פרטי היוצר\ת
Lapis lazuli with pyrite, By Hannes Grobe [CC-BY-SA-2.5], via Wikimedia Commons
לַפִּיס לַזוּלִי - אחת ההשערות לזיהוי אבן הסַּפִּיר
פרטי היוצר\ת
חָרָשׁנָפַח, By Balaram Mahalder [CC-BY-SA-3.0], from Wikimedia Commons
חָרָשׁ נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם וּמוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ
סיכום
נחמה לציון: היא מדומה לאישה עקרה וה' קורא לה לשמוח כי בניה ירבו בקרוב, ולכן עליה להרחיב את אוהלה למענם. כפי שלפי ברית נח לא יחזור המבול, כך גם ה' לא יסיר את חסדו עוד. ה' יְיָיפֶּה את העיר באבנים יקרות. אין לפחוד מאויבים כי ה' ברא את החרש שהכין את כלי נִשְׁקָם.
תקציר
| ירושלים העזובה מדומה לאישה עקרה וה' קורא לה לשמוח כי בניה ירבו. לכן עליה להרחיב את אוהלה כדי שיהיה מקום לבניה, שזרעם יירש ארצות ויישב ערים עזובות. היא יכולה לשכוח את עברה העגום כי ה' כעס ומאס בה רק לרגע, אבל חסדו ורחמיו יהיו לעולם. |
| א רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא חָלָה כִּי רַבִּים בְּנֵי שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר יְהוָה. ב הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ אַל תַּחְשֹׂכִי הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי. ג כִּי יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ. ד אַל תִּירְאִי כִּי לֹא תֵבוֹשִׁי וְאַל תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי עוֹד. ה כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל אֱלֹהֵי כָל הָאָרֶץ יִקָּרֵא. ו כִּי כְאִשָּׁה עֲזוּבָה וַעֲצוּבַת רוּחַ קְרָאָךְ יְהוָה וְאֵשֶׁת נְעוּרִים כִּי תִמָּאֵס אָמַר אֱלֹהָיִךְ. ז בְּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ. ח בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ אָמַר גֹּאֲלֵךְ יְהוָה. |
| כמו שה' עשה ברית עם נח לא להביא עוד מבול על הארץ, כך הוא לא יסיר את חסדו מציון, אפילו אם יזוזו ויפלו הרים וגבעות. |
| ט כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר בָּךְ. י כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶנָה וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ יְהוָה. |
| ירושלים כעת עניה וחסרת נחמה, והנה ה' יְיָיפֶּה אותה באבנים יקרות (פּוּךְ, סַּפִּיר, כַּדְכֹד, אֶקְדָּח ואבני חפץ). בניה ידעו את תורת ה' ויחיו בשלום. ישכון בה הצדק וירחקו ממנה עושק ופחד, ואין סיבה לפחוד מאיש מלבד מה'. הרי ה' הוא שברא את החָרָשׁ המכין את כלי הנשק של האויבים ולכן יעשה שאֵלֶּה לא יצלחו כנגדה, וכל הדברים שיאמרו כנגדה יופרכו. |
| יא עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים. יב וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח וְכָל גְּבוּלֵךְ לְאַבְנֵי חֵפֶץ. יג וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְהוָה וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ. יד בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק כִּי לֹא תִירָאִי וּמִמְּחִתָּה כִּי לֹא תִקְרַב אֵלָיִךְ. טו הֵן גּוֹר יָגוּר אֶפֶס מֵאוֹתִי מִי גָר אִתָּךְ עָלַיִךְ יִפּוֹל. טז הן [הִנֵּה] אָנֹכִי בָּרָאתִי חָרָשׁ נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם וּמוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית לְחַבֵּל. יז כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְהוָה וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם יְהוָה. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| י | כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶנָה, וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ.. |
| י"א | עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה.. |
| י"ז | כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ - לֹא יִצְלָח, וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט - תַּרְשִׁיעִי |