סיכום
מְנַשֶּׁה מולך ביְהוּדָה 55 שנים מגיל 12. הוא חוטא ומחטיא את יְהוּדָה בפולחן זר. הוא נענש ונלקח בשבי ע"י צבא אַשּׁוּר, חוזר בתשובה, ולבסוף ה' סולח לו והוא מסיר את הפולחן הזר שהקים, וגם מחזק את יְרוּשָׁלַיִם ואת יהוּדָה. אָמוֹן בן מְנַשֶּׁה מולך אחריו שנתיים עד שהוא נרצח בידי עבדיו בביתו. "עַם הָאָרֶץ" מכה את הקושרים וממליך את יֹאשִׁיָּהוּ בנו
[*]הפרק מקביל ברובו למסופר במְלָכִים-ב פרק כ"א
.
תקציר
| מלכות מְנַשֶּׁה וחטאיו: מְנַשֶּׁה [*]בסוף הפרק הקודם מובהר שמְנַשֶּׁה היה בנו של חִזְקִיָּהוּ עולה למלוכה בגיל 12 והוא מולך ביְרוּשָׁלַיִם 55 שנים, בהן הוא עושה מעשים רעים בעיני ה', כולל הנהגה המחודשת של מִנְהָגֵי הפולחן המתועבים של הַגּוֹיִם תושבי הארץ לשעבר, שה' הוריש את אדמתם לבְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ל"ב פסוק ל"ג: לג
וַיִּשְׁכַּב יְחִזְקִיָּהוּ עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּמַעֲלֵה קִבְרֵי בְנֵי דָוִיד וְכָבוֹד עָשׂוּ לוֹ בְמוֹתוֹ כָּל יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם וַיִּמְלֹךְ מְנַשֶּׁה בְנוֹ תַּחְתָּיו.
ובגרסת מְלָכִים נמסר עוד שֶׁשֵּׁם אמו היה חֶפְצִי-בָהּ
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"א פסוק א: א
בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מְנַשֶּׁה בְמָלְכוֹ וַחֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ חֶפְצִי בָהּ.
|
| א בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מְנַשֶּׁה בְמָלְכוֹ וַחֲמִשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם. ב וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה כְּתוֹעֲבוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. |
| מְנַשֶּׁה בונה שוב את בָּמוֹת הפולחן שניתץ חִזְקִיָּהוּ אָבִיו [^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ל"א פסוק א: א
וּכְכַלּוֹת כָּל זֹאת יָצְאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל הַנִּמְצְאִים לְעָרֵי יְהוּדָה וַיְשַׁבְּרוּ הַמַּצֵּבוֹת וַיְגַדְּעוּ הָאֲשֵׁרִים וַיְנַתְּצוּ אֶת הַבָּמוֹת וְאֶת הַמִּזְבְּחֹת מִכָּל יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וּבְאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה עַד לְכַלֵּה וַיָּשׁוּבוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ לַאֲחֻזָּתוֹ לְעָרֵיהֶם.
ומקים מזבחות לאל הבַּעַל ומקומות פולחן לאלת האֲשֵׁרָה[*]כנראה סביב עצים המקודשים לה , ומחטיא כך את תושבי ממלכתו שמתחילים להשתחוות לצְבָא המאורות שבשָּׁמַיִם ולעבוד אותם
[^]
דְּבָרִים פרק ט"ז פסוק כ"א: כא
לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ.
[*]כלומר מְנַשֶּׁה ונתיניו עבדו כאלים גם את השמש, הירח והכוכבים . מְנַשֶּׁה בונה גם מִזְבְּחוֹת לעבודה זרה במקדש עצמו אשר בו תכנן ה' לְשַׁכֵּן את שמו ביְרוּשָׁלַיִם, ובונה מִזְבְּחוֹת לכל מאורות השָּׁמַיִם בשתי החצרות של המקדש[*]הכוונה כנראה לחצר "הַפְּנִימִית" ולחצר החיצונית "הַגְּדוֹלָה" שבמתחם הר הבית. החָצֵר הַפְּנִימִית .
[^]
מְלָכִים-א פרק ו פסוק ל"ו: לו
וַיִּבֶן אֶת הֶחָצֵר הַפְּנִימִית שְׁלֹשָׁה טוּרֵי גָזִית וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים.
היתה מול אוּלָם הכניסה שבפתח המקדש, והיא כנראה החָצֵר "הָעֶלְיוֹנה" שהיתה בפתח בית ה' בימי יִרְמְיָהוּ
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ל"ו פסוק י: י
וַיִּקְרָא בָרוּךְ בַּסֵּפֶר אֶת דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ בֵּית יְהוָה בְּלִשְׁכַּת גְּמַרְיָהוּ בֶן שָׁפָן הַסֹּפֵר בֶּחָצֵר הָעֶלְיוֹן פֶּתַח שַׁעַר בֵּית יְהוָה הֶחָדָשׁ בְּאָזְנֵי כָּל הָעָם.
, להבדיל מהֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה התחתונה שהקיפה גם את מבני הארמון הנמוכים יותר מהמקדש אשר נבנו בפסגת הר המוריה. בחָצֵר הפְּנִימִית הוצבו כלי המקדש הגדולים אשר שימשו את הכהנים, ולפיכך היא נקראה גם "חֲצַר הַכֹּהֲנִים"
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ד פסוק ט: ט
וַיַּעַשׂ חֲצַר הַכֹּהֲנִים וְהָעֲזָרָה הַגְּדוֹלָה וּדְלָתוֹת לָעֲזָרָה וְדַלְתוֹתֵיהֶם צִפָּה נְחֹשֶׁת.
. מסביב לכל המבנים של הר הבית כולל המקדש ושאר מבני הארמון נבנתה "הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה" שגם היא היתה מוקפת גדר עשויה אבני גָּזִית ואֲרָזִים בדומה לחָצֵר הַפְּנִימִית
[^]
מְלָכִים-א פרק ז פסוק י"ב: יב
וְחָצֵר הַגְּדוֹלָה סָבִיב שְׁלֹשָׁה טוּרִים גָּזִית וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים וְלַחֲצַר בֵּית יְהוָה הַפְּנִימִית וּלְאֻלָם הַבָּיִת.
. |
| ג וַיָּשָׁב וַיִּבֶן אֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר נִתַּץ יְחִזְקִיָּהוּ אָבִיו וַיָּקֶם מִזְבְּחוֹת לַבְּעָלִים וַיַּעַשׂ אֲשֵׁרוֹת וַיִּשְׁתַּחוּ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם וַיַּעֲבֹד אֹתָם. ד וּבָנָה מִזְבְּחוֹת בְּבֵית יְהוָה אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה בִּירוּשָׁלִַם יִהְיֶה שְּׁמִי לְעוֹלָם. ה וַיִּבֶן מִזְבְּחוֹת לְכָל צְבָא הַשָּׁמָיִם בִּשְׁתֵּי חַצְרוֹת בֵּית יְהוָה. |
| מְנַשֶּׁה מעבִיר אֶת בָּנָיו בָּאֵשׁ בגֵיא בֶן הִנֹּם [*]מדובר בחלק מפולחן לאל המֹּלֶךְ האסור במפורש לפי התורה , ומשתמש בדרכים פסולות שהכעיסו מאוד את ה' כדי לנבא את העתיד בכך שהוא מעוֹנֵן
[^]
וַיִּקְרָא פרק י"ח פסוק כ"א: כא
וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְלֹא תְחַלֵּל אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה.
[^]
וַיִּקְרָא פרק כ פסוקים ד-ה: ד
וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ עַם הָאָרֶץ אֶת עֵינֵיהֶם מִן הָאִישׁ הַהוּא בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ לְבִלְתִּי הָמִית אֹתוֹ.
ה
וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ וְאֵת כָּל הַזֹּנִים אַחֲרָיו לִזְנוֹת אַחֲרֵי הַמֹּלֶךְ מִקֶּרֶב עַמָּם.
, ואשר היה נהוג גם בימי אָחָז, סבו של מְנַשֶּׁה
[^]
מְלָכִים-ב פרק ט"ז פסוק ג: ג
וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וְגַם אֶת בְּנוֹ הֶעֱבִיר בָּאֵשׁ כְּתֹעֲבוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה אֹתָם מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
. גם תושבי ממלכת יִשְׂרָאֵל נהגו במנהג פסול זה
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"ז פסוק י"ז: יז
וַיַּעֲבִירוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ וַיִּקְסְמוּ קְסָמִים וַיְנַחֵשׁוּ וַיִּתְמַכְּרוּ לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיסוֹ.
.[*]כנראה בעזרת קריאת העתיד בַּצּוּרוֹת או בתנועות של העננים ומנחש, ומשתמש בכישוף, ובאוֹב וביִדְּעֹנִים[*]הָאֹבֹת וְהַיִּדְּעֹנִים היו מַפְנִים שאלות לרוחות המתים. "אוֹב וְיִדְּעֹנִי" נזכרו יחד עם ה"דֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים"
[^]
דְּבָרִים פרק י"ח פסוק י"א: יא
וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים.
, וראו את סיפורו של המלך שָׁאוּל ש"הֵסִיר הָאֹבוֹת וְאֶת הַיִּדְּעֹנִים מֵהָאָרֶץ", אבל אח"כ הלך בעצמו אל "אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב בְּעֵין דּוֹר" כדי להעלות בעזרתה את שְׁמוּאֵל מהמתים ולהתייעץ איתו לגבי הקרב הקרוב עם הפְלִשְׁתִּים.[*]דרכי הניבוי הללו נאסרו במפורש על בני יִשְׂרָאֵל בתורה . מְנַשֶּׁה מציב את הפֶּסֶל\הַסֶּמֶל שעשה
[^]
וַיִּקְרָא פרק י"ט פסוק ל"א: לא
אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים אַל תְּבַקְשׁוּ לְטָמְאָה בָהֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
[^]
וַיִּקְרָא פרק כ פסוקים ו-ז, כ"ז: ו
וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תִּפְנֶה אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים לִזְנוֹת אַחֲרֵיהֶם וְנָתַתִּי אֶת פָּנַי בַּנֶּפֶשׁ הַהִוא וְהִכְרַתִּי אֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ.
ז
וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
... כז
וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי מוֹת יוּמָתוּ בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אֹתָם דְּמֵיהֶם בָּם.
[^]
דְּבָרִים פרק י"ח פסוקים ט-י"ד: ט
כִּי אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם.
י
לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף.
יא
וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים.
יב
כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ.
יג
תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
יד
כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
[*]בגרסת מְלָכִים מובהר שמדובר בפסל שעשה לאלת הָאֲשֵׁרָה במקדש עצמו, שבו אמר ה' לדָוִד ולבנו שְׁלֹמֹה שהוא מתכנן לְשַׁכֵּן לָנֶצַח את שמו.
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"א פסוק ז: ז
וַיָּשֶׂם אֶת פֶּסֶל הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר עָשָׂה בַּבַּיִת אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה אֶל דָּוִד וְאֶל שְׁלֹמֹה בְנוֹ בַּבַּיִת הַזֶּה וּבִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָשִׂים אֶת שְׁמִי לְעוֹלָם.
|
| ו וְהוּא הֶעֱבִיר אֶת בָּנָיו בָּאֵשׁ בְּגֵי בֶן הִנֹּם וְעוֹנֵן וְנִחֵשׁ וְכִשֵּׁף וְעָשָׂה אוֹב וְיִדְּעוֹנִי הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיסוֹ. ז וַיָּשֶׂם אֶת פֶּסֶל הַסֶּמֶל אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אָמַר אֱלֹהִים אֶל דָּוִיד וְאֶל שְׁלֹמֹה בְנוֹ בַּבַּיִת הַזֶּה וּבִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָשִׂים אֶת שְׁמִי לְעֵילוֹם. |
| כי ה' תכנן שלא להוסיף [*]אחרי שכבר הגלה את תושבי ממלכת יִשְׂרָאֵל מאדמתם להביא לנדודי עם יִשְׂרָאֵל מהארץ שהעמיד לרשות אבותיהם, אם רק יקפידו לבצע את מצוותיו ואת הַתּוֹרָה עם כל הַחֻקִּים\הַמִּשְׁפָּטִים שמסר להם מֹשֶׁה. אבל מְנַשֶּׁה התעה את בני יְהוּדָה ואת תושבי יְרוּשָׁלַיִם והביא אותם לחטוא אף יותר מהַגּוֹיִם שה' הִשְׁמִיד מולם[*]בימי ההתנחלות בארץ . |
| ח וְלֹא אוֹסִיף לְהָסִיר אֶת רֶגֶל יִשְׂרָאֵל מֵעַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הֶעֱמַדְתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם רַק אִם יִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִים לְכָל הַתּוֹרָה וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים בְּיַד מֹשֶׁה. ט וַיֶּתַע מְנַשֶּׁה אֶת יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם לַעֲשׂוֹת רָע מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִשְׁמִיד יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. |
| מְנַשֶּׁה נענש וחוזר בתשובה: ה' מנסה לתקן את דרכי מְנַשֶּׁה והעַם (דרך נביאיו) אך הם לא מקשיבים. הוא גורם לצבא אַשּׁוּר לתקוף את הארץ והם שובים את מְנַשֶּׁה ולוקחים אותו כשהוא אזוק בחוחים [*]טבעות שבהן היו אוחזים בהמות - כמו ביְחֶזְקֵאל פרק כ"ט פסוק ד ובזוג כבלים-מנחשת\נְחֻשְׁתַּיִם לבָּבֶל
[^]
יְחֶזְקֵאל פרק כ"ט פסוק ד: ד
וְנָתַתִּי חחיים [חַחִים] בִּלְחָיֶיךָ וְהִדְבַּקְתִּי דְגַת יְאֹרֶיךָ בְּקַשְׂקְשֹׂתֶיךָ וְהַעֲלִיתִיךָ מִתּוֹךְ יְאֹרֶיךָ וְאֵת כָּל דְּגַת יְאֹרֶיךָ בְּקַשְׂקְשֹׂתֶיךָ תִּדְבָּק.
או יְחֶזְקֵאל פרק ל"ח פסוק ד
[^]
יְחֶזְקֵאל פרק ל"ח פסוק ד: ד
וְשׁוֹבַבְתִּיךָ וְנָתַתִּי חַחִים בִּלְחָיֶיךָ וְהוֹצֵאתִי אוֹתְךָ וְאֶת כָּל חֵילֶךָ סוּסִים וּפָרָשִׁים לְבֻשֵׁי מִכְלוֹל כֻּלָּם קָהָל רָב צִנָּה וּמָגֵן תֹּפְשֵׂי חֲרָבוֹת כֻּלָּם.
[*]אשר היתה תחת שליטת אַשּׁוּר בתקופה זאת . |
| י וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מְנַשֶּׁה וְאֶל עַמּוֹ וְלֹא הִקְשִׁיבוּ. יא וַיָּבֵא יְהוָה עֲלֵיהֶם אֶת שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלְכְּדוּ אֶת מְנַשֶּׁה בַּחֹחִים וַיַּאַסְרֻהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיּוֹלִיכֻהוּ בָּבֶלָה. |
| בצרתו חוזר מְנַשֶּׁה בתשובה ומבקש\מְחַלֶּה את פניו המושיעות של ה', ונכנע לפניו. מְנַשֶּׁה מתפלל לה' אשר נענה\נעתר לתפילתו ושומע את תְּחִנָּתוֹ ומשיב אותו ליְרוּשָׁלַיִם כדי למלוך משם, ומְנַשֶּׁה מכיר בכוחו של ה'. |
| יב וּכְהָצֵר לוֹ חִלָּה אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהָיו וַיִּכָּנַע מְאֹד מִלִּפְנֵי אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו. יג וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלִַם לְמַלְכוּתוֹ וַיֵּדַע מְנַשֶּׁה כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים. |
| מְנַשֶּׁה בונה חומה גבוהה מאוד סביב עיר דָוִד מאזור מעין הגִיחוֹן (שנותר מחוץ לעיר ממזרח לחומה ומעל לנחל קִדְרוֹן) וממזרח לאזור העֹפֶל ועד לשער הַדָּגִים שבצפון הר הבית (ראו מפה). הוא גם מפקיד חֵיל מַצָּב בכל הערים הבצורות בִּיהוּדָה. |
| יד וְאַחֲרֵי כֵן בָּנָה חוֹמָה חִיצוֹנָה לְעִיר דָּוִיד מַעְרָבָה לְגִיחוֹן בַּנַּחַל וְלָבוֹא בְשַׁעַר הַדָּגִים וְסָבַב לָעֹפֶל וַיַּגְבִּיהֶהָ מְאֹד וַיָּשֶׂם שָׂרֵי חַיִל בְּכָל הֶעָרִים הַבְּצֻרוֹת בִּיהוּדָה. |
| מְנַשֶּׁה מסיר את כל מקומות הפולחן הזר שהקים בעיר ובמקדש, כולל את הַסֶּמֶל שהניח במקדש [*]הפסל שעשה לאלת הָאֲשֵׁרָה - ראו פסוק ז' למעלה ואת הַמִּזְבְּחוֹת שבנה בהר הבית וברחבי יְרוּשָׁלַיִם, ומשליך אותם אל מחוץ לעיר. הוא בונה מחדש את המזבח לה' במקדש, וזובח בו זבחי שְׁלָמִים של תודה לה'[*]קורבן למטרת תּוֹדָה, נֶדֶר או נְדָבָה הנאכל ברובו ע"י מביא הקורבן. ראו בעמוד של וַיִּקְרָא פרק ג. , וקורא גם לבני יהוּדָה לשוב ולעבוד את ה', אך הם עדיין ממשיכים לזבוח (לה') בַּבָּמוֹת[*]בניגוד לכתוב בתורה, שם מודגש שיש לרכז את הפולחן לה' במקום אחד - כלומר במקדשדְּבָרִים פרק י"ב . |
| טו וַיָּסַר אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר וְאֶת הַסֶּמֶל מִבֵּית יְהוָה וְכָל הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר בָּנָה בְּהַר בֵּית יְהוָה וּבִירוּשָׁלִָם וַיַּשְׁלֵךְ חוּצָה לָעִיר. טז ויכן [וַיִּבֶן] אֶת מִזְבַּח יְהוָה וַיִּזְבַּח עָלָיו זִבְחֵי שְׁלָמִים וְתוֹדָה וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה לַעֲבוֹד אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. יז אֲבָל עוֹד הָעָם זֹבְחִים בַּבָּמוֹת רַק לַיהוָה אֱלֹהֵיהֶם. |
| שאר תולדות מְנַשֶּׁה, כולל דברי תפילתו לה' כשחזר בתשובה [*]ראו בפסוק י"ג למעלה , ודברי הנביאים\הַחֹזִים שדיברו אליו בשם ה'[*]כדי לשכנע אוו לחזור בתשובה - ראו בפסוק י למעלה מתועדים בספר דִּבְרֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. סיפור התפילה של מְנַשֶּׁה לה' וקבלת תפילתו, וכיצד חטא ומָעַל בברית עם ה' והקים מקומות פולחן לא חוקי (כולל את הבָּמוֹת, את מקומות הפולחן לאלת הָאֲשֵׁרָה ואת פסלי האלילים שהציב לפני שנכנע לפני ה') מתועדים בדברי הנביאים\הַחֹזִים\חוֹזָי[*]הכלולים גם הם אולי באותו ספר דִּבְרֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל . |
| יח וְיֶתֶר דִּבְרֵי מְנַשֶּׁה וּתְפִלָּתוֹ אֶל אֱלֹהָיו וְדִבְרֵי הַחֹזִים הַמְדַבְּרִים אֵלָיו בְּשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנָּם עַל דִּבְרֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. יט וּתְפִלָּתוֹ וְהֵעָתֶר לוֹ וְכָל חַטָּאתוֹ וּמַעְלוֹ וְהַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר בָּנָה בָהֶם בָּמוֹת וְהֶעֱמִיד הָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִים לִפְנֵי הִכָּנְעוֹ הִנָּם כְּתוּבִים עַל דִּבְרֵי חוֹזָי. |
| מְנַשֶּׁה מת ונקבר בשטח הארמון [*]בגרסת מְלָכִים מפורט שמְנַשֶּׁה נקבר "בְּגַן בֵּיתוֹ בְּגַן עֻזָּא" ובנו אָמוֹן מולך אחריו.
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"א פסוק י"ח: יח
וַיִּשְׁכַּב מְנַשֶּׁה עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר בְּגַן בֵּיתוֹ בְּגַן עֻזָּא וַיִּמְלֹךְ אָמוֹן בְּנוֹ תַּחְתָּיו.
|
| כ וַיִּשְׁכַּב מְנַשֶּׁה עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרֻהוּ בֵּיתוֹ וַיִּמְלֹךְ אָמוֹן בְּנוֹ תַּחְתָּיו. |
| מלכות אָמוֹן: אָמוֹן בן מְנַשֶּׁה [*]ובגרסת מְלָכִים נמסר עוד שֶׁאמו היתה מְשֻׁלֶּמֶת בַּת חָרוּץ מיָטְבָה עולה למלוכה בגיל 22 והוא מולך שנתיים ביְרוּשָׁלַיִם. אָמוֹן עושה מעשים רעים בעיני ה' כמו שעשה אביו, וכמוהו הוא עושה פְּסִילִים לאלילים וזובח להם ועובד אותם. אך בניגוד לאביו, אָמוֹן לא נכנע בסופו של דבר לפני ה' כי אשמת אָמוֹן היתה רבה מאשמת אביו.
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"א פסוק י"ט: יט
בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אָמוֹן בְּמָלְכוֹ וּשְׁתַּיִם שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ מְשֻׁלֶּמֶת בַּת חָרוּץ מִן יָטְבָה.
|
| כא בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אָמוֹן בְּמָלְכוֹ וּשְׁתַּיִם שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם. כב וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה אָבִיו וּלְכָל הַפְּסִילִים אֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה אָבִיו זִבַּח אָמוֹן וַיַּעַבְדֵם. כג וְלֹא נִכְנַע מִלִּפְנֵי יְהוָה כְּהִכָּנַע מְנַשֶּׁה אָבִיו כִּי הוּא אָמוֹן הִרְבָּה אַשְׁמָה. |
| עבדיו של אָמוֹן לבסוף קושרים קשר כנגדו ורוצחים אותו בארמון, אך "עַם הָאָרֶץ" מכה את הקושרים וממליך את יֹאשִׁיָּהוּ בן אָמוֹן [*]לפי גרסת מְלָכִים אָמוֹן נקבר כמו מְנַשֶּׁה אביו בגַן עֻזָּא שבשטח הארמוןמְלָכִים-ב פרק כ"א פסוק כ"ו .
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"א פסוק כ"ו: כו
וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בִּקְבֻרָתוֹ בְּגַן עֻזָּא וַיִּמְלֹךְ יֹאשִׁיָּהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו.
|
| כג וְלֹא נִכְנַע מִלִּפְנֵי יְהוָה כְּהִכָּנַע מְנַשֶּׁה אָבִיו כִּי הוּא אָמוֹן הִרְבָּה אַשְׁמָה. כד וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו עֲבָדָיו וַיְמִיתֻהוּ בְּבֵיתוֹ. כה וַיַּכּוּ עַם הָאָרֶץ אֵת כָּל הַקֹּשְׁרִים עַל הַמֶּלֶךְ אָמוֹן וַיַּמְלִיכוּ עַם הָאָרֶץ אֶת יֹאשִׁיָּהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| י"א | וַיִּלְכְּדוּ אֶת מְנַשֶּׁה בַּחֹחִים וַיַּאַסְרֻהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיּוֹלִיכֻהוּ בָּבֶלָה. |
| י"ד | וְאַחֲרֵי כֵן בָּנָה חוֹמָה חִיצוֹנָה לְעִיר דָּוִיד מַעְרָבָה לְגִיחוֹן בַּנַּחַל וְלָבוֹא בְשַׁעַר הַדָּגִים וְסָבַב לָעֹפֶל וַיַּגְבִּיהֶהָ מְאֹד.. |
אתרי החומה של מְנַשֶּׁה מלך יְהוּדָה בירושלים
פרטי היוצר\ת
.jpg){kind=link}
אתרי החומה של מְנַשֶּׁה מלך יְהוּדָה בירושלים. נערך על ידי אלון אדיר, על פני מפה טופוגרפית של ירושלים, בעקבות וילסון, עם תיקונים של צימרמן, 1876, של הספריה הלאומית, ואשר נתרמה על ידי אוסף ערן לאור, הספריה הלאומית. ([Public Domain], via Wikimedia Commons ראו פרטים על ידי לחיצה על הקישור).
- בפסוק י"ד נאמר: "וְאַחֲרֵי כֵן בָּנָה חוֹמָה חִיצוֹנָה לְעִיר דָּוִיד מַעְרָבָה לְגִיחוֹן בַּנַּחַל וְלָבוֹא בְשַׁעַר הַדָּגִים וְסָבַב לָעֹפֶל וַיַּגְבִּיהֶהָ מְאֹד".
-
שַׁעַר הַדָּגִים נזכר גם בדִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ל"ג פסוק י"דדִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ל"ג פסוק י"ד: יד וְאַחֲרֵי כֵן בָּנָה חוֹמָה חִיצוֹנָה לְעִיר דָּוִיד מַעְרָבָה לְגִיחוֹן בַּנַּחַל וְלָבוֹא בְשַׁעַר הַדָּגִים וְסָבַב לָעֹפֶל וַיַּגְבִּיהֶהָ מְאֹד וַיָּשֶׂם שָׂרֵי חַיִל בְּכָל הֶעָרִים הַבְּצֻרוֹת בִּיהוּדָה.ובצְפַנְיָה פרק א פסוק יצְפַנְיָה פרק א פסוק י: י וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה קוֹל צְעָקָה מִשַּׁעַר הַדָּגִים וִילָלָה מִן הַמִּשְׁנֶה וְשֶׁבֶר גָּדוֹל מֵהַגְּבָעוֹת., והוא מזוהה לרוב עם שַׁעַר אֶפְרַיִם הנזכר במְלָכִים-ב פרק י"ד פסוק י"גמְלָכִים-ב פרק י"ד פסוק י"ג: יג וְאֵת אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בֶּן יְהוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָהוּ תָּפַשׂ יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּבֵית שָׁמֶשׁ ויבאו [וַיָּבֹא] יְרוּשָׁלִַם וַיִּפְרֹץ בְּחוֹמַת יְרוּשָׁלִַם בְּשַׁעַר אֶפְרַיִם עַד שַׁעַר הַפִּנָּה אַרְבַּע מֵאוֹת אַמָּה.. הדרך שיצאה מהשער הובילה כנראה לנחלת אֶפְרַיִם והתפצלה גם מערבה לכוון יָפוֹ משם אולי הובאו הדגים לשווקי העיר.
-
מקומו של שַׁעַר הַמַּיִם שנוי במחלוקת. בנְחֶמְיָה פרק ג פסוק כ"ונְחֶמְיָה פרק ג פסוק כ"ו: כו וְהַנְּתִינִים הָיוּ יֹשְׁבִים בָּעֹפֶל עַד נֶגֶד שַׁעַר הַמַּיִם לַמִּזְרָח וְהַמִּגְדָּל הַיּוֹצֵא.הוא מופיע כנמצא ממזרח למגדל היוצא (מבית המלך העליון שבדרום הר הבית), בנְחֶמְיָה פרק ח פסוק אנְחֶמְיָה פרק ח פסוק א: א וַיֵּאָסְפוּ כָל הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד אֶל הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמָּיִם וַיֹּאמְרוּ לְעֶזְרָא הַסֹּפֵר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל."הָרְחוֹב" (הרְחָבָה) שמול השער נזכר כמקום כינוס העם לשמיעת התורה, ובנְחֶמְיָה פרק י"ב פסוק ל"זנְחֶמְיָה פרק י"ב פסוק ל"ז: לז וְעַל שַׁעַר הָעַיִן וְנֶגְדָּם עָלוּ עַל מַעֲלוֹת עִיר דָּוִיד בַּמַּעֲלֶה לַחוֹמָה מֵעַל לְבֵית דָּוִיד וְעַד שַׁעַר הַמַּיִם מִזְרָח.שַׁעַר הַמַּיִם נזכר כנמצא מצפון לשַׁעַר הָעַיִן. מקום השַׁעַר במפה שכאן עוקב אחרי דעתו של עמיחי מזר בספר ירושלים - תקופת המקרא לפיה נמצא שער המים בחומה המזרחית סמוך למעיין הגיחון. המעיין נסתם מאות שנים לפני ימי נְחֶמְיָה (ומֵימַיו הוסבו אל נקבת השילוח המובילה אל בריכת השילוח) וספק אם בכלל היה ידוע בימי נְחֶמְיָה, אבל יתכן שהקשר של השער למי הגיחון שרד בשמו הקדום של השער. אחרים (כולל עולם התנ"ך - "דניאל עזרא ונחמיה") ממקמים את שַׁעַר הַמַּיִם במזרח הר הבית - כשער פנימי של מתחם המקדש סמוך לבית המלך.
- ציוני המקומות במפה להלן מבוססים בעיקר על השערות הזיהוי המובאות בעולם התנ"ך - "דניאל עזרא ונחמיה". מהלך החומות מוסכם בדרך כלל אך שרידים של שערים בודדים בלבד נחשפו, ויש עדיין חילוקי דיעות לגבי מיקום השערים.
- הסברים מפורטים יותר על האתרים של חומת ירושלים מופיעים בנְחֶמְיָה פרק ג.