קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחְשֹׂךְ כַּשּׁוֹפָר (א)
פרטי היוצר\ת
הוא האַגְמוֹן של היום, המשוער כאַגְמוֹן המקראי בשל כפיפות ראשו - Scirpus, By Fredlyfish4 [CC-BY-SA-4.0], from Wikimedia Commons
צמח ה"סקירפוס" הוא האַגְמוֹן של היום, המשוער כאַגְמוֹן המקראי בשל כפיפות ראשו (ה)
סיכום
העם תוהה למה הוא צַּם ובכל זאת ה' לא עונה לתחינותיו. הנביא עונה שבעוד הם צמים הם ממשיכים לחטוא. אין לה' צורך בצום שכזה, אלא בצום המלווה בעזרה לחלשים, במעשי צדק, ובשמירה על השַּׁבָּת.
תקציר
| ה' מצווה על הנביא לקרוא בקול (חזק כשופר) לעם ולהוכיח אותם על חטאיהם, כדי שיחזרו לעבוד את ה' כל יום, לעשות את מצוותיו, לנהוג בצדק, ולבקש את קרבתו. |
| א קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחְשֹׂךְ כַּשּׁוֹפָר הָרֵם קוֹלֶךָ וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם וּלְבֵית יַעֲקֹב חַטֹּאתָם. ב וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן וְדַעַת דְּרָכַי יֶחְפָּצוּן כְּגוֹי אֲשֶׁר צְדָקָה עָשָׂה וּמִשְׁפַּט אֱלֹהָיו לֹא עָזָב יִשְׁאָלוּנִי מִשְׁפְּטֵי צֶדֶק קִרְבַת אֱלֹהִים יֶחְפָּצוּן. |
| העם תוהה למה הוא צַּם ובכל זאת ה' לא עונה לתחינותיו. הנביא עונה שבעוד הם צמים הם ממשיכים לעסוק במרדף אחר רכוש, רדיפת החלשים, ומריבות אלימות, שלא כפי שראוי ליום צום ותחינה לה'. ה' לא חפץ במנהגי התַּעֲנִית (עינוי נפש, כיפוף ראש, ישיבה בשק ואפר) אם אלה אינם מְלֻוִּוים בהתנהגות של צדק. |
| ג לָמָּה צַּמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ וְלֹא תֵדָע הֵן בְּיוֹם צֹמְכֶם תִּמְצְאוּ חֵפֶץ וְכָל עַצְּבֵיכֶם תִּנְגֹּשׂוּ. ד הֵן לְרִיב וּמַצָּה תָּצוּמוּ וּלְהַכּוֹת בְּאֶגְרֹף רֶשַׁע לֹא תָצוּמוּ כַיּוֹם לְהַשְׁמִיעַ בַּמָּרוֹם קוֹלְכֶם. ה הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לַיהוָה. |
| יום הצום הרצוי לה' מְלוּוֶּה בשחרור החלשים מהכבלים המרושעים המוטלים עליהם. אם הצַּם גם יִתֵּן לחם לרעבים, יארח בביתו עניים, ויתן בגד לערומים, אזי הצַּם יוּאַר באור ה' ויזכה לרפואה שביקש. מעשי הצדק שלו יצעדו לפניו וכבוד ה' מאחריו. |
| ו הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים וְכָל מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ. ז הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם. ח אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד יְהוָה יַאַסְפֶךָ. |
| אם הצַּם יסיר את העול על החלשים ולא יאיים או ידבר דברי חטא, אז ה' יענה לתחינותיו. אם הצַּם יתן מעצמו לרעבים ולמעונים אזי הוא יאיר גם בחושך כמו שמש צהרים, ה' יהיה איתו תמיד, ישביע אותו במקומות צחיחים (או במעדנים?) ויחזק את גופו עד שיהיה כמו גן שופע מים. הצדיק יבנה חורבות ויקים מוסדות ערים לדורות, ויהיה ידוע כסוגר פרצות חומה וסולל דרכים. |
| ט אָז תִּקְרָא וַיהוָה יַעֲנֶה תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי אִם תָּסִיר מִתּוֹכְךָ מוֹטָה שְׁלַח אֶצְבַּע וְדַבֶּר אָוֶן. י וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם. יא וְנָחֲךָ יְהוָה תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו. יב וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם מוֹסְדֵי דוֹר וָדוֹר תְּקוֹמֵם וְקֹרָא לְךָ גֹּדֵר פֶּרֶץ מְשֹׁבֵב נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת. |
| אם הצַּם יכבד את יום השַּׁבָּת וימנע בה מעיסוקיו הרגילים ומדיבורי חולין, אזי ימצא שמחה מה', שיעלה אותו על במות הארץ, ויתן לו את הנחלה שהבטיח ליַעֲקֹב. |
| יג אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְהוָה מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר. יד אָז תִּתְעַנַּג עַל יְהוָה וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל במותי [בָּמֳתֵי] אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| א | קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחְשֹׂךְ, כַּשּׁוֹפָר הָרֵם קוֹלֶךָ.. |
| ג | "לָמָּה צַּמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ? עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ וְלֹא תֵדָע?" |
| ח | אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח.. |