כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ בֵּן נִתַּן לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ (ה)
רֹאשׁ וְזָנָב כִּפָּה וְאַגְמוֹן (י"ג) אַגְמוֹן האגם של היום, אשר יש המזהים אותו עם האַגְמוֹן המקראי, בין השאר כי מדובר בצמח מים עם "ראש" כפוף.
|
|
סיכום
נבואת ישועה: ההולכים בחושך יִרְאוּ אור ואצל האויב תִּרְבֶּה המהומה. עומד להוולד ילד פלא שיביא שלום וימלוך בצדק לעד. נבואות תּוֹכָחָה וחורבן לממלכת יִשְׂרָאֵל: תושביה הגאים מאמינים רק בכוחם וזונחים את ה' ולכן יענשו בפלישות אויב, ובמכות לפשוטי העם ולראשיו. הם גם ילחמו איש באחיו, אך ה' לא יסתפק בכל העונשים האלה.
תקציר
| נבואת ישועה מהאויב, והולדת בן שיביא שָׁלוֹם נצחי: בני הָעָם (יְהוּדָה) ההולכים בחושך יראו אור גדול, והיושבים בארץ חשוכה\צַלְמָוֶת יוארו באוֹר-חזק\נְגֹהוֹת. הִרְבִּיתָ, ה', את בני הָעָם הזה, והגדלת את שמחתם, והם שָׂמְחוּ לְפָנֶיךָ כשהם חילקו את השלל שלקחו מאויביהם כמו שהאיכר שמח כשהוא אוסף את הקציר. |
| א הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת אוֹר נָגַהּ עֲלֵיהֶם. ב הִרְבִּיתָ הַגּוֹי לא [לוֹ] הִגְדַּלְתָּ הַשִּׂמְחָה שָׂמְחוּ לְפָנֶיךָ כְּשִׂמְחַת בַּקָּצִיר כַּאֲשֶׁר יָגִילוּ בְּחַלְּקָם שָׁלָל. |
| כי ה' שבר\חתת את העוֹל ואת המַטֵּה שהיה מחובר לשכם שלהם [*]העוֹל הוא המטה המחובר לצוואר של בהמת עבודה שבו היא מושכת את המשא, כמו בשְׁמוּאֵל-א פרק ו פסוק ז ואשר הביא להם סֵבֶל, יחד עם המקל\שֵׁבֶט שבו הצליף בהם הַנֹּגֵשׂ
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק ו פסוק ז: ז
וְעַתָּה קְחוּ וַעֲשׂוּ עֲגָלָה חֲדָשָׁה אֶחָת וּשְׁתֵּי פָרוֹת עָלוֹת אֲשֶׁר לֹא עָלָה עֲלֵיהֶם עֹל וַאֲסַרְתֶּם אֶת הַפָּרוֹת בָּעֲגָלָה וַהֲשֵׁיבֹתֶם בְּנֵיהֶם מֵאַחֲרֵיהֶם הַבָּיְתָה.
[*]הַנֹּגֵשׂ הוא מנהל העבודה האכזר של העבדים, כמו בשְׁמוֹת פרק ה פסוק י , וכך היה להם נצחון על אויביהם החזקים כמו שהיה לגִּדְעוֹן על המדיינים
[^]
שְׁמוֹת פרק ה פסוק י: י
וַיֵּצְאוּ נֹגְשֵׂי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וַיֹּאמְרוּ אֶל הָעָם לֵאמֹר כֹּה אָמַר פַּרְעֹה אֵינֶנִּי נֹתֵן לָכֶם תֶּבֶן.
[*]המדיינים הציקו לעם יִשְׂרָאֵל במשך 7 שנים עד שהשופט גִּדְעוֹן הביס אותם תבוסה גמורה בקרבות שנערכו בעבר הירדן . כי כל נעל\סְאוֹן מרעישה
[^]
שׁוֹפְטִים פרק ח
.[*]בד"כ מפרשים מהארמית סְאוֹן כסוג של נעליים או סנדלים שחיילי האויב לבשו או השליכו במהירות וברעש בזמן המנוסה שלהם. הסְאוֹן היה "סֹאֵן", כלומר עושה רעש\שָׁאוֹן - כמו ביְשַׁעְיָהוּ פרק י"ג פסוק ד של חיילי האויב, וכל בגד\שִׂמְלָה מוכתם בדם שנותרו מאחור נאכלו באֵשׁ יחד עם כל המחנה הנטוש
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק י"ג פסוק ד: ד
קוֹל הָמוֹן בֶּהָרִים דְּמוּת עַם רָב קוֹל שְׁאוֹן מַמְלְכוֹת גּוֹיִם נֶאֱסָפִים יְהוָה צְבָאוֹת מְפַקֵּד צְבָא מִלְחָמָה.
.[*]הכוונה כנראה לחורבן של המַחֲנֵה של הצבא האַשּׁוּרי שנאלץ לברוח במהלך הלילה מהמצור הכושל על יְרוּשָׁלַיִם .
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ל"ז פסוק ל"ו: לו
וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְהוָה וַיַּכֶּה בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה וּשְׁמֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים.
|
| ג כִּי אֶת עֹל סֻבֳּלוֹ וְאֵת מַטֵּה שִׁכְמוֹ שֵׁבֶט הַנֹּגֵשׂ בּוֹ הַחִתֹּתָ כְּיוֹם מִדְיָן. ד כִּי כָל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ וְשִׂמְלָה מְגוֹלָלָה בְדָמִים וְהָיְתָה לִשְׂרֵפָה מַאֲכֹלֶת אֵשׁ. |
| בשורת המושיע: כי יוולד בן לעם יִשְׂרָאֵל, והוא ישא על שכמו את משרת השלטון. יקראו לו "פֶּלֶא יוֹעֵץ" [*]מתכנן או נותן עצות מופלאות , "אֵל גִּבּוֹר"[*]גיבור כמו אל, או גיבור של ה' , "אֲבִי עַד"[*]יהיה לָנְצָח כמו אב לעמו ו"שַׂר שָׁלוֹם"[*]מנהיג שיביא את השָׁלוֹם . |
| ה כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ בֵּן נִתַּן לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִי עַד שַׂר שָׁלוֹם. |
| הוא יחזיק במִּשְׂרָה הרמה ויביא לשָׁלוֹם נצחי ביושבו על כס המלוכה של שושלת בית דָוִד, ויבסס\יכין את מַמְלַכְתּוֹ ויחזק\יסעד אותה במשפט צדק מעכשיו ולָנְצָח, כי קנאת ה' לעמו תַּעֲשֶׂה זֹּאת [*]או שהכוונה שקנאת המושיע לה' היא שתאפשר את כל זאת . |
| ו לםרבה [לְמַרְבֵּה] הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ עַל כִּסֵּא דָוִד וְעַל מַמְלַכְתּוֹ לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם קִנְאַת יְהוָה צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה זֹּאת. |
| נבואת תּוֹכָחָה: העונש שה' שלח על ממלכת יִשְׂרָאֵל\יַעֲקֹב יתקיים\יפול בה. תושבי ממלכת יִשְׂרָאֵל\אֶפְרַיִם ויושבי בירתה שֹׁמְרוֹן ידעו זאת אך יטענו מתוך הגאווה\גֹדֶל-לֵבָב שלהם שלא נורא אם האויב יפיל את הלְבֵנִים מבתיהם כי הם יחליפו אותן באבני גָזִית מהודרות [*]אבן גזית היא אבן מְסֻתֶּתֶת ואם האויב יגדע את עצי השִׁקְמִים אז הם יחליפו אותם בעצי אֶרֶז ענקיים. |
| ז דָּבָר שָׁלַח אֲדֹנָי בְּיַעֲקֹב וְנָפַל בְּיִשְׂרָאֵל. ח וְיָדְעוּ הָעָם כֻּלּוֹ אֶפְרַיִם וְיוֹשֵׁב שֹׁמְרוֹן בְּגַאֲוָה וּבְגֹדֶל לֵבָב לֵאמֹר. ט לְבֵנִים נָפָלוּ וְגָזִית נִבְנֶה שִׁקְמִים גֻּדָּעוּ וַאֲרָזִים נַחֲלִיף. |
| אבל ה' יְחַזֵּק\יְשַׂגֵּב את אויבי\צָרֵי רְצִין מלך אֲרָם ויְשַׁסֶּה\יְסַכְסֵךְ אותם בו [*]רְצִין היה בעל הברית של יִשְׂרָאֵל . אַשּׁוּר תתקוף את יִשְׂרָאֵל מכוון מזרח דרך ממלכת אֲרָם הכבושה, בזמן שהפְלִשְׁתִּים יתקפו אותה מֵאָחוֹר, וביחד הם "יאכלו" את ממלכת יִשְׂרָאֵל בפה מלא. אך עם כל המכה זאת, ה' לא נרגע-מכעסו\שָׁב-אַפּוֹ, וידו עוד נטויה כדי להמשיך להכות את יִשְׂרָאֵל.
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ז פסוק א: א
וַיְהִי בִּימֵי אָחָז בֶּן יוֹתָם בֶּן עֻזִּיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עָלָה רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם וּפֶקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה עָלֶיהָ וְלֹא יָכֹל לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ.
, ונפילתו תוביל לנפילת יִשְׂרָאֵל. |
| י וַיְשַׂגֵּב יְהוָה אֶת צָרֵי רְצִין עָלָיו וְאֶת אֹיְבָיו יְסַכְסֵךְ. יא אֲרָם מִקֶּדֶם וּפְלִשְׁתִּים מֵאָחוֹר וַיֹּאכְלוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל פֶּה בְּכָל זֹאת לֹא שָׁב אַפּוֹ וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה. |
| נבואת תּוֹכָחָה: ותושבי ממלכת יִשְׂרָאֵל לא חזרו בתשובה או חיפשו\דָרָשׁוּ את סליחת ה' שהכה אותם. לכן ה' השמיד\הכרית מִיִּשְׂרָאֵל באותו היום גם את הזקנים הנכבדים (הם ה"ראש" ונמשלים ל"כִּפָּה" [*]הכוונה כנראה לצמרת גבוהה של עץ, כמו כפות תמרים ) וגם את נביאי השקר (הם ה"זנב" ונמשלים לאַגְמוֹן). |
| יב וְהָעָם לֹא שָׁב עַד הַמַּכֵּהוּ וְאֶת יְהוָה צְבָאוֹת לֹא דָרָשׁוּ. יג וַיַּכְרֵת יְהוָה מִיִּשְׂרָאֵל רֹאשׁ וְזָנָב כִּפָּה וְאַגְמוֹן יוֹם אֶחָד. יד זָקֵן וּנְשׂוּא פָנִים הוּא הָרֹאשׁ וְנָבִיא מוֹרֶה שֶּׁקֶר הוּא הַזָּנָב. |
| ומנהיגי הָעָם המדריכים את צעדיו\מְאַשְּׁרֵי-הָעָם יתעו אותו בדרכו, ובני הָעָם שהודרכו כך יאבדו\יושמדו\יְבֻלְעוּ. לכן ה' לא יהיה מרוצה מבני הָעָם שבחר ולא ירחם על היתומים והאלמנות שבו, כי כל הָעָם כולו מלא בחנופה ובעשיית רַע, ומהפה של כל אחד מהם יוצאים רק דברי גידוף-נבזיים\נְבָלָה. אך עם כל המכה זאת, ה' לא נרגע-מכעסו, וידו עוד נטויה כדי להמשיך להכות את יִשְׂרָאֵל. |
| טו וַיִּהְיוּ מְאַשְּׁרֵי הָעָם הַזֶּה מַתְעִים וּמְאֻשָּׁרָיו מְבֻלָּעִים. טז עַל כֵּן עַל בַּחוּרָיו לֹא יִשְׂמַח אֲדֹנָי וְאֶת יְתֹמָיו וְאֶת אַלְמְנֹתָיו לֹא יְרַחֵם כִּי כֻלּוֹ חָנֵף וּמֵרַע וְכָל פֶּה דֹּבֵר נְבָלָה בְּכָל זֹאת לֹא שָׁב אַפּוֹ וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה. |
| נבואת תּוֹכָחָה: מעשי הרשע מתפשטים כמו אש בוערת בשדה קוצים\שָׁמִיר וָשָׁיִת, והאש הזו נִיצֶּתֶת גם בסבך של עצי הַיַּעַר, שמעלים\גואים עָשָׁן [*]הקוצים הם אולי בני הָעָם הפשוט ועצי היער הם ראשי הָעָם . כתוצאה מכעסו\עברתו של ה' הבא בראש צבאותיו, נשרפה האָרֶץ[*]המילה "נֶעְתַּם" לא מובנת, אך מההקשר ניתן לשער שמדובר בתוצאה של שריפה והָעָם עצמו כאילו "יֵאָכֵל" ע"י האש. אדם לא ירחם על אחיו ... |
| יז כִּי בָעֲרָה כָאֵשׁ רִשְׁעָה שָׁמִיר וָשַׁיִת תֹּאכֵל וַתִּצַּת בְּסִבְכֵי הַיַּעַר וַיִּתְאַבְּכוּ גֵּאוּת עָשָׁן. יח בְּעֶבְרַת יְהוָה צְבָאוֹת נֶעְתַּם אָרֶץ וַיְהִי הָעָם כְּמַאֲכֹלֶת אֵשׁ אִישׁ אֶל אָחִיו לֹא יַחְמֹלוּ. |
| ... ויגזור מהבשר של שכנו מימין אך עדיין ישאר רעב, ויאכל מהבשר של שכנו משמאל ועדיין לא ישבע, עד שיאלץ לאכול את בְּשַׂר זְרוֹעוֹ שלו עצמו. כך יעוללו בני מְנַשֶּׁה לבני אֶפְרַיִם ובני אֶפְרַיִם לבני מְנַשֶּׁה [*]האחים אֶפְרַיִם ומְנַשֶּׁה בני יוֹסֵף היו לאבות של שני השבטים הראשיים של ממלכת יִשְׂרָאֵל , והם יסכימו רק לעלות ביחד עַל יְהוּדָה. אך עם כל המכה זאת, ה' לא נרגע-מכעסו, וידו עוד נטויה כדי להמשיך להכות את יִשְׂרָאֵל. |
| יט וַיִּגְזֹר עַל יָמִין וְרָעֵב וַיֹּאכַל עַל שְׂמֹאול וְלֹא שָׂבֵעוּ אִישׁ בְּשַׂר זְרֹעוֹ יֹאכֵלוּ. כ מְנַשֶּׁה אֶת אֶפְרַיִם וְאֶפְרַיִם אֶת מְנַשֶּׁה יַחְדָּו הֵמָּה עַל יְהוּדָה בְּכָל זֹאת לֹא שָׁב אַפּוֹ וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה. |
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים
| פסוקים | ||
|---|---|---|
| ה | כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ, בֵּן נִתַּן לָנוּ, וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ - אֵל גִּבּוֹר - אֲבִי עַד: שַׂר שָׁלוֹם. |
שִׁקְמָה (ט)
פרטי היוצר\ת
אֶרֶז (ט)