פרטי היוצר\ת
חַלְּקֵי נַחַל, By Rosapicci [CC-BY-SA-4.0], from Wikimedia Commons
_(14783540605).jpg){kind=link}
סיכום
הצדיקים אובדים ומתים ואנשים לא שמים לב. דברי תוכחה לעם על עיסוקו במנהגי עבודת אלילים ובפריצות. דברי נחמה: קריאה לסלול דרך לעם. ה' ראה את חטאי העם וריפא את העם מהם - עם האימרה: "שָׁלוֹם שָׁלוֹם, לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב". הרשעים נמשלים לים סוער שלא מוצא מנוח ופולט רֶפֶשׁ לחוף.
תקציר
| הצדיקים אובדים ומתים ואנשים לא שמים לב או שאינם מבינים שזה בשל הרשע שבעם. הצדיקים אבל ינוחו בשלום. |
| א הַצַּדִּיק אָבָד וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב וְאַנְשֵׁי חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק. ב יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הֹלֵךְ נְכֹחוֹ. |
| דברי תוכחה לעם על עיסוקו בעבודת אלילים - בני מכשפים, נואפים וזונות. על מי הם מלגלגים? הרי הם בעצמם בני פושעים ושקרנים. מתנחמים מאלילים לעיני כל (או שה"אֵלִים" כאן הם עצי האֵלָה שתחתיהם עסקו בפולחן אלילי), מקריבים ילדים בנחלים בין הסלעים (בגיא בן-הינום?). |
| ג וְאַתֶּם קִרְבוּ הֵנָּה בְּנֵי עֹנְנָה זֶרַע מְנָאֵף וַתִּזְנֶה. ד עַל מִי תִּתְעַנָּגוּ עַל מִי תַּרְחִיבוּ פֶה תַּאֲרִיכוּ לָשׁוֹן הֲלוֹא אַתֶּם יִלְדֵי פֶשַׁע זֶרַע שָׁקֶר. ה הַנֵּחָמִים בָּאֵלִים תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן שֹׁחֲטֵי הַיְלָדִים בַּנְּחָלִים תַּחַת סְעִפֵי הַסְּלָעִים. ו בְּחַלְּקֵי נַחַל חֶלְקֵךְ הֵם הֵם גּוֹרָלֵךְ גַּם לָהֶם שָׁפַכְתְּ נֶסֶךְ הֶעֱלִית מִנְחָה הַעַל אֵלֶּה אֶנָּחֵם. |
| תוכחה (לציון?) הזובחת בין חלוקי הנחל (בו הוקרבו הילדים?) עליהם היא נוסכת נֶסֶךְ ונותנת מנחות לאלילים. נוהגת בפריצות מינית ופולחנית וזובחת בראש הרים לעיני כל, ומאחורי דלתות הבתים. מוצגת לפני המלך משוחה בשמן ובשמים ושולחת שליחים (לחיפוש מאהבים?) אף עד השאול. גם כשחיפוש זה דרש מאמץ היא לא נואשה כי מצאה באהבים כֹּחַ. |
| ז עַל הַר גָּבֹהַּ וְנִשָּׂא שַׂמְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ גַּם שָׁם עָלִית לִזְבֹּחַ זָבַח. ח וְאַחַר הַדֶּלֶת וְהַמְּזוּזָה שַׂמְתְּ זִכְרוֹנֵךְ כִּי מֵאִתִּי גִּלִּית וַתַּעֲלִי הִרְחַבְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ וַתִּכְרָת לָךְ מֵהֶם אָהַבְתְּ מִשְׁכָּבָם יָד חָזִית. ט וַתָּשֻׁרִי לַמֶּלֶךְ בַּשֶּׁמֶן וַתַּרְבִּי רִקֻּחָיִךְ וַתְּשַׁלְּחִי צִרַיִךְ עַד מֵרָחֹק וַתַּשְׁפִּילִי עַד שְׁאוֹל. י בְּרֹב דַּרְכֵּךְ יָגַעַתְּ לֹא אָמַרְתְּ נוֹאָשׁ חַיַּת יָדֵךְ מָצָאת עַל כֵּן לֹא חָלִית. |
| אך היא לא הייתה מודאגת על בגידתה בה' ואף לא זכרה אותו, כי ה' שקט ובלתי נראה. אך ה' הוא שהודיע לה אֵילוּ ממעשיה צודקים ואֵילוּ יכשלו. וְאִילּוּ האלילים אותם עבדה יעופו ברוח, בעוד הבוטחים בה' יחיו בשלום בארץ ובציון. |
| יא וְאֶת מִי דָּאַגְתְּ וַתִּירְאִי כִּי תְכַזֵּבִי וְאוֹתִי לֹא זָכַרְתְּ לֹא שַׂמְתְּ עַל לִבֵּךְ הֲלֹא אֲנִי מַחְשֶׁה וּמֵעֹלָם וְאוֹתִי לֹא תִירָאִי. יב אֲנִי אַגִּיד צִדְקָתֵךְ וְאֶת מַעֲשַׂיִךְ וְלֹא יוֹעִילוּךְ. יג בְּזַעֲקֵךְ יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ וְאֶת כֻּלָּם יִשָּׂא רוּחַ יִקַּח הָבֶל וְהַחוֹסֶה בִי יִנְחַל אֶרֶץ וְיִירַשׁ הַר קָדְשִׁי. |
| דברי נחמה: קריאה לסלול דרך לעם (ע"י פינוי האבנים מהדרך). ה' שוכן לנצח במרום ועם המדוכאים שיעודד את רוחם. ה' לא יכעס לנֵצַח על העם, כי הוא הרי שנתן להם את רוחם ונשמתם. |
| יד וְאָמַר סֹלּוּ סֹלּוּ פַּנּוּ דָרֶךְ הָרִימוּ מִכְשׁוֹל מִדֶּרֶךְ עַמִּי. טו כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים. טז כִּי לֹא לְעוֹלָם אָרִיב וְלֹא לָנֶצַח אֶקְּצוֹף כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי. |
| ה' כעס על העם והסתיר את פניו ממנו בשל עֲווֹנוֹת העם, שחזר וחָטָא בהם. ה' ראה את חטאי העם וריפא את העם מהם, וגם פיצה את העם על הסבל שסבל בגללם. |
| יז בַּעֲוֹן בִּצְעוֹ קָצַפְתִּי וְאַכֵּהוּ הַסְתֵּר וְאֶקְצֹף וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ. יח דְּרָכָיו רָאִיתִי וְאֶרְפָּאֵהוּ וְאַנְחֵהוּ וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִים לוֹ וְלַאֲבֵלָיו. |
| ה' אמר את המשפט: "שָׁלוֹם שָׁלוֹם, לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב", ובכך ריפא את העם (בצִיּוֹן ובבָּבֶל?). הרשעים נמשלים לים סוער שלא מוצא מנוח ופולט רֶפֶשׁ לחוף. |
| יט בּוֹרֵא נוב [נִיב] שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְהוָה וּרְפָאתִיו. כ וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל וַיִּגְרְשׁוּ מֵימָיו רֶפֶשׁ וָטִיט. כא אֵין שָׁלוֹם אָמַר אֱלֹהַי לָרְשָׁעִים. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ב | יָבוֹא שָׁלוֹם, יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם.. |
| י"ט | "שָׁלוֹם שָׁלוֹם, לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב" |