כֹּל חַיְתוֹ שָׂדָי אֵתָיוּ לֶאֱכֹל כָּל חַיְתוֹ בַּיָּעַר. צֹפָיו עִוְרִים כֻּלָּם לֹא יָדָעוּ... (ט-י)
סיכום
ה' קורא לצֶדֶק ולשמירת השַׁבָּת כי ישועתו קרובה. היא תנתן גם לנוכרים ולסריסים אשר מקיימים את הברית, והם יוכלו גם להקריב במקדש שיהיה בית תפילה לכל העמים. מָשָׁל הָעֵדֶר הַמוּפְקָר ע"י רועים עוורים וכלבים אילמים וישנים (הנמשלים למנהיגי העם)
[*]נראה שקהל השומעים שאליהם מופנים הדברים הם תושבי יְרוּשָׁלַיִם, שנים רבות אחרי שהחלה שיבת צִיּוֹן, כאשר העיר כבר הוקפה בחומות (ראו פסוק ה') וכשבית המקדש השני כבר היה פעיל (ראו פסוק ז'). גם מהפרקים הנותרים בספר יְשַׁעְיָהוּ משתמע שמדובר בתקופה זו, שהיא מאוחרת לימיו של הנביא שדיבר בפרקים מ-נ"ה (יְשַׁעְיָהוּ השני) ושהתייחס לכּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס ולראשית ימי שיבת צִיּוֹן שהחלה בעקבות הצהרת כּוֹרֶשׁ. וכמובן גם שהנביא המדבר כאן חי בתקופה מאוחרת בהרבה מימי יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אשר חי לפני דור חורבן יְרוּשָׁלַיִם בידי בָּבֶל
.
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק א פסוק א: א
חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה.
, הרבה לפני כיבוש בָּבֶל בידי כּוֹרֶשׁ וימי שיבת צִיּוֹן.
תקציר
| דברי ה' [*]הדברים מכוונים כאמור לתושבי יְרוּשָׁלַיִם בימי בית שני - ראו בהערה שבסיכום הפרק למעלה. : שמרו על מִשְׁפָּט צֶדֶק וַעֲשׂוּ מעשי צֶדֶק, כי הישועה שלי קרובה לבוא והצֶדֶק שלי קרוב להופיע. מאושר יהיה האדם שינהג כך, ושיַחֲזִיק בצֶדֶק שלי, ושיִזָּהֵר\יִשָּׁמֵר מלחלל את קדושת השַׁבָּת, ושישמור על היָד שלו שלא תעשה כל מעשה רָע. |
| א כֹּה אָמַר יְהוָה שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת. ב אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע. |
| והזהרו שהנוכרים שנלוו אליכם, אֶל עַם ה', לא יחשבו שה' יבדיל ביניהם לבין שאר בני יִשְׂרָאֵל [*]הכוונה לגרים שכנראה נלוו לבני יִשְׂרָאֵל ששבו לארץ מהגלות - ראו למשל ביְשַׁעְיָהוּ פרק י"ד פסוקים א-ב . גם אין סיבה שהַסָּרִיסים יחשבו שכיוון שהם דומים לעֵץ יָבֵשׁ שלא נותן פרי, הרי שהם לא יכולים לקחת חלק בעבודת ה'
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק י"ד פסוקים א-ב: א
כִּי יְרַחֵם יְהוָה אֶת יַעֲקֹב וּבָחַר עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל וְהִנִּיחָם עַל אַדְמָתָם וְנִלְוָה הַגֵּר עֲלֵיהֶם וְנִסְפְּחוּ עַל בֵּית יַעֲקֹב.
ב
וּלְקָחוּם עַמִּים וֶהֱבִיאוּם אֶל מְקוֹמָם וְהִתְנַחֲלוּם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַל אַדְמַת יְהוָה לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְהָיוּ שֹׁבִים לְשֹׁבֵיהֶם וְרָדוּ בְּנֹגְשֵׂיהֶם.
. הנביא מבהיר שה' לא יבדיל בינם לבין שאר בני יִשְׂרָאֵל, לפחות בכל הנוגע לחובות ולזכויות הקשורות בעבודת ה'.[*]מסתבר שהיו בין שבי צִיּוֹן או בין הנוכרים שנלוו אליהם גם כאלה שסורסו בנסיבות שונות, והנביא מבהיר כאן שגם הסָּרִיסים יכולים לקחת חלק בעבודת ה', כמו שאר בני העם. . כי ה' אמר כך במפורש לאלה מבין הסָּרִיסִים אשר מקפידים לשמור על השַׁבָּת, ואשר שומרים באופן כללי על הברית שבין ה' לעַם יִשְׂרָאֵל, ועל כל המצוות שבהם רצה ה'. |
| ג וְאַל יֹאמַר בֶּן הַנֵּכָר הַנִּלְוָה אֶל יְהוָה לֵאמֹר הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי יְהוָה מֵעַל עַמּוֹ וְאַל יֹאמַר הַסָּרִיס הֵן אֲנִי עֵץ יָבֵשׁ. ד כִּי כֹה אָמַר יְהוָה לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי וּבָחֲרוּ בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי. |
| דברי ה': ואני אקים לַסָּרִיסִים במקדש\בְּבֵיתִי ובין חומות יְרוּשָׁלַיִם מצבת-זכרון\יָד שתנציח את שמם לָנְצָח, והשם שאתן להם יהיה טוב יותר אף מִהשם שמקבלים בני האדם שאינם סָּרִיסִים מהבָּנִים וּמהבָּנוֹת שלהם, כי זה יהיה שֵׁם נצחי שלעולם לא יתפוגג\יִכָּרֵת. |
| ה וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן לוֹ אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת. |
| וכך גם יהיה עם הנוכרים אשר נִּלְוִים על בני יִשְׂרָאֵל כדי לשרת את ה' מתוך אהבת שמו ומתוך רצון לעבוד אותו, ואשר שומרים שלא לחלל את קדושת השַׁבָּת ואשר מקיימים את בְרִיתִי עִם עַם יִשְׂרָאֵל. |
| ו וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל יְהוָה לְשָׁרְתוֹ וּלְאַהֲבָה אֶת שֵׁם יְהוָה לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים כָּל שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי. |
| ואביא אותם אז אל הר-הבית\הַר-קָדְשִׁי, וַאֲשַׂמֵּחַ אותם בְּבֵית-מקדשי\בֵית-תְּפִלָּתִי, וקורבנות העוֹלָה [*]העֹלָה היא סוג של קורבן המיועד להשרף במלואו - ראו בדף של וַיִּקְרָא פרק א. ושאר הזבחים שהם יקריבו עַל מִזְבְּחִי שבמקדש יהיו לרצוני, כי מקדשי ייחשב כבית תְּפִלָּה לְכָל הָעַמִּים, ולא רק לעם יִשְׂרָאֵל. כך אמר ה' אשר קיבץ את בני יִשְׂרָאֵל שנדחו לגולה, והוסיף וקיבץ עוד בנוסף להם גם את הנוכרים שנלוו אליהם. |
| ז וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים. ח נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָיו. |
| מָשָׁל הָעֵדֶר הַמוּפְקָר: בואו\אֵתָיוּ - אַתֶּן כל חיות השדה והיער לטרוף\לֶאֱכֹל את הצאן. כי כל הרועים הצופים על הצאן היו כעִוְרִים ולא יָדָעוּ עליכם, וכלבי הרועים גם כן יהיו אִלְּמִים ולא ינבחו, ויחד איתם הם יהזו הזיות בשנתם, כי הם אוהבים רק לנוח [*]הרועים וכלביהם אשר מזניחים את הצאן נמשלים אולי למנהיגי העם אשר מזניחים את תפקידם . |
| ט כֹּל חַיְתוֹ שָׂדָי אֵתָיוּ לֶאֱכֹל כָּל חַיְתוֹ בַּיָּעַר. י צפו [צֹפָיו] עִוְרִים כֻּלָּם לֹא יָדָעוּ כֻּלָּם כְּלָבִים אִלְּמִים לֹא יוּכְלוּ לִנְבֹּחַ הֹזִים שֹׁכְבִים אֹהֲבֵי לָנוּם. |
| ובניגוד לכלבי הרועים העצלנים, כלבי הטרף עַזֵּי הנֶפֶשׁ לא יפסיקו לטרוף כי הם לא יִשְׂבְּעוּ, בזמן שהרועים לא יבינו מה קורה ולא ידעו כיצד להגיב, אלא יתפזרו ויברחו כולם\מִקָּצֵהוּ איש לדרכו ולתאוות הבצע שלו. אז בואו\אֵתָיוּ ואקח לכולנו יַיִן וְנִשְׁתַּכֵּר\נִסְבְּאָה-שֵׁכָר, וכך נעשה גם מחר ונשתכר אף הרבה יותר מהיום [*]הנביא מדבר כמובן בציניות . |
| יא וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה וְהֵמָּה רֹעִים לֹא יָדְעוּ הָבִין כֻּלָּם לְדַרְכָּם פָּנוּ אִישׁ לְבִצְעוֹ מִקָּצֵהוּ. יב אֵתָיוּ אֶקְחָה יַיִן וְנִסְבְּאָה שֵׁכָר וְהָיָה כָזֶה יוֹם מָחָר גָּדוֹל יֶתֶר מְאֹד. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ג | וְאַל יֹאמַר בֶּן הַנֵּכָר הַנִּלְוָה אֶל יְהוָה לֵאמֹר: "הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי יְהוָה מֵעַל עַמּוֹ" |
| ה | וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם - טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת. |