בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד יְהוָה בְּחַרְבוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה, עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ (א)
וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַיהוָה בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם (י"ג)
|
|
סיכום
בעתיד, ה' ילחם בחרבו במפלצות הים. הוא ישמור על העם כמו על כַּרְמוֹ שתתן פרי לכל העולם. עיר האויב תחרב. ה' יְלַקֵּט את גולי בני ישראל (כמו פירות מענפים) מרחבי העולם ויָשִׁיבם לירושלים, שם הם שוב ישתחוו לו.
תקציר
| אז ה' ילחם בחרבו במפלצות הים. |
| א בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד יְהוָה בְּחַרְבוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ וְעַל לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן וְהָרַג אֶת הַתַּנִּין אֲשֶׁר בַּיָּם. |
| אז שירו שיר לכֶּרֶם היין (חֶמֶד). ה' שומר (נוצר) אותה ומשקה אותה כך שלא יחסר יום ולילה. (פסוק קשה, אולי: ה' לא כועס על הכרם, אבל אם תחטא הוא ילחם בה בקוצים בוערים (שָׁמִיר וָשָׁיִת), ואם תבקש לחסות תחת הגנתו אז יהיה לה שלום.) בימים הבאים בני ישראל יעמיקו שורש, יפרחו ויניבו יבול עבור כל העולם. |
| ב בַּיּוֹם הַהוּא כֶּרֶם חֶמֶר עַנּוּ לָהּ. ג אֲנִי יְהוָה נֹצְרָהּ לִרְגָעִים אַשְׁקֶנָּה פֶּן יִפְקֹד עָלֶיהָ לַיְלָה וָיוֹם אֶצֳּרֶנָּה. ד חֵמָה אֵין לִי מִי יִתְּנֵנִי שָׁמִיר שַׁיִת בַּמִּלְחָמָה אֶפְשְׂעָה בָהּ אֲצִיתֶנָּה יָּחַד. ה אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעוּזִּי יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִּי. ו הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל תְּנוּבָה. |
| האם ה' מכה את אויבי ישראל כמו את העם עצמו? לא! את ישראל הוא מכה במידה (בסאה) המגיעה לו - בגלות, כשה' כועס כביום סערה. החטא יכופר כשהעם יהרוס את העבודה הזרה שבו (אֲשֵׁרִים וְחַמָּנִים). |
| ז הַכְּמַכַּת מַכֵּהוּ הִכָּהוּ אִם כְּהֶרֶג הֲרֻגָיו הֹרָג. ח בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְחָהּ תְּרִיבֶנָּה הָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה בְּיוֹם קָדִים. ט לָכֵן בְּזֹאת יְכֻפַּר עֲוֹן יַעֲקֹב וְזֶה כָּל פְּרִי הָסִר חַטָּאתוֹ בְּשׂוּמוֹ כָּל אַבְנֵי מִזְבֵּחַ כְּאַבְנֵי גִר מְנֻפָּצוֹת לֹא יָקֻמוּ אֲשֵׁרִים וְחַמָּנִים. |
| עיר האויב עכשיו לבדה במצור, עזובה עד שרק חיות שוהות בה. ענפיה התייבשו ונשברו (ונשים מקימות בה מדורות?). כל זאת כי האויב לא החכים שלא לחטוא ולכן ה' לא ירחם עליו. |
| י כִּי עִיר בְּצוּרָה בָּדָד נָוֶה מְשֻׁלָּח וְנֶעֱזָב כַּמִּדְבָּר שָׁם יִרְעֶה עֵגֶל וְשָׁם יִרְבָּץ וְכִלָּה סְעִפֶיהָ. יא בִּיבֹשׁ קְצִירָהּ תִּשָּׁבַרְנָה נָשִׁים בָּאוֹת מְאִירוֹת אוֹתָהּ כִּי לֹא עַם בִּינוֹת הוּא עַל כֵּן לֹא יְרַחֲמֶנּוּ עֹשֵׂהוּ וְיֹצְרוֹ לֹא יְחֻנֶּנּוּ. |
| אז ה' יְלַקֵּט את כל בני ישראל (כמו שמלקטים פירות ע"י ניעור הענפים) מהפְּרָת (הנהר) ועד מִצְרָיִם. כל הגולים האבודים באַשּׁוּר ומִצְרָיִם ישובו לשמע תקיעת השופר להשתחוות לה' בירושלים. |
| יב וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יַחְבֹּט יְהוָה מִשִּׁבֹּלֶת הַנָּהָר עַד נַחַל מִצְרָיִם וְאַתֶּם תְּלֻקְּטוּ לְאַחַד אֶחָד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. יג וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַיהוָה בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים