וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים וּבְיָדוֹ רִצְפָּה בְּמֶלְקַחַיִם לָקַח מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ (ו)
סיכום
חזיון הקדשת יְשַׁעְיָהוּ לנביא: ה' יושב על כסא גבוה בהיכל ומעליו 6 מלאכים. כשיְשַׁעְיָהוּ חושש ששפתיו טמאות, אחד המלאכים נוגע בהם עם גַּחַל שהוא לוקח מהמזבח עם מלקחיים. ה' מצווה שיְשַׁעְיָהוּ ינבא כך שהעם לא יבין כדי שהעם לא יחזור בו מחטאיו, וכך ייענש וארצו תיחרב. מהגזע הכָּרוּת יֵצֵא זרע הקודש של פליטת ישראל.
תקציר
| בשנת מות המלך עֻזִּיָּהוּ יְשַׁעְיָהוּ חוֹוֶה חזיון בו ה' יושב על כסא גבוה בהיכל (המקדש) ומלאכים (שְׂרָפִים) בעלי 6 כנפיים עומדים מעליו. הם אומרים "קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ..." ופתחי ההיכל רועדים. יְשַׁעְיָהוּ פוחד שהוא ועמו טמאי שפתיים מדי בשביל לחזות בה'. אחד המלאכים עף אליו עם מלקחיים המחזיקות גחל מהמזבח והוא נוגע אִתּוֹ בשפתות הנביא ומודיע שעוונו הוסר. |
| א בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת אֲדֹנָי יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל. ב שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף. ג וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְהוָה צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. ד וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן. ה וָאֹמַר אוֹי לִי כִי נִדְמֵיתִי כִּי אִישׁ טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי וּבְתוֹךְ עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי יוֹשֵׁב כִּי אֶת הַמֶּלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת רָאוּ עֵינָי. ו וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים וּבְיָדוֹ רִצְפָּה בְּמֶלְקַחַיִם לָקַח מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ. ז וַיַּגַּע עַל פִּי וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָגַע זֶה עַל שְׂפָתֶיךָ וְסָר עֲוֹנֶךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר. |
| ה' שואל את מי ישלח לנבא לעם ויְשַׁעְיָהוּ במקש שישלח אותו. ה' מצווה שיְשַׁעְיָהוּ ינבא כך שהעם לא יבין כדי שהעם לא יחזור בו מחטאיו, וכך ייענש. יְשַׁעְיָהוּ שואל עד מתי, וה' עונה שעד שהארץ תחרב ותִּנָּטֵשׁ. כשתוותר עשירית - גם היא תבער כמו עצי האֵלָה והאַלּוֹן שיישארו גדועים, ומהגזע הגדוע יֵצֵא זרע הקודש של פליטת ישראל. |
| ח וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל אֲדֹנָי אֹמֵר אֶת מִי אֶשְׁלַח וּמִי יֵלֶךְ לָנוּ וָאֹמַר הִנְנִי שְׁלָחֵנִי. ט וַיֹּאמֶר לֵךְ וְאָמַרְתָּ לָעָם הַזֶּה שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ וְאַל תָּבִינוּ וּרְאוּ רָאוֹ וְאַל תֵּדָעוּ. י הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לוֹ. יא וָאֹמַר עַד מָתַי אֲדֹנָי וַיֹּאמֶר עַד אֲשֶׁר אִם שָׁאוּ עָרִים מֵאֵין יוֹשֵׁב וּבָתִּים מֵאֵין אָדָם וְהָאֲדָמָה תִּשָּׁאֶה שְׁמָמָה. יב וְרִחַק יְהוָה אֶת הָאָדָם וְרַבָּה הָעֲזוּבָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. יג וְעוֹד בָּהּ עֲשִׂרִיָּה וְשָׁבָה וְהָיְתָה לְבָעֵר כָּאֵלָה וְכָאַלּוֹן אֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת מַצֶּבֶת בָּם זֶרַע קֹדֶשׁ מַצַּבְתָּהּ. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים