+תורה
בְּרֵאשִׁית שְׁמוֹת וַיִּקְרָא בַּמִּדְבָּר דְּבָרִים
יְהוֹשֻׁעַ
יְהוֹשֻׁעַ
שׁוֹפְטִים
שׁוֹפְטִים
שְׁמוּאֵל-א
שְׁמוּאֵל-א
שְׁמוּאֵל-ב
שְׁמוּאֵל-ב
מְלָכִים-א
מְלָכִים-א
מְלָכִים-ב
מְלָכִים-ב יְשַׁעְיָהוּ
יִרְמְיָהוּ
יִרְמְיָהוּ
יְחֶזְקֵאל
יְחֶזְקֵאל
+תרי-עשר
הוֹשֵׁעַ יוֹאֵל עָמוֹס עֹבַדְיָה יוֹנָה מִיכָה נַחוּם חֲבַקּוּק צְפַנְיָה חַגַּי זְכַרְיָה מַלְאָכִי
+כתובים
תְּהִלִּים מִשְׁלֵי אִיּוֹב שִׁיר-הַשִּׁירִים רוּת אֵיכָה קֹהֶלֶת אֶסְתֵּר דָּנִיֵּאל עֶזְרָא נְחֶמְיָה דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
א
א
ב
ב
ג
ג
ד
ד
ה
ה
ו
ו
ז
ז
ח
ח
ט
ט
י
י
יא
יא
יב
יב
יג
יג
יד
יד
טו
טו
טז
טז
יז
יז
יח
יח
יט
יט
כ
כ
כא
כא
כב
כב
כג
כג
כד
כד
כה
כה
כו
כו
כז
כז
כח
כח
כט
כט
ל
ל
לא
לא
לב
לב
לג
לג
לד
לד
לה
לה
לו
לו
לז
לז
לח
לח
לט
לט
מ
מ
מא
מא
מב
מב
מג
מג
מד
מד
מה
מה
מו
מו
מז
מז
מח
מח
מט
מט
נ
נ
נא
נא
נב
נב
נג
נג
נד
נד
נה
נה
נו
נו
נז
נז
נח
נח
נט
נט
ס
ס
סא
סא
סב
סב
סג
סג
סד
סד
סה
סה
סו
סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

חַלְּקֵי נַחַל, By Rosapicci [CC-BY-SA-4.0], from Wikimedia Commons
בְּחַלְּקֵי נַחַל חֶלְקֵךְ (ו)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

יָּם נִגְרָשׁ מגרש רֶפֶשׁ, By Internet Archive Book Images [No restrictions], via Wikimedia Commons
כַּיָּם נִגְרָשׁ כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל וַיִּגְרְשׁוּ מֵימָיו רֶפֶשׁ וָטִיט (כ)
סיכום
הצדיקים אובדים ומתים ואנשים בכלל לא שמים לב לכך. דברי תוכחה לָעַם על עיסוקו במנהגי עבודת אלילים ובפריצות. דברי נחמה: ה' קורא לסלול לָעַם דרך, כי הוא לא יריב לָנְצָח עם עם יִשְׂרָאֵל. אימרה של ה' - "שָׁלוֹם שָׁלוֹם, לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב", ואימרה נוספת על הרשעים הנמשלים לים סוער שלא מוצא מנוח ופולט רֶפֶשׁ לחוף.
תקציר
הצדיקים ואנשי החֶסֶד האחרונים שבעַם אובדים ונקברים\נֶאֱסָפִים, והאנשים בכלל לא שמים לב לכך או שאינם מבינים שזה בגלל הרֶשַׁע שפשט בעם. אבל עוד יבוא שָׁלוֹם על הצדיקים אשר הולכים בדרך הישרה\נְכֹחוֹ, והם יָנוּחוּ בשָׁלוֹם בקִבְרָם.
א הַצַּדִּיק אָבָד וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב וְאַנְשֵׁי חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק. ב יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הֹלֵךְ נְכֹחוֹ.
דברי תוכחה: קִרְבוּ הֵנָּה לשמוע את דברי התוכחה שלי, אַתֶּם הבנים\זֶרַע של מכשפה\עֹנְנָה
[*]המְעֹנְנִים חוזים את העתידות בצורת העננים, והם נזכרים בין שאר מינים של מגידי עתידות וקֹסְמִים שהיו נהוגים אצל עמי כנען
[^] דְּבָרִים פרק י"ח פסוקים י, י"ד: י לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף. ... יד כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
ושל נואף וזונה. על מי אַתֶּם מלגלגים בהנאה, או מרחיבים את הפה והלשון שלכם בתלונות, הרי אַתֶּם בעצמכם בני פושעים ושקרנים.
ג וְאַתֶּם קִרְבוּ הֵנָּה בְּנֵי עֹנְנָה זֶרַע מְנָאֵף וַתִּזְנֶה. ד עַל מִי תִּתְעַנָּגוּ עַל מִי תַּרְחִיבוּ פֶה תַּאֲרִיכוּ לָשׁוֹן הֲלוֹא אַתֶּם יִלְדֵי פֶשַׁע זֶרַע שָׁקֶר.
אַתֶּם הנוהגים במנהגי עבודת אלילים, כולל זְנוּת פולחנית בה אתם מתייחמים מינית
[*]ראו "יֶּחֱמוּ" במובן "התייחמו" בבְּרֵאשִׁית פרק ל פסוקים ל"ח-ל"ט
[^] בְּרֵאשִׁית פרק ל פסוקים ל"ח-ל"ט: לח וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת. לט וַיֶּחֱמוּ הַצֹּאן אֶל הַמַּקְלוֹת וַתֵּלַדְןָ הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּטְלֻאִים.
מתחת לעצי אֵלָה מקודשים, ומקריבים יְלָדִים בַּנְּחָלִים
[*]הכוונה לפולחן לאל המֹּלֶךְ שהיה נהוג בימי בית ראשון באתר התֹּפֶת בשבגֵיא בֶן הִנֹּם
[^] מְלָכִים-ב פרק כ"ג פסוק י: י וְטִמֵּא אֶת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵי בני [בֶן] הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ.
. העברת הילדים באש היתה חלק מהפולחן לאל המֹּלֶךְ, אשר נאסר במפורש לפי התורה
[^] וַיִּקְרָא פרק י"ח פסוק כ"א: כא וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְלֹא תְחַלֵּל אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה.
[^] וַיִּקְרָא פרק כ פסוקים ד-ה: ד וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ עַם הָאָרֶץ אֶת עֵינֵיהֶם מִן הָאִישׁ הַהוּא בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ לְבִלְתִּי הָמִית אֹתוֹ. ה וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ וְאֵת כָּל הַזֹּנִים אַחֲרָיו לִזְנוֹת אַחֲרֵי הַמֹּלֶךְ מִקֶּרֶב עַמָּם.
, ואשר היה נהוג בימי אָחָז
[^] מְלָכִים-ב פרק ט"ז פסוקים ב-ג: ב בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה אָחָז בְּמָלְכוֹ וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָ‍ִם וְלֹא עָשָׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהָיו כְּדָוִד אָבִיו. ג וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וְגַם אֶת בְּנוֹ הֶעֱבִיר בָּאֵשׁ כְּתֹעֲבוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה אֹתָם מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
ומְנַשֶּׁה
[^] מְלָכִים-ב פרק כ"א פסוק ו: ו וְהֶעֱבִיר אֶת בְּנוֹ בָּאֵשׁ וְעוֹנֵן וְנִחֵשׁ וְעָשָׂה אוֹב וְיִדְּעֹנִים הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיס.
מלכי יְהוּדָה, ובממלכת יִשְׂרָאֵל
[^] מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוק י"ז: יז וַיַּעֲבִירוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ וַיִּקְסְמוּ קְסָמִים וַיְנַחֵשׁוּ וַיִּתְמַכְּרוּ לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיסוֹ.
.
ומתַּחַת לבליטות\סעיפים שבסְּלָעִים
[*]ראו "סְעִפֵי הַסְּלָעִים" במובן כזה גם ביְשַׁעְיָהוּ פרק ב פסוק כ"א
[^] יְשַׁעְיָהוּ פרק ב פסוק כ"א: כא לָבוֹא בְּנִקְרוֹת הַצֻּרִים וּבִסְעִפֵי הַסְּלָעִים מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ.
. כך שַׂמְתְּ את גּוֹרָלֵךְ
[*]מכאן והלאה הנביא עובר ללשון נקבה - כנראה בהתייחסות ליְרוּשָׁלַיִם החוטאת ולתושביה
ביד חלוקי הנחל שבמקום הפולחן למֹּלֶךְ, ושָׁפַכְתְּ עליהם נֶסֶךְ
[*]כמו נֶסֶךְ המַיִם
[^] שְׁמוּאֵל-ב פרק כ"ג פסוק ט"ז: טז וַיִּבְקְעוּ שְׁלֹשֶׁת הַגִּבֹּרִים בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם מִבֹּאר בֵּית לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וַיִּשְׂאוּ וַיָּבִאוּ אֶל דָּוִד וְלֹא אָבָה לִשְׁתּוֹתָם וַיַּסֵּךְ אֹתָם לַיהוָה.
או היָיִן
[^] שְׁמוֹת פרק כ"ט פסוק מ: מ וְעִשָּׂרֹן סֹלֶת בָּלוּל בְּשֶׁמֶן כָּתִית רֶבַע הַהִין וְנֵסֶךְ רְבִעִית הַהִין יָיִן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד.
שהיה נהוג כחלק מעבודת ה'
והֶעֱלִית מִנְחָה למֹּלֶךְ
[*]המִּנְחָה היא קורבן מן הצומח, כמו סֹלֶת מבושלת בשמן או בבושם.
. האם חשבת להתנחם בעזרה שתקבל מהאלילים בזכות כל המנהגים המגונים הללו?
ה הַנֵּחָמִים בָּאֵלִים תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן שֹׁחֲטֵי הַיְלָדִים בַּנְּחָלִים תַּחַת סְעִפֵי הַסְּלָעִים. ו בְּחַלְּקֵי נַחַל חֶלְקֵךְ הֵם הֵם גּוֹרָלֵךְ גַּם לָהֶם שָׁפַכְתְּ נֶסֶךְ הֶעֱלִית מִנְחָה הַעַל אֵלֶּה אֶנָּחֵם.
תנהגי בזְנוּת הפולחנית שֶׁלָּךְ ללא בושה על כל הַר גָּבֹהַּ\נִשָּׂא, שם תשכבי ולשם תעלי כדי לזבוח.
ז עַל הַר גָּבֹהַּ וְנִשָּׂא שַׂמְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ גַּם שָׁם עָלִית לִזְבֹּחַ זָבַח.
וגם בתוך בֵּיתֵךְ, מאחורי הַדֶּלֶת וְהַמְּזוּזָה, תשימי לך מצבת-זכרון\יָד לאלילים, כי התרחקת\גָּלִית ממני, והִרְחַבְתְּ אֶת מִטָּתֵךְ\מִשְׁכָּבֵךְ כדי לְפַנּוֹת שם מקום לזְנוּת הפולחנית שֶׁלָּךְ. ותִּכְרְתִי לך עץ כדי להכין ממנו בביתך מצבת-זכרון\יָד לאלילים שאִיתָּם אהבת לשכב, וכדי שתוכלי להביט\לחזות במצבה שבביתך.
ח וְאַחַר הַדֶּלֶת וְהַמְּזוּזָה שַׂמְתְּ זִכְרוֹנֵךְ כִּי מֵאִתִּי גִּלִּית וַתַּעֲלִי הִרְחַבְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ וַתִּכְרָת לָךְ מֵהֶם אָהַבְתְּ מִשְׁכָּבָם יָד חָזִית.
ונתת מתנות\תשורות לאל המֹּלֶךְ
[*]או "לְמִלְכֹּם אֱלֹהֵי בְנֵי עַמּוֹן"
[^] מְלָכִים-א פרק י"א פסוק ל"ג: לג יַעַן אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְעַשְׁתֹּרֶת אֱלֹהֵי צִדֹנִין לִכְמוֹשׁ אֱלֹהֵי מוֹאָב וּלְמִלְכֹּם אֱלֹהֵי בְנֵי עַמּוֹן וְלֹא הָלְכוּ בִדְרָכַי לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי וְחֻקֹּתַי וּמִשְׁפָּטַי כְּדָוִד אָבִיו.
הכוללות מנחות של שֶּׁמֶן והרבה קְטֹרֶת מרוקחת
[*]ראו למשל בשְׁמוֹת פרק ל פסוק ל"ה
[^] שְׁמוֹת פרק ל פסוק ל"ה: לה וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ.
. ואולי הכוונה שהיא מוֹשַׁחַת את עצמה בשמן וּבְשָׂמִים כדי לצאת ולחפש לעצמה אלילים מאהבים.
. וכדי להעלות מנחה גם לאלילים הרחוקים ביותר, שָׁלַחְתְּ את השליחים\צירים שלך למרחקים וְיָרַדְתְּ\תַּשְׁפִּילִי איתם עד לשְׁאוֹל. ומרוב הליכה בדרכים הרחוקות הללו הִתְעַיַּפְתְּ\יָגַעַתְּ, אך לא התייאשת ולא נֶחֱלַשְׁתְּ\חָלִית כי מָצָאת בָּךְ עוד כח להמשיך ולחיות.
ט וַתָּשֻׁרִי לַמֶּלֶךְ בַּשֶּׁמֶן וַתַּרְבִּי רִקֻּחָיִךְ וַתְּשַׁלְּחִי צִרַיִךְ עַד מֵרָחֹק וַתַּשְׁפִּילִי עַד שְׁאוֹל. י בְּרֹב דַּרְכֵּךְ יָגַעַתְּ לֹא אָמַרְתְּ נוֹאָשׁ חַיַּת יָדֵךְ מָצָאת עַל כֵּן לֹא חָלִית.
מהכעס של איזה אֱלִיל דָּאַגְתְּ ופחדת\יָרֵאת, ובגללו שיקרת\כִּיזַּבְת לי כך, ולא זָכַרְתְּ אותי או שַׂמְתְּ לב למצוותי? אולי שתקתי\חשיתי ולא הראתי לך את כוחי זמן-רב-מדי\מֵעֹלָם ולכן הפסקת לפחוד ממני. אבל עכשיו אני אוֹמֵר לך אֵילוּ ממעשיך צודקים ואֵילוּ מהם יִכָּשְׁלוּ.
יא וְאֶת מִי דָּאַגְתְּ וַתִּירְאִי כִּי תְכַזֵּבִי וְאוֹתִי לֹא זָכַרְתְּ לֹא שַׂמְתְּ עַל לִבֵּךְ הֲלֹא אֲנִי מַחְשֶׁה וּמֵעֹלָם וְאוֹתִי לֹא תִירָאִי. יב אֲנִי אַגִּיד צִדְקָתֵךְ וְאֶת מַעֲשַׂיִךְ וְלֹא יוֹעִילוּךְ.
הרי כשתזעקי לעזרת פִּסְלֵי האלילים שאספת\קיבצת לעצמך, הֶבֶל הרוּחַ יעיף את כולם, בעוד שהעם אשר חוֹסֶה תחת הגנתי יזכה לנחלה בארץ וְיִירַשׁ את הר הבית!
יג בְּזַעֲקֵךְ יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ וְאֶת כֻּלָּם יִשָּׂא רוּחַ יִקַּח הָבֶל וְהַחוֹסֶה בִי יִנְחַל אֶרֶץ וְיִירַשׁ הַר קָדְשִׁי.
דברי נחמה. דברי ה' לגויים
[*]אולי בהמשך לבשורת הגאולה לשבים לצִיּוֹן מהפרק הקודם
[^] יְשַׁעְיָהוּ פרק נ"ו פסוקים ז-ח: ז וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים. ח נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָיו.
: סללו דָרֶךְ לעַמִּי, ופַּנּוּ אותה מאבנים או מכל מִכְשׁוֹל
[*]את הדרכים היו סוללים ע"י פינוי האבנים וערימתם ב"סוללות" בצידי הדרך.
. כי כך צווה ה', אשר שְׁמוֹ קָדוֹשׁ, ואשר הוא גבוה\רָם\נִשָּׂא ושוכן לעַד במרומים, ומשם הוא מחייה ומעודד את הלֵב והרוּחַ של המדוכאים\שפלי-הרוּחַ.
יד וְאָמַר סֹלּוּ סֹלּוּ פַּנּוּ דָרֶךְ הָרִימוּ מִכְשׁוֹל מִדֶּרֶךְ עַמִּי. טו כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים.
כי אני לא אָרִיב ואכעס\אֶקְּצוֹף לָנֶצַח על עם יִשְׂרָאֵל בגלל חטאיו. הרי ברצוני אני גורם לרוחו של האדם ולנשמתו שאותה אני בראתי להתעלף\להתעטף
[*]ראו מקומות נוספים עם הפועל "עטף" במובן התעלף\נחלש
[^] יוֹנָה פרק ב פסוק ח: ח בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי אֶת יְהוָה זָכָרְתִּי וַתָּבוֹא אֵלֶיךָ תְּפִלָּתִי אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ.
[^] תְּהִלִּים פרק ק"ז פסוק ה: ה רְעֵבִים גַּם צְמֵאִים נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף.
[^] תְּהִלִּים פרק קמ"ג פסוק ד: ד וַתִּתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי בְּתוֹכִי יִשְׁתּוֹמֵם לִבִּי.
, ואני כועס\קוצף עליו בגלל חטא\עוון תאוות הבצע שלו, ומכה אותו ומסתיר ממנו את פָּנַי המושיעות, וכועס עליו כאשר הוא שב והולך בדֶרֶךְ שלִבּוֹ רוצה במקום בדרכי.
טז כִּי לֹא לְעוֹלָם אָרִיב וְלֹא לָנֶצַח אֶקְּצוֹף כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי. יז בַּעֲו‍ֹן בִּצְעוֹ קָצַפְתִּי וְאַכֵּהוּ הַסְתֵּר וְאֶקְצֹף וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ.
אך כאשר אני רואה שהוא מיטיב את דְּרָכָיו אני מרפא את מכאוביו ומנחה אותו בדרך הנכונה, וּמְפַצֶּה אותו ב"תשלום" של ניחומים על האֵבֶל שסבל בעקבות המכות שלי.
יח דְּרָכָיו רָאִיתִי וְאֶרְפָּאֵהוּ וְאַנְחֵהוּ וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִים לוֹ וְלַאֲבֵלָיו.
ה' אמר את הפתגם\נִיב-השְׂפָתָיִם: "שָׁלוֹם שָׁלוֹם, לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב" - כלומר אני אביא שָׁלוֹם וארפא את האדם הנאמן לי גם אם הוא רָחוֹק בגולה וגם אם הוא קָּרוֹב אלי בצִיּוֹן. וזאת בניגוד לרְשָׁעִים הנמשלים לים סוער שלא יכול למצוא מנוח בעודו פולט\מְגָרֵשׁ לחוף רֶפֶשׁ ובוץ
[*]כלומר תוצאות מעשי הרֶשַׁע של הרְשָׁעִים מזהמים את העולם אך הרְשָׁעִים אינם מוצאים סיפוק ומנוחה במעשיהם.
.
יט בּוֹרֵא נוב [נִיב] שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְהוָה וּרְפָאתִיו. כ וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל וַיִּגְרְשׁוּ מֵימָיו רֶפֶשׁ וָטִיט.
סיום הפרק בקריאה של ה' אשר מצהיר שלָרְשָׁעִים לא יהיה שָׁלוֹם
[*]הקריאה הזאת הובאה גם בסוף חטיבת הפרקים מ-מ"ח
[^] יְשַׁעְיָהוּ פרק מ"ח פסוק כ"ב: כב אֵין שָׁלוֹם אָמַר יְהוָה לָרְשָׁעִים.
.
כא אֵין שָׁלוֹם אָמַר אֱלֹהַי לָרְשָׁעִים.
ציטוטים נבחרים
פסוקים
ב יָבוֹא שָׁלוֹם, יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם..
י"ט "שָׁלוֹם שָׁלוֹם, לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב"