בַּלַּיְלָה הַהוּא נִרְאָה אֱלֹהִים לִשְׁלֹמֹה וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ (ז)
מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר שָׂם לִפְנֵי מִשְׁכַּן (פסוק ה כאן, וראו גם שְׁמוֹת כ"ז, וגם שְׁמוֹת ל"ח)
|
|
סיכום
שְׁלֹמֹה יוצא עם מנהיגי העַם לזבוח בבָּמָה שבְּגִבְעוֹן. שם נגלה לו ה' ושְׁלֹמֹה מבקש כושר לשפוט בצדק את העם, וה' עושה אותו חכם, עשיר ומכובד מכל שאר המלכים. מתואר עושרו של שְׁלֹמֹה: סוסיו ומרכבותיו הרבים, הַכֶּסֶף, הַזָּהָב ואֲרָזִים הרבים, והמסחר הבינלאומי של סוחריו
[*]הפרק מקביל חלקית למסופר במְלָכִים-א פרק ג ובמְלָכִים-א פרק י
.
תקציר
| שְׁלֹמֹה בגִבְעוֹן: שְׁלֹמֹה מתבסס במלכותו ועולה בגְדוּלָתוֹ בעזרת ה', וקורא למנהיגי העַם הכוללים את מפקדי חילות הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת השופטים ונשיאי השבטים, לעלות איתו להתפלל בבָּמָה שבְּגִבְעוֹן שם נמצא באותם ימים אֹהֶל מוֹעֵד שעשה מֹשֶׁה בימי הנדודים בַּמִּדְבָּר [*]ראו על בניית המִּשְׁכָּן בעמוד המִּשְׁכָּן .
[^]
עמוד המִּשְׁכָּן
|
| א וַיִּתְחַזֵּק שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד עַל מַלְכוּתוֹ וַיהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וַיְגַדְּלֵהוּ לְמָעְלָה. ב וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה לְכָל יִשְׂרָאֵל לְשָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת וְלַשֹּׁפְטִים וּלְכֹל נָשִׂיא לְכָל יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁי הָאָבוֹת. ג וַיֵּלְכוּ שְׁלֹמֹה וְכָל הַקָּהָל עִמּוֹ לַבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן כִּי שָׁם הָיָה אֹהֶל מוֹעֵד הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה בַּמִּדְבָּר. |
| אבל אֲרוֹן הברית לא היה באֹהֶל מוֹעֵד שבגִבְעוֹן, כי האֲרוֹן הועלה מקִרְיַת יְעָרִים ליְרוּשָׁלַיִם בימי דָוִד ושכן מאז באֹהֶל שדָוִד הקים בשבילו שם-. מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת שעָשָׂה בְּצַלְאֵל בימי הנדודים בַּמִּדְבָּר [^]שְׁמוֹת פרק ל"ח פסוקים א-ז: א
וַיַּעַשׂ אֶת מִזְבַּח הָעֹלָה עֲצֵי שִׁטִּים חָמֵשׁ אַמּוֹת אָרְכּוֹ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רָחְבּוֹ רָבוּעַ וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קֹמָתוֹ.
ב
וַיַּעַשׂ קַרְנֹתָיו עַל אַרְבַּע פִּנֹּתָיו מִמֶּנּוּ הָיוּ קַרְנֹתָיו וַיְצַף אֹתוֹ נְחֹשֶׁת.
ג
וַיַּעַשׂ אֶת כָּל כְּלֵי הַמִּזְבֵּחַ אֶת הַסִּירֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְרָקֹת אֶת הַמִּזְלָגֹת וְאֶת הַמַּחְתֹּת כָּל כֵּלָיו עָשָׂה נְחֹשֶׁת.
ד
וַיַּעַשׂ לַמִּזְבֵּחַ מִכְבָּר מַעֲשֵׂה רֶשֶׁת נְחֹשֶׁת תַּחַת כַּרְכֻּבּוֹ מִלְּמַטָּה עַד חֶצְיוֹ.
ה
וַיִּצֹק אַרְבַּע טַבָּעֹת בְּאַרְבַּע הַקְּצָוֹת לְמִכְבַּר הַנְּחֹשֶׁת בָּתִּים לַבַּדִּים.
ו
וַיַּעַשׂ אֶת הַבַּדִּים עֲצֵי שִׁטִּים וַיְצַף אֹתָם נְחֹשֶׁת.
ז
וַיָּבֵא אֶת הַבַּדִּים בַּטַּבָּעֹת עַל צַלְעֹת הַמִּזְבֵּחַ לָשֵׂאת אֹתוֹ בָּהֶם נְבוּב לֻחֹת עָשָׂה אֹתוֹ.
ניצב לפני אֹהֶל-מוֹעֵד\מִשְׁכַּן-ה' בגִבְעוֹן, ושְׁלֹמֹה והקהל באו לשם כדי לחפש\לדרוש שם את דברי ה', ושְׁלֹמֹה הקריב על המִזְבַּח 1000 עולות[*]העֹלָה היא סוג של קורבן המיועד להשרף במלואו - ראו בדף של וַיִּקְרָא פרק א. . |
| ד אֲבָל אֲרוֹן הָאֱלֹהִים הֶעֱלָה דָוִיד מִקִּרְיַת יְעָרִים בַּהֵכִין לוֹ דָּוִיד כִּי נָטָה לוֹ אֹהֶל בִּירוּשָׁלִָם. ה וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר שָׂם לִפְנֵי מִשְׁכַּן יְהוָה וַיִּדְרְשֵׁהוּ שְׁלֹמֹה וְהַקָּהָל. ו וַיַּעַל שְׁלֹמֹה שָׁם עַל מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת לִפְנֵי יְהוָה אֲשֶׁר לְאֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעַל עָלָיו עֹלוֹת אָלֶף. |
| באותו הלילה [*]בעודו בְּגִבְעוֹן , נגלה ה' לשְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם ושואל אותו מה יבקש לקבל ממנו? שְׁלֹמֹה עונה שה' עשה חֶסֶד גָּדוֹל לדָוִד כשנתן לבנו למלוך אחריו.
[^]
מְלָכִים-א פרק ג פסוק ה: ה
בְּגִבְעוֹן נִרְאָה יְהֹוָה אֶל שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ.
|
| ז בַּלַּיְלָה הַהוּא נִרְאָה אֱלֹהִים לִשְׁלֹמֹה וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ. ח וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה לֵאלֹהִים אַתָּה עָשִׂיתָ עִם דָּוִיד אָבִי חֶסֶד גָּדוֹל וְהִמְלַכְתַּנִי תַּחְתָּיו. |
| כעת שְׁלֹמֹה מבקש שה' יקיים בנאמנות את הבטחתו לדָוִד [^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק כ"ב פסוק ט: ט
הִנֵּה בֵן נוֹלָד לָךְ הוּא יִהְיֶה אִישׁ מְנוּחָה וַהֲנִחוֹתִי לוֹ מִכָּל אוֹיְבָיו מִסָּבִיב כִּי שְׁלֹמֹה יִהְיֶה שְׁמוֹ וְשָׁלוֹם וָשֶׁקֶט אֶתֵּן עַל יִשְׂרָאֵל בְּיָמָיו.
ויאפשר לו למלוך כראוי על בני העַם הרבים כמו גרגירי עֲפַר הָאָרֶץ. לכן שְׁלֹמֹה מבקש שה' יתן לו חָכְמָה וידע כדי שיוכל להוביל-את-הָעָם\לצאת-ולבוא[*]ראו את הבטוי "לצאת-ולבוא לִפְנֵי הָעָם" במובן של להנהיג\להוביל את הָעָם גם בשְׁמוּאֵל-א פרק י"ח פסוק י"ג , כי מי יוכל ללא חָכְמָה לשפוט את העם הגדול הזה.
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק י"ח פסוק י"ג: יג
וַיְסִרֵהוּ שָׁאוּל מֵעִמּוֹ וַיְשִׂמֵהוּ לוֹ שַׂר אָלֶף וַיֵּצֵא וַיָּבֹא לִפְנֵי הָעָם.
. הכוונה אולי שהמנהיג יוצא בראש הצבא לקרב ובא איתו בחזרה. |
| ט עַתָּה יְהוָה אֱלֹהִים יֵאָמֵן דְּבָרְךָ עִם דָּוִיד אָבִי כִּי אַתָּה הִמְלַכְתַּנִי עַל עַם רַב כַּעֲפַר הָאָרֶץ. י עַתָּה חָכְמָה וּמַדָּע תֶּן לִי וְאֵצְאָה לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה וְאָבוֹאָה כִּי מִי יִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַזֶּה הַגָּדוֹל. |
| ה' שמח ששְׁלֹמֹה לא ביקש\שאל עושר וכבוד או את חיי\נפש אויביו, וגם לא ביקש לחיות ימים רבים, אלא ביקש חכמה וידע כדי לשפוט כראוי את העם שה' המליך אותו עליו. לכן שְׁלֹמֹה יקבל חכמה וידע אבל גם עושר וכבוד יותר משהיה לכל המלכים שמלכו לפניו או ימלכו אחריו. שְׁלֹמֹה חוזר ליְרוּשָׁלַיִם ומתחיל במלכותו [*]ראו תיאור מקביל במְלָכִים-א פרק ג פסוקים ד-ט"ו .
[^]
מְלָכִים-א פרק ג פסוקים ד-ט"ו: ד
וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ גִּבְעֹנָה לִזְבֹּחַ שָׁם כִּי הִיא הַבָּמָה הַגְּדוֹלָה אֶלֶף עֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה עַל הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא.
ה
בְּגִבְעוֹן נִרְאָה יְהֹוָה אֶל שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ.
ו
וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה אַתָּה עָשִׂיתָ עִם עַבְדְּךָ דָוִד אָבִי חֶסֶד גָּדוֹל כַּאֲשֶׁר הָלַךְ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה וּבְיִשְׁרַת לֵבָב עִמָּךְ וַתִּשְׁמָר לוֹ אֶת הַחֶסֶד הַגָּדוֹל הַזֶּה וַתִּתֶּן לוֹ בֵן יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ כַּיּוֹם הַזֶּה.
ז
וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהָי אַתָּה הִמְלַכְתָּ אֶת עַבְדְּךָ תַּחַת דָּוִד אָבִי וְאָנֹכִי נַעַר קָטֹן לֹא אֵדַע צֵאת וָבֹא.
ח
וְעַבְדְּךָ בְּתוֹךְ עַמְּךָ אֲשֶׁר בָּחָרְתָּ עַם רָב אֲשֶׁר לֹא יִמָּנֶה וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב.
ט
וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה.
י
וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי אֲדֹנָי כִּי שָׁאַל שְׁלֹמֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.
יא
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֵלָיו יַעַן אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ יָמִים רַבִּים וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ עֹשֶׁר וְלֹא שָׁאַלְתָּ נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ וְשָׁאַלְתָּ לְּךָ הָבִין לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט.
יב
הִנֵּה עָשִׂיתִי כִּדְבָרֶיךָ הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא הָיָה לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יָקוּם כָּמוֹךָ.
יג
וְגַם אֲשֶׁר לֹא שָׁאַלְתָּ נָתַתִּי לָךְ גַּם עֹשֶׁר גַּם כָּבוֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹךָ אִישׁ בַּמְּלָכִים כָּל יָמֶיךָ.
יד
וְאִם תֵּלֵךְ בִּדְרָכַי לִשְׁמֹר חֻקַּי וּמִצְוֹתַי כַּאֲשֶׁר הָלַךְ דָּוִיד אָבִיךָ וְהַאַרַכְתִּי אֶת יָמֶיךָ.
טו
וַיִּקַץ שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם וַיָּבוֹא יְרוּשָׁלִַם וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית אֲדֹנָי וַיַּעַל עֹלוֹת וַיַּעַשׂ שְׁלָמִים וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו.
|
| יא וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לִשְׁלֹמֹה יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה זֹאת עִם לְבָבֶךָ וְלֹא שָׁאַלְתָּ עֹשֶׁר נְכָסִים וְכָבוֹד וְאֵת נֶפֶשׁ שֹׂנְאֶיךָ וְגַם יָמִים רַבִּים לֹא שָׁאָלְתָּ וַתִּשְׁאַל לְךָ חָכְמָה וּמַדָּע אֲשֶׁר תִּשְׁפּוֹט אֶת עַמִּי אֲשֶׁר הִמְלַכְתִּיךָ עָלָיו. יב הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע נָתוּן לָךְ וְעֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד אֶתֶּן לָךְ אֲשֶׁר לֹא הָיָה כֵן לַמְּלָכִים אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יִהְיֶה כֵּן. יג וַיָּבֹא שְׁלֹמֹה לַבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן יְרוּשָׁלִַם מִלִּפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וַיִּמְלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל. |
| עושרו של שְׁלֹמֹה: שְׁלֹמֹה אוסף מרכבות וּפָרָשִׁים עד שיש לו צבא של 1400 מרכבות ו-12000 פָּרָשִׁים, אותם הוא משכין בְּעָרֵי רֶכֶב מיוחדות [*]כפי שנמסר גם במְלָכִים-א פרק ה פסוקים ו-ח או עִם הַמֶּלֶךְ עצמו ביְרוּשָׁלַיִם. כך נהיה הַכֶּסֶף כל כך נפוץ ביְרוּשָׁלַיִם עד ששְׁלֹמֹה החשיב אותו כמו אבנים פשוטות, והָאֲרָזִים ששימשו לבנות את מבני הפאר ביְרוּשָׁלַיִם
[^]
מְלָכִים-א פרק ה פסוקים ו-ח: ו
וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְוֹת סוּסִים לְמֶרְכָּבוֹ וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים.
ז
וְכִלְכְּלוּ הַנִּצָּבִים הָאֵלֶּה אֶת הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְאֵת כָּל הַקָּרֵב אֶל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אִישׁ חָדְשׁוֹ לֹא יְעַדְּרוּ דָּבָר.
ח
וְהַשְּׂעֹרִים וְהַתֶּבֶן לַסּוּסִים וְלָרָכֶשׁ יָבִאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁם אִישׁ כְּמִשְׁפָּטוֹ.
[^]מְלָכִים-א פרק ה פסוק כ"ד: כד
וַיְהִי חִירוֹם נֹתֵן לִשְׁלֹמֹה עֲצֵי אֲרָזִים וַעֲצֵי בְרוֹשִׁים כָּל חֶפְצוֹ.
נהיו כה רבים עד ששְׁלֹמֹה החשיב אותם כמו עצי השִׁקְמִים אשר צומחים בהמוניהם באזור הַשְּׁפֵלָה. |
| יד וַיֶּאֱסֹף שְׁלֹמֹה רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַיְהִי לוֹ אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת רֶכֶב וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים וַיַּנִּיחֵם בְּעָרֵי הָרֶכֶב וְעִם הַמֶּלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם. טו וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב בִּירוּשָׁלִַם כָּאֲבָנִים וְאֵת הָאֲרָזִים נָתַן כַּשִּׁקְמִים אֲשֶׁר בַּשְּׁפֵלָה לָרֹב. |
| מוֹצָא הַסּוּסִים שאסף שְׁלֹמֹה היה במִּצְרָיִם ובקְוֵא\קְוֵה, שם שילמו עליהם סוחרי הַמֶּלֶךְ את מחירם - 600 כֶּסֶף לכל מֶרְכָּבָה מִמִּצְרַיִם ו-50 כֶּסֶף לכל סוּס [*]בגירסת ספר מְלָכִים מובהר שמדובר כאן בסכומי כֶּסֶף ואז גם סחרו בהם עם מלכי החַתִּים ועם אֲרָם ששילמו על הסחורות בְּיָדָם
[^]
מְלָכִים-א פרק י פסוק כ"ט: כט
וַתַּעֲלֶה וַתֵּצֵא מֶרְכָּבָה מִמִּצְרַיִם בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה וְכֵן לְכָל מַלְכֵי הַחִתִּים וּלְמַלְכֵי אֲרָם בְּיָדָם יֹצִאוּ.
[*]כיוון שלא ידוע שמִּצְרָיִם גידלה סוסים או ייצאה מרכבות, וגם בקְוֵה לא גידלו סוסים, ההשערה היא ששְׁלֹמֹה תִּוֶוךְ בין סוחרים מקְוֵה שהביאו סוסים מצפון (כמו למשל מתּוֹגַרְמָה השכנה
[^]
יְחֶזְקֵאל פרק כ"ז פסוק י"ד: יד
מִבֵּית תּוֹגַרְמָה סוּסִים וּפָרָשִׁים וּפְרָדִים נָתְנוּ עִזְבוֹנָיִךְ.
) וגם בין ייצרני מרכבות שמכרו את מרכולתם למִּצְרָיִם[*]עולם התנ"ך, ספר מְלָכִים-א עמ' 118 [*]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ז, עמוד 88 .[*]ראו תיאור מקביל במְלָכִים-א פרק י פסוקים כ"ה-כ"ט .
[^]
מְלָכִים-א פרק י פסוקים כ"ה-כ"ט: כה
וְהֵמָּה מְבִאִים אִישׁ מִנְחָתוֹ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂלָמוֹת וְנֵשֶׁק וּבְשָׂמִים סוּסִים וּפְרָדִים דְּבַר שָׁנָה בְּשָׁנָה.
כו
וַיֶּאֱסֹף שְׁלֹמֹה רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַיְהִי לוֹ אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת רֶכֶב וּשְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף פָּרָשִׁים וַיַּנְחֵם בְּעָרֵי הָרֶכֶב וְעִם הַמֶּלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם.
כז
וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלִַם כָּאֲבָנִים וְאֵת הָאֲרָזִים נָתַן כַּשִּׁקְמִים אֲשֶׁר בַּשְּׁפֵלָה לָרֹב.
כח
וּמוֹצָא הַסּוּסִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה מִמִּצְרָיִם וּמִקְוֵה סֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְ יִקְחוּ מִקְוֵה בִּמְחִיר.
כט
וַתַּעֲלֶה וַתֵּצֵא מֶרְכָּבָה מִמִּצְרַיִם בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה וְכֵן לְכָל מַלְכֵי הַחִתִּים וּלְמַלְכֵי אֲרָם בְּיָדָם יֹצִאוּ.
|
| טז וּמוֹצָא הַסּוּסִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה מִמִּצְרָיִם וּמִקְוֵא סֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְ מִקְוֵא יִקְחוּ בִּמְחִיר. יז וַיַּעֲלוּ וַיּוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם מֶרְכָּבָה בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה וְכֵן לְכָל מַלְכֵי הַחִתִּים וּמַלְכֵי אֲרָם בְּיָדָם יוֹצִיאוּ. |
| שְׁלֹמֹה מחליט לבנות בַּיִת לה' (את המקדש) וגם לעצמו (את הארמון), כפי שיתואר במפורט בפרקים הבאים. |
| יח וַיֹּאמֶר שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה וּבַיִת לְמַלְכוּתוֹ. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ג | וַיֵּלְכוּ שְׁלֹמֹה וְכָל הַקָּהָל עִמּוֹ לַבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן כִּי שָׁם הָיָה אֹהֶל מוֹעֵד הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה בַּמִּדְבָּר. |
| י | עַתָּה חָכְמָה וּמַדָּע תֶּן לִי וְאֵצְאָה לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה וְאָבוֹאָה כִּי מִי יִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַזֶּה הַגָּדוֹל. |
| ט"ו | וַיִּתֵּן הַמֶּלֶךְ אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב בִּירוּשָׁלִַם כָּאֲבָנִים וְאֵת הָאֲרָזִים נָתַן כַּשִּׁקְמִים.. |
פרטי היוצר\ת
הבריכה העתיקה בגבעון הקדומה, by דני ונטורה, see more on author and licenses in page [CC-BY-SA-2.5,2.0,1.0], via ויקיפדיה - האנציקלופדיה החופשית
הבריכה העתיקה בגבעון הקדומה
פרטי היוצר\ת
אֶרֶז
