֹ שִׁבֳּלִים יִקְצוֹר וְהָיָה כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים בְּעֵמֶק רְפָאִים. ו וְנִשְׁאַר בּוֹ עוֹלֵלֹת כְּנֹקֶף זַיִת שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים בְּרֹאשׁ אָמִיר אַרְבָּעָה חֲמִשָּׁה בִּסְעִפֶיהָ פֹּרִיָּה נְאֻם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. |
| אז יפנה העם אל ה' לעזרה, ולא עוד לאלילים מעשה ידיו. אז הערים יינטשו מיושביהם ויהיו ליערות. זאת כיוון שיִשְׂרָאֵל שכח את אלוהיו ורצה להתענג על "נטעים" זרים (משל לעבודה זרה), ששיגשגו רק לזמן קצר. |
| ז בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁעֶה הָאָדָם עַל עֹשֵׂהוּ וְעֵינָיו אֶל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּרְאֶינָה. ח וְלֹא יִשְׁעֶה אֶל הַמִּזְבְּחוֹת מַעֲשֵׂה יָדָיו וַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו לֹא יִרְאֶה וְהָאֲשֵׁרִים וְהָחַמָּנִים. ט בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ עָרֵי מָעֻזּוֹ כַּעֲזוּבַת הַחֹרֶשׁ וְהָאָמִיר אֲשֶׁר עָזְבוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיְתָה שְׁמָמָה. י כִּי שָׁכַחַתְּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵךְ וְצוּר מָעֻזֵּךְ לֹא זָכָרְתְּ עַל כֵּן תִּטְּעִי נִטְעֵי נַעֲמָנִים וּזְמֹרַת זָר תִּזְרָעֶנּוּ. יא בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי וּבַבֹּקֶר זַרְעֵךְ תַּפְרִיחִי נֵד קָצִיר בְּיוֹם נַחֲלָה וּכְאֵב אָנוּשׁ. |
| המון של עמים רבים שועט (לתקוף את יהודה?) עם רעש כמו של מים שוטפים. ה' יגער בהמון עד שינוס ויתפזר כמו גרגירים ברוח, או כמו (צמח?) הגַלְגַּל לפני סופה. בערב האויב עוד הפחיד, אך בבוקר כבר נעלם. |
| יב הוֹי הֲמוֹן עַמִּים רַבִּים כַּהֲמוֹת יַמִּים יֶהֱמָיוּן וּשְׁאוֹן לְאֻמִּים כִּשְׁאוֹן מַיִם כַּבִּירִים יִשָּׁאוּן. יג לְאֻמִּים כִּשְׁאוֹן מַיִם רַבִּים יִשָּׁאוּן וְגָעַר בּוֹ וְנָס מִמֶּרְחָק וְרֻדַּף כְּמֹץ הָרִים לִפְנֵי רוּחַ וּכְגַלְגַּל לִפְנֵי סוּפָה. יד לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה בַלָּהָה בְּטֶרֶם בֹּקֶר אֵינֶנּוּ זֶה חֵלֶק שׁוֹסֵינוּ וְגוֹרָל לְבֹזְזֵינוּ. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ז- ח | בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁעֶה הָאָדָם עַל עֹשֵׂהוּ, וְעֵינָיו אֶל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּרְאֶינָה. וְלֹא יִשְׁעֶה אֶל הַמִּזְבְּחוֹת מַעֲשֵׂה יָדָיו, וַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו לֹא יִרְאֶה.. |
| י"ג | וְרֻדַּף כְּמֹץ הָרִים לִפְנֵי רוּחַ, וּכְגַלְגַּל לִפְנֵי סוּפָה. |