קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחְשֹׂךְ כַּשּׁוֹפָר (א)
הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ (ה) תמונה של אַגְמוֹן האגם של היום, אשר יש המזהים אותו עם האַגְמוֹן המקראי, בין השאר כי מדובר בצמח מים עם "ראש" כפוף.
סיכום
הָעָם תוהה למה הוא צַּם ולמרות זאת ה' לא עונה לתחינותיו. התשובה היא שהם ממשיכים לחטוא ממש בזמן שהם צמים. אין לה' צורך בצום שכזה, אלא בצום המלווה בעזרה לחלשים, במעשי צדק, ובשמירה על השַּׁבָּת.
תקציר
| ה' מצווה על הנביא לקרוא בקול רם בגרונו, בלי לחסוך בעוצמת הקול שלו, אשר אותו הוא ירים כך שיהיה חזק כמו שּׁוֹפָר, ולהגיד לעם יִשְׂרָאֵל\יַעֲקֹב מה הם חטאיהם: |
| א קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחְשֹׂךְ כַּשּׁוֹפָר הָרֵם קוֹלֶךָ וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם וּלְבֵית יַעֲקֹב חַטֹּאתָם. |
| החטא של בני יִשְׂרָאֵל הוא שהם כל יום באים ומחפשים\דורשים את עצת ה' ומבקשים לדעת את דרכיו, כאילו היו עם\גוֹי אשר עשה רק צדק ושלא עָזָב את תורת\מִשְׁפַּט אֱלֹהָיו. והם שואלים אותי איך לעשות מִשְׁפְּטֵי צֶדֶק ונוהגים כאילו באמת הם רוצים בקרבתי. |
| ב וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן וְדַעַת דְּרָכַי יֶחְפָּצוּן כְּגוֹי אֲשֶׁר צְדָקָה עָשָׂה וּמִשְׁפַּט אֱלֹהָיו לֹא עָזָב יִשְׁאָלוּנִי מִשְׁפְּטֵי צֶדֶק קִרְבַת אֱלֹהִים יֶחְפָּצוּן. |
| אך השאלה שבאמת עניינה אותם היא: לָמָּה צַּמְנוּ ובכל זאת אתה ה' נהגת כאילו לא רָאִיתָ שצמנו, ולא ידעת שֶׁעִנִּינוּ את נַפְשֵׁנוּ? תשובת ה' היא: הרי באותו היום שבו צמתם, עדיין המשכתם לעסוק בענייניכם\חפצכם [*]אולי הכוונה שהָעָם צם ביום כיפור ולא הקפיד לנוח מעיסוקיו תוך כדי הצום , והמשכתם לִרְדּוֹת\לִנְגּוֹשׂ[*]הַנֹּגְשִׂים הם מנהלי העבודה של העבדים אשר מתעללים בהם כדי להעבידם בעובדים שלכם אשר מרבים לעמול בעֶצֶב.
[^]
שְׁמוֹת פרק ג פסוק ז: ז
וַיֹּאמֶר יְהוָה רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו.
[^]
שְׁמוֹת פרק ה פסוק י: י
וַיֵּצְאוּ נֹגְשֵׂי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וַיֹּאמְרוּ אֶל הָעָם לֵאמֹר כֹּה אָמַר פַּרְעֹה אֵינֶנִּי נֹתֵן לָכֶם תֶּבֶן.
|
| ג לָמָּה צַּמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ וְלֹא תֵדָע הֵן בְּיוֹם צֹמְכֶם תִּמְצְאוּ חֵפֶץ וְכָל עַצְּבֵיכֶם תִּנְגֹּשׂוּ. |
| הרי אתם אינכם צמים היום כדי באמת לְהַשְׁמִיעַ לי בַּמָּרוֹם את קול התפילה הַכֵּנָה שלכם, אלא רק כדי לנצל את היום הקדוש כדי למלאו בריב\מַצָּה [*]ראו למשל "נִצִּים" במובן "רבים" וכדי להכות ברשעות באֶגְרֹפכם את החלשים.
[^]
שְׁמוֹת פרק ב פסוק י"ג: יג
וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ.
|
| ד הֵן לְרִיב וּמַצָּה תָּצוּמוּ וּלְהַכּוֹת בְּאֶגְרֹף רֶשַׁע לֹא תָצוּמוּ כַיּוֹם לְהַשְׁמִיעַ בַּמָּרוֹם קוֹלְכֶם. |
| האם אתם חושבים שבכזה צוֹם אני חפץ\בוחר? האם ליום שבו האדם רק מענה את נפשו, ומכופף את ראשו בכניעה כמו צמח האַגְמוֹן, ונוהג מנהגי אבלות כמו לבישת שַׂק ושכיבה באפר - האם ליום כזה תקראו יום צוֹם שהוא לרצון ה'? |
| ה הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לַיהוָה. |
| התשובה היא לא! כי הרי יום הצוֹם שבו אני חפץ הוא יום שבו אתה תפתח את הכבלים\חַרְצֻבּוֹת שבהם הרשע כובל את קורבנותיו, וְתִפְתַּח\תַּתִּיר את הכבלים\אֲגֻדּוֹת המחזיקות את העול המוטה על הצוואר של החלשים [*]העוֹל הוא המטה המחובר לצוואר של בהמת עבודה שבו היא מושכת את המשא, כמו בשְׁמוּאֵל-א פרק ו פסוק ז , ותשלח לחופשי את האנשים השבורים\רצוצים ותנתק מהצוואר שלהם את העול המוטה עליהם.
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק ו פסוק ז: ז
וְעַתָּה קְחוּ וַעֲשׂוּ עֲגָלָה חֲדָשָׁה אֶחָת וּשְׁתֵּי פָרוֹת עָלוֹת אֲשֶׁר לֹא עָלָה עֲלֵיהֶם עֹל וַאֲסַרְתֶּם אֶת הַפָּרוֹת בָּעֲגָלָה וַהֲשֵׁיבֹתֶם בְּנֵיהֶם מֵאַחֲרֵיהֶם הַבָּיְתָה.
, והוא משמש כמשל נפוץ למעמסה המוטלת על החלשים, כמו ביְשַׁעְיָהוּ פרק ט פסוק ג
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ט פסוק ג: ג
כִּי אֶת עֹל סֻבֳּלוֹ וְאֵת מַטֵּה שִׁכְמוֹ שֵׁבֶט הַנֹּגֵשׂ בּוֹ הַחִתֹּתָ כְּיוֹם מִדְיָן.
|
| ו הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים וְכָל מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ. |
| והרי יום הצום שבו אני חפץ הוא יום שבו תפרוס לאדם הרעב מהלחם שלך, ותביא לביתך את העֲנִיִּים הנאנחים\מְרוּדִים [*]ראו "אָרִיד" במובן "אֵאָנַח" , וכאשר תראה אדם עני ערום תכסה אותו בבגד, ולא תתעלם מהעניים שבארצך שהם כמו בשר מבשרך.
[^]
תְּהִלִּים פרק נ"ה פסוק ג: ג
הַקְשִׁיבָה לִּי וַעֲנֵנִי אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה.
|
| ז הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם. |
| ואם תנהג כך ביום הצום, אז יבקע ממך אור מבורך כמו של שמש הזורחת בשחר אחרי לילה אפל, והרפואה\ארוכה [*]ראו "אֲרֻכָה" במובן "מַרְפֵּא" של פצעיך תִצְמָח במהירה. ואז מעשי הצדק שלך יצעדו לְפָנֶיךָ וה' ילך בעקבותיך כמְאַסֵּף
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ל"ג פסוק ו: ו
הִנְנִי מַעֲלֶה לָּהּ אֲרֻכָה וּמַרְפֵּא וּרְפָאתִים וְגִלֵּיתִי לָהֶם עֲתֶרֶת שָׁלוֹם וֶאֱמֶת.
[*]המְאַסֵּף הוא אחרון הצועדים בשַׁיירָה .
[^]
יְהוֹשֻׁעַ פרק ו פסוק ט: ט
וְהֶחָלוּץ הֹלֵךְ לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים תקעו [תֹּקְעֵי] הַשּׁוֹפָרוֹת וְהַמְאַסֵּף הֹלֵךְ אַחֲרֵי הָאָרוֹן הָלוֹךְ וְתָקוֹעַ בַּשּׁוֹפָרוֹת.
|
| ח אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד יְהוָה יַאַסְפֶךָ. |
| ואז אם תִּקְרָא לעזרת ה' הוא יענה לך ויושיע אותך [*]בניגוד להתעלמות של ה' מהצום חסר הערך, כפי שתואר בפסוק ג' , ויאמר "הִנֵּנִי בא לעזרתך" אם רק תָּסִיר את העול שאתה מטה על צוואר החלשים
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק נ"ח פסוק ג: ג
לָמָּה צַּמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ וְלֹא תֵדָע הֵן בְּיוֹם צֹמְכֶם תִּמְצְאוּ חֵפֶץ וְכָל עַצְּבֵיכֶם תִּנְגֹּשׂוּ.
[*]כנאמר בפסוק ו' , ולא תשלח עוד אצבע כדי לאיים על החלשים, ולא תדבר דברי רשע\אָוֶן.
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק נ"ח פסוק ו: ו
הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים וְכָל מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ.
|
| ו הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים וְכָל מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ. |
| ואם תנפיק לאדם הרָעֵב מהמזון שהכנת לעצמך\לנַפְשֶׁךָ וכך תַּשְׂבִּיעַ נפש שהיתה מְעוֹּנָה מרָעָב, אז האור שלך יאיר את החושך וכך האפלה שלך תהיה לבהירה כמו אור הצָּהֳרָיִם. וה' תמיד ינחה אותך בדרך וישביע את נַפְשֶׁךָ במקומות יבשים\צחיחים, ויחזק\יחלץ את עַצְמֹתֶיךָ החלשות, וכך תהיה עשיר בְּמַיִם כמו גַן רווי מהשקייה וכמו מקור מַיִם שלעולם אינו אַכְזָב. |
| י וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם. יא וְנָחֲךָ יְהוָה תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו. |
| ובעזרתך יבנו מקומות שהיו חרבים מִמִּזְמַן\מעולם, ואתה תקים מחדש מבנים על יסודות שהיו הרוסים כבר דורות רבים, ולכן יקראו לך "זה אשר שָׂם גָּדֵר כדי לחסום פִּרְצָה"\גֹּדֵר-פֶּרֶץ וזה אשר משיב\מְשֹׁבֵב את הדרכים\נְתִיבוֹת להיות ראוים ליישוב. |
| יב וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם מוֹסְדֵי דוֹר וָדוֹר תְּקוֹמֵם וְקֹרָא לְךָ גֹּדֵר פֶּרֶץ מְשֹׁבֵב נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת. |
| ואם תָּשִׁיב אחורה את רַגְלֶךָ אשר עמדה ללכת כדי לעסוק בענייני\חֶפְצֵי היום-יום שלך ביום-השַּׁבָּת\יוֹם-קָדְשִׁי [*]כפי שנעשה עד כה - ראו בפסוק ג' ותקרא לַשַּׁבָּת "יום של עֹנֶג - ולא של עבודה" לכבוד ה', ותכבד את ה' בכך שֶׁתִּמָּנַע מלעשות מלאכה כמו ללכת בדרכים או כמו לחפש ולמצוא את מה שחפצת בו לצורך ענייניך או אפילו לדבר בעניינים אלה...
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק נ"ח פסוק ג: ג
לָמָּה צַּמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ וְלֹא תֵדָע הֵן בְּיוֹם צֹמְכֶם תִּמְצְאוּ חֵפֶץ וְכָל עַצְּבֵיכֶם תִּנְגֹּשׂוּ.
|
| יג אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְהוָה מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר. |
| ... אז תזכה להתְעַנַּג בישועת ה', וה' יעלה\ירכיב אותך על המקומות-הגבוהים\בָּמֳתֵי-אָרֶץ [*]ראו "בָּמֳתֵי עָב" במובן "המקומות הגבוהים שבעננים" , ויאכיל אותך בתנובה של הארץ שהובטחה כנחלה ליַעֲקֹב אָבִיךָ. כי כך דיבר ה'!
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק י"ד פסוק י"ד: יד
אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן.
|
| יד אָז תִּתְעַנַּג עַל יְהוָה וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל במותי [בָּמֳתֵי] אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| א | קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחְשֹׂךְ, כַּשּׁוֹפָר הָרֵם קוֹלֶךָ.. |
| ג | "לָמָּה צַּמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ? עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ וְלֹא תֵדָע?" |
| ח | אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח.. |