וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים וּבְיָדוֹ רִצְפָּה בְּמֶלְקַחַיִם לָקַח מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ (ו)
סיכום
חזיון הקדשת יְשַׁעְיָהוּ לנביא: ה' יושב על כסא גבוה בהיכל ומעליו 6 שְׂרָפִים. כשיְשַׁעְיָהוּ חושש ששפתיו טמאות, אחד השְׂרָפִים נוגע בהם עם גַּחַל שהוא לוקח מהמזבח עם מלקחיים. ה' מצווה שיְשַׁעְיָהוּ ינבא כך שהָעָם לא יבין את אזהרותיו ויחזור בו מחטאיו. כך הָעָם ייענש וארצו תיחרב, ומהגזע הכָּרוּת יֵצֵא זרע הקודש של שארית יִשְׂרָאֵל.
תקציר
חזון השְׂרָפִים בהֵיכָל המקדש: בשנת מותו של עֻזִּיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה [*]על פי יְשַׁעְיָהוּ פרק א פסוק א , יְשַׁעְיָהוּ חוזה בה' יושב על כסא גבוה\רָם\נִשָּׂא והשוליים של בגדיו ממלאים את כל הַהֵיכָל
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק א פסוק א: א
חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּהוּ מַלְכֵי יְהוּדָה.
יְשַׁעְיָהוּ חזה כבר בימי יוֹתָם בן עֻזִּיָּהוּ. יוֹתָם החל למלוך (בעקבות מחלת הצרעת שפגעה בעֻזִּיָּהוּ) וגם מת עוד כשאביו היה בחיים - ראו בפירוש לפסוק בפרק א'. חז"ל מפרשים שהכוונה היא שיְשַׁעְיָהוּ חזה את חזונו המתואר כאן בשנת מלכותו האחרונה של עֻזִּיָּהוּ, כאשר חלה בצרעת, ולא בשנת מותו ממש.[*]הכוונה כנראה להֵיכָל המקדש . שְׂרָפִים
[^]
מְלָכִים-א פרק ו פסוק י"ז: יז
וְאַרְבָּעִים בָּאַמָּה הָיָה הַבָּיִת הוּא הַהֵיכָל לִפְנָי.
[*]יצורים פלאיים בעל אופי לא ברור, מלבד שמסתבר מהנאמר להלן שהם מעופפים בעזרת כנפיים. יש המשערים מהכתוב ביְשַׁעְיָהוּ פרק י"ד פסוק כ"ט עומדים מעל לה', ולכל שָׂרָף 6 כנפיים: בזוג כנפיים אחד השָׂרָף מכסה את עיניו
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק י"ד פסוק כ"ט: כט
אַל תִּשְׂמְחִי פְלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ כִּי נִשְׁבַּר שֵׁבֶט מַכֵּךְ כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע וּפִרְיוֹ שָׂרָף מְעוֹפֵף.
שמדובר ביצור דמוי נָחָשׁ מעופף.[*]כדי שלא לחזות בה' , בזוג כנפיים שני השָׂרָף מכסה את רגליו[*]מתוך צניעות ובזוג הכנפיים השלישי השָׂרָף מעופף. |
א בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת אֲדֹנָי יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל. ב שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף. |
השְׂרָפִים קוראים זה לזה ואומרים "קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". הפתחים\סִּפִּים [*]לא ברור מה הן ה"אַמּוֹת" של הַסִּפִּים. יש מפרשים שמדובר ביסודות, במזוזות או בחלקים אחרים של הפתח. של ההֵיכָל רועדים מהקול הרם של הקריאות, והַבַּיִת מתמלא בעָשָׁן. |
ג וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְהוָה צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. ד וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים מִקּוֹל הַקּוֹרֵא וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן. |
יְשַׁעְיָהוּ נבהל וקורא "אוֹי לִי כִי חדלתי\נִדְמֵיתִי, כי ראיתי בעיני את מראה ה' בעודי אִישׁ טְמֵא שְׂפָתַיִם היושב בקרב עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם!" |
ה וָאֹמַר אוֹי לִי כִי נִדְמֵיתִי כִּי אִישׁ טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי וּבְתוֹךְ עַם טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי יוֹשֵׁב כִּי אֶת הַמֶּלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת רָאוּ עֵינָי. |
אחד מהַשְּׂרָפִים עף אל יְשַׁעְיָהוּ כשבידו הוא מחזיק מֶלְקַחַיִם האוחזות בגַּחַל\רִצְפָּה שאותו הוא לקח מהַמִּזְבֵּחַ. השָׂרָף נוגע עם הגַּחַל הלוהט בפיו של יְשַׁעְיָהוּ ומצהיר שבכך עבר החטא\עוון שהיה בשְׂפָתַיִם וחטאו מְכוּפָּר. |
ו וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים וּבְיָדוֹ רִצְפָּה בְּמֶלְקַחַיִם לָקַח מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ. ז וַיַּגַּע עַל פִּי וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָגַע זֶה עַל שְׂפָתֶיךָ וְסָר עֲוֹנֶךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר. |
ה' שולח את יְשַׁעְיָהוּ לנבא לָעָם: יְשַׁעְיָהוּ שומע את קולו של ה' השואל "את מי אשלח למלא את שליחותי, ומי יֵלֶךְ לבצע אותה 'עבורנו'?" [*]יֵלֶךְ "לָנוּ" בלשון רבים מתוך כבוד ה', או כיוון שה' כולל גם את הַשְּׂרָפִים שבפמלייתו בין השולחים . יְשַׁעְיָהוּ מצהיר שהוא מוכן ומבקש שה' ישלח אותו. |
ח וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל אֲדֹנָי אֹמֵר אֶת מִי אֶשְׁלַח וּמִי יֵלֶךְ לָנוּ וָאֹמַר הִנְנִי שְׁלָחֵנִי. |
ה' מצווה שיְשַׁעְיָהוּ ינבא לעָם שהם ישמעו את אזהרותיו אך לא יפנימו\יבינו אותן, וכשיְשַׁעְיָהוּ יראה לעָם כיצד עליו לנהוג כדי להמנע מגורלם, הם יראו אותו אך לא ידעו כיצד לנהוג. כי לֵב הָעָם יִמָּלֵא בשומן שימנע ממנו להבין את דברי הנביא, ואוזניו יהיו כבדות מלשמוע אותם, וְעֵינָיו יהיו כהות מלראות את מעשיו [*]לא ברורה משמעות המילה "הָשַׁע" כאן, אך משתמע מהפסוק שעיניו של הָעָם לא יראו , וכך הָעָם לא יחזור בתשובה ויתרפא מחטאיו. |
ט וַיֹּאמֶר לֵךְ וְאָמַרְתָּ לָעָם הַזֶּה שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ וְאַל תָּבִינוּ וּרְאוּ רָאוֹ וְאַל תֵּדָעוּ. י הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לוֹ. |
יְשַׁעְיָהוּ שואל עד מתי ימשיכו הדברים כך, וה' עונה שכך יהיה עד שיפול חורבן\שׁוֹאָה על העָרִים ולא יוותרו בהם תושבים, הבתים יהיו ריקים מאָדָם, והָאֲדָמָה גם כן תחרב\תִּשָּׁאֶה ותהיה לשְׁמָמָה. בני הָאָדָם יתרחקו מהארץ ויִרְבּוּ בה המקומות הנטושים\עֲזוּבִים. |
יא וָאֹמַר עַד מָתַי אֲדֹנָי וַיֹּאמֶר עַד אֲשֶׁר אִם שָׁאוּ עָרִים מֵאֵין יוֹשֵׁב וּבָתִּים מֵאֵין אָדָם וְהָאֲדָמָה תִּשָּׁאֶה שְׁמָמָה. יב וְרִחַק יְהוָה אֶת הָאָדָם וְרַבָּה הָעֲזוּבָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. |
כשתוותר רק עשירית מאוכלוסית הָעָם המקורית, יחזור החורבן, אך הבעירה תהיה כמו של עצי אֵלָה ואַלּוֹן גדולים אשר יוותרו נפולים\בְּשַׁלֶּכֶת, בעוד הגזע שלהם נותר ניצב באדמה. כך ישרוד ביציבות גם גזע הָעָם את החורבן, ואף יוציא זרע קֹדֶשׁ שממנו יֵצְאוּ הדורות הבאים. |
יג וְעוֹד בָּהּ עֲשִׂרִיָּה וְשָׁבָה וְהָיְתָה לְבָעֵר כָּאֵלָה וְכָאַלּוֹן אֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת מַצֶּבֶת בָּם זֶרַע קֹדֶשׁ מַצַּבְתָּהּ. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים