יְשַׁעְיָהוּ ס”ד

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Nyriragongo Lava Lake. by Cai Tjeenk Willink. User: (WT-shared) Cai at wts wikivoyage [CC-BY-SA-3.0], from Wikimedia Commons

כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים, מַיִם תִּבְעֶה אֵשׁ.. הָרִים נָזֹלּוּ (א-ב)

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

נָּבֶל כֶּעָלֶה, By Sten [CC-BY-SA-4.0], from Wikimedia Commons

וַנָּבֶל כֶּעָלֶה (ה)

סיכום

המשך המזמור מהפרק הקודם: תחינה שה' ירד מהשמים להלחם באויביו עד שההרים יִזְּלוּ. אנחנו נינצל בזכות הצדיקים שֶׁתִּתָּקֵל בהם, אבל נִשָּׁאֵר טמאים בגלל כל חטאינו. ה' הוא אבינו שיצר אותנו ולכן נבקש שלא יזכור לָנְצָח את חטאינו, ושלא יבליג עוד על חורבן הארץ והמקדש.

תקציר

כמו שהאש בוערת\קודחת בענפים-יבשים\הֲמָסִים וגורמת למים לבעבע, כך, כשתצהיר על בּוֹאֲךָ לאוֹיְבֶיךָ\צָרֶיךָ ירעדו\יִרְגָּזוּ מִפָּנֶיךָ העמים\גּוֹיִם האויבים. וכשעשית נפלאות נוֹרָאוֹת שלא ציפינו\קיווינו להם כלל ויָרַדְתָּ מהשמיים, אז הָרִים נמסו\נָזֹלּוּ מִפָּנֶיךָ. וּמֵעוֹלָם אף אחד לא שמע\האזין ואף עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים מבלעדיך אשר עשה נפלאות שכאלה לנאמניו המחכים לעזרתו.

א כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים מַיִם תִּבְעֶה אֵשׁ לְהוֹדִיעַ שִׁמְךָ לְצָרֶיךָ מִפָּנֶיךָ גּוֹיִם יִרְגָּזוּ. ב בַּעֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת לֹא נְקַוֶּה יָרַדְתָּ מִפָּנֶיךָ הָרִים נָזֹלּוּ. ג וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמְעוּ לֹא הֶאֱזִינוּ עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ.

וכשיָרַדְתָּ מהשמיים להכות את אויביך, נִתְקַלְתָּ\פָּגַעְתָּ בצדיקים אשר שמחים\ששים לעשות צֶדֶק וזוכרים אותך כשהם בוחרים בדְרָכֶיךָ. וכשכעסת\קָצַפְתָּ עלינו בגלל שחטאנו, אז בזכותם זכינו להשאר בעוֹלָם ונושענו. אבל אנחנו כולנו היינו טמאים מרוב חטאים, וכל מעשי הצֶדֶק שלנו דמו לבגד טמא ולעלה נובל שהחטא\עוון שלנו נושא אותו ברוח.

ד פָּגַעְתָּ אֶת שָׂשׂ וְעֹשֵׂה צֶדֶק בִּדְרָכֶיךָ יִזְכְּרוּךָ הֵן אַתָּה קָצַפְתָּ וַנֶּחֱטָא בָּהֶם עוֹלָם וְנִוָּשֵׁעַ. ה וַנְּהִי כַטָּמֵא כֻּלָּנוּ וּכְבֶגֶד עִדִּים כָּל צִדְקֹתֵינוּ וַנָּבֶל כֶּעָלֶה כֻּלָּנוּ וַעֲו‍ֹנֵנוּ כָּרוּחַ יִשָּׂאֻנוּ.

ומרוב יאוש כבר אין בֵּינֵינוּ מי שיקרא לך ויקום לְהַחֲזִיק בָּךְ כדי שלא תעזבנו, כי הִסְתַּרְתָּ מאיתנו את הפנים המושיעות שֶׁלְּךָ וְהֵמַסְתָּ\תמוגג אותנו כשמסרת אותנו ביד אויבינו המענים-אותנו\עֲו‍ֹנֵנוּ.

ו וְאֵין קוֹרֵא בְשִׁמְךָ מִתְעוֹרֵר לְהַחֲזִיק בָּךְ כִּי הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ מִמֶּנּוּ וַתְּמוּגֵנוּ בְּיַד עֲו‍ֹנֵנוּ.

ועכשיו ה', אתה הרי אָבִינוּ אשר יצר אותנו, כאילו שהיינו חֵמָר בידו של הקַדָּר היוצר כלי חרס, וכולנו בעצם מַעֲשֵׂה יָדְךָ. אל תכעס\תִּקְצֹף עלינו יותר מדי, ואל תזכור לָנְצָח\לָעַד כל חטא שחטאנו. הַבֶּט בנו - הרי אנחנו כולנו בני עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל!

ז וְעַתָּה יְהוָה אָבִינוּ אָתָּה אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ. ח אַל תִּקְצֹף יְהוָה עַד מְאֹד וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָו‍ֹן הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ.

הערים של ארץ הקודש שלך חרבו והיו כמו מִדְבָּר, ויְרוּשָׁלַיִם הָיָתָה שוממה מבני אדם. וגם בית המקדש שלנו שבו היתה תִפְאַרְתֵּנוּ, ואשר בו אֲבֹתֵינוּ הִלְלוּ אוֹתְךָ נשרף באֵשׁ, וכל הדברים שהיו בו ושהיו נחמדים בעיננו חרבו יחד איתו.

ט עָרֵי קָדְשְׁךָ הָיוּ מִדְבָּר צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה יְרוּשָׁלַ‍ִם שְׁמָמָה. י בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה.

האם אחרי כל האסונות הללו עדיין תמשיך להתאפק מלהפגין את רגשות הרחמים שלך כלפינו ולשתוק\לחשות למולם, ולענות אותנו כל כך הרבה?

יא הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְהוָה תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ עַד מְאֹד.

ציטוטים נבחרים

פסוקים
א	יָרַדְתָּ - מִפָּנֶיךָ הָרִים נָזֹלּוּ.
ה	וַנָּבֶל כֶּעָלֶה כֻּלָּנוּ, וַעֲו‍ֹנֵנוּ כָּרוּחַ יִשָּׂאֻנוּ.
ז	אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ.