מִשְׁתֵּה שְׁמָנִים
פרטי היוצר\ת
Painting of swimmers in the Cave of the Swimmers, Wadi Sura, Western Desert, Egypt. By Roland Unger [CC-BY-SA-3.0 / CC-BY-SA-2.5 / CC-BY-SA-2.0 / CC-BY-SA-1.0 / GFDL], from Wikimedia Commons
וּפֵרַשׂ יָדָיו בְּקִרְבּוֹ כַּאֲשֶׁר יְפָרֵשׂ הַשֹּׂחֶה לִשְׂחוֹת
|
סיכום
שיר תודה לה' על החרבת עיר רשע והצלת החלשים. שיר תודה לה' על משתה משובח שיעשה לכל האנושות בו יבוטלו הַמָּוֶת והעצב. שיר תודה לה' על המכות שיעשה לממלכת מוֹאָב הרשעה שתדמה לקש הנדוש לזבל, או לאדם טובע.
תקציר
שיר תודה לה' על הגבורות שעשה כבר מזמן ועל נאמנותו. הוא החריב את עיר האויב הבצורה וארמונותיה עד שלא תקום עוד. יעריצו אותו עמים חזקים ועריהם. ה' הגן על החלשים מגשם ומחום ומרוח הרשעים המדומה לזרם חזק. (פסוק קשה, אולי: ה' יכניע את הרשעים בהתאם לדרכי רשעתם - בחום כשידמו למים שועטים, ובצל כשיידמו לחום.) |
א יְהוָה אֱלֹהַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחוֹק אֱמוּנָה אֹמֶן. ב כִּי שַׂמְתָּ מֵעִיר לַגָּל קִרְיָה בְצוּרָה לְמַפֵּלָה אַרְמוֹן זָרִים מֵעִיר לְעוֹלָם לֹא יִבָּנֶה. ג עַל כֵּן יְכַבְּדוּךָ עַם עָז קִרְיַת גּוֹיִם עָרִיצִים יִירָאוּךָ. ד כִּי הָיִיתָ מָעוֹז לַדָּל מָעוֹז לָאֶבְיוֹן בַּצַּר לוֹ מַחְסֶה מִזֶּרֶם צֵל מֵחֹרֶב כִּי רוּחַ עָרִיצִים כְּזֶרֶם קִיר. ה כְּחֹרֶב בְּצָיוֹן שְׁאוֹן זָרִים תַּכְנִיעַ חֹרֶב בְּצֵל עָב זְמִיר עָרִיצִים יַעֲנֶה. |
ה' עושה לאנושות משתה עם מאכלים משובחים (שְׁמָנִים ושְׁמָרִים מעולים), מסיר מכל העמים את המסיכה (מכסה הקבר?) ומבטל את הַמָּוֶת לעולם. העצב גם כן עובר מהעולם וגם חרפת עם ישראל (על גלותו?). |
ו וְעָשָׂה יְהוָה צְבָאוֹת לְכָל הָעַמִּים בָּהָר הַזֶּה מִשְׁתֵּה שְׁמָנִים מִשְׁתֵּה שְׁמָרִים שְׁמָנִים מְמֻחָיִם שְׁמָרִים מְזֻקָּקִים. ז וּבִלַּע בָּהָר הַזֶּה פְּנֵי הַלּוֹט הַלּוֹט עַל כָּל הָעַמִּים וְהַמַּסֵּכָה הַנְּסוּכָה עַל כָּל הַגּוֹיִם. ח בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה אֲדֹנָי יְהוִה דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ כִּי יְהוָה דִּבֵּר. |
אז יודו וישמחו עם ישראל על ה' וישועותיו. ה' יכה את מוֹאָב עד שידמה לקש הנדוש לזבל, או לאדם שוחה וטובע, ומבצרי מוֹאָב יפלו לאדמה. |
ט וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ. י כִּי תָנוּחַ יַד יְהוָה בָּהָר הַזֶּה וְנָדוֹשׁ מוֹאָב תַּחְתָּיו כְּהִדּוּשׁ מַתְבֵּן במי [בְּמוֹ] מַדְמֵנָה. יא וּפֵרַשׂ יָדָיו בְּקִרְבּוֹ כַּאֲשֶׁר יְפָרֵשׂ הַשֹּׂחֶה לִשְׂחוֹת וְהִשְׁפִּיל גַּאֲוָתוֹ עִם אָרְבּוֹת יָדָיו. יב וּמִבְצַר מִשְׂגַּב חוֹמֹתֶיךָ הֵשַׁח הִשְׁפִּיל הִגִּיעַ לָאָרֶץ עַד עָפָר. |
ציטוטים נבחרים
פסוקים | |
---|---|
ד | הָיִיתָ מָעוֹז לַדָּל, מָעוֹז לָאֶבְיוֹן בַּצַּר לוֹ, מַחְסֶה מִזֶּרֶם, צֵל מֵחֹרֶב.. |
ח | בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, וּמָחָה אֲדֹנָי יְהוִה דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים.. |
י"א | וּפֵרַשׂ יָדָיו בְּקִרְבּוֹ כַּאֲשֶׁר יְפָרֵשׂ הַשֹּׂחֶה לִשְׂחוֹת, וְהִשְׁפִּיל גַּאֲוָתוֹ עִם אָרְבּוֹת יָדָיו. |