כְלֵי גֹמֶא עַל פְּנֵי מַיִם (ב)
פרטי היוצר\ת
עַיִט (ערבות), By Rudraksha Chodankar [CC-BY-SA-4.0], from Wikimedia Commons
עֵיט הָרִים (ו)
|
|
סיכום
נשלחים שליחים על סירות מארץ אגדתית רחוקה דרך ארצות מסוכנות. כל העולם נקרא לשמוע על עזרת ה', כי בעודו יושב בשקט במשכנו הוא יכה בהפתעה את האויב, שחייליו המתים יהיו טרף לעופות ולבהמות. אז השליחים שנזכרו, וגם הארצות המסוכנות שדרכם הם עברו ישלחו מִנְחָה למשכן ה' בהַר צִיּוֹן.
תקציר
| קריאה ליושבי ארץ אגדתית רחוקה - "אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפָיִם" [*]כינוי הארץ וחלקים נוספים בפרק אינם ברורים, אולי כדי לתת לנבואה אווירה מיסתורית ואגדתית. הפירוש המובא להלן מציע אפשרות אחת מיני רבות לפענח את משמעות הפרק. הכינוי צִלְצַל אולי קשור במילה צל, כלומר הארץ נותנת לתושביה צל תחת כנפיה. שימו לב שגם העַם הלוחמני האגדתי הנזכר להלן "גּוֹי קַו קָו" הוא בעל כינוי הכולל הברה כפולה, כמו של "אֶרֶץ צִלְצַל". , השוכנת רחוק מעבר לנהרות כּוּשׁ, לשלוח שליחים\צִירִים דרך היָּם[*]הים האדום או הנילוס על סירות עשויות מגֹמֶא. השליחים\מַלְאָכִים נקראים לשוט\ללכת בשלום דרך עמים מסוכנים הכוללים עַם\גּוֹי אשר מרבה למשוך קשת כדי לירות בה חיצים, ולהשחיז\למרוט חרבות[*]ראו "למרוט" במובן של "להשחיז" למשל ביְחֶזְקֵאל פרק כ"א פסוק י"ד . משם השליחים ימשיכו דרך עַם אגדתי נוסף בשם "קַו קָו", אשר הוא נורא אפילו מהעַם שנזכר קודם, והוא מביס את כל אויביו, ונהרות מְבַקְּעִים\בּוֹצְעִים\בוזאים את ארצו.
[^]
יְחֶזְקֵאל פרק כ"א פסוק י"ד: יד
בֶּן אָדָם הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אֱמֹר חֶרֶב חֶרֶב הוּחַדָּה וְגַם מְרוּטָה.
. אך יש המפרשים "גּוֹי מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט" במובן שבני אותו עַם הם ארוכים וחלקים או שצבע עורם כצבע מתכת ממורטת. |
| א הוֹי אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפָיִם אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לְנַהֲרֵי כוּשׁ. ב הַשֹּׁלֵחַ בַּיָּם צִירִים וּבִכְלֵי גֹמֶא עַל פְּנֵי מַיִם לְכוּ מַלְאָכִים קַלִּים אֶל גּוֹי מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט אֶל עַם נוֹרָא מִן הוּא וָהָלְאָה גּוֹי קַו קָו וּמְבוּסָה אֲשֶׁר בָּזְאוּ נְהָרִים אַרְצוֹ. |
| כל תושבי העולם נקראים לראות את הנס\דגל הנישא על ההָרִים ולשמוע את תקיעת השופר [*]המבשר את התערבות ה' המתוארת להלן . |
| ג כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ כִּנְשֹׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ. |
| ה' אמר לי [*]ליְשַׁעְיָהוּ שהוא יושב בשקט במשכנו\מכונו, ומביט משם על המתרחש בעולם, והוא כמו חום היום החדש המגיע על קרני האור בעת הזריחה, וכמו ענן\עָב המוריד טַל בזמן החום המעיק על העובדים בקָצִיר. |
| ד כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֵלַי אשקוטה [אֶשְׁקֳטָה] וְאַבִּיטָה בִמְכוֹנִי כְּחֹם צַח עֲלֵי אוֹר כְּעָב טַל בְּחֹם קָצִיר. |
| כי עוד לפני הקָצִיר, לפני שהניצה של הצמח [*]הניצה היא חלק הצמח שממנו בוקע הפרח ואח"כ הפרי תהיה לפרח צבעוני\כְּתָם ולפרי צעיר\גומל שהוא עדיין בוסֶר, ה' יכרות את הענפים-הקטנים\הַזַּלְזַלִּים של הצמח במַּזְמֵרוֹת[*]המַזְמֵרוֹת שימשו לחיתוך התבואה, כמו ביְשַׁעְיָהוּ פרק ב פסוק ד ויסיר\יתיז את הענפים-המשתרעים-לרחוק\הַנְּטִישׁוֹת
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ב פסוק ד: ד
וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.
, ויש להבחין ביניהן לבין ה"מְזַמְּרוֹת" אשר שימשו במקדש, אולי לחיתוך פתילות המנורה או ככלי זֶמֶר ונגינה - ראו למשל במְלָכִים-א פרק ז פסוק נ
[^]
מְלָכִים-א פרק ז פסוק נ: נ
וְהַסִּפּוֹת וְהַמְזַמְּרוֹת וְהַמִּזְרָקוֹת וְהַכַּפּוֹת וְהַמַּחְתּוֹת זָהָב סָגוּר וְהַפֹּתוֹת לְדַלְתוֹת הַבַּיִת הַפְּנִימִי לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לְדַלְתֵי הַבַּיִת לַהֵיכָל זָהָב.
.[*]ראו את השורש נטש במובן דומה, עם שלוחות של גֶּפֶן אשר נִטְּשׁוּ עד למעבר לים שלו.
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ט"ז פסוק ח: ח
כִּי שַׁדְמוֹת חֶשְׁבּוֹן אֻמְלָל גֶּפֶן שִׂבְמָה בַּעֲלֵי גוֹיִם הָלְמוּ שְׂרוּקֶּיהָ עַד יַעְזֵר נָגָעוּ תָּעוּ מִדְבָּר שְׁלֻחוֹתֶיהָ נִטְּשׁוּ עָבְרוּ יָם.
. אולי הנמשל הוא שהאויב לא יספיק לקצור את הישגי המלחמה שלו לפני שה' יפגע בהם - ראו בפסוק הבא. |
| ה כִּי לִפְנֵי קָצִיר כְּתָם פֶּרַח וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה וְכָרַת הַזַּלְזַלִּים בַּמַּזְמֵרוֹת וְאֶת הַנְּטִישׁוֹת הֵסִיר הֵתַז. |
| חיילי האויב יפלו כולם ביחד ופגריהם יֵעָזְבוּ ויהיו לטרף של עיט ההרים ושל חיות יבשה טורפות. העיט יטרוף את הפגרים בקיץ ובהמת היבשה תמשיך לטרוף אותם בחורף. |
| ו יֵעָזְבוּ יַחְדָּו לְעֵיט הָרִים וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ וְקָץ עָלָיו הָעַיִט וְכָל בֶּהֱמַת הָאָרֶץ עָלָיו תֶּחֱרָף. |
| לרגל הנצחון, יובילו מִנְחָה\שַׁי לה' מהעמים המסוכנים שנזכרו קודם - העַם המושך בקשת ומשחיז את חרבו, והעַם הנורא ממנו, עַם קַו קָו, המביא תבוסה על אויביו ושאת ארצו מְבַקְּעִים נהרות. המִנְחָה תובל אל מקום משכנו של השֵׁם של ה' [*]כלומר למקדש, אשר נבנה כדי להשכין בו את כְבוֹד ה' ואת שְׁמוֹ ולא את ה' עצמו .
[^]
מְלָכִים-א פרק ח פסוקים י"א, כ: יא
וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמֹד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן כִּי מָלֵא כְבוֹד יְהוָה אֶת בֵּית יְהוָה.
... כ
וַיָּקֶם יְהוָה אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֵּר וָאָקֻם תַּחַת דָּוִד אָבִי וָאֵשֵׁב עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה וָאֶבְנֶה הַבַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ו פסוק י"ח: יח
כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עַל הָאָרֶץ הִנֵּה שָׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.
. |
| ז בָּעֵת הַהִיא יוּבַל שַׁי לַיהוָה צְבָאוֹת עַם מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט וּמֵעַם נוֹרָא מִן הוּא וָהָלְאָה גּוֹי קַו קָו וּמְבוּסָה אֲשֶׁר בָּזְאוּ נְהָרִים אַרְצוֹ אֶל מְקוֹם שֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת הַר צִיּוֹן. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| א | הוֹי אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפָיִם, אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לְנַהֲרֵי כוּשׁ. |
| ז | עַם מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט וּמֵעַם נוֹרָא מִן הוּא וָהָלְאָה, גּוֹי קַו קָו.. |