עיר
גִּבְעוֹן
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Gibeon as seen from Nabi Samwil. By Natritmeyer, [CC-BY-SA-4.0] <https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0>, via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
גִּבְעוֹן (צילום לכוון צפון מפסגת נַבִּי-סַמוּאֵל הסמוכה)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
הבריכה העתיקה בגבעון הקדומה, by דני ונטורה, see more on author and licenses in page [CC-BY-SA-2.5,2.0,1.0], via ויקיפדיה - האנציקלופדיה החופשית
מַיִם רַבִּים אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן, הבריכה העתיקה בגבעון הקדומה
רמת זיהוי : 1 - זיהוי ודאי
כנויים נוספים : אל-ג'יבּ
גִּבְעוֹן במקרא
כששמעו תושבי 4 ערי הַחִוִּים - בגִּבְעוֹן, כְּפִירָה, בְאֵרוֹת וְבקִרְיַת יְעָרִים על כיבושי יְהוֹשֻׁעַ הם הצליחו לכרות ברית עם בני יִשְׂרָאֵל בדרכי עורמה כשהתחזו לעם מרוחק. לאחר כריתת הברית הסתבר שהם בעצם חיים בקרב הערים שבני ישראל באו להתנחל בהם. הברית בכל אופן קויימה והַחִוִּים שישבו בערים אלה המשיכו לחיות בהן בקרב בני ישראל
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט פסוקים ט"ז-י"ח: טז וַיְהִי מִקְצֵה שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַחֲרֵי אֲשֶׁר כָּרְתוּ לָהֶם בְּרִית וַיִּשְׁמְעוּ כִּי קְרֹבִים הֵם אֵלָיו וּבְקִרְבּוֹ הֵם יֹשְׁבִים. יז וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל עָרֵיהֶם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים. יח וְלֹא הִכּוּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי נִשְׁבְּעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה בַּיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּלֹּנוּ כָל הָעֵדָה עַל הַנְּשִׂיאִים.
, אך יְהוֹשֻׁעַ הטיל עליהם להיות חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לָעֵדָה, ולמלאכות הפולחן במזבח שהיה במקום (ראו להלן)
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט פסוק כ"ז: כז וַיִּתְּנֵם יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לָעֵדָה וּלְמִזְבַּח יְהוָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר.
. חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי הָאֱמֹרִי נבהלו כששמעו על ברית זו כיוון ש"עִיר גְּדוֹלָה גִּבְעוֹן כְּאַחַת עָרֵי הַמַּמְלָכָה וְכִי הִיא גְדוֹלָה מִן הָעַי וְכָל אֲנָשֶׁיהָ גִּבֹּרִים", ועלו להלחם בגִּבְעוֹן
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י פסוקים א-ב: א וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלַ‍ִם כִּי לָכַד יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָעַי וַיַּחֲרִימָהּ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ כֵּן עָשָׂה לָעַי וּלְמַלְכָּהּ וְכִי הִשְׁלִימוּ יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן אֶת יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ בְּקִרְבָּם. ב וַיִּירְאוּ מְאֹד כִּי עִיר גְּדוֹלָה גִּבְעוֹן כְּאַחַת עָרֵי הַמַּמְלָכָה וְכִי הִיא גְדוֹלָה מִן הָעַי וְכָל אֲנָשֶׁיהָ גִּבֹּרִים.
. הַגִּבְעֹנִים קראו ליְהוֹשֻׁעַ לקיים את ברית ההגנה איתם, והוא אמנם בא עם צבאו לגִּבְעוֹן והכה שם את חֲמֵשֶׁת המלכים, והמשיך לרדוף אחריהם דֶּרֶךְ מַעֲלֵה בֵּית-חוֹרֹן, שם ה' זרק עליהם אבנים גדולות. יְהוֹשֻׁעַ קרא לשמש לעצור בשמים בגִּבְעוֹן בעוד הירח בעמק אַיָּלוֹן כדי לאפשר את המשך המרדף - ואמנם ה' שמע את בקשתו ועצר כך את השמש והירח בשמיים
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י פסוקים י"ב-י"ד: יב אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַיהוָה בְּיוֹם תֵּת יְהוָה אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן. יג וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים. יד וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לִשְׁמֹעַ יְהוָה בְּקוֹל אִישׁ כִּי יְהוָה נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל.
.

גִּבְעוֹן נזכרת ברשימת ערי בִנְיָמִן, לפני הָרָמָה ובְאֵרוֹת
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ח פסוקים כ"א, כ"ה: כא וְהָיוּ הֶעָרִים לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם יְרִיחוֹ וּבֵית חָגְלָה וְעֵמֶק קְצִיץ. ... כה גִּבְעוֹן וְהָרָמָה וּבְאֵרוֹת.
, ואח"כ שוב נזכרת ברשימת ערי הלווים בנחלת בִנְיָמִן שנמסרו ללויים בני קְהָת
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק כ"א פסוקים ד, י"ז: ד וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי וַיְהִי לִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן מִן הַלְוִיִּם מִמַּטֵּה יְהוּדָה וּמִמַּטֵּה הַשִּׁמְעֹנִי וּמִמַּטֵּה בִנְיָמִן בַּגּוֹרָל עָרִים שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה. ... יז וּמִמַּטֵּה בִנְיָמִן אֶת גִּבְעוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ אֶת גֶּבַע וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ.
. בגִּבְעוֹן התיישבו בני בית האב של יְעִיאֵל משבט בִנְיָמִן, שהיה אביו של נֵר, אבי קִישׁ, אבי המלך שָׁאוּל
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ט פסוקים ל"ה-ל"ו, ל"ט: לה וּבְגִבְעוֹן יָשְׁבוּ אֲבִי גִבְעוֹן יעואל [יְעִיאֵל] וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מַעֲכָה. לו וּבְנוֹ הַבְּכוֹר עַבְדּוֹן וְצוּר וְקִישׁ וּבַעַל וְנֵר וְנָדָב. ... לט וְנֵר הוֹלִיד אֶת קִישׁ וְקִישׁ הוֹלִיד אֶת שָׁאוּל וְשָׁאוּל הוֹלִיד אֶת יְהוֹנָתָן וְאֶת מַלְכִּי שׁוּעַ וְאֶת אֲבִינָדָב וְאֶת אֶשְׁבָּעַל.
. אך יש המשערים שגִּבְעוֹן הנזכרת כאן היא למעשה גִּבְעָה\גִּבְעַת-שָׁאוּל עירו של שָׁאוּל
[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 417
.

בימי המלוכה הכה שָׁאוּל (בניגוד לברית) את הַחִוִּים תושבי גִּבְעוֹן
[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק כ"א פסוק א: א וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד שָׁלֹשׁ שָׁנִים שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת פְּנֵי יְהוָה וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעֹנִים.
. בימי מלחמות הירושה שאחרי מות שָׁאוּל נפגשו צבאות אַבְנֵר מפקד אִישׁ-בֹּשֶׁת בן שָׁאוּל ויוֹאָב מפקד דָוִד בשני צידי הבריכה שבגִּבְעוֹן. אַבְנֵר הציע ליוֹאָב לתת לנערים, 12 מכל צד, "לשחק" ביניהם. המשחק הפך לקרב בו מתו כל המשתתפים והמלחמה גלשה לשאר הצבאות, עד שלבסוף הובס צבא אַבְנֵר, ומאז מקום ה"משחק" נקרא "חֶלְקַת הַצֻּרִים אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן"
[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק ב פסוקים י"ב-י"ז: יב וַיֵּצֵא אַבְנֵר בֶּן נֵר וְעַבְדֵי אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל מִמַּחֲנַיִם גִּבְעוֹנָה. יג וְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וְעַבְדֵי דָוִד יָצְאוּ וַיִּפְגְּשׁוּם עַל בְּרֵכַת גִּבְעוֹן יַחְדָּו וַיֵּשְׁבוּ אֵלֶּה עַל הַבְּרֵכָה מִזֶּה וְאֵלֶּה עַל הַבְּרֵכָה מִזֶּה. יד וַיֹּאמֶר אַבְנֵר אֶל יוֹאָב יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ וַיֹּאמֶר יוֹאָב יָקֻמוּ. טו וַיָּקֻמוּ וַיַּעַבְרוּ בְמִסְפָּר שְׁנֵים עָשָׂר לְבִנְיָמִן וּלְאִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל וּשְׁנֵים עָשָׂר מֵעַבְדֵי דָוִד. טז וַיַּחֲזִקוּ אִישׁ בְּרֹאשׁ רֵעֵהוּ וְחַרְבּוֹ בְּצַד רֵעֵהוּ וַיִּפְּלוּ יַחְדָּו וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא חֶלְקַת הַצֻּרִים אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן. יז וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה קָשָׁה עַד מְאֹד בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּנָּגֶף אַבְנֵר וְאַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי עַבְדֵי דָוִד.
. יוֹאָב חזר יותר מאוחר לאֶבֶן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן והתנקש שם בעֲמָשָׂא, אחרי שעֲמָשָׂא התרשל בבצוע פקודת המלחמה של דָוִד
[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק כ פסוקים ד-ה, ח-י: ד וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל עֲמָשָׂא הַזְעֶק לִי אֶת אִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד. ה וַיֵּלֶךְ עֲמָשָׂא לְהַזְעִיק אֶת יְהוּדָה וייחר [וַיּוֹחֶר] מִן הַמּוֹעֵד אֲשֶׁר יְעָדוֹ. ... ח הֵם עִם הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן וַעֲמָשָׂא בָּא לִפְנֵיהֶם וְיוֹאָב חָגוּר מִדּוֹ לְבֻשׁוּ ועלו [וְעָלָיו] חֲגוֹר חֶרֶב מְצֻמֶּדֶת עַל מָתְנָיו בְּתַעְרָהּ וְהוּא יָצָא וַתִּפֹּל. ט וַיֹּאמֶר יוֹאָב לַעֲמָשָׂא הֲשָׁלוֹם אַתָּה אָחִי וַתֹּחֶז יַד יְמִין יוֹאָב בִּזְקַן עֲמָשָׂא לִנְשָׁק לוֹ. י וַעֲמָשָׂא לֹא נִשְׁמַר בַּחֶרֶב אֲשֶׁר בְּיַד יוֹאָב וַיַּכֵּהוּ בָהּ אֶל הַחֹמֶשׁ וַיִּשְׁפֹּךְ מֵעָיו אַרְצָה וְלֹא שָׁנָה לוֹ וַיָּמֹת וְיוֹאָב וַאֲבִישַׁי אָחִיו רָדַף אַחֲרֵי שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי.
. בִּימֵי מלכות דָוִד פרץ רעב בארץ בשל ההפרה של שָׁאוּל את הברית עם הַגִּבְעֹנִים. דָוִד מסר לגִּבְעֹנִים את 7 נכדי שָׁאוּל כדי לכפר על הפרת הברית והם הרגו והוקיעו אותם ללא קבורה. רִצְפָּה (אם שניים מהם) שמרה על הגופות במשך חודשים עד שדָוִד שמע זאת וקבר אותם יחד עם עצמות שָׁאוּל ויְהוֹנָתָן באחוזת הקבר של קיש אבי שָׁאוּל, ורק אז עבר הרעב מן הארץ
[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק כ"א פסוקים א-ב, ח-י, י"ג-י"ד: א וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד שָׁלֹשׁ שָׁנִים שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת פְּנֵי יְהוָה וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעֹנִים. ב וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ לַגִּבְעֹנִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם וְהַגִּבְעֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה כִּי אִם מִיֶּתֶר הָאֱמֹרִי וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נִשְׁבְּעוּ לָהֶם וַיְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לְהַכֹּתָם בְּקַנֹּאתוֹ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה. ... ח וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֶת שְׁנֵי בְּנֵי רִצְפָּה בַת אַיָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְשָׁאוּל אֶת אַרְמֹנִי וְאֶת מְפִבֹשֶׁת וְאֶת חֲמֵשֶׁת בְּנֵי מִיכַל בַּת שָׁאוּל אֲשֶׁר יָלְדָה לְעַדְרִיאֵל בֶּן בַּרְזִלַּי הַמְּחֹלָתִי. ט וַיִּתְּנֵם בְּיַד הַגִּבְעֹנִים וַיֹּקִיעֻם בָּהָר לִפְנֵי יְהוָה וַיִּפְּלוּ שבעתים [שְׁבַעְתָּם] יָחַד והם [וְהֵמָּה] הֻמְתוּ בִּימֵי קָצִיר בָּרִאשֹׁנִים תחלת [בִּתְחִלַּת] קְצִיר שְׂעֹרִים. י וַתִּקַּח רִצְפָּה בַת אַיָּה אֶת הַשַּׂק וַתַּטֵּהוּ לָהּ אֶל הַצּוּר מִתְּחִלַּת קָצִיר עַד נִתַּךְ מַיִם עֲלֵיהֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְלֹא נָתְנָה עוֹף הַשָּׁמַיִם לָנוּחַ עֲלֵיהֶם יוֹמָם וְאֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה לָיְלָה. ... יג וַיַּעַל מִשָּׁם אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וְאֶת עַצְמוֹת יְהוֹנָתָן בְּנוֹ וַיַּאַסְפוּ אֶת עַצְמוֹת הַמּוּקָעִים. יד וַיִּקְבְּרוּ אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן בְּצֵלָע בְּקֶבֶר קִישׁ אָבִיו וַיַּעֲשׂוּ כֹּל אֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ וַיֵּעָתֵר אֱלֹהִים לָאָרֶץ אַחֲרֵי כֵן.
.

בימות השופטים שכן המשכן בשִׁלֹה עד שהעיר נפלה בעקבות קרב אֶבֶן הָעֵזֶר. אחרי שהפלישתים החזירו את הארון, הועברו המשכן וכליו לקִרְיַת יְעָרִים והעם היה בא לשם לקיים את הפולחן
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק ז פסוקים א-ב: א וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי קִרְיַת יְעָרִים וַיַּעֲלוּ אֶת אֲרוֹן יְהוָה וַיָּבִאוּ אֹתוֹ אֶל בֵּית אֲבִינָדָב בַּגִּבְעָה וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ קִדְּשׁוּ לִשְׁמֹר אֶת אֲרוֹן יְהוָה. ב וַיְהִי מִיּוֹם שֶׁבֶת הָאָרוֹן בְּקִרְיַת יְעָרִים וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַיִּהְיוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה וַיִּנָּהוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי יְהוָה.
. אחרי שדָוִד קבע את הבירה ביְרוּשָׁלַיִם הוא העביר לשם את הארון בהתלוכה חגיגית
[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק ו
, אך את המִשְׁכַּן הוא הותיר בַּבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן תחת השגחת צָדוֹק הַכֹּהֵן וְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים שהמשיכו לנהל שם את העלאת הקורבנות על המזבח
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ט"ז פסוקים ל"ט-מ: לט וְאֵת צָדוֹק הַכֹּהֵן וְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים לִפְנֵי מִשְׁכַּן יְהוָה בַּבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן. מ לְהַעֲלוֹת עֹלוֹת לַיהוָה עַל מִזְבַּח הָעֹלָה תָּמִיד לַבֹּקֶר וְלָעָרֶב וּלְכָל הַכָּתוּב בְּתוֹרַת יְהוָה אֲשֶׁר צִוָּה עַל יִשְׂרָאֵל.
. שְׁלֹמֹה גם היה נוהג ללכת לגִבְעוֹן ולִזְבֹּחַ שם עַל הַמִּזְבֵּחַ בבָּמָה הַגְּדוֹלָה, ושם נגלה לו ה' בחלום והעניק לו כבקשתו "לֵב חָכָם וְנָבוֹן" לִשְׁפֹּט את העם
[^]מְלָכִים-א פרק ג פסוקים ד-ה, ט, י"ב: ד וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ גִּבְעֹנָה לִזְבֹּחַ שָׁם כִּי הִיא הַבָּמָה הַגְּדוֹלָה אֶלֶף עֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה עַל הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא. ה בְּגִבְעוֹן נִרְאָה יְהֹוָה אֶל שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ. ... ט וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה. ... יב הִנֵּה עָשִׂיתִי כִּדְבָרֶיךָ הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא הָיָה לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יָקוּם כָּמוֹךָ.
.

לקראת סוף ימי בית ראשון נזכר "חֲנַנְיָה בֶן עַזּוּר הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגִּבְעוֹן" שניבא את השחרור מעול בָּבֶל, אך יִרְמְיָהוּ האשים את חֲנַנְיָה בנבואת שקר, וניבא את מותו שאמנם בא כעבור חודשיים
[^]יִרְמְיָהוּ פרק כ"ח
. אחרי חורבן הבית בידי הבבלים, ורצח גְּדַלְיָהוּ בידי יִשְׁמָעֵאל, רדף יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ אחרי יִשְׁמָעֵאל והשיג אותו בבריכת המים של גִבְעוֹן, שם עברו כל העם בשמחה לצדו של יוֹחָנָן ויִשְׁמָעֵאל נמלט לעַמּוֹן
[^]יִרְמְיָהוּ פרק מ"א פסוקים י"א-ט"ו: יא וַיִּשְׁמַע יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וְכָל שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר אִתּוֹ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה. יב וַיִּקְחוּ אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ לְהִלָּחֵם עִם יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה וַיִּמְצְאוּ אֹתוֹ אֶל מַיִם רַבִּים אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן. יג וַיְהִי כִּרְאוֹת כָּל הָעָם אֲשֶׁר אֶת יִשְׁמָעֵאל אֶת יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ וְאֵת כָּל שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיִּשְׂמָחוּ. יד וַיָּסֹבּוּ כָּל הָעָם אֲשֶׁר שָׁבָה יִשְׁמָעֵאל מִן הַמִּצְפָּה וַיָּשֻׁבוּ וַיֵּלְכוּ אֶל יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ. טו וְיִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה נִמְלַט בִּשְׁמֹנָה אֲנָשִׁים מִפְּנֵי יוֹחָנָן וַיֵּלֶךְ אֶל בְּנֵי עַמּוֹן.
. בימי שיבת ציון שבו גם 95 מתושבי גִבְעוֹן לעירם
[^]נְחֶמְיָה פרק ז פסוקים ו, כ"ה: ו אֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלַ‍ִם וְלִיהוּדָה אִישׁ לְעִירוֹ. ... כה בְּנֵי גִבְעוֹן תִּשְׁעִים וַחֲמִשָּׁה.
, ואף השתתפו במלאכת הקמת חומות ירושלים בימי נְחֶמְיָה
[^]נְחֶמְיָה פרק ג פסוקים ו-ז: ו וְאֵת שַׁעַר הַיְשָׁנָה הֶחֱזִיקוּ יוֹיָדָע בֶּן פָּסֵחַ וּמְשֻׁלָּם בֶּן בְּסוֹדְיָה הֵמָּה קֵרוּהוּ וַיַּעֲמִידוּ דַּלְתֹתָיו וּמַנְעֻלָיו וּבְרִיחָיו. ז וְעַל יָדָם הֶחֱזִיק מְלַטְיָה הַגִּבְעֹנִי וְיָדוֹן הַמֵּרֹנֹתִי אַנְשֵׁי גִבְעוֹן וְהַמִּצְפָּה לְכִסֵּא פַּחַת עֵבֶר הַנָּהָר.
.
זיהוי המקום
גִּבְעוֹן\קבען נזכרת אחרי בֵּית-חוֹרֹן בתבליט מצרי קדום המתאר את מסע הכיבוש של פרעה שִׁישַׁק בארץ ישראל בשנת 925 לפנה"ס לערך, בימי רְחַבְעָם מלך יְהוּדָה כפי שנזכר גם במקרא
[^]מְלָכִים-א פרק י"ד פסוקים כ"ה-כ"ו: כה וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם עָלָה שושק [שִׁישַׁק] מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלָ‍ִם. כו וַיִּקַּח אֶת אֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֶת הַכֹּל לָקָח וַיִּקַּח אֶת כָּל מָגִנֵּי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה.
. גִּבְעוֹן זוהתה בוודאות עם הגבעה עליה שוכנת העיירה אל-ג'יבּ אשר משמרת את שם העיר המקראית. האתרים המשוערים של 3 ערי הַגִּבְעֹנִים האחרות (כְּפִירָה, בְאֵרוֹת וְבקִרְיַת יְעָרִים) נמצאים גם כן באזור, ובגבעה נמצאו ממצאים רבים מתקופת המקרא (ראו להלן). הזיהוי התאשר סופית כשנחשפו באתר ידיות רבות של כדי יין מהמאה ה-6 לפנה"ס שעליהן נכתב שם העיר "גבען"
[2]מאמרים נבחרים בגיאוגרפיה של ארץ-ישראל, אריאל, כתב עת לידיעת ארץ ישראל, חוברת 41-40, תמוז תשמ"ח, יולי 1985, עמוד 69
[3]הערך על חרסי גִּבְעוֹן בויקיפדיה
.

על פי הממצא הארכאולוגי מסתבר שהיישוב בגִּבְעוֹן נוסד בתקופת הברונזה הקדומה
[4]אל-ג'יב באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל, של רשות העתיקות
. יישוב זה חרב בשריפה, ומהיישוב שאחריו מתקופת הברונזה המאוחרת יותר (הכנענית) נמצאו מספר קברים. תקופת הברזל (הישראלית) היתה כפי הנראה תקופת השגשוג העיקרי של גִּבְעוֹן, כפי שמעיד גם אולי כינוייה כ"עִיר גְּדוֹלָה גִּבְעוֹן כְּאַחַת עָרֵי הַמַּמְלָכָה", והיותה מרכז פולחן לאומי בראשית ימי המלוכה. הגבעה של גִּבְעוֹן (הנרמזת בשמה של העיר) שוכנת בבקעה רחבה ופורייה ובה מעיינות רבים וגבעות נמוכות המתאימות במיוחד לגידולי הגפן, כפי שמעידים מרתפי היין הגדולים מהמאות ה-7-8 לפנה"ס שנמצאו בתל. "הַבָּמָה הַגְּדוֹלָה" של גִּבְעוֹן לא נמצאה באתר, אך יש המצביעים על אבן משולשת טבעית גדולה שם כ"אֶבֶן הַגְּדוֹלָה", ויש המשערים שהַבָּמָה הפולחנית הגדולה היתה ברכס נַבִּי-סַמוּאֵל המתנשא מדרום לעיר
[5]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 419,417
.

הממצא המרשים ביותר הוא מערכת המים מסוף תקופת הברונזה, מהגדולות והקדומות שנחשפו בארץ, היא אולי "בְּרֵכַת גִּבְעוֹן"
[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק ב פסוק י"ג: יג וְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וְעַבְדֵי דָוִד יָצְאוּ וַיִּפְגְּשׁוּם עַל בְּרֵכַת גִּבְעוֹן יַחְדָּו וַיֵּשְׁבוּ אֵלֶּה עַל הַבְּרֵכָה מִזֶּה וְאֵלֶּה עַל הַבְּרֵכָה מִזֶּה.
או ה"מַיִם רַבִּים אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן"
[^]יִרְמְיָהוּ פרק מ"א פסוק י"ב: יב וַיִּקְחוּ אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ לְהִלָּחֵם עִם יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה וַיִּמְצְאוּ אֹתוֹ אֶל מַיִם רַבִּים אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן.
. בראש הגבעה נבנה קיר מסיבי ובתוכו נחפרה בריכה עגולה ענקית בקוטר ובעומק של כ-11 מטר (ראו צילום). מבפנים לקיר הבריכה ירדו מדרגות לוליניות ומבסיס הבריכה המשיכו המדרגות לרדת עוד כ-13.6 מטר עד למאגר תת-קרקעי. בסמוך לפתח הבריכה נחצבה מאוחר יותר מערכת מנהרות נוספת שהובילה לבריכה שניזונה מהמעיין שבגבעה
[6]Visiting Tel Gibeon Water system. In the mad-in-israel website.
.
פרקים המזכירים את גִּבְעוֹן
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על גִּבְעוֹן באתרים של ויקיפדיה, עמוד ענן ורשות העתיקות.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Gibeon the village. By Unnkown, [Public domain], via Wikimedia Commons
העיירה אל-ג'יבּ. צילום מ-1950.